Skip to content

גדעון לוי ו"הארץ" מתירים את דמנו

אוקטובר 27, 2014

אתמול הופיע עוד מאמר אנטישמי ב"הארץ", שכתב אחד ממובילי הקו של העיתון, גדעון לוי.   המאמר אמנם נכתב  עברית, אבל הוא אינו מיועד לקוראי עברית. אלה יודעים שמדובר בקשקוש תעמולתי שקוף, צרור של שקרים ובדותות ותעמולה גסה.

המאמר מיועד לקוראי המהדורה האנגלית של העיתון. הפעם הכוונה היא לטהר את מעשי הרצח הנתעבים של הפלשתינים.

העיתוי של המאמר אינו מקרי.

הוא בא לטהר מעשי זוועה דוגמת פיגוע הדריסה האחרון בירושלים.

המאמר מיועד גם לקוראים הפלשתינים. לוי רוצה שידעו:

מבחינתו – דמנו מותר.

דמיינו שאתם סתם קוראים, אנגלים או אמריקאים שהמאמר של לוי נפל לידיהם. דמיינו שאינכם יודעים על המתרחש פה הרבה יותר ממה שמואילים לספק לכם כלי תקשורת מסוגו של "הארץ" הקיימים בשפע גם בארצכם: "האינדפנדנט", ה"ניו יורק טיימס", "הגארדיין" ודומיהם.

ומה עושה "הארץ"? מספק לכם ולשכמותכם עוד סיבות לשנוא ישראלים ויהודים, לתמוך בחרם על ישראל, למחוא כפיים לרצח ילדים בישראל על ידי פלשתינים.

ככה מתחיל המאמר:

"דמיינו: אתם פלשתינים. אולי תושבי מזרח ירושלים. 47 שנים קשות מאחוריכם, חושך גדול ומייאש לפניכם."

מה חושב הקורא המערבי? פעם, לפני 47 שנים, הכל היה בסדר. הפלשתינים חיו כעם חופשי ומאושר בארצם, ואז באו הישראלים האכזרים עם הכיבוש שלהם – ומאז הכל חשיכה אחת גדולה. שנים קשות מאחור וחושך מלפנים.

וממה נובע חוסר התוחלת הזה? האם יש סיכוי שאחראית לכך גם הסרבנות הפלשתינית רבת השנים והנמשכת לכל הסדר?

לא אצל לוי. לא אצל "הארץ".

הלאה:

"דמיינו: אתם פלסטינים. ילדיכם בסכנה: שלשום הרגו כוחות הכיבוש עוד ילד בגלל ש'הדליק בקבוק תבערה'."

התמונה ברורה.  "כוחות הכיבוש" סתם יורים בילד. ה"הדליק בקבוק תבערה" המרכאות שבמקור מלגלגות, מבטלות. משל היה מדובר בכוונה להשליך פצצת מים. כי מה יודע הקורא המערבי על פצצות תבערה?

הכוונה של לוי ברורה: לתאר את הישראלים כרוצחי ילדים פלשתינים בכוונה תחילה. אולי טיהור אתני, אולי סתם אכזריות יהודית לשמה.  אולי דם לפסח.

ועוד:

"לעולם לא יתייחסו אליכם כאל בני אדם. יהרסו, ישפילו, יבהילו — אולי גם יעצרו. אולי גם בלא משפט: יש קרוב ל–500 עצירים מינהליים, שיא של השנים האחרונות.

אין מצב שלוי יסביר לקורא המערבי, שאליו הוא מכוון את שקריו, את הרקע למה שמתרחש בגדה. שהחמאס וגם ארגונים וקבוצות של הפתח מנהלים מלחמת טרור אכזרית נגד אזרחים יהודים. 500 העצירים המנהליים הם שיות תמימות.

והנה גם:

דמיינו: אתם פלסטינים. מעזה אינכם יכולים לצאת, גם מהגדה לא קל.

למה אי אפשר לצאת מעזה? היתכן שזה בגלל ששולטות שם כנופיות טרור שכל עניינן רצח יהודים, בלי שום קשר למאבק לחרות כלשהי? ושהן מצהירות על כך בגלוי? כנופיות הממומנות על ידי הפטרודולרים של קטאר ואיראן? שהשלוחות של הכנפיות האלה פעילות גם בגדה?

לא עניינו של לוי. לא עניינו של "הארץ". לא עניינו של הקורא המערבי.

ועכשיו:

"שום סיכוי שהמצב הזה עומד להשתנות בקרוב. ישראל חזקה, אמריקה בכיסה, ההנהגה שלכם חלשה (הרשות הפלסטינית) ומבודדת (החמאס), והעולם החל לאבד עניין בגורלכם. מה אתם עושים?"

טוב, זה הטיעון האנטישמי הכי קלאסי שיש מאז הפרוטוקולים של זקני ציון. היהודים שולטים בעולם. אמריקה בכיסם.  כל העולם דופק את הפלשתינים האומללים בשרות היהודים הזידוניים.

כל זה כהכנה לעיקר:

הצדקה של רצח ילדים יהודים.

קבלו את לוי:

זכותו של הנכבש להתנגד לכיבושו מעוגנת בצדק הטבעי, בלקח ההיסטורי ובמשפט הבינלאומי. המגבלות היחידות הן על אמצעי ההתנגדות. הפלסטינים ניסו כבר כמעט את כולם… ללא הועיל…  לכן הם ימשיכו. לעתים באמצעים לגיטימיים, לעתים באמצעים נפשעים. זכותם להתנגד.

הם מיידים אבנים ובקבוקי תבערה. ככה נראית התנגדות. לעתים הם פועלים ברצחנות שפלה, וגם היא פחותה מהאלימות המובנית של כובשם.

זו זכותם; זו חובתם."

נראה שהדברים ברורים למדי. מבחינתו של לוי, לפלשתינים מותר הכל. לא רק מותר. "זו חובתם" כל מה שיעשו – זה פחות מ"האלימות המובנית של כובשם".

אין ללוי בעייה  עם "אמצעים נפשעים". אין לו בעייה עם "רצחנות שפלה". לוי מעניק לפלשתינים קארט בלאנש, לעשות כל מעשה נתעב שיעלה על דעתם. הכל מותר במסגרת המאבק המוצדק לחירותם.

אולי חשוב ללוי שידעו שהוא לא סתם אוכל נבלות מינורי כמו עמיתתו לעיתון, עמירה הס, שרק המליצה לתלמידים פלשתינים לזרוק אבנים.  גם פצצות תבערה בידי ילדים  – קטן על הגבר הזה.  הוא מחפש את הדבר האמיתי. תועבות של ממש. רצחנות שפלה.

עיתונאי ישראלי, בעיתון ישראלי, מתיר את דמנו לכל דיכפין.

חד וחלק.

*****

כבר הסברתי לא פעם מהי אנטישמיות בעיני. לא ביקורת על יהודים, וגם לא ביקורת על ישראל. ביקורת היא דבר טוב. היא מעמידה דברים על דיוקם. היא עשויה לגרום לתיקון הדרך ולתיקון עוולות. לכל עם יש יתרונות ויש חסרונות. גם לעם היהודי. מותר להצביע על החסרונות. אפילו כדאי לעשות זאת. תראו מה אמרו ומה עשו נביאי ישראל לדורותיהם. לומדים אותם בבתי הספר.

אך אנטישמיות, כמו של גדעון לוי וכמו של "הארץ",  אינה ביקורת.

אנטישמיות היא ראיית היהודים כעם, ישראל מדינתם וצה"ל צבאם, כמקור כל רע. ככוח זידוני ורע, פושע, שכוונתו רעה, חסר כל עכבות – בעוד שהצד השני זך וטהור, שוחר טוב ותמים.

והמסקנה המתבקשת, מבחינתו של גדעון לוי, מבחינתו של עיתון ה"הארץ" והמו"ל שלו עמוס שוקן:

דמם של יהודים מותר.

מתינוקת עד זקן, כל גבר אשה וילד. כולם טרף לגיטימי מבחינתם של לוי ו"הארץ".

היהודים וישראל הם כוח רע וזידוני. לפלשתינים מותר לעשות הכל כדי להאבק בכיבוש היהודי האכזרי.

זה מה שמבין הקורא הרגיל של הדברים האלה מעבר לים, אנגלי או אמריקאי, אוסטרלי או קנדי.

זה מה שמבין הפלשתיני שחושב כרגע על התינוק היהודי הבא שיימרח על האספלט עם הפגוש של מכוניתו.

מבחינתם של לוי והמו"לים שלו – זה בסדר גמור.

זו חובתו, אפילו.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. אנרכיטקט permalink

    בפתיח דבריך דומה אתה מאפיהו, למנהל חמור סבר המושך תלמיד סורח (גדעון לוי "האנטיסמיט"), באוזנו האדומה מצביטות קודמות, ומעמידו בפני כל תלמידי ביה"ס (שמעטים הם, דבר היכול להצביע ע"כ שאיכותי הוא, או שמא גרוע?) וטוען קבל עם ועדה "שאנטיסמיט הוא".
    כנהוג במקומות ישוב, בהם יש לפרט בתחילה דעותיך בנושא, ורק אח"כ להציגם כרקע לטענתך אותה אתה שוטח, כמסקנה שנימוקיה צפים ועומדים מאחוריה ולא בדומה למקומות אחרים, בהם מותזת/ות הקללה/ות ורק לאחר מכן "באות ההוכחות", כירי חץ הישר מחדרי הבטן הנרגנים, שרק אח"כ משורטטים עגולי המטרה סביבו, כך היינו מצפים ממך שתנהג. שהרי אחרת, קים חשש שנתרשם, כי מה שחשוב בעיניך, הינו ירי החץ המורעל בלבד ולא הנמוקים להתכוונות שקדמה לירי. אך מה לנו שנלין על דקדוקי נימוס.
    והנה ה"הוכחה" הראשונה מתוך רשימת ה"הוכחות", אתה מצטט את ג"ל:
    "דמיינו: אתם פלשתינים. אולי תושבי מזרח ירושלים. 47 שנים קשות מאחוריכם, חושך גדול ומייאש לפניכם.". על כך אתה טוען, כי משום שהפלסטינים ימ"ש לא סובלים רק 47 שנים אלא תשעים, מאה ואולי אף יותר שנים, נתן בברור להסיק שגדעון מטיח דברים בשטניות ארסית…נו באמת מאפיהו.
    העובדה שג"ל רואה בכיבוש 67, את אסונו הגדול של העם הפלסטיני (וגם הישראלי), אננה אומרת, שהוא מכוון לכך שתקופת הממשל הצבאי למשל, או הנאכבה, דמתה לבית הבראה של קופ"ח באותו זמן. ג"ל בחר להתיחס לתקופת הכבוש הממאיר, אותה הוא רואה (בצדק או שלא) כתקופה החשוכה ביותר בתולדות הפלסטינים. היכן כאן הארסיות האנטישמית, מעבר לקללה שהותזה על ידך כלפיו?
    אני עוצר כאן. משום שיש לי דברים רבים להגיד על המשך הפוסט ושאר ה"הוכחות" המופיעות בו, אך אין טעם להרחיב בהן עתה. אלא לכשיתבקש.

    אהבתי

    • אנרכיטקט: הרי הסברתי בפשטות, בבהירות ואפילו בקיצור רב מה עושה את לוי (ודומיו) לאנטישמי בעיני. אין זה התוכן המילולי של תלונותיו המזוייפות בשם הפלשתינים, אלא נקודת המבט הקבועה שלו כלפי העם היהודי ומדינתו. קבל שוב:

      "כבר הסברתי לא פעם מהי אנטישמיות בעיני. לא ביקורת על יהודים, וגם לא ביקורת על ישראל. ביקורת היא דבר טוב. היא מעמידה דברים על דיוקם. היא עשויה לגרום לתיקון הדרך ולתיקון עוולות. לכל עם יש יתרונות ויש חסרונות. גם לעם היהודי. מותר להצביע על החסרונות. אפילו כדאי לעשות זאת. תראו מה אמרו ומה עשו נביאי ישראל לדורותיהם. לומדים אותם בבתי הספר."

      ירמיהו או עמוס, ישעיהו או יחזקאל, כיוונו אל בני עמם היהודים חיצי ביקורת נוקבים לא פחות מאלה של לוי והזייפנים הדומים לו. אך הם לא טענו שאויביהם של היהודים ומחריבי ארצם הם זכים וטהורים, וזכותם המולדת לעשות ליהודים כל מה שאותם גויים עושים ליהודים. כל אנשי המוסר (האמיתיים) האלה לא הסתירו את דעתם גם על הבבלים או האשורים, הארמים או המצרים. מה שעושה את לוי (ודומיו) לאנטישמי, היא העובדה שהיהודי והישראלי מוצגים על ידו באופן קבוע כהתגלמות של הרע והשפל – ולכן מותר לפלשתינים הזכים לעשות להם כל דבר, כולל מעשים נפשעים וכולל רצחנות שפלה. הוא מתיר דם יהודים, ומשתמש בדיוק באותם נימוקים שבהם השתמשו אנטישמים במשך אלפי שנים כדי להצדיק את מעשי הנבלה שלהם. לוי הוא פשוט אנטישמי, מה לא ברור. בטוח שלאנטישמים מחו"ל המזמינים אותו להרצאות על חשבונם על פני הגלובוס זה לגמרי ברור.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        אנרכיסט יקר.

        מתוכן דבריך וצורת ניסוחם,רואים שאתה בעל ידע רב בתחום.על מה בכלל

        יש להתווכח ,כאשר ג"ל הוא טהרן חד- צדדי נוצרי ,חסר בסיס לעצם קיומו .

        מדבריו האחרונים של אבו מזה על כך, שהמוסלמים, הם "היהודים"המקוריים ,

        שדתם "רק תיקנה" את היהדות,הבלתי מושלמת.שהשם הגלה אותנו,כי לא

        שמרנו את מצוותיו ופתאום אחרי 2000 שנה "נזכרנו" לחזור .יצא המרצע

        מהשק סוף סוף, היום אנחנו יודעים כולם, גם אלה שטמנו את ראשם, מה

        האידאולוגיה התאולוגית של השרץ, כבר שנים כל המומחים לדבר, אומרים

        שאין דרך לחיות איתם, אבל עסקני המפלגות הרוכבים על השרץ, כאילו

        ניתן לשנותו. ג"ל הוא נכה ועיוור "אללא ירחמו" מצד אחד, ועסקני המפלגות

        מהצד השני ואנחנו מהצד השלישי, ביחד אוכלים קש .

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: