Skip to content

בגצ מהגרי העבודה: מקום הצדק שמה הרשע

ספטמבר 24, 2014

ברשותכם אסביר מה שאני מבין, בהגיוני הפשוט מאוד, מהכרעתם של שופטי בית המשפט העליון של מדינת ישראל בשבתם כבית הדין הגבוה לצדק של אותה מדינה. כלומר, לא סתם אנשים המכירים את החקיקה ויודעים לפסוק על פיה, אלא גם בתור מי שמבינים בענייני צדק ומוסר.

ברור לי לגמרי, שאילו היה אדם זר, נניח מארץ אחרת, מתפרץ בלי שום הזמנה, סתם ככה, לביתה הפרטי של השופטת המכובדה עדנה ארבל, ומודיע לה  שהוא נחת אצלה כי רע ומר היה לו במקום שבא ממנו, והריהו מבקש לפיכך שהשופטת הנכבדה ארבל נא תארגן לו  בביתה  חדר שינה אולי קטן אבל נוח, ונא לא מול השרותים; וגם במחילה ממנה  תעזור לו במציאת עבודה; ואם אין ביכולתה, לפחות תשלם לו קצת כסף לבזבוזים;   וכן תדאג נא שיוכל להתפנות לתחביביו, לצאת ולבוא כרצונו, לחפש לו בת זוג לפי טעמו, להשלים את השכלתו האקדמית, ובכלל, שנא תעשה לו נעים בגב, כי הוא מסכן והיה עליו לעבור המון קילומטרים עד שמצא לו מקום במעונה של משפחת ארבל.*

וכך בדיוק נמרץ, אומר לי הגיוני הפשוט,  היו נוהגים בפורץ הזר גם כל שופטי הצדק האחרים, השותפים לפסק הדין המלומד. ובטח שהיו נוהגים כך כל הצוהלים על אותו פסק דין, העיתונאים ובעלי כל הסטטוס והפוסט למינהו, שלא לדבר על "פעילי הזכויות".

ולמה ברור לי שכל אלה היו נוהגים כך?

כי זה פירושם של צדק ומוסר. זה הפירוש של שיוויון בפני החוק. זה הפירוש של חוק אחד לכולם.

כך זה לפי כל עקרונות הצדק והמשפט, המוסר והחוק הידועים מאז ומעולם, שאולי אפשר למצותם באותה הבחנה ידועה של הפילוסוף עמנואל קאנט אשר אמר כך:

"עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי"‏.

או גם, על פי מקורותינו –

"מָה שֶׁשָּׂנוּא עָלֶיךָ אַל תַּעֲשֶׂה לַחֲבֵרְךָ".

והרי ברור לגמרי שבפסיקתם האחרונה ביטלו למעשה השופטים הנכבדים של בגצ את חוק הכנסת, אשר שימש כחוק כללי וככלל מעשי עד לפסיקתם.

ובעצם קבעו הם, בשבתם כשופטי צדק,  סוג של חוק כללי שממנו נובע גם כלל מעשי – דהיינו, כיצד ואיך אמורה מדינתם לנהוג במי שמתפרץ אליה, מבריח את גבולה, וחודר אליה – אורח לא קרוא.

ומכאן מסקנתי: שהשופטת הנכבדה ארבל, שותפיה ואוהדיה, היו נוהגים בביתם הפרטי באותם פורצים, כפי שהם מבקשים מהמדינה לנהוג באורחינו הלא קרואים.

פועל יוצא הכרחי מאותו כלל של הפילוסוף קאנט, ומאותו כלל ותיק שלנו.

שהרי לא יעלה על הדעת, שיהיו תובעים מהמדינה או מתושבי שכונות מסויימות שלה, מה שאינם תובעים מעצמם!

*****

אך הבה לא ניתמם.

הכל יודעים בדיוק נמרץ מה היה קורה לאיזה פליט מסכן מאריתריאה שהיה קופץ מהחלון לתוככי ביתה של השופטת הנכבדה ארבל.

המשטרה היתה מופיעה בבית השופטת המכובדה ארבל במהירות העולה על המהירות שבה צופר הנהג הישראלי במכונית שמאחוריך כשמופיע האור הירוק ברמזור שלפניך.

אלות, אזיקים, במקרה הצורך מכות ואיומי אקדח,  ושיכון מיידי בחדר המעצר הקרוב ביותר למקום מגוריה של השופטת המכובדה ארבל.

ותרשו לי לנחש, שהשופטת  המכובדה  לא היו מתעניינת אפילו לחצי שניה מזורגגת בתחביביו של הפליט המסכן מאפריקה, וגם לא בסיכוייו להתארגן על בת זוג נאותה המתאימה לטעמו.

ועל דמי כיס אין מה לדבר.

ושום  פאקינג "פעיל זכויות" שאיזה מיליארדר אמריקאי או בישוף אירי משלם את משכורתו לא היה מופיע בשטח כדי להתעניין בזכויותיו של הפליט שעשה טעות והתקרב  לבית של ארבל, ושום עורך דין לא היה מגיש עתירה לבגצ.

*****

כן, הבה לא ניתמם.

אני רוצה לקבוע כאן בוודאות גמורה ומוחלטת, שכל סוללת השופטים המכובדה מירושלים, שחלקו עם השופטת המכובדה ארבל את פסק דינה המכובד או חלקים ממנו, וכן חלק גדול מהתומכים בפסיקה הזאת, ורוב גדול מאוד של בעלי המאמרים והפוסטים הסטטוסים, היו מוציאים מתחת ידם פסיקה אחרת לגמרי וסטטוסים שונים לגמרי –

– אילו היו הפליטים האומללים מאפריקה מתנחלים בביתם – או אפילו סתם ככה בשכונתם.

במקרה הזה, שום דבר לא היה מגיע עד בגצ.

לא היה מי שיגיש אותו.

שהרי העורכדינים ו"פעילי הזכויות" באים בערך מאותן שכונות צפוניות.

מאותה רמת אביב נ"ג, ומאותה ט' בשביל טלביה. ישנים במיטותיהם הנוחות, במרחק נחירה אלה מאלה, ואפילו לא חולמים על כך שאיזה קליינט מאפריקה יפריע את מנוחת העמל שלהם.

ובמקרה שכן, קחו את המילה שלי – משטרה מופיעה במקום במהירות האור של הצ'קלקה הכחולה,  אזיקים, אלות, מכות, אקדח ותא עם ליזול לכל פליט אומלל מאריתריאה, שכרגע כל הצבועים האלה עומדים על משמר זכויותיו.

*****

כן כן, עד כדי כך גרועה דעתי על בעלי המוסר המזוייפים האלה, האבירים האלה של זכויות האדם או האזרח, שופטים מה שופטים, ח"כים מה ח"כים, עורכדינים מה עורכדינים.

צבועים אחד-אחד ועדר של צבועים בשבתם ביחד.

אני גם לא מאמין למילה אחת מדבריהם של הטיפוסים הנעלים האלה על ההשתתפות שלהם בצערם של תושבי שכונות הדרום של תל אביב לנוכח מה שיקרה שם בהתחשב בפסיקתם הנוראה והנואלת. מה להם ומי להם כל הבוכרים הפרימיטיבים של שכונת שפירא או שכונת התקווה, כל הרוסקי האלים והשיכור (תשאלו את ההומניסט ג. לוי), כל המזרחים האלה שמצביעים בכלל בשביל הליכוד.

מה גורם להם לחשוב שהם טובים מן האורחים הלא קרואים מאפריקה? זה שהם אזרחים ישראלים? זה שהם אומללים מקומיים שלא עברו לאחרונה אלפי קילומטרים כדי להתגנב למדינתנו?

*****

גרתי כמה שנים טובות בשכונת שפירא ליד התחנה המרכזית. יצא לי להכיר מקרוב גם את שכונת התקווה ואת השוק שלה. אף פעם לא חשתי, כשגרתי שם והסתובבתי שם,  בשום סוג של השתתפות בצער של מישהו בשכונה, כולל אני,  מצד איזשהו שופט  עליון בשבתו בבגצ או  מצד "פעיל זכויות" כלשהו בגרבצו בשבת.

שמה שחשוב להם זה מה יכתבו עליהם בעיתונות השמאליברלית. "הצילו את כבוד הדמוקרטיה בישראל", "בגצ ניצב כחומה בצורה על משמר זכויות האדם."

ולקבל את המחמאות של בני מעמדם, העשירים שגם הם גרים במרחק נחירה מהם, ושמרוויחים טוב טוב על עצם נוכחותם של מהגרי העבודה מאפריקה, המדרדרים לשאול תחתיות את שכר העניים בישראל ומתפיחים את רווחי החברים העשירים.

השופטים, פעילי הזכויות, כותבי המאמרים, העורכדינים והעשירים, כולם חלק בלתי נפרד מהחזירון העליון.

חבורת צבועים מתחסדת, שליבם גס בעניי עמם.

שרק ידעו שזה מה שהם, ולא יותר מזה, עם כל התארים הרמים שלהם, עם כל הגלימות השחורות, עם כל הפריזורות הנפוחות והפוזות חסרות הכיסוי – מזווית ראייתו של מי שגר עכשיו, או אי פעם, בשכונות האלה של דרום תל אביב, ושלהקת הצבועים המתחסדת הזאת דנה אותו ואת משפחתו לחיים בגיהנום, פשוטו כמשמעו.

בשבתם כבית דין גבוה לצדק.

 

שנה טובה לכולם וגם איחול מתחום הפנטזיה:

מי יתן, ויכלה שלטון החזירון העליון מן הארץ.

———————————————————————————————————————

 *מתוך פסק הדין של "בית הדין הגבוה לצדק":

"כשהוא נדרש להתייצב שלוש פעמים ביממה במרכז שהייה המרוחק מכל מקום ישוב מרכזי, כיצד יכיר השוהה בן או בת זוג?
אילו תחביבים יוכל לאמץ לעצמו? מתי יזדמן לו לפגוש בחבריו שטרם קיבלו הוראת שהייה? האם יוכל לנסות לרכוש השכלה ודעת במקום שיבחר?"

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. מסתבר שדבורה יכולה לעקוץ הרבה פעמים. (המשך לתגובה בפוסט הקודם)ולעניין. להיזכר באוניה 'סנט לואיס'.

    אהבתי

  2. עמירם, כל עניין והדבורה שלו. ולמה סנט לואיס? אתה רוצה לומר לי שבאריתריאה שורר משטר נאצי המבקש להשמיד גברים בגיל העבודה הנמלטים מהתופת ומשאירים מאחור את משפחותיהם? ג'נטלמנים שכאלה? שנה טובה שתהיה לך.

    אהבתי

  3. לא שורר משטר נאצי, הוא יחודי בהיסטוריה. גם פאפא דוק לא היה נאצי. אבל שורר משטר רצחני. בזמנו עקבתי אחרי חלק שהוחזר לסודן, אחרי הגוויות הראשונות הפסקתי. קשה לעמוד בזה. לדעתי גם מוות מבצורת = רעב, מקנה מקלט. לגבי הג'נטלמנויות של המהגרים, אני לא חנה בבלי.אבל לך תדע, אולי זה מכפיל את הקושי. שתהיה גם לך שנה טובה. לא לזלז בברכה מאתאיסט אצלו הברכות מתקיימות. עמירם

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: