Skip to content

בחירות 2015/ בנט נגד לבני והווטו האמריקאי, "אנשי הרוח" כותבים מכתב למי שמתחזק אותם

דצמבר 21, 2014

צודק בהחלט שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי, המבין כי תמיכה אמריקאית (או כלשהי) ביוזמה של אבו-מאזן לעקוף את הצורך במו"מ עם ישראל,  רק תסייע לנצחון הימין בבחירות הקרובות בישראל.

וזו בדיוק הסיבה שמנהיג "הבית היהודי" נפתלי בנט מיהר להוציא הודעה נזעמת נגד ציפי לבני. הוא מגנה אותה על כך, שהיא הבהירה לשר החוץ האמריקאי את הנקודה. בנט  לא הצליח לכבוש את זעמו, ובזכות זה יצא המרצע מן השק, שכן מכלל לאו יוצא הן: הימין היה שמח מאוד לתמיכה אמריקאית ביוזמה הפלשתינית  (כלומר – אי הפעלת זכות הווטו מצידה במועצת הביטחון). צעד כזה היה מוסיף מנדטים לנתניהו ולבנט מה שמובן ללבני ולקרי, ברור גם להם. הם חשים כמי שנשמט הטרף מלועם.

ציפי לבני: וטו אמריקאי

ציפי לבני: וטו אמריקאי

אז כשנתניהו ובנט מאשימים את לבני בנט על כך,  שבמונעה וטו אמריקאי היא משרתת אינטרסים מפלגתיים, מה נאמר עליהם עצמם באותו הקשר?

ממתי יש למדינת ישראל עניין למנוע  וטו אמריקאי על הצעת ההחלטה הפלשתינית-ירדנית למועצת הביטחון?

חוץ מהאינטרס הצד של נתניהו את בנט בבחירות הקרובות?

*****

לאותה משפחה שייכת ההכרה של פרלמנטים אירופאים במדינה פלשתינית. האירופאים הם מחרחרי מלחמה כרוניים במזרח התיכון. זה משרת יפה את הטקטיקה האימפריאלית הרגילה – "הפרד ומשול". שלא לדבר על מכירות הנשק המשתדרגות לפרקים  לצרכן מס. 1 בעולם של הטובין האלה (המזרח התיכון).

גם אין זה מפתיע שהצרפתים שוב מובילים בתחום.

עדיין זכורה הלחישה הרועמת של נשיאם  (המושחת) לשעבר ז'אק שיראק על אוזנו של הראיס המנוח יאסר ערפאת בוועידת פאריס באוקטובר 2000.

שיראק, שכינס את הוועידה בבירתו, כביכול כדי לקדם הסכם ישראלי פלשתיני אחרי התפוצצות השיחות בקמפ דיוויד בין אהוד ברק ליאסר ערפאת, נבהל מאוד כשנוכח לדעת כי יוזמתו עומדת להצליח וההסכם עומד להחתם.

והנשיא הצרפתי שיראק  סיכל מיד את הסכנה (מבחינתו)   כשהסביר (בשקט) לערפאת שבחתימתו על ההסכם הוא "מפקיר את האינטרס הפלשתיני".

עכשיו שוב אותו סיפור: הנשיא הצרפתי מנסה "להוביל" את התהליך במזרח התיכון, כדי להבטיח שלא ייצא ממנו שום דבר.ידו תהיה על ההגה, והוא יבטיח  שהסכסוך הישראלי-פלשתיני יימשך כסידרו.

*****

וברור, כמובן, מיהם בעלי האינטרס המקומיים:

מצד אחד אבו מאזן, שאין מי שמעוניין יותר ממנו בנצחונו של בנימין נתניהו  בבחירות של ה-17 במרץ, בדיוק כפי שהיה זה האינטרס של קודמו, יאסר ערפאת, ששמעון פרס יובס על ידי אותו נתניהו בבחירות של 1996

ניצחון של המרכז או השמאל בבחירות עלולים לקלוע את אבו מאזן למצב לא נעים, שבו הוא ייחשף שוב כסרבן שלום.

נפתלי בנט: יצא המרצע

נפתלי בנט: יצא המרצע

סכנה כזאת לא צפויה לו מצד נתניהו את בנט.

וממש באותה מידה טוב ונוח לנתניהו, שאבו מאזן  ימשיך בתעלוליו.

בדיוק כפי שהוא לא חלם ואינו חולם לשים קץ לשלטון החמאס בעזה.

החמאס טוב לנתניהו כפי שאבו מאזן טוב לנתינהו, ובאותה מידה הוא טוב לשניהם.

כך נראה שלטון החזירונים השבעים בארץ הקודש.

זה המשחק שלהם.

*****

ואת הקטע הבידורי מספק, כרגיל, השמאל הישראלי.

הפעם בצורת "המכתב" לפרלמנטים האירופאים שעליו חתמו מאות "אנשי רוח" ישראלים, הקוראים למחוקקים שם להכיר במדינה הפלשתינית.

ולמה זה מצחיק?

כי מדובר בנשף מסיכות מביך.

נא לבדוק את הרשימה של החותמים. גיגול קצר על השמות (מתוך 365 החתימות הראשונות שמצאתי) יבהיר את התמונה.

את הרשימה מובילים האדונים מן הקרנות ומן העמותות שמתחזקים פה הזרים. אלה מאמריקה ואלה מאירופה. הטייקונים והתאגידים, האיחוד האירופי, המדינות האירופאיות, הארגונים הכנסייתיים והמפלגתיים שם.

והספונסרים האלה שולחים את שכירי הלשון והמקלדת שלהם מישראל (חותמים שיטתיים על עצומות מהסוג הזה, מטעם כל יוזמה שאמורה להכפיש את ישראל, ללבות שנאה בין העמים ולחרחר מלחמה) – לחתום על מכתב שנועד להשפיע עליהם עצמם! על הספונסרים!

על העלית הפוליטית של אירופה!

קבלו רשימה מהירה וחלקית מאוד של החותמים על המכתב, הידועים שבין חברי ההנהלות, משתתפי הכינוסים וזוכי הכיבודים של הקרנות הזרות והעמותות "הישראליות" המתוחזקות על ידיהם:

עמוס עוז, פרופ' אליס שלוי, עמירם גולדבלום (יוזם סקר האפרטהייד המפוברק). אברהם בורג ("מולד" החוברת למפלגת העבודה) דניאל כהנמן, אבישי גרוסמן, דוד הראל,  רפי ולדן (רופאים לזכויות אדם),  דוד גרוסמן, יזהר באר, אבנר דה-שליט, אורי אבנרי, מיכאל ספרד (ממחברי השאלות לסקר האפרטהייד המפוברק), אלון ליאל (בעלה של נשיאת הסניף המקומי של הקרן לישראל חדשה וממחברי השאלות לקרן האפרטהייד המפוברק), ורדה שיפר, אורן יפתחאל, ביאטה זילברשמידט (קרן רוזה לוכסמבורג),  יהושע קולודני, א.ב. יהושע, אבישי מרגלית, יוסי דהאן, יהושע קולודני, נעמי חזן, מיכאל בן יאיר.

איך זה שלא ראיתי עד היום שום איזכור לקשרים האלה עד היום ב"הארץ" או "בידיעות", ב"מעריב", או ברדיו ובטלוויזיה?

אולי חושבת העיתונות המושחתת והרקובה,  שאין קשר בין הספונסרים מאירו-אמריקה ובין העמדות שמשגרים לשם כוהני כנסיית הסכל ורבני השמאל המזוייף, מריונטות על חוט?

כל אלה כבר אינם מאמינים, ובצדק, ביכולתם להשפיע על החברה הישראלית.

וכי למה שמישהו בחברה הישראלית יתן אמון במשרתים  אלה של אינטרסים זרים, שפרצופם האמיתי כבר נחשף מזמן בהמוני עצומות, "הקראות" (של שוברים שתיקה), הפגנות זעירות, סקרים מפוברקים  וכתבי שיטנה והלשנה נתעבים?

לכן הם עושים את הדבר היחיד שנותר.

להזיק בעקיפין.

שכן הקהל האירופי, שמכספו וממיסיו מממנות הקרנות שם, הטייקונים, המפלגות והכנסיות את הסוכנים הזרים מישראל – "אנשי הרוח" – לא מודע לנשף המסכות הזה.

לקהל האירפי התמים אולי נדמה שאמנם יש ישראלים שתומכים "בונה פידה" ביוזמות שיוצאות מטעם אבו מאזן והחמאס, ה-BDS ושאר מלבי שנאה ומחרחרי מלחמה.

*****

ו"אנשי הרוח" האלה, מה יהיה עליהם?

סופם שינבלו ויצנחו לארץ כענף מדולדל, בהיותם מנותקים מהחברה שהם חיים בה, מנוכרים לה, שטופי שנאה, משרתים אינטרסים זרים.

מתנשאים ורוח ועם להם אין.

 

 

 

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: