Skip to content

מותחן / סרט/ חיית הלילה – סנאף=כסף

נובמבר 17, 2014

חיית הלילה/ במאי ותסריט: דן גילרוי/ תפקיד ראשי: ג'ייק ג'ילנהול/ 117 דקות

ללכת לראות.
החדשות הטובות: סרט הוליבודי שאינו חושש לנגוע בחומרים חמים. מה זה חמים – לוהטים. מה זה לוהטים – מדממים.
חדשות טובות לא פחות: הסרט עשוי טוב. מותחן שמותח. מה שאי אפשר לומר על כל מותחן. משחק מעולה, קצב טוב, דיאלוג קולח, אקשן. מה עוד צריך.
חדשות פחות טובות: הסרט עדיין לא קורא לכלב בשמו. אבל אל דאגה, בשביל זה אני פה.

החומר החם שהסרט עוסק בו, היא התקשורת המערבית הרקובה והמושחתת. במקרה שלנו – תחנות הטלוויזיה של לוס אנג'לס ומהדורות "החדשות המקומיות" שלהן. גיבור הסרט הוא לו(איס) בלום. שם שמצלצל יהודי, פרטי ומשפחה. לו מתחיל כגנב קטן, מכור לאינטרנט ולתכניות לימוד מסוג "100 כללים להצלחה בחברה, בעסקים ובחיים בכלל", זריז בזיהוי הזדמנויות ובניצולן, מניפולטור, חסר מוסר, שמח לרצות כל בוס ולדרוך (במקרה הטוב) על כל עובד או מתחרה.
מכיר היטב את שם המשחק: כסף.
חיית-הלילה-פוסטר-הסרט-214x300
במילים אחרות: עובד אידיאלי בשירותה של "תעשיית החדשות" הטלוויזיונית האמריקאית (במקרה שלנו). זו ש"מבקריה" העדינים מאוד טוענים שבעצם היאחלק מתעשיית הבידור, אבל לא מעיזים ללכת צעד נוסף קטן, ולנקוב בשמו של ענף הבידור המדוייק שהתעשייה הזאת עוסקת בו. אבל בשביל זה, כפי שאמרתי, (וכפי שמראה גם הסרט הזה) אני פה.
ענף הבידור שבו עוסקות החדשות המקומיות הוא סנאף.
סנאף הוא תיעוד מצולם של רצח, טבח, דם אדם ואברים מרוטשים לצורך סיפוקם של יצרים אפלים.
היצרים האפלים, קודם כל של האינטליגנציה הבורגנית בתור הפועלים ושל אדוניה העשירים השולטים בתעשיית הטלוויזיה, וכמובן של הצרכנים שהתעשייה הזאת מרגילה אותם לחומרים האלה, ושמחה מאוד לספק מהם עוד ועוד. הרג מדמם – סנאף – (S) מביא רייטינג (R), רייטינג מביא (P) פרסומות, ופרסומות מביאות (C) כסף.
לוגיקה פשוטה:

S>R
R>P
P>C
—–
S>C

כלומר' שורה תחתונה:
סנאף=כסף.
זו השורה התחתונה בתעשיית התקשורת המערבית הרקובה והמושחתת של לוס אנג'לס.
לוס אנג'לס ("המלאכים") כמשל. התקשורת שלה כמשל. החדשות המקומיות כמשל.

לו בלום תופס את העניין די מהר. הוא מסיר את המסכות ומזכיר לעורכת החדשות,נינה (השחקנית רנה רוסו) הקונה את הסחורה המדממת שלו את עובדות החיים:

אתם קוראים לזה מהדורת חדשות מקומית, הוא אומר לה, אבל לענייני חינוך אתם מקדישים 20 שניות בממוצע למהדורה, לענייני שיכון 17 שניות בממוצע למהדורה, לענייני בריאות חצי דקה בממוצע, וכן הלאה עניינים מוניציפאליים, כל אחד והשניות המעטות שלו. אבל לפלילים – במיוחד פלילים שכרוכים באלימות – יותר מחמש דקות בממוצע בכל מהדורה. וכאשר יש לכם צילומים עם דם וגופות – אתם תמיד פותחים איתם את "המהדורה המקומית".
לכן, אומר לואיס בלום השחרחר ללקוחה שלו, העורכת הבלונדינית, כדאי לך לשלם לי מה שאני מבקש תמורת החומרים נוטפי הדם שאני מביא לך, גם כי הג'וב שלך תלוי בזה.

זהו נושא הסרט: בלום שהולך ומשתכלל בהספקת חומרי הסנאף לעורכת נינה.
ברור שהמילה סנאף אינה מוזכרת בסרט.
בתחנת הטלוויזיה לא משתמשים גם במילים עדינות ממנה.
לאינטליגנציה הבורגנית השמאליברלית יש כינוי עדין וטכני לחומרי החדשות נוטפי הדם והאברים המרוטשים:
הם "מאוד גראפיים", כך הם מזהירים את הצופים.

"גראפיים".

קראתי קצת ביקורות על הסרט. ברור שהעיתונאים שלנו לא משוגעים עליו בדרך כלל. הם מנסים להמעיט בחשיבותו, לספר שהביקורת הגלומה בו "נדושה", ויש גם אחד שהרחיק לכת וטען שאף אינו עשוי היטב כמותחן (בולשיט. מדובר במותחן מעולה). ומה הפלא? להחמיא לסרט כזה כערכו, מבחינתם, זה כמו לירוק לבאר שהם שותים ממנה לרוויה.
הבאר שהיא התקשורת המערבית הרקובה והמושחתת.
ספקית סיטונאית של סנאף תמורת כסף.

מהדורת החדשות "המקומית" ועיר המלאכים האמריקאית היא, כאמור, רק המשל. נא לצפות בכל תחנת טלוויזיה מערבית, בכל מהדורת חדשות, לאו דווקא מקומית.
תמצאו סנאף בשפע, בדרך כלל בפתיחת המהדורות, זה מה שתקבלו.

(בהזדמנות זאת מחמאה גדולה מאוד לתחנות הטלוויזיה הישראלית וגם לרוב העיתונים, לא כולם. יש עיתון ישראלי אחד שמתמחה בסנאף. אך כל השאר עשויים להראות כצימחוניים ממש לעומת מה שנהוג במערב האירו-אמריקאי הרקוב, שבחוגי כנסיית השכל שלנו הוא נחשב כשפיץ של התרבות לעומת המזרח התיכון המפגר).

ולא נשכח את הפיתוח המקומי של תעשיית הסנאף העולמית: החמאס ואוהדיו, כולל השמאל המזוייף הישראלי.
אלה פיתחו תחילה את שיטת ה"פאליווד" – סנאף מפוברק דוגמת הסרטון הערוך לעייפה של "מות" הילד מוחמד א-דורה. ואחר כך התקדמו לחומרים האמיתיים, ב"עופרת יצוקה", ב"עמוד ענן" וב"צוק איתן" האחרון. סנאף אמיתי, בדמות שיטת לחימה שבמסגרתה הם מספקים לתקשורת המערבית את הנתחים המדממים החביבים עליה – ובראשם סנאף ילדים.
אין דבר שמדליק יותר את האינטליגנציה הבורגנית לענפיה, את השמאל המזוייף וכוהני כנסיית הסכל, מסנאף ילדים.
תנו להם ילדים פלשתינים הרוגים און קאמרה, זום-אין וזום-אאוט, והם גומרים.
וכל זה כבר לא ב"מהדורה המקומית" של תחנה נידחת בלוס אנג'לס.
זה בפריים טיים, בחדשות "הפוליטיות", שלא לומר "המדיניות" המכובדות והחשובות, לכל המשפחה.
ומובן שלחמאס ולאוהדיו אין מונופול על הסחורה. גם דאעש מספקים את הסחורה, וכמובן השותפים החדשים מחצי האי סיני.

זיכרו את הנוסחה:

רצח בשידור חי=רייטינג.
רייטינג=פרסומות.
פרסומות=כסף.
——————–
רצח (סנאף)=כסף

אז בשביל מי שרוצה לראות סרט עשוי כהלכה ובאותה הזדמנות לקבל שמץ של מושג על העולם שבו אנו חיים – "חיית הלילה".

מבחינתי זה אוסקר. כמו שלדעתי "הזאב מוול סטריט" היה שווה אוסקר.
הבמאי גילרוי והשחקן שלו ג'ילנהייל עושים פה לתקשורת הרקובה והמושחתת של המערב מה שקסקורסיזה ודה-קאפריו עשו שם לעובדי עגל הזהב מן החזירון העליון.

מודעות פרסומת
20 תגובות
  1. האנרכיטקט permalink

    קשה להגיב על הפתשגן המתמשך בסייפאת פוסטך, המתחיל במילים: "ולא נשכח את הפיתוח המקומי…." והנסגר במילים: "…וכמובן השותפים החדשים מחצי האי סיני.".

    השמאל צופה בזבל הטלויזיוני? נסחפת ידידי.
    וכל ערוצי ה"חינם" הממלאים כיסי אדוניהם ממון אין קץ עקב פרסומות זבל המורידות רמת הצופים בם לתחתיות האנושיות וכי למי הם מופנים? אל השמאל ש"חפץ" לראותם?…אלא לזיבורית שצופה בהם ואח"כ רצה להצביע בעבור נתניהו. שמספק לטייקונים את האפשרות להפעיל ערוצי ג'אנק אלה, לתפארת שלטונו ולהעמקת כיסם חסר התחתית.
    כלומר כל הסנאף שלך משרת את הפקקטע ימין ולא את ה"שמאל" עליו אתה מסתער כשור מועד (תרתי משמע) אל מול הבד האדום.
    לאט לך. פשעים רבים בצע העם הפלסטיני כנגד העם הישראלי ופשעים רבים ביצע ועדיין מבצע העם הישראלי כנגד העם הפלסטיני. זו טיבה וזהו טבעה של המלחמה בין שני העמים. מי שאינו רואה חטאי עמו כלפי הפלסטינים אלא רק חטאי הפלסטינים כלפי עמו. ראוי שיצא ויעסוק בכדורגל ויאהוד קבוצתו בדבקות (לפחות עד סוף הליגה).
    ושוב, הטחת טענות והדבקת סופרלטיבים ללא נימוקים: כלומר גם אני יכול לעמוד ולאמר שאנשי הימין "הציוני", חובבי הסיפוח הם הם גאוני הדור ומהם תצא תורה לאומה כולה ובלה בלה בלה…אבל היכן הנימוקים לכך? היכן יש בידי או בידך להוכיחני שאכן דרכם, המתעלמת לחלוטין מהנרטיב הפלסטיני מובילה לשת"פ אנושי ולא לכזה המתקיים בין הגזר לבין מי שמכרסם בו?
    תמהני עליך מאפיהו שאינך רואה תהומות הדמגוגיה, קרבים בצורה מדאיגה לדבריך הנ"ל.
    כמעט והייתי אומר שנבטת מהם צלליתה המאימת של "גזענות אנטי שמאלית".
    ו"הסיום המוחץ" שלך:
    "זיכרו את הנוסחה":
    רצח בשידור חי=רייטינג.
    רייטינג=פרסומות.
    פרסומות=כסף.".
    מכאן המסקנה:
    "רצח (סנאף)=כסף.".

    נו באמת, אם כל הספור הזה משרת בראש ובראשונה את ביבי ולא את בוז'י, אנא תוליך כלימתך? שאתה אומר לנו "זכרו וגו'", אך שוכח בעצמך שהכסף שמופק מתעשית הסנאף הזו תומך בראש ובראשונה בתקומת ביבי ובימין הקפיטליסטי החזירי שלו.
    ממש יד רוחצת יד.
    ומי שאינו רואה זאת, אין תימה, שידבר מעיני דמיונו.
    טייקוני הערוצים החינמים תומכים בביבי ולא ב"שמאל". עובדה: הם מיצרים עוד זומבים שיצביעו עבורו. הוא נותן להם לעשות כסף והם משתתמשים בסנאף ע"מ לעשות עוד כסף.
    אז עכשיו אתה אומר שזה הכל באשמת ה"שמאל המזויף" והערבים "ימ"ש".

    אהבתי

  2. אנרכיטקט, לצורך הטיעון שלך אתה מתאר אותי כאיזה ימני או אוהד ימין, דבר שאין לו שחר. כשתתחיל לדייק יותר אענה לטיעוניך.

    אהבתי

  3. האנרכיטקט permalink

    אתה כותב: "לצורך הטיעון שלך אתה מתאר אותי כאיזה ימני או אוהד ימין". לא נכון.

    לא ציינתי שאתה אוהד ימין. טענתי שהשתלחותך בשמאל עוברת גבול הטעם.
    שיכול אתה מבחינתי גם להשתלח בימין ותמצא אותי מגיב בהתאם לכל סופרלטיב שתספק מבלי לנמק (וזו הייתה גם הדוגמא שספקתי).
    מאפיהו, אהיה האחרון שיקום לסתור טיעוניך הלוגיים. ואני סומך ידי על הגיונך ושכלך (מתוך נסיון עבר). אלא שכאן לא רק שלא סיפקת נימוקים לתאוות הסנאף, בה האשמת את ה"שמאל" כביכול, אלא שהדרת עינייך ועיניינו כליל, מהחתול הרוחץ בשמנתנו הרווחית ממונית, הלא הוא ביבי וחבר טייקוניו.
    אתה כמובן יכול לטעון שלו השמאל היה בשלטון (קרי בוז'י), היו הערוצים החינמיים מתיצבים אוטומטית לצדו ואז כביכול כן היה ה"שמאל", נהנה מפירות הסנאף המתועב. מה שנכון נכון, אך עדיין כאן במאמרך לא טרחת לציין זאת. כלומר ירדת על הקבצנים החושפים מומם ברבים לצורך לקוט נדבות (שזו בידוע עבירה על החוק בארצנו) והעלמת עין לחלוטין ממי שהטיל המומים בקבצנים אלה מלכתחילה, בעודו נהנה מפירות הממון, שמיצר עבורו הסנאף המוסנף לנחירי ההמונים בעל כורחם ולתפארת איוולותם.
    מאפיהו, אהיה האחרון להאשימך בימניות, אלא שסייר אני, ומצווה עלי להודיע לקומרדס שלי ולהראותם, היכן מתחיל שפוע ההטחה והתוכחה בשער (של דברים צודקים ובוערים שיהיו), והופך למדרון דמגוגיה תלול, שאין ממנו דרך חזרה…

    אהבתי

  4. אנרכיטקט, נא בלי העמדות פנים. כשאתה כותב: "גם אני יכול לעמוד ולאמר שאנשי הימין "הציוני", חובבי הסיפוח הם הם גאוני הדור ומהם תצא תורה לאומה כולה ובלה בלה בלה…" למי מתייחס פה ה"גם" אם לא אלי? יש עוד מישהו בסביבה? מתי והיכן כתבתי דברים כאלה על הימין, שאתה מעמיד אותי פה כאוהד שלו?
    וחוץ מזה:
    אתה מאשים אותי על זה שכתבתי ש"השמאל צופה בזבל הטלוויזיוני". איפה כתבתי דבר כזה? איפה הבחנתי בין הימין, השמאל והמרכז באשר לצפיה בסנאף?
    את האינטליגנציה הבורגנית, פועלי תעשיית הטלוויזיה בפרט והתיקשורת בכלל, אני מאשים בדבר חמור בהרבה: בעידוד ובשידור אובססיבי של הסנאף הזה – למטרות פוליטיות מובהקות. הם הפועלים של תעשיית הסנאף, והמיליונרים הכבדים מרוויחים. לאלה האחרונים אין שום פוליטיקה חוץ מהפוליטיקה של הכסף, ולכן הם ממנים ביד רחבה את השמאל ואת הימין כאחד באמצעות הקרנות והעמותות.
    אתה מנסה להכחיש שהשידור של הסנאף החולני הזה משרת את השמאל המזוייף הזה, אז אני מודה לך על ההזדמנות להסביר שוב, בפעם המאה או האלף: השמאל המזוייף, בארץ ובעולם, מעודד את שידור הסנאף הפלשתיני ומקדם אותו במסגרת מסע התעמולה האנטישמי, שכוונתו להביא לדה-לגיטימציה של ישראל כמבצעת רצח עם… ג'נוסייד…נאצים…אפרטהייד…כל השקרים כולם. צריך להיות ארכי-אידיוט בשביל לא להבין את זה. אבל אתה מתעלם.

    אהבתי

  5. האנרכיטקט permalink

    מאפיהו, מה פתאם? הבאתי דוגמא זו להראות שאי אפשר להדביק סופרלטיבים מבלי לנמק. ושאר "פרשנותך" את דברי, דומה ל"כובע שבוער" על ראשו של מי.
    לגבי ה"שמאל המזויף", מעולם לא הגדרת את הגבולות בינו לבין השמאל האמיתי. אדרבא, אשמח לשמוע דבריך בנושא. בכ"א, ניתן מדבריך להסיק שיוצא אתה חוצץ כנגד השמאל כולו. ומגדירו ככזה (מזויף).
    בקש סתם מאדם נייטרלי שיקרא פוסטך ושאל אותו איזו עמדה מדינית מבצבצת מתוכו.
    ואל נא תחשוד בכשרים, מאפיהו. יתכן ואני סוציאליסט שרוף. אך בנושא השטחים, אחזקתם וסיפוחם, שלא לדבר על התפיסה הבטחונית, קרוב לודאי שאני ימני אף ממך ומרוב המתנחבלים. שהם מוכנים למסור כברת ארץ כלשהי לידי הפלסטינים בשעה שאני מדבר על זכותה המלאה של "ציון" הלא היא ארץ ישראל, מדינת היהודים וביתם הלאומי להחזיק בכל סמ"ר מאדמת אי"ה, אך מתנה זאת בסוציאליזם נאור ולא בכידונאות מתנחבלת.
    אתה אומר ש"השמאל המזויף" מעודד סנאף ואני אומר שהימין האמיתי (בלי מרכאות) קוצר פירותיו.
    זה ההבדל הקטן ביננו.

    אהבתי

  6. אנרכיטקט, הדיוק, כרגיל, ממך והלאה."לגבי ה"שמאל המזויף", מעולם לא הגדרת את הגבולות בינו לבין השמאל האמיתי" אתה כותב, בשעה שכל מה שהיה עליך לעשות כדי לקבל פוסט שלם שכתבתי בעניין היה להשתמש במנוע החיפוש בבלוג או לגגל קלות. לא נורא. עשיתי זאת בשבילך:
    https://mafyahu.wordpress.com/2013/08/29/%D7%94%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/

    אהבתי

    • האנרכיטקט permalink

      תודה על הקישור…מה שנקרא "מהמפורסתמות" (יעני, מסתמא "מהמפורסמות": שהייתי צריך לדעת על אותו פתשגן ולא ידעתי). אכן רחוק ממני ועוד כ-ר-ג-י-ל, הדיוק.
      מי אני ואכחישה זאת?

      אהבתי

  7. אנרכיטקט, ואותה מידה של דיוק מתגלה ברעיון שלך לתת לקורא "אובייקטיבי" לקבוע מה עמדתי לפי פוסט זה או אחר. אותו "אובייקטיבי" היה יכול לקבוע שאני שמאל קיצוני על פי לא מעט פוסטים בבלוג הזה. רוצה רשימה? תתרגל למחשבה: השמאל והימין בעיני הם כדבר וכחולירע. שיטת הפרד ומשול שנוקט החזירון העליון ותו לא.

    אהבתי

    • האנרכיטקט permalink

      נו, מה יהיה, הפוסל במומו פוסל?
      הרי אמרתי וכתבתי: לקורא ה"נייטרלי" ואתה קובע: "אוביקטיבי" וזאת בדברך ברייש גליי אודות הצורך בדיוק.
      וגם אם נניח לטעות (כנראה בהסח) זו שלך, עדיין יש הבדל גמור בין "נייטרלי" לבין "אוביקטיבי".
      דברי מכוונים רק למקומות בהן מתקימת קרבה יתרה לדמגוגיה. לא אמרתי דמגוגיה, אלא קרבה יתרה.
      כלומר לפעמים הרגש מניע את הכותב או המדבר ודוחפו לקבוע טענות ללא נמוק סביר. בד"כ כאשר הוא קיים (הנמוק הסביר) יצרפו המדבר אל תוכן דבריו. לא כן במקרה של דמגוגיה. שם עומד המדבר ומכריז טענותיו, אף מעניק סופרלטיבים ומדביקם לישויות כאלה או אחרות, אך לעולם יחמוק מנמקם. הדמגוגיה מציצה מעבר לכתף ה"פוזה" של "טכניקת הויכוח", שיש לה פתיחות נאות, חלקי מחבר דרמטיים וסיומות מרשימות. והיא יכולה להציג עצמה כטיעון מנומק, רהוט כביכול מבחינה ענינית, ממש דבר דבור על אופניו ובכ"ז תהיה שקרית (משום שנימוקיה אינם ראויים מבחינה לוגית).
      כלומר הדמגוגיה היא ענין של קנקן נאה הבא להסתיר תוכן דלוח אם לא רעיל.
      זה הכל.
      וכך לגבי הדיון ביננו. אמרתי, שבפרסך מניפת הסנאף= ממון בפוסטך, לא "כיסית" כל הצדדים הבלטת צד אחד (השמאל המזויף והפלסטינים) וגימדת חלקם של הממון ועושיו (ברובם אנשי הימין). ובשל כך יכול אתה להצטיר כימני, אפילו קיצוני, בשעה שאינך.
      זה הכל. באתי להזהירך וליעצך לדבוק בנימוקים לצד סופרלטיבים ולא להניח שמ"המפורסמות" הם ואין צורך כביכול ב"פרשנות".
      כלומר לשרטט בפניך הגבול בין טיעון מושכל לטיעון דמגוגי.

      אהבתי

  8. אנרכיטקט, העובדה שאתה משווה בין חומרת הטעות שלי בעניין נייטראלי/אובייקטיבי, לחומרת הטעות שלך בעניין "מעולם לא" לדווקא כן ועוד איך (הבאתי לינק רק לאחת מהפעמים שבהם הסברתי את ההבדלים) היא עוד דוגמא מצויינת לאי-הדיוק שלך.
    ולעניין, אשמח מאוד לראות אותך מתפתל ומסביר לי את ההבדל בין נייטראלי לאובייקטיבי כאשר מדובר במי שאמור לבחון טקסט בצורה לא מוטה ובלתי משוחדת ולהביע את עמדתו בלי להעדיף צד זה או אחר (אני מניח שלכך התכוונת). כדי להקל עליך ליקטתי מהרשת הגדרה לכל אחד מהמושגים:

    1. נייטראלי: אינו נוטה לאף כיוון, דיעה, גוון, אינטרס וכד' (המקור: מלוג)
    2.אובייקטיבי: מתייחס בצורה עניינית וללא עירוב של דיעה אישית (ההפך מסוּבְּיֶיקְטִיבִי). בלתי תלוי ואינו מושפע מגורמים אחרים (המקור, סנופי מילון עברי-עברי).

    ועכשיו, נראה אותך יוצא מזה.

    אהבתי

  9. האנרכיטקט permalink

    מאפיהו יקירי, אני לא מתכוון להתפתל או "לצאת מזה".
    אמרתי בפרוש: "(בהסח הדעת)", כלומר ציינתי במפורש שאנני רואה בזה שגיאה חמורה, או ענין לענות בו. כלומר שיש אכן דמיון רב בין שתי המילים האלה.
    וגם כתבתי: "נו, מה יהיה, הפוסל במומו פוסל?". כלומר לא קבעתי עובדה, אלא העליתי תמיהה (שמתי אף סימן שאלה בזנבה).
    כוונתי לעובדה, שדווקא על המראה המצוחצחת של דרישתך "לדייק", הופיעה לה כחריון זבובים קטן ומעצבן, שגיאתך בנושא: "נייטרלי"- "אוביקטיבי".
    כלומר, אף לא אחד מדייק, מאפיהו, וגם לא כבודו.

    אהבתי

  10. אנרכיטקט, לא תצא מזה בקלות, עיוני. עזוב את היסח הדעת שלי, אותו חריון זבובים. אתה עצמך כתבת: 'עדיין יש הבדל גמור בין "נייטרלי" לבין "אוביקטיבי".'
    "הבדל גמור." מילים כדורבנות. חד משמעי. לא בלה בלה סתמי כמו התגובה האחרונה שלך לעיל.
    ובכן, איפה ההבדל "הגמור" דנן?
    מצחיק שבעוד אתה מחפש חריוני זבובים, נפלת לבור של צואת בקר.

    אהבתי

    • האנרכיטקט permalink

      אינך שומע טענותי ואת נמוקי אינך סותר אלא אץ רץ להתקיף ובנושא אחד בלבד. לא דייקת משום שאם היית מצטט אותי נכונה, היית אומר "נייטרלי". זה הכל.
      ואכן, יש הבדל ברור בין שני המונחים. ומבלי להכנס ל"הגדרות של מילונים", רק אציין, כי מי שאינו יכול להיות נייטרלי, אננו יכול להיות אוביקטיבי בדיעבד.
      נייטרלי משוחרר מכל דיעה. אוביקטיבי, רק מדעה קדומה.
      נייטרלי יתחיב מקומו בשווי המשקל בין הכוחות או הדעות הפועלים בשטח. לאוביקטיבי לא משנה היכן הוא נמצא. נייטרלי הוא במובן פיזי יותר (נטרול כוחות), בשעה שהאוביקטיבי יתיחס לשחרור המחשבה, הרעיון והדיעה . כמובן שיש המבלבלים כמוך בין שני המושגים…אך לא על זה דברנו.

      ומי שאמר "נראה אותך מתפתל" ולא כוון לכביש, או לשריר וכיו"ב, כי אם לחיה כלשהי וד"ל, ראוי לו באמת, שיתפלא על עצמו, כיצד הפך לחריון זבוב. בשעה שהוא רואה עצמו בכלל, כ"בור של צואת בקר" (שהרי לתוך איזה בור וכחני וטרחני אפשר לפול כאן, אם לא לתוך הבור שלך, מאפיהו?).

      לסכום אבקשך כחבר, לענות לטענותי כבדות המשקל שהובעו בתגובות הקודמות ושעליהן לא טרחת לענות כלל. אלא חמקת לויכוח עקשני ונואל עמוס סופרלטיבים הלקוחים מעולם החי והחקלאות. לא אתן לך להסיח את הדעת מהעיקר, ידידי.

      אהבתי

  11. האנרכיטקט permalink

    מאפיהו, רק תקון טעות קטנה:

    בשורה הרביעית במקום: "כי מי שאינו יכול להיות נייטרלי, אננו יכול להיות אוביקטיבי בדיעבד".

    צריך להכתב: "כי מי שאינו יכול להיות נייטרלי, אין זה אומר שאננו יכול להיות אוביקטיבי בדיעבד".

    אהבתי

  12. אנכיטקט,עזוב את דקדוקי העניות האלה. בטח ידוע לך היטב שהמילה "אובייקטיבי" מקורה במילה "אובייקט", ולכן היא "פיזית" לא פחות מהמילה "נייטראלי", שהרי האובייקט הוא האם-אמא של כל הפיזי למינהו. הבה נחזור לעיקר, שהוא מקור הדיון הזה: טרם כתבת מילה על הגדרתי לשמאל המזוייף. ובכן, אתה מקבל אותה? אתה מקבל שלא יכול אדם להתפרנס כשכיר לשון ומקלדת של אחד מיליארדר ג'ורג' סורוס (כמו "החבר של ג'ורג'") ולהחשיב עצמו כשמאל? אתה מקבל שלא יכול אדם להתפרנס מקרן רוקפלר (כמו "שיחה מקומית") או מהמיליארדרים של הקרן החדשה (כמו "מגאפון") ולהחשב שמאל? אתה מסכים שלא יכול אדם לתמוך בטרור של החמאס ובעמדותיו (נניח מול אבו מאזן) כמו גדעון לוי ו"הארץ" ולהחשב כשמאל? אתה מסכים שלא יכול אדם למצוא את עצמו באותו מחנה פוליטי שבו נמצאים גם הקצב אסאד מסוריה, התליינים המקצועיים של משטר השיעה באיראן ושותפיהם בחיזבאללה, בחמאס ובג'יהאד, וכן חוות החיות בצפון קוריאה – ולקרוא לעצמם שמאל (כמו חד"ש, למשל, או נועם חומסקי ואוהדיו המטומטמים)? אתה מסכים שכל אלה – שמאל מזוייף? מתחזים ושרלטנים הנושאים את שם השמאל לשווא ומוציאים לו שם רע אצל כל אדם ישר עם חצי גרם של שכל בקודקודו? עסקנים פוליטיים, עיתונאים ופרופסורים שמחירם מאה בדולר, בלי לפגוע בכבודן של נערות עובדות?

    אהבתי

  13. האנרכיטקט permalink

    לא נכון, אז מה אם "אוביקט" הינו גם "גוף פיזי", במובנו הבסיסי? נהפוך הוא.
    משום שכאשר אתה מצין מישהו כ"אוביקטיבי", אינך מתכוון לכך שהינו מתכנן תלת מימד העובד עם "גופי יסוד" (solids), למשל, או סתם פסל, או נגר העוסקים ב"אוביקטים". ה"אוביקטיבי" תמיד יהיה זה, המצויד בתכונות הרוחניות והשכליות המתאימות, שיאפשרו לראות דברים רוחניים השנויים במחלוקת למשל,כאילו הם פיזים ממש ובעלי משקל ומימד הנתנים למדידה. ע"כ לא יתעה, יטעה ויתבלבל ביניהם, כאשר יתבקש לחרוץ משפטם.
    בקשר לשאר:
    1. לגבי המאמר העוסק בגדרתך את ה"שמאל המזויף":
    א. טרם הגדרת מהו "שמאל אמיתי". הלא כן?
    ב. נגעת בשורש הענין שעסקו בו לנין ותלמידיו: מהי חובת ה"סוציאליסט" בקומו לעזור למיעוט מדוכא? נפרט: האם טוב (לנו כ"סוציאליסטים" נאמנים) לעזור למיעוט מדוכא רק משום שמדוכא הוא? או שומא עלינו לבדוק בציציותיו? האם נתמוך במהפיכה פרו מלוכנית, או פרו דתית לאומנית למשל, רק משום שמבצעיה מנסים "להתנער למען חירותם"? ומה טוב יצמח לנו מזה? או שמא ראוי לנו לתמוך בכל חלכא. משום שהחירות קודמת לכל? ובכלל, אם נתמוך בו, אולי יתפכח מטרופו, אף יתפקח ויהפוך ל"סוציאליסט" גם הוא?
    זהו פולמוס המעסיק "סוציאליסטים" ומפלג בינם לבין עצמם עד עצם היום הזה, מאפיהו.
    ברור שחומסקי ואתה חלוקים בדעותיכם כליל בנושא. חומסקי אננו בודק בציציותיו של ה"מתנער לחירותו" ואילו אתה כן וכן (בעיקר משום שבבשרך ועורך, מדובר כאן). הוא נראה בעיניך רשע מרושע, משום שכ"שופט" (בעיני רבים חומסקי הוא כן אוטוריטה ברת שיפוט), גזר דינה של מדינת ישראל לשבט מוחלט, אף מקדש מלחמת חורמה בה. אך זה עדיין אננו מונע ממנו להיות אמיתי וצודק. היות וחומסקי עושה זאת (חורץ משפטו לשבט על מדינת ישראל ועמה), מתחת לכפת ה"אקדמיה הסוציאליסטית" ותחת לכנפיהם התומכות של רבים מחבריה, אתה חש ובצדק שהם מזויפים. אך אינך מנמק. היכן הם מזיפים מבחינה "סוציאליסטית"? שהרי הפולמוס בין תמיכה במיעוטים מדוכאים לבין אם לוא, משאיר את שני בעלי העמדות המנוגדות עדיין, כ"סוציאליסטים" לכל דבר, לפחות בעיני עצמם.
    משמע לא נמקת מדוע אננו "סוציאליסט" באמת וע"כ אינו אלא מזויף.
    זאת משום שכן, כן ניתן לתמוך במיעוט מדוכא, גם אם מעשיו נוגדים את תרבותנו.
    משום שמדוכא הוא וחובה לעזור לו ולשקם עצמו.
    וזה מחזיר אותנו לתחילת דברי: מהו אם כן, שמאל או סוציאליזם אמיתי והפעם בלי מרכאות, ידידי מבחרות מאפיהו.
    על זה כדאי לנו להסכים.
    אז אולי נוכל לקבל גם החלטות בקשר למהות הדמוקרטיה למשל ומשם כמובן לחזור ליהדותנו.
    מה אתה אומר?

    אהבתי

  14. אנרכיטקט,
    1. ההתפלפלויות שלך בעניין אובייקטיבי ונייטרלי כבר מייגעות אותי. כל אחד מבין שכאשר אתה מבקש שמישהו חסר פניות יקרא טקסט ויביע דעה אודותיו, אין שום הבדל אם אתה קורא לאותו אחד נייטרלי או אובייקטיבי. אם אתה לא מקבל את דעתי, תביא אחד, לא אכפת לי אם יהיה נייטרלי או אובייקטיבי לפי הגדרותיך, או אחד מכל סוג (נראה אותך מבחין ביניהם) שיביע דעה בקשר למשפט הקודם שלי או לאותו טקסט שבו היו אמורים הדברים מלכתחילה.
    2. כל אחד עם טיפת היגיון שלא בא לחפש עילות לניגוח, היה יכול להבין מתוך הגדרתי לשמאל מזוייף, מהו שמאל אמיתי. אם זה לא מובן לך בבקשה לוויקיפדיה. אני לא מבקש להמציא את הגלגל, ומה שכתוב שם, בלי להיכנס לדקויות, יהיה מקובל עלי.
    3. העמדות של השמאל המזוייף הן בדיחה אינטלקטואלית ואשפה מוסרית, ובהכרח גם מי שמבקש להגן על העמדות האלה עלול להיגרר לאותם מחוזות מגוחכים ואפלים. אנסה לעשות כמיטב יכולתי להציל אותך.
    וכמו שאתה תמיד רוצה – אנמק את דברי.
    כמה חוסר הבנה, כמה אטימות פוליטית ומוסרית, כמה טיפשות סתם צריך אדם לגייס, כדי לזהות את העם, או את "המיעוט המדוכא" עם השלטון – שזה מה שאתה עושה בשמו של חומסקי?
    כדי להצדיק או "להבין" את העמדות של חומסקי ודומיו, אלה התומכים בארגוני טרור כמו החמאס או החיזבאללה, אתה טוען כי הם תומכים ב"מיעוט מדוכא". או שהוא (חומסקי) 'איננו בודק בציציותיו של מי ש"מתנער לחירותו"'. מה למיליונר חומסקי ולמיעוטים מדוכאים? מה לו ולעם של עזה? כשהוא הגיע לשם הוא לא היה אורח של העם "המתנער". הוא היה אורח של ארגון החמאס, שהוא לא מתנער ולא בטיח.
    חומסקי הוא תומך החמאס, שהוא השלטון המדכא של העם בעזה. שלטון המוצץ את דמו של העם (ראשי החמאס הם כבר מזמן מיליארדרים ומיליונרים כבדים, בדיוק כמו ראשי הרשות הפלשתינית), המפקיר את העם לחיי אומללות, הגורם לו לככב בסרטי סנאף מחליאים ולמות בהמוניו למען המטרות האידיאולוגיות והאישיות של ראשי החמאס.
    רק בחלומותיהם המטופשים של אנרכיסטים, סוציאליסטים או שמאלנים מדומים כחומסקי יש זהות בין העם בעזה ובין השלטון הרצחני של החמאס בעזה.
    הקשר הזה כמוהו כקשר שבין העם הסורי ובין שלטון הקצב אסאד.
    כמוהו כקשר בין העם האיראני האומלל ובין שלטון ההיאטוללות התולה את בני עמו בקצב של אחד ליומיים, יורה במפגינים, ונותן לאיזה כוהן דת להחליט למי מותר להעמיד את עצמו להצבעה בבחירות ולמי לא.
    כמוהו כקשר בין עם העבדים של צפון קוריאה ובין הקים התורן שם.
    כמוהו כקשר שהיה בין העמים של ברית המועצות ומזרח אירופה ובין השלטונות הבולשביקים שהוקמו שם על ידי דיקטטורים רצחניים כלנין וכסטלין, שלך עוד נדמה שניתן ללמוד מאחד מהם משהו בהילכות "סוציאליזם".
    תתעורר אנרכיטקט.
    ועדיין איני מבין מה עמדתך באשר לשאלת מימונם של כל השמאלנים המזוייפים האלה על ידי התאגידים והטייקונים המהווים את השלטון האמיתי במדינות הקפיטליסטיות והאימפריאליסטיות המובהקות ביותר.
    מה בקשר למימונם על ידי הארגונים הכי קלריקליים של אירופה וארה"ב.
    על ידי המשטרים החשוכים והנצלניים ביותר של המפרץ הפרסי.
    על ידי הפטרודולרים והארמודולרים (שאגב, מימנו גם את חומסקי עצמו לפי הודאתו, אם כי הוא מיתמם עד היום ומעמיד פנים שאינו מבין איזה עניין היה לפנטגון ולתעשיית הנשק להשליש שלמונים לקופתושל מחרחר מלחומות כמוהו).
    איך כל זה מסתדר לך עם להיות שמאל "אמיתי"?
    איך זה שלא ברור לך כבר על פניו שמדובר בשמאל מזוייף, קנוי, רקוב ומושחת עד היסוד?

    אהבתי

  15. האנרכיטקט permalink

    שוב הפוסל במומו פוסל. אני כתבתי "נייטרלי" ואתה כתבת "אוביקטיבי". וזהו זה. לא דייקת כאששר ביקשת לדייק. זה הכל. מט.
    ובלי קשר לנאמר לעיל: לגבי ה"הבדל" בין שני המושגים: יש הבדל ולא תעזור לך כאן ה"עמידה על שלך".
    עובדה. יש שתי הגדרות שונות, לשתי מילים שונות אלו, ע"כ למרות שאפשר לראותן לכאורה כנרדפות, עדיין שונות הן במשמעותן זו מזו.
    לגבי הכרזתך המגוחכת : "כל אחד עם טיפת היגיון שלא בא לחפש עילות לניגוח, היה יכול להבין מתוך הגדרתי לשמאל מזוייף, מהו שמאל אמיתי.". רק אומר שמדובר כאן בחוצפה ממש. הוד מעלתו מדבר ואני צריך לרוץ לספרים ולראות לאן כבודו מכוון…כלומר לחפש את השלילה המוחלטת ל"שמאל המזויף" שלו, וממנה להקיש מהו "השמאל האמיתי" כביכול. פשוט בדיחה.
    הייתי ממשיך לסתור דבריך בעיקר בנושא השמאל המזויף ושאר טענותיך כנגד גדעון לוי, חיים ברעם, גדעון ספירו ואחרים (לא שלי אין טענות כלפיהם אלא שבתחומים אחרים לחלוטין), אך אומר לך את האמת. קצה נפשי בויכוחים. אפילו תגובתי הקודמת שהסתימה בבקשות צנועות, כמו : "אנא ענה על הטענות כבדות המשקל בתגובות הקודמות שלי", או "בוא ונדבר על השמאל האמיתי" וכיו"ב, לא נענו אלה במענה וכחני ומתנשא.
    אי לכך החלטתי: I REST MY CASE.
    אדיוס.

    אהבתי

  16. אנרכיטקט, אחלה.

    אהבתי

  17. האנרכיטקט permalink

    אהבתי את התגובה האחרונה שלך, מאפיהו.
    ע"כ אני נוטש רק פוסט זה אך אמשיך להגיב לאחרים באתרך (באם תאפשר לי זאת).

    אהבתי

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: