Skip to content

ההיסטוריון שטרנהל גילה לפלשתינים את אמריקה!!!

ינואר 3, 2015

אתמול בבוקר קראתי את המאמר החשוב, המדהים והמבדר ביותר של התקופה האחרונה, בעיתון לאנשים חושבים, איך לא. כתב את המאמר הפרופסור להיסטוריה זאב שטרנהל, וכל אורכו 443 מילים, בבחינת מעט המחזיק את המרומה. מומלץ ביותר. ארבע-חמש דקות, וזה מאחוריכם.

אני יכול לתאר לעצמי את הנסיבות שבהן נכתב המאמר: ישב לו הפרופסור בחדר עבודתו, מוקף ספרים, הציץ בחלון שממנו נשקף נופה היפה אך המיוסר של הארץ הזאת, למודת המלחמות, מצץ את מקטרתו או את עפרונו, והציג לעצמו את האפשרות ההיפוטטית הבאה:

הבה נניח, שח לעצמו ההיסטוריון, שהעובדה שאיננו שרויים עדיין במעמקי השלום הישראלי-פלשתיני, שתי מדינות לשני עמים, אינה רק באשמת המשטר הישראלי הקולוניאלי.

נגיד שגם לפלשתינים יד בדבר.

אבו מאזן: יוותר על זכות השיבה?

אבו מאזן: יוותר על זכות השיבה?

ובכן – מה הייתי עושה (אני,  הפרופסור שוחר השלום), אילו הייתי מנהיג פלשתיני, כדי לקדם את הפיתרון ואת השלום?

וכך נולד המאמר "אילו הייתי פלשתיני" שפורסם ביום ו' בבוקר  ב"הארץ".

ניכר שלצורך כתיבתו הפעיל הפרופסור להיסטוריה את הידע המפליג שלו, את השיטתיות המחקרית הראויה לאיש מן האקדמיה, בחינה מדוקדקת של התיזות וגם יכולת תימצות מרשימה.

וזה מה שיצא:

אילו היה הפרופ' שטרנהל מנהל את מדיניותם של הפלשתינים, הוא היה עושה שלושה דברים.

ראשית, מה שהכי הגיוני: מחקה את הצלחתם של היהודים בהקמת מדינתם, כלומר – את מדיניותו של "מקים המדינה" דוד בן גוריון:

 "מה היה הכלל שהנחה את דוד בן גוריון מתחילת הדרך? קח כל מה שנותנים לך."

שנית, שטרנהל בתור אבו מאזן, היה –

"נענה מיד וללא היסוס לשתי התביעות העיקריות שהיהודים מציבים כתנאי בל יעבור, ושמבחינתי הן חסרות ערך מעבר לסמליות שבהן. הייתי חותם הרגע על תביעתו של נתניהו ומכיר בישראל כבמדינת הלאום של העם היהודי…(שטרנהל גם מציין את היתרון שבכך מבחינת הפלשתינים: "יצירה של מצב כזה של אי־שוויון חוקתי, המדיף ריח של אפרטהייד, תקומם על ישראל את העולם המערבי כולו")…

ושטרנהל ממשיך:

"באותה נשימה הייתי מכריז בקול גדול שאני מוותר על זכות השיבה, כי הרי רק הוזים בהקיץ מאמינים עדיין שאי פעם יחזרו לחיפה, לרמלה או לטבריה."

והעניין השלישי שוב מחייב לימוד אצל בן גוריון האגדי, שתמיד ביקש תמיכה של מעצמה. ולפלשתינים יש עכשיו תמיכה ברורה של האירופאים, כך שמבחינתם זו –

"הזדמנות מצוינת לפתח מדיניות רציונלית, מתונה אך נמרצת לטובת העניין הפלשתיני, כפי שידעו לעשות היהודים בזמנם, כאשר עוד היה להם שכל ומנהיגות הרואה למרחקים."

אה?!

לא מרשים?

*****

אח, אח, אח. איזו מחשבה מחקרית מעמיקה אנו מגלים פה, איזו תנופה. איזה פרגמטיזם פוליטי מלווה בחזון חובק עולם.

ואני רק שאלה:

האם אבו מאזן ועימו ההנהגה  הפלשתינית כולה, הם מטומטמים גמורים, לדעתו של ההיסטוריון שלנו?

הם אינם יודעים מה שמספר להם פה שטרנהל?

הם אינם יודעים שאם יכירו בעיקרון של שתי מדינות לשני עמים (שאחד מהם יהודי, מה לעשות), אם הם רק יוותרו על "זכות השיבה" ואם הם יפרשו בפני האירופאים את תכניתם המדינית הבוגרת והסבירה – העולם כולו ייפתח בפניהם?

וכמובן גם דעת הקהל הישראלית כמעט כולה (חוץ מ"מיעוט  מיעוט ישראלי קטן, אלים וצעקני" לפי הגדרת הפרופסור, ואני מסכים) תיפתח בפניהם,  כמו לפני אנואר אל סאדאת בשעתו,  והתוצאה הבלתי-נמנעת – מדינה פלשתינית עצמאית שלווה ומשגשגת לצד ישראל?

אז יש לי חדשות לפרופסור:

ההנהגה הפלשתינית יודעת זאת היטב.

*****

אז למה לא פועלים הפלשתינים לפי רעיונותיו של הפרופסור שלנו להיסטוריה?

אין פשוט מזה: כי מדינה פלשתינית עצמאית, שלווה ומשגשגת לצידה של ישראל, היא חלום בלהות מבחינת אבו מאזן וההנהגה השלטת ברמאללה, שלא לדבר על שלטון החמאס בעזה.

 בנימין נתניהו: שתי מדינות לשני עמים?

בנימין נתניהו: שתי מדינות לשני עמים?

היא חלום בלהות, כי ההנהגה הפלשתינית הזאת לא מכירה בזכותם של היהודים למדינה משלהם בארצם.

היא חלום בלהות, כי ההנהגה הזאת, החוגגת על גבו של העם הסובל וממשיך לסבול, בארצו ובגולה,  אינה חולמת לוותר על "זכות השיבה" המנציחה את המלחמה.

בדיוק כמו נתניהו והימין הסרבני בישראל, חושבת גם ההנהגה הפלשתינית ש"הזמן פועל לטובתינו", וחראם על העם המסכן שממשיך לסבול מהמלחמה הנמשכת.

כל התנהגותה  בעשורים האחרונים מעידה על כך.

* הטירור השיטתי והסירוב להצטרף לשיחות האוטונומיה לפי הסכמי בגין-סאדאת באייטיז.

* מעשה הרמייה של הסכמי אוסלו, כאשר הראיס המנוח יאסר ערפאת דיבר מצד אחד על "שלום של אמיצים", ומצד שני דיבר על הסכמי חודייבה והטבח שנערך ביהודים בח'ייבר (כלומר, הודנה  נכלולית שיש להפר אותה בהזדמנות הראשונה) – וכך גם פעל.

* סרבנותו של ערפאת,  בעידודו של אבו מאזן, בקמפ דיוויד 2', מול ברק.

* האינתיפאדה השניה המדממת, שכל עוזריו של ערפאת, וגם אנשי החמאס, הודו כי פרצה ביוזמתו (בניגוד לגירסה המוזרה של כמה מראשי השב"כ שלנו).

* סרבנותו המתמשכת של אבו מאזן עצמו לכל מתווה של הסכם שהוצע לו, כולל זה האחרון על פי יוזמת אובמה-קרי, כפי שהעידה לאחרונה שרת המשפטים היוצאת ומי שהיתה האחראית על המו"מ, ציפי לבני.

* נאומי השיטנה המתמידים של אבו-מאזן באו"ם או ברמאללה או בקאהיר, והדרך המתגרה והחליפית למו"מ עם ישראל שהוא נוקט בה עכשיו במוסדות האו"ם, וכוונתו לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג.

התמונה ברורה: להנהגה הפלשתינית הנוכחית אין שום כוונה או רצון להגיע למדינה עצמאית  תוך הסכם על ישראל, אף שידוע לה היטב שהפלשתינים לא ישיגו מדינה בשום דרך אחרת.

*****

אז המאמר הזה של שטרנהל חשוב, משום שבהפוכה הוא חושף את הכוונות האמיתיות של ההנהגה הפלשתינית הרקובה והמושחתת.

והוא גם מדהים, כי כתב אותו פרופסור להיסטוריה, שמצד אחד הוא מכיר היטב את המציאות המדינית באזור, ומצד שני הוא כלל אינו מבין את משמעותן  השקופה כל כך, הברורה והחד משמעית של העובדות ההיסטוריות.

והוא מבדר מאוד, אותי לפחות. כי עד לאינתיפאדה של שנת 2000, חשבתי גם אני בערך כמו הפרופ' שטרנהל.

לא הבנתי מדוע הפלשתינים לא עושים את המובן מאליו, כדי להגיע לשלום עם ישראל.

אבל מאז קרו כמה דברים, לא?

אז מצחיק אותי, שיש כאלה, אחד מהם היסטוריון כמו שטרנהל, אחרת היא השטותניקית המנהיגה את מרצ, ורבים אחרים שהולכים בדרכם, שאינם סבורים שאמור להיות קשר כלשהו בין המציאות הפוליטית ובין חזון השלום שלהם.

*****

האם כל זה אומר שאין סיכוי לשלום?

בכלל לא.

אין סיכוי כזה רק כל עוד זאת ההנהגה הפלשתינית, זו דרכה ואלה דעותיה.

והשמאל הישראלי, הממשיך להשלות את עצמו ואת תומכיו שאבו מאזן הוא "פרטנר" למרות עמדותיו, ואינו מנסה להעמיד אותו על מקומו, רק מחבל בסיכוי הזה.  כי אבו מאזן יכול להמשיך ולרחוץ בנקיון כפיו, ואין לו סיבה לשנות את דרכו.

*****

האם אני מנקה את ההנהגה הישראלית הנוכחית, ובראש וראשונה את בנימין נתניהו?

כלל לא. אבל כל עוד אבו מאזן והחמאס נוקטים בעמדותיהם הנוכחיות, אין דבר קל יותר, מבחינתו, מאשר לחמוק מכל צעד לקראת הסכם ולקראת שלום עם הפלשתינים.

נאום בר אילן של נתניהו,"שתי מדינות לשני עמים",  לא בא לעולם כי נתניהו הוא שוחר שלום.

הנאום הזה בא לעולם כי נתניהו יודע היטב שרוב הציבור הישראלי רוצה שלום, ועמדותיו  הסרבניות של נתניהו דאז ("הזמן פועל לטובתנו", "ניהול הסכסוך", "שמירת הסטטוס קוו" נוסח יצחק שמיר) אינן מקובלות על הציבור.

הן אינן מקובלות עד היום על רוב עצום של הציבור, כולל בוחרי הליכוד. אבל נתניהו יכול להמשיך במדיניותו הסרבנית בעזרת אבו מאזן והחמאס.

וגם להיפך.

כל אדם הגון וישר שאינו מוטה לטובת אידיאולוגיה מטופשת יודע כי זאת האמת.

אני חוזר, לצערי, על כותרת הפוסט הראשון שכתבתי בבלוג הזה לפני שלוש שנים וחצי:

שלוש סיבות טובות ליאוש: נתניהו, אבו מאזן ואובמה.

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. שניים בכרטיס אחד. גם לא להאמין לאבו מאזן, וגם לא לראשי השב"כ.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      היאוש שלנו הוא אכזבה ,המראה כמה אנו רוצים לנוח מהמלחמות .

      היאוש של המוסלמים, הוא טקטי כדי לכבוש את העולם .

      אהבתי

      • בן ציון, הייאוש הוא זמני. שני עמים אומללים ממתינים למנהיגים אמיתיים. לא נראה שמהאקזמפלרים הנוכחיים יצא משהו טוב.

        אהבתי

    • עמירם, בדיוק כך. מאמין גם לזה וגם לאלה במקום שאין להם אינטרס לשקר ושדבריהם עולים בקנה אחד עם המציאות.. לא מאמין לא לזה ולא לאלה במקום שמתמלאים שני תנאים: שיש להם אינטרס לשקר, ושהמציאות לא מסדרת עם דבריהם,

      אהבתי

  2. כמו בפרשת קצב, האמנתי ישר למותקפות. אחת הסיבות, המחיר שמשלמת בחורה כזו (ראינו את יחסי הציבור של קצב, והכל כמעט נגמר בעסקת טיעון), וכמות המתלוננות. גם ראשי השב"כ הם כמות שאין להם אינטרס משותף, אולי חוץ מהאמת, כמו עוד רבים אחרים, מסבר שאומץ לב יוצא דופן, לא מובא לידי ביטוי בצורתו הציבורית, כאשר האדם נמצא בשרות. לגבי אבו מאזן, אין מה להפסיד כשמאמינים לו. לאחר הכל הרשות הפלשתינית לא תהווה איום ממשי על ישראל. העשן העולה מהשטחים וחונק את הישובים בתוך הקו הירוק מסוכן יותר. לא מאמינים לו, ויגידו: אין אם מי לדבר, כל זמן שמדובר על השתלטות על נדל"ן ששווה ים של כסף בשטחים.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      תלוי איזה חומר אתה שופך למדורה .לפי נסיון העבר, לי ברור מהו .

      טרוריסטים לא משנים את דעתם, ראינו את עראפת ואחרים .כל

      השאר טקטיקות ודיבורים בניסיון נוסף להונות .עכשיו צרפת אוכלת

      את פרי הבאושים של הרב תרבותיות .היום פתאום כולם מודים בכך.

      לעמירם ,לייאש את הטרוריסטים, זה לא לתת להם את מבוקשם כי

      בדיוק שם הם יתקפו .צרפת נתנה קולה באו'ם למדינה פלשתינאית

      וקיבלה את פרי חנופתה ,לאחר יום בלבד .האיסלאמיסטים לא רוצים

      שותפים כופרים ,הם מתעבים אותם עוד יותר. מי שחושב שמנהיג

      יכול ללכת נגד מגמה,הנוגדת דעה המקובלת של העם, שהוא עצמו טיפח

      אותה במשך שנים .שיחשוב פעם נוספת.

      אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: