Skip to content

טיול/ נחל זיו ונחל רמז

דצמבר 30, 2014

מרכז זיו משמש פרובינציה (נווה שאנן) של פרובינציה (חיפה), וככזה יש שם: בית קפה, מסעדה לסטודנטים ולפרופסורים מהטכניון, בורקס בכר, פיצריה,

20141217_115810

ת. ו-א (משמאל) ליד הצוק בנחל זיו

מקום של פסטות, פלאפל ("הכי טוב בארץ", כמובן), פאב לצעירים, המבורגריה ושווארמיה, גלידריה, מכולת שפתוחה עד מאוחר, קונדיטוריה של שמו הידוע ולידה אחת עממית יותר, מקום של חומוס, חנות טבע, קולנוע שהפך  לסופר, שתי פיצוציות ( שבאחת מהן אפשר לשלוח טוטו ולידה תחנת מוניות) ומגרש חניה

קחוון מצוי: דומה לבבונג

קחוון מצוי: דומה לבבונג

בפינה הימנית התחתונה של המגרש מתחיל השביל האדום-לבן  (יש שילוט) שמוליך בלי הרבה הקדמות לנחל זיו. "בלי הרבה הקדמות",  זה אומר שנכנסים מיד לערוץ, ותוך דקה או שתיים שוכחים מכל מה שאורבני, כי הכל סביב לגמרי אורגני. "אותנו" זה אומר,  ת., המחליפה המוצלחת של מדריכת הטיולים ר. והכלבה שלה ניקה (מוצלחות שתיהן גם הן) מהטיולים הקודמים, וזה גם  א. הטייל הקבוע (שניהם בתמונה) ואנוכי (צלם ומזנונאי).  ערוצי נחלים אינם קלים להליכה בדרך כלל, והערוץ של נחל זיו אינו יוצא מהכלל, אבל זה כל הכיף. הגשם שירד לא מזמן ערם צבירים של בלוטי אלון בסמוך למפלים, ופה ושם יש עוד קצת שלוליות מים. הכל ירוק עז, ובדרך אפשר לקטוף קצת עלים של ער אציל (שבשימושו הגסטרנומי, בהיעדר ראשים של קיסרים רומאים בשטח, זה עלי דפנה), פה ושם מרווה, מסביב, מלבד האלונים והאלות הרגילים גם אורנים ואקליפטוסים, קיסוס קוצני מטפס על כולם. הרבה הכנות

לוטם שעיר: קצר מועד

לוטם שעיר: קצר מועד

לרקפת (וקצת פריחות), המון חרדל ויש  גם כובע הנזיר (שגם לעליו טעם חרדל). את העלים של שניהם אפשר לטחון במעבד מזון או בבלנדר עם קצת שום ושמן, והרי לנו ממרח חרדל טבעי. ויש גם פריחה נאה של קחוון, הדומה לבבונג (קמומיל) גם במראה וגם בטעם, והבחנתי הרחק מהשביל גם בכלנית אחת.

אחרי כמה מאות מטרים (אורך המסלול כולו, לפי הספרות המקצועית, נע בין 2 ל-3 ק"מ) נוטש השביל האדום-לבן את הערוץ ומטפס בין סלעים וצוקים אל השלוחה המתעקלת סביב לשכונה בת-חן ואף מתקרב לכביש שמעברו אפשר לצפות בגג המרתק (סתם) של ה"גראנד קניון", וגם בוואדי רושמיה, שאליו נשפכים שני הנחלים המטויילים, זיו ורמז, ובמרחבי הים התיכון שאליו נשפך רושמייה עצמו.

שם, על השלוחה, גם יש מצוק מרשים שמתאים למנוחה, ולידו שיחים מרהיבים ולהם מין פריחה צהבהבה, שלצערי לא התחלתי לזהות, לא במדריכים שלי ולא באינטרנט. אחר כך יורד הערוץ לנחל רמז, והפעם מטפסים בערוץ לקראת סיומו של הטיול  במגרש הכדורסל של בית ספר שכונתי.  בעליה המתונה הזאת צולם גם הלוטם השעיר, המצטיין גם ביופיו, וגם בכך שפריחתו  קצרת המועד היא חד-יומית., ובקרוב יצטרפו אליו רבים מחבריו כי יש המון שיחי לוטם בשני הנחלים.

שערו של מגרש הכדורסל פתוח לכביש, שהמדרכה שלצידו תלוליךם אותנו לנקודת הפתיחה של הטיול, מגרש החנייה, שבו ממתינה המכונית (למי שיש) .משמאל לכניסה לשביל שבו התחלנו יש שדה עצום של כובע הנזיר, שפריחתו הכתומה עומדת להיות אחד המחזות המרהיבים של העונה.

מודעות פרסומת

From → טיפ

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: