Skip to content

סטטוסים/ הפעולה בסוריה והשמאל הדפוק, כבוד לשלי יחימוביץ ותפילה למען אורי אורבך וההסברים של נועם חומסקי לטבח בפאריז

ינואר 20, 2015

קצת סטטוסים שכתבתי בפייסבוק בימים האחרונים

או שהעיתוי דפוק, או שאין אקדח מעשן, או שאין פצצה מתקתקת

הייתי שמח להתייחס ברצינות לטענות של השמאל הדפוק בדבר הקשר שבין ההתנקשות הנפשעת בשאהידים הלבנוניים והאיראניים שעסקו בקטיף צנונויות בדרום סוריה הפוריה ובין הבחירות המתקרבות בישראל, אלמלא העניין הקטנצ'יק הבא –

שלדעת השמאל הדפוק, בהעדר בחירות בישראל, העיתוי של ההתנקשות הישראלית הנפשעת התורנית לעולם יהיה קשור בצורך לדכא את המחאה החברתית המתעוררת.

או בצורך הרגיל להשכיח את יוקר הדיור.

או בצורך התורן להשכיח את מחיר המילקי הגבוה.

או שההתנקשות היא חסרת הצדקה כי לא היה בסביבה אקדח מעשן.

או שאין הוכחה שהיה פה מקרה של פצצה מתקתקת.

או שאין ראיות קבילות לכך שהנפגעים בהתנקשות קשורים לטרור פעיל.

לסיכום: לעולם אין השמאל הדפוק מוכן להצדיק פעולה צבאית ישראלית נגד שאהידים כלשהם שלדעת הממשלה הציונית והמשת"פים שלה בתקשורת היו קשורים איכשהו בהרג אזרחים ישראלים.

מי שיצליח להביא לי דוגמא לתמיכה של מישהו מהשמאל הדפוק בפעולה אנטי טרוריסטית נגד מי משכנינו, מוזמן.

לעומת זאת לעולם אין השמאל הדפוק חושד  בחמאס או בחיזבאללה או בג'יהאד או באיראן בהפעלת טרור נגד אזרחים ישראלים כתוצאה מאינטרסים זרים  ובעיתוי חשוד-

כי אצלם אין בחירות.

כי אצלם אין מחאה חברתית.

כי אצלם מחיר הדיור סביר.

המילקי בחצי חינם.

ואילו ישראל כולה, על כל תושביה היא בבחינת אקדח מעשן ופצצה מתקתקת, כך שאין צורך בראיות קבילות.

הכיבוש, האפרטהייד וכל זה.

ולכן זוהי לא רק זכותם אלא גם חובתם של השאהידים לנקוט בכל אמצעי, כולל רצח נפשע.

כפי שהיה כתוב בביטאון של השמאל הדפוק,  העיתון לאנשים חושבים.

וכל מה שנראה כתגובה ישראלית או כניסיון להתגונן מפני אותו רצח נפשע ׁ(אך מומלץ על ידי השמאל הדפוק), הוא לא מה שחשבתם.

ואגב, בשום מקום לא טענתי וגם לא אטען שאני מקבל כפשוטה ומצדיק אוטומטית כל פעולה של ממשלה ישראלית. רק הבהרתי את עמדתי לגבי הטענות האלה כשהן באות מצד השמאל הדפוק. כי במקרה הזה, הטענות אינן תוצאה של שיקול דעת, אלא של אי שיקול דעת.

תפילה למען אורי אורבך

בתור קשישון חדש שנהנה לעתים משלישי בשלייקס (ובדרך גם הנחות חדשות במים) וגם בתור מי שנהנה שנים רבות מהדאחקות שלו בגל"צ ולמרבית הצער קצת פחות בתור שר, אני מפלל ומתפלל להחלמתו המהירה של אורי אורבך.

ניוזוויק: 1,300 דעאשניקים חזרו למולדת

מי שתוהה לגבי עתידה של היבשת הישנה, הנרקבת והנשחתת: מצאתי בדף הפייסבוק "תופסים ראש עם דאעש" הפניה לכתבה של "ניוזוויק". לפיה, מעריכים במכון שנוסד על ידי טוני בלייר, שבין 1000 ל-1300 צעירים אירופאים, בוגרי מלחמות דאעש במזה"ת, חזרו לאחרונה למולדת באין מפריע. כולם מרוכזים כמובן במערב ובצפון היבשת.http://www.newsweek.com/significant-threat-europe-after-130…

נמדדת בתבוסתה ובנצחונה, שלי יחימוביץ

לא שאני חולם להצביע לאותה מפלגה מה-שמה-כרגע, ובכל זאת ברכות לשלי יחימוביץ על נצחונה בבחירות הפנימיות. מגיע לה. במיוחד אחרי תבוסתה האחרונה. אם אדם נמדד לא רק בכוסו, בכיסו ובכעסו אלא גם בתבוסתו, משאירה שלי הרחק מאחוריה את מנהיגיה "ההיסטוריים" של מפלגתה לדורותיה, בטח רבין המנוח ופרס יבל"א. ולא רק בכך היא משאירה אותם בצל, אלא גם בערנותה החברתית. בקיצור, אילו היתה שלי רצה בבחירות אישיות לראשות הממשלה, אולי הייתי מצביע בשבילה.

נועם חומסקי מעלה זיכרונות

לצורך איזה פוסט שאני כותב, עניינה אותי דעתו של הפרופסור נועם חומסקי, הכוהן הגדול של כנסיית הסכל, על התקפת הטרור האיסלאמי על השבועון הצרפתי "שארלי הבדו". ובכן, אחרי כמה מילים מסתייגות מן הטרור בפאריז (אל דאגה, המילה איסלם לא הוזכרה), נזכר חומסקי בטרור מוקדם יותר נגד חופש העיתונות – כאשר מטוסי נאט"ו תקפו באפריל 1999 את תחנת הטלוויזיה של הסרבים, אז בהנהגתו של סלובודאן מילושביץ. וכן נזכר חומסקי משום מה גם בכיבוש של בית החולים בפאלוג'ה שבעיראק על ידי הצבא האמריקאי שפלש לעיראק. זה היה בנובמבר 2004. מזל שהפצצת דרזדן הושארה (בינתיים) מחוץ לתמונה. וזה הכוהן הגדול. אז למה כבר אפשר לצפות מפרחי הכמורה?http://stopwar.org.uk/…/noam-chomsky-on-charlie-hebdo-one-m…

 

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: