Skip to content

טיול/ מהמוחרקה לקרן הכרמל דרך נחל רקפת

דצמבר 5, 2014

 

20141203_125938הכלבה ניקה רועה באחו בנחל רקפת

יום אחרי שהפוליטיקאים בחרו לקחת אותנו לבחירות בחרו המדריכה שלנו ר.  וכלבתה הדוברמנית ניקה לקחת אותנו (שזה א. ואנוכי) לטיול סביב המוחרקה (דיר אל-מוחרקה, שזה בערבית "מקום השריפה". חריכה – מוחרקה. ובעברית:

גדילן מצוי, לגזור את הקצוות הקוצניים ולאכול

גדילן מצוי, לגזור את הקצוות הקוצניים ולאכול

קרן הכרמל), על שם התעלול שעשה הנביא אליהו לנביאי הבעל במקום, על פי המסורת. שם גם הוקם באיטייז של המאה ה-19 מנזר כרמליטי, כת קתולית שנוסדה בתקופת מסעי הצלב על שם מרים הבתולה הכרמלית. נזיריה הראשונים של הכת התגוררו בנחל שיח, איפה שניקו לאחרונה את הבוסתן של משפחת חיאט.

ממגרש החניה החיצוני  של המנזר יורדים בשביל המסומן באדום לכיוון מערב בדרך נוחה ביותר, הזרועה במרבדים של פרחי כרכום קטנטנים ונמוכים, לבנים עם צהוב באמצע (שמהגירסה המתורבתת שלהם מפיקים את הזעפרן), ופה ושם גם הפרחים הצהובים המתנוססים על גבעול ארוך וחלק של הכתימה עבת השורשים, זו שצריך לחכות עד שיבלו פרחיה כדי שאפשר יהיה לקטוף את העלים הקטנים והשרועים שלה בתור חסה לסלט.

20141203_123506

כרכומים וכתמה עבת שורשים בדרך לחירבת כרך 

ואם כבר מדברים על אוכל – יש עכשיו שפע עצום של עלי גדילן מצוי, במיוחד ליד מטע קטן ומגודר של זיתים בדרך. העלים (ראו תמונה) קוצניים בקצה, ולפני שמשתמשים בהם בסלט או במרק אפשר לחתוך בקלות את הקצוות הקוצניים בסכין או במספריים. בהמשך יגדל הגדילן גבעול גבוה ובראשו פרח סגול יפה מוגן בקוצים, הדומה לברקן הסורי.

השביל בשלב הזה רחב ונוח ביותר ומתאים גם לרכבי שטח, אבל למה לסבול טלטולים כשאפשר ללכת רגלי וליהנות מכל צעד. . בדרך אפשר לראות קטעים של רצפת פסיפס עתיקה שנותרה מהישוב היהודי כרך שהיה פעם במקום.

פטריה יפה בנחל רקפת (אולי טבורית הזית)

פטריה יפה בנחל רקפת (אולי טבורית הזית)

שם בערך פונה השביל דרומה ויורד ומתפתל לאורך הערוץ הצר של נחל רקפת. בינתיים היו שם רק המון הכנות לרקפת, פריחה עדיין אין. לעומת זאת פגשנו פטריות כתומות ענקיות ויפות (טבורית הזית?), אמה-מה – כנראה גם רעילות, וכן רעו שם כמה עגלות בנות בקר שניקה ניסתה לתרגל עליהן את כישוריה ככלבת רועים. הצמחיה היא מה שאפשר למצוא בדרך כלל בכרמל – אלונים ואלות, אורנים, ער אציל (שעליו ידועים כדפנה), הקיסוסית מטפסת על כולם ועכשיו יש לה כדורי פרי אדומים וקטנים שבאים באשכולות, חסרי טעם בדרך כלל, שאם ממש מתאמצים אפשר לזהות בהם מתיקות קלה (אני טועם הכל, חוץ מפטריות שאני לא מכיר).

מכיוון שעשינו טיול מעגלי, נפרדנו מנחל רקפת כשהגענו לדרך רחבה, בערך באמצע הטיול (שאורכו בערך 6 ק"מ) המסומנת בשחור, ומתחילה להחזיר אותנו לכיוון המוחרקה. הדרך הזאת מתאימה אפילו לרכבים רגילים (בקטעים שהלכנו בהם, עד המוחרקה). תחילה ממשיכה הדרך דרומה, ואחר כך מזרחה.

נרקיסים פורחים במתלול העולה לקרן הכרמל

נרקיסים פורחים במתלול העולה לקרן הכרמל

כאן פגשנו את זלזלת הקנוקנות הפורחת עכשיו בלבן, מרבדי סרפד (אכיל בבישול, טעים עם אורז) עוד בני בקר ועגלות המתפננות על העשב הרב שאחרי הגשם, אלונים מרשימים ועצי חרוב – ונוף אדיר על העמק: יוקנעם מימין, נהלל במזרח, וקריית טבעון קצת צפונה. והרחק באופק המזרח גם כיפתו המעוגלת של התבור, מעבר לעפולה ולגבעת המורה. שם, עם הנוף במזרח, חגגנו גם על מרבד אדיר של חובייזה, חלמית, עדיין ללא הפרי העגבנייתי, אבל כבר עם עלים גדולים שמתאימים למרק, לסלט, לחביתות ולקציצות.

ואם הטיול היה קל ונעים ביותר עד  עכשיו, מגיעים לגראנד פינאלה: השביל השחור מתחבר למיודענו השביל האדום, וכאן ממתין טיפוס בזווית תלולה מערבה ולמעלה,  עד למגרש החניה. מומלץ לעשות חניה או שתיים בדרך, בין השאר  כדי להשקיף על נוף העמק שלמטה. בצד הזה, המזרחי של הרכס, כבר יש פריחות של נרקיסים וגם כמה מצבורים של רקפות ורדרדות. ויש שם גם כמה צוקים מרשימים, ולקראת הסוף גם זולה מרשימה ממש ליד השביל, בצילו של מצוק גבוה וציורי.

פרה במל אלון ענק בשביל השחור

פרה בצל אלון ענק על השביל השחור בדרך חזרה

ולא פחות חשוב: בדרך חזרה, כבר בחשיכה, עצרנו לחנייה בדלית אל כרמל. במקרה עלינו על פלפליה ולידה קונדיטוריה. א., הדוגם פלפלים באופן קבוע טוען שהיה זה אחד הטובים שטעם מימיו. אני אכלתי כמה כדורים והם היו אחלה. למקום הפלפל קוראים אבו-רמזי. בקונדיטוריה הסמוכה קניתי כמה סוגים של בקלאווה שהטעימה ביניהן היה הקוקוסית. שם הקונדיטוריה: אלדבור.

 

 

 

 

מודעות פרסומת

From → טיפ

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: