Skip to content

מז"ט למורל ולמחמוד וכל הכבוד לשמאל העיקבי והעקרוני שלנו

אוגוסט 17, 2014

ראשית אבקש לשלוח את איחולי הלבביים ומז"ט גדול למורל ולמחמוד העומדים להינשא הערב כדת מוחמד והאיסלם.

מי יתן וידעו אושר בחייהם המשותפים.

שנית, עלי להביע את התפעלותי הרבה מעמדותיו העקביות והעקרוניות של השמאל הישראלי בפרשה זו. השמאל שלנו ניצב לגמרי הצד הנכון במערכה הזאת, לצד האזרחים השלווים המבקשים לחיות את חייהם בשקט ובאהבה, ונגד ארגון דתי קנאי, ימני קיצוני,אלים וחשוך, המבקש להתנכל לאזרחים השלווים.

"הם לא יעברו!" מכריז השמאל באומץ נדיר בציבוריות שלנו (במיוחד בשעה קשה זו), ומבהיר שאין מקום במדינה ובמרחב שלנו לדעות גזעניות חשוכות כלפי בני עמים אחרים, אין מקום לחלוקה בין אזרחים מסוג א' ואחרים מסוג ג' – מעין קופים וחזירים שאין להם מקום אצלנו וראויים רק להשמדה או לגירוש.

במיוחד ראוי השמאל למחמאות על העמידה  האיתנה  שלו כלפי הארגון הנתעב הזה, שבעילה כוזבת  של "אמונה באלוהים" הוא יוצא נגד כל אפשרות של שלום והשלמה בין העמים. עם כאלה, מכריז השמאל, אין מקום לפשרות, אין מקום להנחות ולקריצות.

תחי מלחמת החורמה בגזענות!  תחי מלחמת החורמה בקנאות!  בשום אופן לא תשכנעו אותנו לנהוג בקנאים האלימים האלה במתינות, כי אולי יום אחד הם ישתנו, כי הם מייצגים שכבות עממיות רחבות,  כי הקיצוניות שלהם היא רק על פני השטח, ושבעצם בלב-ליבם הם דואגים לאינטרסים של העם, ובעצם הם ברי שיח ככל גורם פוליטי אחר!

שום פשרה עם הנבלות האלה!

ככה אני אוהב את השמאל!

עקבי!

עקרוני!

עומד על שלו!

חה חה חה.

מודעות פרסומת
30 תגובות
  1. נישואי תערובת יעלו באש את המזה"ת permalink

    נישואי תערובת יעלו באש את המזה"ת

    עקב נשואי תערובת יתערבבו בצבור החלוני אנשים רבים שאינם יהודים לפי ההלכה, ולא יהיה שום הכר בינם לבין החלוניים בני היהודיות, ואף יתוספו עליהם צאצאי התערובת, ואז כל אחד ואחד מבניו של הצבור העברי הלא-אורתודוקסי יעבור מהסטטוס הנוכחי של "בחזקת יהודי לפי ההלכה" לסטטוס של "ספק נכרי לפי ההלכה". השנוי במעמדם של הלא-אורתודוקסים הרה אסון: היהודים שומרי המסורת, בגלל התגברות פחדם מנשואי תערובת של בניהם עם עברים-ספק-נכרים, ינקטו אמצעים להתבדלות (כבר עכשיו רבנים קוראים ליסד מרשם אוכלוסין פרטי), אמצעים שיהיו חמורים הרבה יותר משהם נוקטים היום כדי להתרחק מהצבור הלא-אורתודוקסי. התבדלות ממושכת מובילה לנכור הדדי. נכור ממושך מוביל לעוינות, עד להפרדה חברתית מוחלטת. מדובר במעגל שוטה. מרטין לותר קינג הזהיר: "אנשים בדרך כלל שונאים אחד את השני … מפני שהם מופרדים". הפרדה חברתית מוחלטת ללא הפרדה גיאוגרפית וללא הפרדה של מוסדות השלטון כרוכה בהרבה נקודות חכוך-פצוץ בין פצלי האוכלוסייה העוינים זה לזה. (גגלו:" מודל מתמטי, שמנבא את הסיכוי לאלימות על רקע אתני ודתי לפי פריסה מרחבית של האוכלוסייה ")
    לכן צריך להקדים לשאול: האם חרות מ"רודנות פקידי ההלכה", שתחילתה ערבוב עם אנשים מחוץ לעם וסופה פלוג פנימי, לא תתגלגל במשך הזמן למלחמת אזרחים בין שני העמים העבריים העוינים שהיא תיצור? (מצבנו נפיץ גם כיום: על הערכת קהילת המודיעין של ארה"ב על אפשרות של "עימות פנימי" בין "שמרנים ומתנחלים" לבין "ליברלים" בישראל שיתרחש עוד לפני שנת 2030 ר' ידיעה מאת אמיר אורן ב"הארץ" 11.12.12 ), האם מלחמת אזרחים בפועל או אפילו רק מיתון כלכלי מתמשך ללא סוף שיתחיל כבר בשלב שבו יתעורר חששם של המשקיעים מפני אפשרות להדרדרות למלחמה כזאת, לא יחלישו את מדינת ישראל עד כדי פתוי הערבים להנחית עליה מכת חסול וכך יביאו ל"ברירת שמשון"? האם "הקהיליה הבינלאומית" לא תקדם את פני הרעה הצפויה בכך שתעקר את כוח המגן הלא-קונוונציונלי של מדינת ישראל המפוצלת שאין לסמוך עוד על יציבותה הפוליטית?
    האם עוד ימצאו ערבים שירצו בשלום או בפשרה עם מדינת ישראל אחרי שיווכחו שהיא כבר נכנסה למסלול של החלשות מתמדת?

    אהבתי

    • אלעד permalink

      הבעיה אינה בנישואי התערובת, אלא באלו שחושבים שזו תועבה ואינם מוכנים לתת לילדיהם להתחתן עם בחיר ליבם אלא לבחור מתוך רשימת אוכלוסין נפרדת. ניצנים של התופעה אנו רואים בחברה החרדית שם נהוג להתחתן בשידוך ולבחור מתוך מאגר מצומצם של מועמדים הנבחרים עפ"י מוצאם ומעמד משפחתם.
      ובקשר לציניות של כותב הפוסט, האנלוגיה שניסית לעשות בין גזענים חשוכים ובין החמאס או הפלסטינים – גם בשמאל מבינים שהאנשים ששולח ארגון להב"ה הם עדר של מוסתים המשמשים פיונים של מנהיגים שכל עניינם הוא קידום פוליטי תוך ניצול ציני של אוכלוסיות חלשות ומודרות.

      אהבתי

      • אלעד,
        אני לא יודע אם זו ציניות, אבל אני בהחלט בז למוסר הכפול ונד לחוסר ההיגיון של חלקים מסויימים בשמאל הישראלי, שמגלים סובלנות מופלגת לקנאות דתית אלימה ונתעבת בתנאי שאינה יהודית. רוצה דוגמאות, או שאתה ממילא קורא "הארץ"?

        אהבתי

    • נישואי תערובת יעלו באש את המזה"ת יקר,
      א. במקרה המדובר לא מדובר בנישואי תערובת שהרי הכלה היהודיה התאסלמה ואין פה שום סכנות הנשקפות, גם לפי תפיסתך , ליחסי אותודוקסים-לא-ורתודוקסים. ב. לא הייתי סומך על שום תחזיות של הסי.אי.איי. לגבי אזורים שמחוץ לארצות הברית. אילו היו להם הצלחות כלשהן בתחזיות האלה היינו שומעים עליהן, אך בינתיים אנו שומעים רק על כשלונות. ג. אלוהים אחד לכולנו והאהבה יסוד עולם היא ואין לה גבולות.

      אהבתי

      • פספסתי את ההקשר. כל מה שאמרתי שאין איש שיכול להתנגד לנשואי תערובת. אין לאף אחד שום בעלות על שום אדם. לגבי אויבים אני בעד לדבר איתם, כמו עם אנשים שדעתם שונה מדעתי. זה יותר טוב מלירות אחד על השני.
        לגבי פאנטים ולא משנה מאיזה דת, אין עם מי לדבר. הדבר האפשרי היחיד הפעלת חוקים אזרחים. בקפיצה קלה אבל רלוונטית, נישאואים אזרחים היו פותרים המון בעיות. מה שמביא כמובן לדיון אחר, הפרדת הדת מהמדינה.

        אהבתי

  2. בעולם כל כך מורכב, אין שום אפשרות לפשט את היחס כלפי אלה שרואים בנשים רכוש, לבין אויבים שלא עומדים לגור איתם, אבל רוצים שייחיו את חייהם כמו הזוג הזה. כלומר לפי רצונם. פשוט ערבוב מושגים לגבי השמאל.

    אהבתי

    • עמירם,
      התגובות שלך הן עדות לחוסר ההבנה הרגיל של אתאיסטים כלפי העומקים והתהומות (במובן הרע של המילה) שאליהם יכולים להגיע קנאים דתיים – שאינם יהודים (באשר ליהודים שבין הקנאים יש בשמאל האתיסטי הבנה רבה). אם אתה חושב שאפשר להשאיר את הקנאות האיסלאמית מעבר לגבול בבחינת "אויבים שלא עומדים לגור איתם", אני מציע לך לעיין שוב באמנת החמאס ולבחון בקור רוח את מדיניותם בכל שנות קיומם כולל עכשיו. פשוט אין חיה כזאת. הדוגמא שהבאת עם הקו-קלוקס קלאן ועם ויאטנם היא ערבוב של חיטים ושעורים. מה לויאטנם ולקנאות דתית? קבל דוגמא רלוונטית יותר: זה דומה ללחימה ללא פשרות בקו-קלוקס-קלאן לעומת סובלנות כלפי האפשרות שהמשטר התלייני של ההיאטוללות באיראן יצטייד בפצצה גרעינית מתוך מחשבה שהוא "רציונלי". רציונלי בדיוק כמו הקו-קלוקס-קלאן.

      אהבתי

  3. תוספת
    להמחשה יותר מדויקת. בדיוק כמו להתנגד לקו קלוקס קלאן, ולרצות לצאת מוייטנאם.

    אהבתי

  4. בהקשר אחר אבל קשור. נראהש שאת הסכנה האיראנית החליפו המנהרות, (רעיוןמועתק מעידן לנדו) מבלי שרגיש בכלל. ככה זה שקוסם שולף קסם מהשרוול. לגבי אמנת החמאס, לדעתי במקרה של הסכם, הוא יהיה שווה ערך לזכות השיבה. אופציה תיאורטית כמו שתי גדות לירדן.
    לי אין יכולת לדבר עם אנשים שחושבים שאנשים אחרים הם רכושם, כיוון שהם שייכים לאותה דת. האפשרות היחידה לחיות בצורה נורמלית, היא הפרדת הדת והמדינה, וכל אחד ינהג כרצונו. חתונה ברבנות או אצל שופט. לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת או ללכת לבית כנסת וכו'.

    אהבתי

  5. עמירם, נדמה לי שכבר כתבתי לך יותר מפעם אחת שהערבוב של הדת והמדינה הוא לדעתי בעיקר לרעת הדת. זו בעיקר המדינה שמשתמשת בדת לצרכיה, וכמו שטען לייבוביץ (אחד ממעט הדברים שאני מסכים איתו) מדובר בהזנייה של הדת.

    אהבתי

  6. אלעד permalink

    קורא "הארץ" וגם "מעריב" וגם "ידיעות היום" (ואז אני מקיא קצת בפה) ולעניות דעתי הצביעות מהצד הימני של המפה הפוליטית נרחבת בהרבה מאשר זו שבשמאל.
    ובכלל, התייחסות שכזו לחלק מהשמאל היא למעשה התייחסות אד-הומינם לטענות שעולות מבלי לתקוף ולהפריך את הטענות עצמן, מה שמחליש את הדיון ולא תורם לתרבות הדיון שאינה קיימת ממילא בישראל.
    ובקשר לטענות הנ"ל על צביעות השמאל אני ממליץ על הקריאה הבאה:

    אהבתי

  7. למאפיהו
    למעשה אין ביניינו חילוקי דעות להפרדת הדת מהמדינה, למרות שהסיבות שונות. מזווית שלי, כל דת שהייתה מעורבת בפוליטיקה ירדה לזנות לאורך כל ההיסטוריה. רק להיזכר באפיפיורים ובמסחרה שלהם עם המחילה תמורת אתנן. זה על להם במרטין לותר והתזות המפורסמות.ום ישו (שאולי היה הקומוניסט הראשון) התנגד למסחרה בבית המקדש.
    לאלעד
    לא קראתי עד הסוף, הסתפקתי בבונים. חושב שהצדק איתך. יש צברים שחייבים לעוף מהחשיבה ולא רק מהפה.

    אהבתי

  8. אלעד, תודה על ההפנייה. אני מניח שבדבריך על "ההקאה" התכוונת לעיתון אחר ולא לזה שציינת (אין עיתון כזה). לא הבנתי את הערתך על הטיעון "אד הומינם" וכלפי מה היא נאמרה. בחלקים נכבדים של השמאל יש נטייה לסובלנות ולסלחנות מרובה כלפי קנאים דתיים מכל מיני דתות, בתנאי שהם מתיישבים עם הפוליטיקה של השמאל – בדרך כלל איסלמיסטיים – או מממנים אותו – בדרך כלל נוצריים (נדמה לי שברשימת המתחזקים של הלינק שהבאת אפשר למצוא מהסוג האחרון) וכלפי אלה טענתי בפוסט שלמעלה.

    אהבתי

    • אלעד permalink

      תודה על התגובות, זה לא ברור מאליו ואני מעריך זאת מאד. לגבי "ידיעות היום" הכוונה היא ל"ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" שנראים כמו תמונת מראה אחד של השני והם בכלל יותר דומים לצהובון מאשר עיתון. טענת האד-הומינם מתייחסת לכך שאתה מייחס לשמאל חוסר עקביות במתן ביקורת אך לא מפריך את הביקורת עצמה ואת בטיעונים שעולים ממנה.
      טיעוני אד-הומינם נפוצים, אגב, הם טיעונים של מימונים זרים לארגונים שונים, ללא התייחסות עניינית לטיעונים העולים מהביקורת של הארגונים הללו.

      אהבתי

      • אלעד, אשמח מאוד אם תצביע בפני על טיעון אחד של הסוכנים הזרים למיניהם שאין לי תשובה עניינית עליו.

        אהבתי

  9. מנחמי בן-ציון permalink

    לכל המעוניין .

    לאחרונה שמעתי ,לא זכור לי מי אמר את זה, אבל זו היתה פיגורה

    בעלת משקל ,שהשואה נגרמה בגלל ההתבוללות .אני בהחלט

    מבין מדוע ,היש משהו מהמתדיינים כאן, שמבין מה שאני מבין ?,כבר

    התבטאתי על כך לא פעם, בקשר לרב תרבותיות ,זהות לאומית ,

    אטאיזם וכ'ו . מעניין שבכל ויכוח מגיעים שוב ושוב לאותו נושא .

    אולי הגיע היום והשעה לחשוב שזה ה' נושא בהא הידיעה ? .

    אהבתי

  10. אלעד permalink

    חובת ההוכחה עליך, כתבת פוסט שמאשים את חוסר השמאל בחוסר עקביות, ללא טיעונים עניינים הנוגעים לגופה של הביקורת שהם משמיעים.
    בנוסף, בתגובתך, האשמת את השמאל בלקיחת צד עם גורמים דתיים פונדמנטליסטים, כל עוד הם מתאימים לאג'נדה של השמאל אבל לא כתבת מילה על האג'נדה עצמה.
    בתגובה לקישור שפירסמתי הודית לי על כך ואז רמזת על שיקולים זרים מכיוון שהאתר ממומן ע"י גורמים נוצרים, כלומר, שוב אין התייחסות לנכתב במה ששלחתי אלא למסגרת בה נכתב.

    אהבתי

    • אלעד, הפוסט שכתבתי לא היה פולמוסי. מדובר בטור סאטירי שבו ביקשתי להדגים נקודה מסויימת, הנוגעת לצביעות המגוחכת והמוכחת של השמאל, שבעוד הוא מזהה כהלכה את הגזענות של הימין הקנאי-דתי שלנו, הוא מתעלם מהגזענות של הימין הקנאי-דתי הערבי-חמאסי. עם הביקורת של השמאל על הקנאות הדתית המקומית אני לגמרי מזדהה, אז למה אני אמור להתפלמס עם "האג'נדה" הזאת? אתה רוצה לומר לי, אגב, שאתה לא מבחין בצביעות ובמוסר הכפול הנובעים מעמדה צבועה שכזאת – שמעמידה בספק ומטילה צל עמוק גם על העמדה של השמאל המקומי ביחס לימין המקומי, וכנותה?
      לבוא אלי בטענות על כך שאני "לא כותב מילה" על "האג'נדה" של השמאל נראה לי מופרך ביותר. מאות פוסטים בבלוג הזה מוקדשים לפולמוס עם טיעוני השמאל. וכפי שהסברתי לך ובכך יכול להבחין כל קורא. הטור שלמעלה, כאמור, הוא סוג של מהתלה, לא פוסט פולמוסי.
      קראתי את הרשומה שהפנית אליה ב"שיחה מקומית". עברתי עליה שוב בעקבות תגובתך האחרונה. מצאתי שם תיאור והתרשמויות מן ההפגנה שלצד חגיגת הנישואים. לא הבחנתי שם בטיעונים שיש לי השגות עליהם. כפי שהסברתי לך,אני סבור שההתנגדות שלי לגזענות היא לאין שיעור יותר עקבית ורצינית מזו של השמאל, שכן אין לה גבולות, לא מדיניים, לא גזעיים ולא אידיאולוגיים. גזענות היא גזענות היא גזענות, אפילו, תתפלא, כשהיא מופנית כלפי יהודים.
      ובאשר לטיעון "אד הומינם" שאתה מתרעם על השימוש בו מצידי: אין צודק ממנו כאשר אני עוסק בחבורה של סוכנים זרים המקבלים תשלום משונאי יהודים וישראל כדי שיפרסמו השמצות גזעניות, הכפשות בלתי מוכחות, ינקטו בשיטתיות באיפה ואיפה ביחס ליהודים ולישראל. מי שכל הטיעון שלו, מהחל עד כלה, הוא "אד הומינם", כלומר, לגופם של יהודים וישראלים, שנא לא יבוא בטענות על שחושפים את מניעיו האמיתיים.

      אהבתי

      • אלעד permalink

        מסכים איתך בנוגע לגזענות, אני קורא את הפוסטים שלך ואתה אכן עקבי בסוגיה זו. וכמוך, אני מוקיע גזענות כאשר היא מופיעה בהקשרים פוליטיים (אני מעריץ גדול של גזענות בתחומים אחרים) הן מימין והן משמאל. ושוב, אני חושב שמידת הצביעות וההתחסדות בנושא זה היא הרבה יותר חמורה מימין – במדינה מתוקנת בנצי גופשטיין וחבריו היו נחשבים הזויים ומבודדים מהחברה ולא מקבלים מימון ממשלתי לשלשל מילים מהפה שלהם. מקבל את הטיעון שהשמאל לא עקבי בדעותיו וגם הימין, וגם מאוד אהבתי את הפוסט בראייה סאטירית. פשוט חורה לי, כשמאלני, שזהו השיח.

        אהבתי

  11. אלעד, אני לא מסכים איתך באשר להשוואה בין הימין והשמאל באשר למידת הצביעות, לפחות בכל הנוגע לגזענות כלפי שכנינו ואחינו הערבים. הימין אינו מסתיר את הגזענות שלו כלפיהם ואינו מתחסד ולכן הוא פחות צבוע. בשום אופן איני מעדיף את הגישה הזאת על פני הצביעות של השמאל. הצביעות שבכל זאת יש בימין היא ביחס ליהודים שבשמאל: בעוד הם מעמידים פנים של "אוהבי ישראל" ו"כל ישראל חברים", יחסו של הימין לשמאל ("בוגדים" וגו') מעיד על חלקו שלו בצביעות, ועל המידה האמיתית של האחווה שהוא חש כלפי בני עמו, שכיכול הוא אוהבם..

    אהבתי

    • אלעד permalink

      רוב השמאל לא חושב שהימין הם בוגדים, אם כבר להיפך. לפי דעתי הצביעות רבה יותר בימין, ניתן לראות זאת עפ"י הטרמינולוגיה שבשימוש הימין: התבוללות (טוהר הגזע), מתיישבים (מתנחלים), הרתעה (טרור), מסתננים (פליטים), ועוד ועוד, מכבסת המילים עובדת קשה יותר בימין.

      אהבתי

      • אלעד permalink

        סליחה על הבלבול עם הקטע של הבוגדים, שגיאת הבנת הנקרא.

        אהבתי

      • אלעד, נראה לי שהגענו לחילוקי דעות באשר להגדרת ה"צביעות" מהי. נדמה לי שזה יכול לסבול דיחוי ליומיים. שבת שלום.

        אהבתי

  12. אלעד permalink

    למאפיהו, שבוע טוב, מקווה שעבר עליך סופ"ש שקט. יצא לי לחשוב לא מעט על ההתדיינות בינינו ואני חש צורך להבהיר שאני מאוד נהנה לקרוא את הפרסומים שלך ולרוב אני מסכים איתך ועם דעותיך. גם הפוסט הנוכחי הוא דוגמה לפרסום מוצלח שלך, שכן הוא סאטירי בבסיסו והוא עורר בי רגשות אמביוולנטים, סיפק חומר למחשבה ו"עקץ" במקומות הנכונים, אז לפני הכל אודה לך שוב על בפרסטמים והשתתפות בדיון.
    ולעניין הצביעות, בעיני היא מוגדרת בביטוי עברי יפה: מי שפיו וליבו אינם שווים ובאופן מעשי ניתן להבחין בה כאשר יש פער בין מעשים לבין הכוונות שמאחוריהן או האידיאולוגיה המנחה שבבסיסן. בעיני, עם שחווה על בשרו אסונות במשך תקופה ארוכה מאוד, שנבעו מדעות חשוכות וגזעניות, חייב להתקומם על גילויי גזענות לא רק כלפיו, אלא על כל גילויי גזענות דומים בעולם. ובעיני, בבסיס האידיאולוגיה הימנית הרווחת בארץ יש צביעות בגינוי לגזענות, כאשר היא מופנית כלפי יהודים זה בלתי נסבל, וכאשר היא מופנית כלפי מוסלמים היא לגיטימית.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      אלעד .

      צבוע, הוא אדם שכך ניראה בעיני אחרים ,זה מושג סובייקטיבי לגמרי. בדרך

      כלל הצבועים לא מודעים לכך "מי שפיו ולבו אינם שווים" מי מאיתנו בוחן כליות

      ולב ?. יותר מדויק אפשר לתאר זאת ,האומר ועושה בדיוק להפך . כמו למשל

      אב שאומר לבנו שאסור לשקר ומשקר בעצמו .כל הכללה היא גזענות, אבל הכל

      יחסי .אם 90% מהמוסלמים גזענים, צריך לציין שיש עוד 10% שאינם, אבל דעתם

      במצב הזה לא רלוונטית .אז עיוות המציאות אינו קשה במיוחד .

      אם אחרי רצח רבין ,השמאל האשים את כל הימין ,זו הכללה גזענית .אם הימין

      כולו הוא "נוער הגבעות" או "תג מחיר" ,זו הכללה גזענית .זאת דוגמה לגזענות

      שמאלנית ,הזועקת חמס על גזענות ימנית, כאשר איננה מודעת לגזענות עצמה.

      אפשר לקרוא לזה צביעות ? או שהגמל אינו רואה את הדבשת של עצמו .הוא

      לא רואה, לכן איננו מודע .אשם או לא ? לא מודע, משום שהוא קצר רואי,טיפש

      או רשע ? או שלושתם כאחד ,תבחר בעצמך .

      אהבתי

  13. אלעד, העמדה הבסיסית של כל אדם סביר היא, שהוא אינו משתמש באותו קנה מידה לגבי עצמו ולגבי הקרובים אליו, כפי שהוא מתייחס לאחרים. זהו חלק בסיסי של הקיום האנושי, בבחינת "אדם קרוב אצל עצמו" ובבחינת "עניי עירך קודמים". זה לגמרי טבעי ומובן, ואין בזה שום צביעות. להיפך. מי שמפגין עודפי אלטרואיזם, ומעדיף אינטרסים של אחרים על פני אלה שלו באופן שיטתי, ראוי לחשוד בו, ובכל מקרה אין לתבוע זאת מאיש. זה אינו מונע גילויי גבורה יוצאים דופן ונדיבות רבה במצבים מיוחדים, שהם בבחינת יוצאים מן הכלל, הראויים לציון ולאותות כבוד.
    ברור שאדם סביר אינו מותח את ההעדפה העצמית הטבעית הזאת רחוק מדי. זהו כלל בסיסי בהתנהגות חברתית הולמת, ובטח ביחסים שבין מדינות ועמים. כמו שההעדפה העצמית היא טבעית, טבעיים גם רגשי אחווה כלפי הזר והשונה, רוחב לב, נכונות לפשרות, הבנה לצורכי הזולת. וכן הלאה, התנהגויות שהן ספק אלטרואיסטיות וספק חשבונות נכונים ונבונים לטווח הארוך.
    אלא שאחד מאיפיוניו של הימין הקיצוני, הוא בדיוק זה: שהוא מעדיף באופן מובהק ביותר וללא עכבות הרהור שני או פשרות את מה שהוא רואה כאינטרס האגואיסטי של עמו – על פני כל האחרים. לכן אין לראות בעמדה שלו צביעות. הימין הקיצוני אינו מעמיד פנים של אוהב אדם "בכלל". הוא אוהב רק יהודים (או ערבים, או אמריקאים) ובעלי ברית של עמו, ואינו רואה שום פסול בהפליית זרים. לכן אין לראות בהתנהגות הזאת משום צביעות. יש בעמדה הזאת, לדעתי, דברים הגרועים לא פחות מן הצביעות כפי שכבר כתבתי בקיצור, כגון עיוורון מוסרי, אנוכיות מוגזמת ועוד מסוגם. אבל צביעות אין כאן. בהקשר הזה לא מיותר להזכיר, שאם לא נהיה צבועים בעצמנו, נודה שמנות סבירות של צביעות, העמדת פנים מכבדת ושקרים לבנים הם לפעמים חיוניים מאוד לעצם קיומם של חיים חברתיים.

    אהבתי

    • אלעד permalink

      אם כך, נראה לי שהפער בדיעות שלנו תלוי בגודל המסגרת שאנחנו מגדירים לחברה שבה אנו חיים. מסכים לחלוטין שהימין הקיצוני הרבה יותר משוחרר מבחינת השמעת הדעות האמיתיות שלו, בעוד בימין המתון מסתתרים לעיתים תחת פלפולי לשון ורטוריקה (וכנ"ל בשמאל). לדעתי, מהסיבה הזו חשוב להגן בכל מחיר על חופד הביטוי לכל דיעה, לא משנה כמה קיצונית וכמה צורמת לאזניים.

      אהבתי

      • אלעד permalink

        ובקשר לצביעות ההכרחית לחיים תקינים – מסכים איתך לחלוטין ורוצה להוסיף שגם גזענות היא הכרחית לחיים תקינים, וכמוה גם אלימות, הכל שאלה של מינון והקשר.

        אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו.

      האגו (הדימוי העצמי), חשוב לפרט לצורך ההשרדות חברתית .אין אדם

      שאין לו מסכה, (חשוף לגמרי). יש עבות יותר ויש קלות יותר, לפי צרכיו .

      כך הוא "מוכר" את עצמו ,האם זאת צביעות ,מי יכול לקבוע דבר כזה ?.

      אך זה לא קשור לדעות ועמדות אידאולוגיות, שאפשר לבקר אותן ציבורית.

      בקשר לחופש הביטוי, איפה עובר הקו, שבינו לבין חופש השיסוי .איפה

      עובר הגבול שבין החופש להפקרות ? רק מי שמודע לכך, ידע גם להבחין .

      כך אני מקווה .

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: