Skip to content

נתניהו, אבו מאזן ואובמה: חושבים שכולם טיפשים

אוקטובר 30, 2014

מיהו טיפש? יש לא מעט הגדרות, אך הנה אחת החביבה עלי במיוחד: טיפש הוא מי שחושב שאחרים הם טיפשים. כל האחרים, אולי רובם, ואולי חלקם. הפילוסוף, הצרפתי רנה דקארט, לא-טיפש למופת, הסביר פעם שבדבר אחד שווים כל בני האדם: בחוכמתם. איש אינו חושב שהוא חסר משהו באגף השכל.

דוגמא ישראלית ידועה היטב לטיפשות בנוסח הזה, היא עיתון "הארץ" הגזעני והמתנשא, זה שהגדיר את עצמו כ"עיתון לאנשים חושבים".

כי מה זה אומר לגבי כל אלה שאינם קוראים את העיתון הזה?

אנשים שלא חושבים. טיפשים שכמותם.

ועכשיו מוכיח לנו נתניהו שגם הוא יכול להיות טיפש בשיטת "הארץ". אחד החושב את עצמו חכם.

ראש ממשלה נתניהו: כולם טיפשים

ראש ממשלה נתניהו: כולם טיפשים

מי שסבור שהאחרים – טיפשים.

מדובר, כמובן, בהכרזתו האחרונה על הבניה בירושלים. זו שגם פתחה את חרצובות לשונו של "הפקיד הכביר בבית הלבן" שדיבר על נתניהו כ"זבל עופות" באזני העיתונאי מ"אטלנטיק".

בתגובה לדברים הקשים מוושינגטון, מאירופה, וגם מהאופוזיציה בישראל, אמר נתניהו:

"שמעתי טענה שהבנייה שלנו בשכונות היהודיות בירושלים מרחיקה את השלום, הביקורת היא שמרחיקה את השלום. האמירות הללו שמנותקות מהמציאות, הן אלה שמטפחות אמירות שווא בקרב הפלסטינים. כשם שצרפתים בונים בפריז, כשם שאנגלים בונים בלונדון."

ובתגובה לדברים החריפים מוושינגטון, שפרסם העיתונאי ג'פרי גולדברג, פרסמה לשכתו של ראש הממשלה את ההודעה הבאה:

"נתניהו ימשיך לעמוד על האינטרסים הביטחוניים של אזרחי ישראל ועל זכויותיו ההיסטוריות של העם היהודי בירושלים. שום לחץ לא ישנה זאת".

ביטחון, זכויות היסטוריות, מילים גדולות.

בעוד שכבר מזמן ידוע היטב:

ההודעות של נתניהו וממשלתו על תכנוני בניה, על מכרזי בניה, וגם הבניה עצמה, בסופו של התהליך, אם וכאשר מגיעים לשם,  משמשים בידי נתניהו וממשלתו אמצעי ענישה, "תשובה ציונית הולמת", שלעתים קרובות מגיחה ממעמקי הבטן הציונית ההומייה, ובעיקר:

כלי מרכזי לטירפודו של כל מאמץ מדיני להגיע להסדר, להסכם, או אפילו לשיחות על שלום עם הפלשתינים ועם העולם הערבי.

זו תכליתה העיקרית של "התשובה הציונית ההולמת" מתוצרת נתניהו.

זוהי אמת הידועה כבר מזמן לכל אחד.

אבל נתניהו חושב שכולם טיפשים ולא מבינים זאת. לכן הוא מנסה למרוח אותנו עם הקשקושים שלו על הביטחון והציונות.

אין שום קשר בין טירפודו של כל מו"מ מדיני ובין ביטחונה של ישראל. אם יש קשר כזה – הוא הפוך.

*****

קבלו את דבריו של מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של נתניהו וממשלתו, האלוף במילואים יעקב עמידרור. מדובר באיש ימין מובהק שאינו מסתיר את דעותיו. זמן קצר לפני שאמר את הדברים האלה, גער עמידרור בשגרירים הישראלים שהתלוננו בפניו על כך שהמדיניות של נתניהו אינה ניתנת להסבר בשום בירה בעולם המערבי. והנה, מהפך.

כך נאמר בידיעה על דעותיו של היועץ לביטחון לאומי בפברואר 2013, והדברים נכונים גם היום:

"לדברי שני מקורות ישראלים, עמידרור מודאג מאוד מההידרדרות במעמד הבינלאומי של ישראל לנוכח הביקורת הקשה שמתחו מדינות בולטות במערב על גל הבניה בהתנחלויות עליו הכריזה ישראל בתגובה למהלך הפלשתיני באו"ם. 

"אי אפשר להסביר את נושא הבנייה בהתנחלויות בשום מקום בעולם", אמר עמידרור באחד הדיונים הסגורים. "אי אפשר להסביר את הנושא הזה לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ואפילו לא לראש ממשלת קנדה סטיבן הארפר. הבנייה בהתנחלויות הפכה לבעיה מדינית וגורמת לישראל לאבד תמיכה גם מצד ידידותיה במערב".

אך הסקופ האמיתי בידיעה הוא המשפט הבא:

"לשכת ראש הממשלה סירבה להתייחס לדברים."

כי לנתניהו לא היתה אז, ואין גם היום שום תשובה לשאלות בדבר המדיניות ההרסנית שלו. רק דקלומים ריקים על צרכי ביטחון ועל אחדות ירושלים.

הוא חושב שכולם טיפשים.

ומה זה עושה ממנו?

*****

עמידרור יודע היטב על מה הוא מדבר.

שוב ושוב קרו הדברים במהלך כהונותיו של נתניהו כראש ממשלה. שוב ושוב אותה תרגולת, העושה לצחוק את תירוציו וסיפוריו של ראש הממשלה שלנו.

והוא חושב שכל העולם מטומטם.

זה התחיל עם ביקורו של סגן הנשיא ביידן באזור, כדי  לנסות ולקדם מו"מ ישראלי פלשתיני. כבר באביב של 2010, קצת יותר משנה אחרי שהחלה כהונתו הראשונה של הנשיא האמריקאי הטרי ברק אובמה הוא ניסה להניע תהליך מדיני באזור ושלח אלינו את סגנו. והנה מה שקרה כשביידן היה בירושלים.

לגמרי לגמרי במקרה הודיע בדיוק אז משרד השיכון, בראשותו של השר אלי ישי איש ש"ס, על העברת אישורי בנייה ל-1600 דירות חדשות בשכונת רמת שלמה בירושלים.

הלכה היוזמה.

שר השיכון התחלף בינתיים. עכשיו זהו איש "הבית היהודי" אורי אריאל, אך השימוש ב"נשק הבנייה" מתורגל שוב ושוב. אבו-מאזן נושא  באו"ם את הנאום הסתווי הרגיל? בום. אישורי בנייה. עוד סתיו ועוד נאום מלחמתי של אבו מאזן? טראח, שוב אישורי בניה, וגם הודעה  טיפשית על מה שמתוכנן בשטח E1 שבין ירושלים ומעלה אדומים.  נתניהו מריח יוזמת שלום חדשה ומסוכנת? אישורי בניה. נתניהו משחרר מחבלים לפי ההסכם שהוא  חתם עליו – יאללה, אישורי בניה, כדי "לאזן". וזוכרים את רמת שלמה מהתחלת התהליך? ביוני השנה גינה  ממשלו של אובמה את אישורי הבניה באותה שכונה.

ובינתיים היתה גם הלאמת הקרקעות ליד גוש עציון.

אבו מאזן: כולם טיפשים

אבו מאזן: כולם טיפשים

ועכשיו שוב.

ומה הכי מצחיק?  שאת האמת על "אישורי הבנייה" פלט פעם שר השיכון אורי אריאל בעצמו כשדחקו אותו בשאלות אל הקיר. מה אתם רוצים, הודה אריאל, מדובר בהוצאה למכרז של אותן דירות עצמן שהוצאנו למכרז בפעם הקודמת, ובזו שלפניה, כי לא נמצאו להן קונים!

אין זה מקרה, כמובן, שעמותת הסוכנים הזרים "שלום עכשיו" מתרכזת בהודעות על  "אישורי בנייה" ועל "מכרזים" – ולא בבנייה בפועל. שהרי האינטרס של "שלום עכשיו" ושל נתניהו והימין הוא זהה:

חירחור מלחמה. מניעת כל סיכוי למשא ולמתן ולשלום בין העמים.

*****

ברור שלא כל האשמה למצב נופלת על נתניהו.

הוא מהווה רק צלע אחת בשלישיה הפותחת.  הצלע השנייה במשולש הוא המנהיג הפלשתיני מחמוד עבאס, הוא אבו מאזן. אתמול הוא העניק ראיון נוטף שמאלץ לכתב של ערוץ 10, שלא שאל אותו שום שאלה אמיתית.

גם אבו מאזן הוא חכם מסוגו של נתניהו: חושב שכולם טיפשים (כמו זהבה גלאון וחברי מפלגתה, נניח) וקונים את השטויות שלו על רצונו העז בשלום, ומאמינים לפנייתו הנרגשת אל העם בישראל, שרק אנא יבואו לחתום איתו.

חושב שלא מבינים מה פרושה של השותפות שלו עם חמאס. חושב שלא מבינים מה פרושה של האמירה שלו שהוא אינו מוסמך לחתום בשם "הפליטים" של 48. חושב שלא מבינים מה פרושה של חוסר הסכמתו להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. חושב שלא מבינים מה פירושה של העדפתו לפנות לאו"ם במקום להידיין עם ישראל.

חושב שלא מבינים שהוא אנטישמי הרואה ביהודים טמאים,  ומכחיש שואה הטוען ש"הציונים" הריצו את רצח יהודי אירופה.

אבל אפילו "ידיעות אחרונות" כבר הביא את הבשורה.

כולם יודעים.

*****

אבל מה רוצים אפילו מאבו-מאזן, המסרב לכל אפשרות של הסכמה ושלום בין העמים, שפירושם גם פתרון בעיית "הפליטים" הפלשתינים של 1948?

מה אמור להבין אבו מאזן בדבר מדיניותן האמיתית של ארה"ב ושל בעלות בריתה המערביות, שהן המתחזקות ומממנות כבר קרוב לשבעה  עשורים את הפלא הזה ששמו  אונר"א, הסוכנות האו"מית לפליטים פלשתינים?

זו, שבניגוד לכל סוכנות של אותו מוסד העוסקת בפליטים  כלשהם בכל מקום אחר בעולם, אינה מנסה כלל לפתור את הבעייה אלא ההיפך הגמור מזה – מצליחה לתחזק אותה ואף להגבירה ולהחריפה (שהרי המעצמות המערביות המממנות את אונר"א הצליחו להפוך בעיה של 700 אלף איש לבעייה של 5 מיליונים, כלומר הגדילו את הבעייה פי 7).

המעצמות שמקיימות את סוכנות האו"ם שמתחזקת את בעיית הפליטים כמכשיר מרכזי של חרחור מלחמה בין הילידים במזרח התיכון.

האם לא אמור אבו מאזן להבין שבעוד כל המעצמות המממנות של אונר"א מדברות גבוהה-גבוהה על שלום והסכמים, הן בעצם מחרחרות מלחמה?

ולכן, בשעה שהוא נושא באו"ם את נאומיו האנטישמיים ומסרב לכל אפשרות של הסכם עם ישראל  – הוא עושה בעצם את רצונן האמיתי?

ולכן זכאי לפרס?

האם לא זה מה שמבין בעצם גם נתניהו? שכל הדיבורים האלה והגינויים האלה שהוא סופג מוושינגטון או מלונדון או מבון הם מהשפה ולחוץ, בעצם כולם שם מרוצים מזה שמחירי הנפט ממריאים ומוחזקים ברמה של 100 דולר לחבית, שעלות הפקתה נעה בין 1 ל-10 דולרים?

זאת אומרת רווחים של של 900% עד 9900% על כל חבית נפט?

רק תחשבו כמה כספי שוחד אפשר לשלם לפוליטיקאים עם רווחים כאלה.

קחו את קטאר לדוגמא.

והתוצאה מהמדיניות הזאת, של נתניהו, של אבו מאזן ושל המעצמות: סכסטך ומלחמה מתמשכת, המאפשרים  לדחוף למזרח התיכון כלי נשק יקרים ביותר, בכמויות העולות על פי 10 לעומת כל אזור אחר בעולם.

וגם הרווחים שם נעים בין 900% ל-9900% – והמון-המון שוחד פנוי להובלה.

כן. כולם במשחק הזה. נתניהו, אבו מאזן והמעצמות, כולל ארה"ב. חושבים שכולם טיפשים. נותנים לחזירונים העליונים שלהם להרוויח – ולעמים לסבול.

זה המשחק, המשוחק, כמובן, תוך שיתוף פעולה מלא מצד התיקשורת.

כי של מי התקשורת, אם לא של החזירון העליון?

שגם אדוניה בטוחים שכולם טיפשים.

 

 

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. אנרכיטקט permalink

    הנה, "מיהו טיפש? יש לא מעט הגדרות, אך הנה אחת החביבה עלי במיוחד: טיפש הוא מי שחושב שאחרים הם טיפשים"…והנה מיד אח"כ: ""דוגמא ישראלית ידועה היטב לטיפשות בנוסח הזה, היא עיתון "הארץ".". אכן כותב הפוסט התעלה על עצמו הפעם (וזה בכלל לא סימן לטפשות. חלילה לי כי אטיל דופי, השמור לי, באחרים).

    אהבתי

  2. אנרכיטקט permalink

    אפרט במקצת: הדוגמא שמביא הכותב (שעיתון הארץ טיפשי), היא עצמה גילוי (נאות) של ההגדרה לטיפש (החביבה כל כך עליו), אותה יקפיד לצטט כ"אבן חן" בפתיח פוסטו.
    כלומר, אומר דבר, ומיד מציג עצמו (במכוון או שלא, זו שאלה), כדוגמא קלאסית לדבר הזה (לתיאור הטפש), הנה לכם, גם הוא אחד הסבור, שאחרים הם טפשים.

    אהבתי

  3. אנרכיטקט יקר,
    לא הצליח לך, כי אתה מתפרץ לדלת לגמרי פתוחה. הרי במדור "אודות", לינק למעלה, שבה נהוג שבעל הבלוג מגדיר את עצמו, הודעתי מראש ומלכתחילה שאני אידיוט – מה שמקנה לי את המומחיות ואת הזכות להצביע בבחינת "צמבה" על בני סוגי האחרים. העניין הוא בכך, שאני סתם בלוגר נידח, אז מה כבר יכול לקרות, ואיזה נזק יכול להתחולל כתוצאה מהאידיוטיזם שלי . אבל כשכלי של תקשורת המונים משקר ומכזב, מסית ומדיח כתוצאה מטיפשותו, זה עניין אחר לגמרי. וכך גם כשמדובר במנהיגי מדינות מאלה שהצבעתי עליהם.
    ועוד: על פי ההיגיון שלך, אסור היה לי כלל להציע את ההגדרה הזאת כלל, שכן ברגע שאני מצביע על איבר כלשהו במציאות המתאים לה – אני פוסל את עצמי. אלא שאין הדבר כך כלל וכלל וחשוב על כך שוב: אני מגדיר כטיפשים את אלה החושבים את האחרים כטיפשים ולכן הם מרשים לעצמם לרמות אותם כאוות נפשם בכל נושא ועיניין. . אלא שאני איני מרמה איש כאשר אני מצביע עליהם כטיפשים. אני רק מבציע עליהם כמי שמתאימים להגדרה שלי.
    ולבסוף וזה העיקר. קרא את ההגדרה: "טיפש הוא מי שחושב שאחרים הם טיפשים. כל האחרים, אולי רובם, ואולי חלקם." כלומר: משתמשים ב"כמת" (מד-כמות) כללי בלשון הלוגיקה. ואילו אני איני עוסק בהכללות ואיני מתייחס לאחרים כטיפשים באופן חסר הבחנה, כמו "הארץ" חביבך. אני מצביע אך ורק על מקרים ספציפיים ומסויימים של אלה המתאימים להגדרה שלי.

    אהבתי

    • אנרכיטקט permalink

      עתון הארץ הוא חביבי? תמהני.
      ואימתי דוגמא שלילית שהוצגה ע"מ לממש דעה כלשהי, הופכת א-פריורית לחביבתו של החולק על דעה זו? זה כאילו שאמרתי שצריך להרוג את הקם עלינו להורגינו ואתה תגיד, לא, צריך לחקור אותו קודם לכך. ואז אני אגיד בתגובה: "עכשיו כולם רואים שאויב זה, חביבך הינו".
      ולתגובתך: אתה כותב:""שאני אידיוט – מה שמקנה לי את המומחיות ואת הזכות להצביע בבחינת "צמבה" על בני סוגי האחרים"". לא נכון, שהרי אם אידיוט הינך, כיצד תהיה מומחה, ותצביע על "צמבתם" של הדומים בעיניך? אלא אם כל המומחים (או רק חלק מהם, ככתוב בכתביך), אידיוטים בעיניך. מה שמחזק את עובדת היותך כזה (שכל המומחים או רק חלק מהם, אידיוטים הם בעיניו). כלומר שולל יכולתך מלכתחילה, להעביר עליהם ביקורתך נכונה, אף מצביע על עצמך כאידיוט, הנוהג באידיוטיות.

      ההבדל ביננו, שאתה מתנצח וחולק. מתחיל במשחק והופכו לתחרות, שאבוי תגמר לה במלחמה. ואילו אני, בא לדון לבנות ביחד. כלומר מתיחס לדעתך כלדעתי ממש אף חולק לך כבוד ככבודי לעצמי. אצלך כולם שווים אותו הדבר, ולכן גזירתך שווה לכולם (חוק). ואצלי הם חשובים באותה המידה. משמע גזירתי שונה מאחד לשני. ובורח אני מהחוקים, כנשוך כלב ונחש גם יחד.

      אהבתי

  4. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו ואנרכיטקט ,

    שניכם בעלי כושר ניתוח טוב מאוד, כמו שני קוים שלא רוצים להפגש.

    קטונתי מלהיכנס בין שניכם .וגם לא הכל הצלחתי להבין .מודה .נדמה

    לי שקודם כל, כדי להתקדם, כל אחד צריך להתייחס ספציפית לכל

    טענה של הצד השני .לעשות סדר בבלגן .אין גם טעם להפוך בעיה

    פסיכוסוציאלית לויכוח פילוסופי .מי שמכריז על עצמו כבורח כמאש מה"חוק"

    שומט מראש כל ויכוח על בסיס משותף .

    כדי להצליח בהתמודדות בין בני אדם ,צריך להניח מראש, שהשני לא

    נופל ממך ביכולותיו השכליות ,בחוכמתו . אני אומר את זה גם מניסיון

    אישי, כחוקר ביטוח במשך 20 שנה .

    אהבתי

  5. אנרכיטקט permalink

    בורח מחוקים כמו אש, אננו אומר שאם יש חוק, לא אקבלנו, אןו לא אצטרך לשמור עליו או לא אסכים לשרתו. זה רק אומר שאני בורח ממנו.
    ונכון מאד, אני שונא ויכוחים. שהרי מהו ויכוח אם לא התנצחות? אני בעד דיונים. בעד שת"פ רעיוני. קרא דברי שנית בבקשה.
    ורק לגבי חוקים: ובכן כאשר דברים לא מובנים לו לאדם, הוא "חוקר" ויוצר חוקים. כלומר "בורא" איזה עולם וירטואלי הדומה כביכול לעולמנו ושם החוקים האלה עובדים מצוין. מהם הוא מקיש לגבי המציאות וכמובן כאשר זה מתליח לו בהתחלה הוא הורא שמח, אך מיד אח"כ מופיע מישהו המוכיח שחוק שלו "נכון רק במקרים מסוימים" והופלה, מתקבל חוק חדש. זה מתחיל ב 1+1= 2 המתקים רק בעולם דמיוני, המשך ב: דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר אחד…ומה זו בכלל נקודה? ע"פ הגדרתה אנה קימת כלל, או קימת כ"גודל חסר מימדים" (אוקסימורון) שניתן כביכול, למקמו במרחב. ומהו מרחב תלת מימדי למשל? זו רק המצאה של בני האדם, אין דבר כזה מלבד במוחו הקודח של ההוגה ואלה שמקבלים דעתו. וכך הלאה והלאה (זמן, אורך רוחב, מימדים) ובכל תחום אפשרי. ובכן, כל חוק שהאדם מיצר, בדיעבד מסתבר שהוא שגוי ומיד נוצר לו חוק חדש. בקיצור כאשר לא יודעים, יוצרים חוקים ואז מתחילים להכליל. תופסים על זה פוזה ולא מבינים כיצד מופיע לפתע מישהו עם דיעה שונה ומיד מתחילים להתוכח ו…כמובן שלא יוצא מזה שום דבר (אולי חוק חדש ואלי עצב רב ליוצר החוק הקודם).

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: