Skip to content

מותחן/ לן דייטון, ריגול במעמקים

אוגוסט 25, 2014

לן דייטון/ ריגול במעמקים/ עברית: מ. ויזלטיר/ הוצאת מזרחי 1987/ 244 עמודים

מהספרים המענגים ביותר של לן דייטון.  הסוכן חסר השם של האגף החשאי הקטן למבצעים  מיוחדים במשרד המלחמה (להבדיל מה-MI6 המסונף למשרד החוץ) הוא לא האנגלי הטיפוסי בן תקופתו. הוא אוהב קפה טחון טרי, הוא מעשן ז'יטאן, והוא לא משתגע על המעמדות העליונים. הוא בטח לא אחד מהם, כמו אנשי השירותים הבריטיים באותה תקופה. מהביוגרפיה שלו, כפי שהיא מצטיירת גם בספרים אחרים (החל מ"תיק איפקרס"), הוא קוקני שהקריירה הצבאית הבעייתית שלו גלגלה אותו לזרועותיו של מפקדו בשרות החשאי, דוליש (בעצם דווליש) המניפולטיבי, שאינו מסתיר את חששותיו מהסוכן הערמומי שלו חד הלשון.

20140825_114845

הסיפור מתחיל בפגישה במרקש שבמרוקו עם חברי מחתרת פורטוגזים הנאבקים בשלטונו של הרודן דאז, אנטוניו סלזאר (ששלט בפורטוגל בין 1933 ל-1968). מהם נודע לסוכן של דוליש על צוללת גרמנית מסתורית שטבעה מול חוף דרומי בפורטוגל בסיומה של מלחמת העולם השניה, ובה אוצר חשוב – שאופיו המדוייק  משתנה חדשות לבקרים והולך ונחשף במהלך העלילה. כדי שיוכל לנהל את החיפוש נאלץ האיש של דוליש לעבור קורס צלילה מפרך בבסיס של הצי, לסבול את נוכחותו המעצבנת של אחד מבני המעמדות העליונים בצוות שלו, להיאבק בניסיונות הפיתוי של בת האדמירל המצורפת לצוות ומסכנת את הרומן שלו עם המזכירה שלו ג'ין, ולפגוש כמה טיפוסים מפוקפקים ביותר בעיירה הפורטוגזית הסמוכה למקום האוצר. ואם לא די בכך הוא מגלה לפתע ששר בממשלה הבריטית מגלה עניין לא בריא במהלכיו.

לשם הדגמה, קבלו שיחה בין המפקד דוליש ופקודו הסורר:

"אני סומך עליך, שאתה יודע להבדיל בין קבר ובין חור באדמה." אמר דוליש בלגלוג. הוא הביט בעד לחלון. "נתקבלה הוראה חדשה בקשר לצלילה שלך," הוסיף ואמר בלי להסב את ראשו. לא הגבתי. "משרד החוץ (בעצם ה-MI6) כבר אינו מעוניין בכספים".

על אדן החלון ניצב דרור ושאף לקירבו עשן דיזל של שחרית.

"אובריין (מנהל ה-MI6) אינו מעוניין בכסף." שב דוליש ואמר.

"הוא משנה בכל פעם את דעתו," אמרתי, "אך ממשיך באותו סיפור."

דוליש ניסה לשרבב את לשונו עד לחוטמו. הוא אמר:

"אם תיתקל במיכלים העשויים להכיל מסמכים מדעיים,עליך לשלוח אותם לשגרירות בלי לפותחם."

"איך אדע מה בתוכם בלי שאפתחם? האם הסבירו לך זאת?"

"מבלי לפותחם." אמר דוליש.

"אם כך, אחרי ככלות הכל, עדיין הם מודאגים מעניין המסת הקרח."

"המסת קרח." אמר דוליש. "מי הזכיר המסת קרח? המסת קרח נתקעה במוחך. המכשיר היחיד להמסת קרח שמעניין אותם, הוא כוסית של וויסקי."

אז נא לא להחמיץ. העותק שלי הגיע אלי מ"בוקספר" ולשם הוא חוזר, למי שמעוניין.

והנה לסיום גם חידה בלשית: מיהו המתרגם של הספר, "מ. ויזלטיר"?

מודעות פרסומת

From → מותחנים

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: