דילוג לתוכן

כך איבד "הארץ" כשליש מקוראיו תוך שנתיים

אוגוסט 3, 2014

מרוב עניינים ביטחוניים לא היה לי פנאי לעסוק בהתפתחויות המעניינות בעיתונות הדפוס העברית, כפי שדיווח עליהם מכון TGI עוד בתחילת השבוע שעבר כשפרסם את הסקר החצי-שנתי שלו.

מסיבות מובנות (ואולי גם בגלל המלחמה בעזה), כפי שתראו מיד, העדיפה העיתונות הממוסדת עצמה , ברובה הגדול, שלא להרחיב את הכתיבה סביב הסקר ותוצאותיו. אבל זה כמובן לא מחייב אותי.

הנתונים המדאיגים ביותר נוגעים לעיתון "הארץ". קוראי הוותיקים בטח שמו לב שלעתים די מזומנות אני מביע פה את חששותי הכבדים באשר לדרך אשר העיתון הזה הולך בה, שאותה אני מכנה לעתים התאבדות. למרבית הצער מאשר הסקר את אבחנותיי.

מכיוון שהעיתונות הישראלית ברובה הגדול אינה מפרסמת לידיעת הציבור את הנתונים על התפוצה והמכירות, מנסה מכון ה-TGI  למדוד באמצעות סקרים הנערכים בקרב ציבור הקוראים את הנתון שלו הם קוראים "חשיפה ל-", שבעצם מודד את שיעורי הקריאה בכל עיתון ועיתון.

DSCF6983     נתוני החשיפה/קריאה/תפוצה של העיתונים העיקריים לפי הסקרים החצי שנתיים של ה-TGI: תצלום הטבלה מהוויקיפדיה

והנה החדשות הרעות באשר ל"הארץ": בשנתיים האחרונות, מאז המחצית הראשונה של שנת 2012, איבד  עיתון "הארץ" המודפס קרוב לשליש מקוראיו. בדיוק 31.4%. בחודשים ינואר-יוני 2012 נחשפו לעיתון "הארץ" 7.0% מכלל קוראי העיתונים. בחודשים ינואר-יוני השנה, 2014, ירד המספר ל-4.8% מכלל קוראי העיתונים!

הירידה החדה  ביותר שרשם העיתון היתה בשנה  האחרונה: מ-6.1%  מכלל הקוראים  בחודשים יולי-דצמבר 2013, ל-4.8% מהקוראים, כאמור – ירידה של 21.7% – יותר מחמישית – בתוך שישה חודשים!

כדי שלא לדכדך איש, לא אנקוב בנקודת הזמן שבה ייעלם העיתון החשוב והמעניין הזה מהשטח אם יימשך קצב הירידה הנוכחי.   וכמו שנראים העניינים ב"הארץ", לא נראה גורם כלשהו שיעצור את הירידה.

כדי להשוות, הנה מה שקרה לעיתונים הגדולים האחרונים בתקופה המקבילה. וכן,  אולי לא תתפלאו,  היה עיתון אחד גדול וחשוב  שסבל יותר מ"הארץ". זהו "מעריב" שידע משברים רציניים ביותר. אבל לפי הדיווחים של TGI, מאז נרכש "מעריב" על ידי קבוצת עזור-וייסמן, כבר החל תהליך התאוששותו. ובכן, בין ינואר-יוני 2012 ו-ינואר-יוני השנה, ירדה רמת הקריאה ב"מעריב" מ-11.9% ל-3.2% – ירידה של 73.1%!

בשני החינמונים חלה עליה: ב"פוסט", שבבעלות הקבוצה המחזיקה גם ב"מעריב", היתה עליה בחשיפה מ-8.4%  במחצית הראשונה של 2012 ל-8.7% במחצית הראשונה של 2014, שיפור של 3.6%. עליה קטנה באחוזים  היתה גם לעיתון מספר 1 בישראל – החינמון של שלדון אדלסון, "ישראל היום", שעלה מ-38.7% במחצית הראשונה של 2012 ל-39.8% השנה – עליה של 2.8%. ואילו "ידיעות אחרונות"ירד בתקופה הזאת משיעור קריאה של 37.6%  במחצית הראשונה של 2012 ל-34.5% ב-2014. ירידה של 8.2%. העיתון הקרוב ביותר ל"הארץ" (כיום) מבחינת התפוצה הוא "גלובס". ובכן, העיתון הכלכלי הזה ירד מחשיפה של 4.5% במחצית הראשונה של 2012 לחשיפה של 4.2% במחצית הראשונה  של 2014, ירידה של 6.6%.

*****

ומה קרה ל"הארץ" באינטרנט? כאן, מבחינת החשיפה לציבור הקוראים,  העניינים גרועים לאין שיעור יותר מאשר בעיתון המודפס. הסיבה פשוטה – חומת התשלום שהציב "הארץ",  ואשר "בעזרתה" איבד רוב גדול של קוראיו. המספרים המדוייקים אינם מתפרסמים.  הבלוגר "אישתון" פרסם פוסט מפורט בתקופה שבה הציב "הארץ" את חומת התשלום והחל לאסוף מנויים לגירסה האינטרנטית שלו. זה היה לפני קרוב לשנה וחצי, במרץ 2013. להערכתו של "אישתון", הגיע מספר הכניסות החינמיות לאתר "הארץ" ל-610 אלף,  בעוד שמספר המנויים שיסכימו לשלם על הצפייה בגירסה האינטרנטית יגיע ל-10 עד 20 אלף מנויים. "אישתון" הודה כי אין לו מקורות מוסמכים להערכותיו, אך טען כי שיעור הטעות שלו מגיע לכל היותר ל-10 עד 20 אחוזים.

אך גם אם הוא טועה, ואפילו בעשרות רבות של אחוזים, ברור לגמרי שבעקבות הצבת חומת התשלום הפסיד "הארץ"  את הרוב הגדול של קוראיו ברשת – מאות אלפי קוראים. כלומר – לאתר האינטרנטי של העיתון נרשמה מאז האביב שעבר ירידה גדולה פי כמה בחשיפה לקוראים, לעומת העיתון המודפס.

לכן, לא יהיה זה מוגזם להניח שאם מסכמים את הירידה בקריאה של "הארץ" בשנתיים האחרונות – העיתון המודפס והאתר האינטרנטי כאחד – מדובר בכך שבחודש שעבר, ביוני 2014, נקרא  עיתון "הארץ" על ידי מחצית או הרבה פחות  מן  הקוראים שצרכו את  העיתון ביוני  2012.

במילים אחרות: עיתון הולך ונעלם.

*****

לא התייחסתי כאן להפסדים הכספיים העצומים  שמשתמעים מהירידה התלולה הזאת בחשיפה/קריאה/תפוצה. אין לי נתונים. אך יש לזכור שמערכת "הארץ" עצמה מודה באובדן מנויים בתקופה האחרונה. עוד יש להביא בחשבון כי מחירי המודעות שמצליח העיתון למכור בגירסת האינטרנט מושפעים מאוד מהירידה הגדולה בקריאה בו, ולכן ברור כי הם צללו, ואין לדעת אם ההפרש בין ההכנסות מהמודעות לפני הקמתה של  חומת התשלום ובין ההכנסות הנוכחיות, מכוסה על ידי ההכנסות המגיעות ממכירת המנויים. ברור שגם מחירי המודעות במהדורה המודפסת מושפעים מנתוני התפוצה היורדים בצורה תלולה.

d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a8d7a81

למה שהישראלים יבקשו לקרוא עיתון שבו חושבים כי הם, כעם, זקוקים לאישפוז בבתי משוגעים?  למה שישלמו על  עיתון המחזיק בשיאים עולמיים בתחום השקרים, הטיעונים הכוזבים, טעויות התרגום  והשמצת העם היהודי? (תצלום הידיעה מתוך בלוג של אלירן מלכי)

ועם זאת, סביר  שהבעיה של "הארץ" אינה כספית. נכון שעמוס שוקן, המחזיק עם משפחתו ב-60% ממניות העיתון, מפסיד הכנסות רבות מאז נטש "ישראל היום" את דפוס "הארץ" – אך   באמצע החודש שעבר נודע כי ממשלת גרמניה עתידה לשלם למשפחת שוקן פיצויים בסך 50 מיליון יורו (כרבע מיליארד ש"ח) בגין רשת בתי הכולבו שהיתה בבעלות המשפחה, ושנגזלה על ידי הנאצים (זה בהמשך ל-15 מיליון יורו שכבר שולמו). הסכום אמנם מתחלק בין 40 יורשים, אך ברור שאם יחליט עמוס שוקן לתחזק את העיתון ההולך ומאבד קוראים, הוא יוכל לעשות זאת לתקופה מסויימת תוך שימוש בחלקו בפיצויים.

הבעיה היא, שלא מחסור בכסף מביא את "הארץ" לירידה בתפוצה.  הקוראים נוטשים אותו בגלל עמדותיו האנטי ישראליות, המתבטאות גם בגירסה העברית, אבל ביתר שאת בגירסה האנגלית.

כתבתי כאן מספר פעמים, שעיתון היוצא נגד האינטרסים הבסיסיים ביותר של קהל קוראיו, הוא בחזקת אנומליה שאינה יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן. מקריאת מאמרי המערכת של "הארץ" ועוד חלקים של העיתון, או מהאזנה לכתביו הבכירים, נודע לרוב הישראלים  שהם גזענים מטיבעם, לפעמים גם מטורפים שראויים לאשפוז,  פושעי מלחמה אכזריים ונתעבים, שאין להם מקום במשפחת העמים, שהם בנים לעם מומצא, שהדת שלהם היא החשוכה בדתות, וכן הלאה.

אפשר היה להבין איכשהו את תהליך ההתאבדות הזה של "הארץ", אילו היה מדובר בדברי אמת.  במקרה הזה, יתכן ש"הארץ" היה אף ראוי לצל"ש על עמדותיו המוסריות והעקרוניות. אבל איזו אמת ואיזה נעליים? היכנסו בבקשה לאתר "פרספקטיבה". הקישו "הארץ" בחלונית בבלוג הזה, או הכי טוב הקישו "הארץ"+שקרים+ישראל ב"גוגל" (521 אלף תוצאות). התמונה שתתגלה לכם תהיה מדהימה: שום עיתון בעולם כולו  אינו יכול להתהדר  בכמויות אדירות כאלה של שקרים שיטתיים, "טעויות" תרגום אנטישמיות ואנטי ישראליות, טיעונים כוזבים, העלמת אמת ותעמולה זדונית נגד העם שממנו מצפה אותו עיתון לגייס את קוראיו.

הכל מוכח, הכל מתועד, הכל ידוע.

איזו עמדה מוסרית עקרונית אפשר לבסס על הרים של שקרים?

הסיבה ש"הארץ" הוא עיתון הולך ונעלם היא פשוטה ביותר:

לשקר אין רגלים.

כמה חבל שנפסיד עיתון כה מעניין ואיכותי, רק משום שבעליו אינו מסוגל להיפטר מאי אילו דעות קדומות והרגלים פסולים.

מודעות פרסומת
29 תגובות
  1. ר. ר. permalink

    עיתון שלא קוראים אותו, מהסיבות שמנית – הוא לא עיתון חשוב.

    אהבתי

  2. טוביה פרנקל permalink

    פורסם אתמול כי משרד הפנים מוריד את עיתון הארץ מתפוצת הפירסומים שלו עקב הירידה בתפוצה, ומי במקומו , שיא ההשפלה, פוסט. מיד הוגש בג"ץ , המשך בטח יבוא.

    אהבתי

    • טוביה, ככה זה תמיד עם החבר'ה האלה: אוכלים את הדייסה שהם מבשלים לעצמם, מגלים שהיא ממש לא טעימה להם, ואז הם הולכים לבית המשפט כדי להתלונן על הטעם.

      אהבתי

  3. ר.ר., אתה טועה. הגירסה המתורגמת של העיתון הזה היא "האורים והתומים" בתקשורת ובפוליטיקה העולמית, והגירסה העברית עדיין מהדהדת יפה בדעות ובהתבטאויות של המון אנשי תקשורת מקומיים שנדמה להם בטעות שהם אנשים חושבים. לכן מדובר עדיין בעיתון חשוב.

    אהבתי

  4. ר. ר. permalink

    בסדר – קודם היתה לי גירסה שונה למהות של עיתון חשוב, כעת יש לי גם – שמחת הטועה.

    אהבתי

  5. קורא permalink

    אבל הנה עיתון נוסף שהוא שיקרי ובכל זאת מצליח – ישראל היום. ובכל זאת, קצת יותר רצינית, שיעור קל במתמטיקה: ירידה מ-8% ל-4% היא לא ירידה של 50% מאחר ואי אפשר לגזור אחוז מאחוז, זה פשוט לא נכון מתמטית, קוראים לזה ריבית דריבית. כדאי לכתוב ירידה של מחצית ממספר הקוראים.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו.

      מותר לי להכניס רגל לשיח ,שאני לא הייתי במילייה הזה אף פעם .

      רק רציתי לומר ,ששנים לא קראתי את הארץ ,כי כניראה שהפסקתי

      לחשוב, עיתון לאנשים שחושבים שהם חושבים, שהם 5% מהאוכלוסיה.

      בכלל חבל ,כבר מזמן לא עוטפים דגים בנייר העיתון ,כי הוא מספיק

      מסריח גם ככה .לכן אין בו צורך יותר .גדעון לוי הוא פרובקטור מהסוג

      של ישו .פונטיוס פילטוס היה מדביק אותו על מגן דוד . רגע ,זה חופש

      הביטוי או הסתה לרצח ? יש עו'ד בסביבה ? .כמו שאני מכיר את החוק

      בארץ ,הוא קודם כל מגן על הפושעים ,שחס וחלילה לא יעשו להם משפט

      צדק .לקורבנות אין להם מה לומר בנושא . חשבונות על פרפורי גסיסה

      של עיתון ,רק עיתונאים עושים . תנו לו להמשיך לגסוס בשקט ותהנו

      מכל רגע .

      אהבתי

      • האנרכיטקט permalink

        עם כל הכבוד עברנו כבר את הגיל בו אנו מחלקים סופרלטיבים בלי לנמק. אז אם ככה, אז גדעון לוי, הוא המצפון של המדינה, אמירה הס היא המצפן המוסרי שלו. המתנחבלים הם האסון של ישראל. ועיתון הארץ למרות כל הקשיים שלו, הינו עדיין העיתון האוביקטיבי ביותר שלא מתכופף למען ביבי ומיצג עמדה חברתית ופוליטית שפעם אפילו זכתה לרוב בישראל. יש לי עוד הכרזות לא מנומקות אך נעצור כאן. ואבוי לבאים להתוכח ולהתנגח.

        אהבתי

    • קורא יקר, ההצלחה של "ישראל היום" היא לא הוכחה לכלום ואין לה קשר לרמה העיתונאית שלו או לתכולת האמת שלו. מכיוון שמדובר בחינמון, התפוצה היא פונקציה של כמות הגיליונות המודפסים ושל מספרן של נקודות החלוקה. את "הארץ" נוטשים ישראלים שכאשר הם קוראים את העיתון ומתבוננים במראה, ומשווים בין מה שהם קוראים ובין מה שהם רואים, הם מבינים מיד שמדובר בשקרים והשמצות, והם מאבדים עניין. הקוראים מבינים שזה לא שהעיתון הוא נגד הממשלה או מדיניותה, או נגד תופעה כזאת או אחרת בחברה. הקוראים מבינים שהעיתון הוא נגדם, העם, הקוראים עצמם. זה הם שפסולים בעיניו (ואף ראויים לאשפוז) ומכאן קצרה הדרך לפסילה הדדית, של כשליש מהקוראים בתוך השנתיים האחרונות, ולא נראה שזה עומד להיגמר, שכן במלחמה הנוכחית, למשל, הקו המערכתי אפילו מחריף, ועימו תהליך הנטישה.

      אהבתי

    • בטח שאפשר לגזור אחוז מאחוז. אפילו עדיף. זה גם יותר מדויק מתודולוגית (כי מספר הקוראים הכולל יכול להשתנות ולכן השוואת החלק היחסי לא בהכרח גוזרת השוואה נכונה למספר הקוראים) וגם נכון טרמינולוגית (ירידה מ-8% ל-4% היא ירידה של 50%, או של 4 נקודות אחוז).

      אהבתי

  6. ליאור קודנר permalink

    קראתי בעניין רב את הפוסט וקשה לי לראות על סמך מה אתה מבסס את הנתונים שלך.

    אכן, לפי סקר tgi הארץ נחלש בתפוצתו היומית, אך דווקא התחזק בסוף השבוע. זה משקף את השינוי שעובר העיתון שהכריז לפני שנתיים שיחזק את מהדורת סוף השבוע והדיגיטל.

    בתור מי שאחראי על הדיגיטל בקבוצת הארץ אני יכול להבטיח לך (ואף להעביר נתונים) שמספר קוראי האתר לא רק לא ירד, אלא עלה משמעותית בשנתיים האחרונות. יולי היה החודש החזק בתולדות האתר, והטרפיק ב-2014 גבוה מזה שבשנה שעברה.

    הארץ עבר למודל בתשלום במארס 2013, מאז הצטרפו אלינו עשרות אלפי מנויים משלמים ומאות אלפים נרשמו כדי לקרוא עשר כתבות בחינם בחודש. גם הטרפיק מפייסבוק זינק בחודשים האחרונים.

    לכן, אני נאלץ להפריך את התיאוריה שלך ולהצהיר שמספר האנשים שנחשפו השנה לתכני הארץ הוא הגבוה ב-95 שנות קיומו של העיתון.

    אהבתי

    • ליאור היקר, איך אתה יכול לכתוב במשפט הראשון שקשה לך לראות "על סמך מה" אני מבסס את נתוני, וכבר במשפט השני להודות שאתה מכיר את הסקר של ה-TGI שעליו אני מבסס את נתוני?

      אהבתי

      • ליאור קודנר permalink

        טרחת בכלל לקרוא את מה שכתבתי?

        כמו שנאמר, הארץ לא משקיע בגיוס קוראים לעיתון היומי – אלא למהדורת סוף השבוע ולדיגיטל. בשני המוקדים האלה נרשמה צמיחה משמעותית. וסך קוראי הארץ גבוה יותר משמעותית היום, מאשר בכל תקופה. באותו tgi אגב רואים את הצמיחה בסופ״ש.

        הנחתי שלא סימנת מטרה וחיפשת חיזוקים, אלא אתה רוצה לדייק. טעיתי

        אהבתי

  7. האנרכיטקט permalink

    כמה דברים, ראשית עם עובדות לא באים להתוכח, אך צריך לשים דברים על השולחן. הנה מאפיהו אתה בא ומעמיד לרשותינו מאמר אוביקטיבי לכאורה אך בהמשך הדרך אינך יכול שלא לעצור ולקטוף מהפרי האסור, קבל ציטוט: "…הבעיה היא, שלא מחסור בכסף מביא את "הארץ" לירידה בתפוצה. הקוראים נוטשים אותו בגלל עמדותיו האנטי ישראליות…"…רגע, רגע החבר מאפיהו, מה קורה כאן. אמרנו אוביקטיבי. אמרנו גם שאין דין איכות כדין כמות (טוב, לא אמרנו אבל זה ברור, נכון?)…ובכן: "עמדות אנטי ישראליות?"…למה, מפני שאנחנו רק 4%? יסלח לי כבודו, אך העמדות הפרו מתנחבלות שמרבית הציבור היום מחזיק בהן, הן הן האנטי ישראליות במובהק, בעיני. ואילו דעתו של גדעון לוי, הינה דוקא קול המצפון הצרוף ונשמעת כמנגינה זכה, שקולה קול השפיות הולך ודק באוזני, בעודה נרמסת ברגע זה ממש, תחת שעטות מקורנפי הימין הפטריוטי, משיחוניו הפגנים ולאומניסטיו מנפני הדגלים. יש כאן (עדין) דמוקרטיה. וזכותו של עתון "הארץ" להביא דבריו הנוגדים לעמדות הפשיסטון המצוי ו(עדין) לא להקרא "אנטי ישראלי"…ממש כפסע היינו ו"האנטי ישראלי" שלך היה הופך ל: "בר הגליה", "מותאם כליאה" או סתם "מועמד לקיר" או תואם ערך וכזה…ומשוכנעני מאפיהו, שגם כאן בבלוגך הצנוע (הלוואי ואתבדה), קיים מקבץ לא קטן של יצורי הולכי על שתיים שירצו לראותני בגלות למשל. ראה נא. אותי הימין והשמאל לא מענינים משום שסוציאליסט טהור הנני ואין לי שמץ של ענין בפנוי התנחבלויות, או במתן זכויות לנאמני החמאס המוטרפים. אך גם ה"למראית דמוקרטיה" שלנו, ראוי לה שתשמר ולו למטרות אסטטיקה ונוי.
    כמו כן שכחת לציין שעתון מעריב המקוון ("אנרגי") הפך להיות הבמה הי-ח-י-ד-ה הדמוקרטית היום בישראל (מלבד הבלוג של מאפיהו שהוא באמת רחוף מעל לאולימפוס הנייטרליות). רוצה לומר: אם אינך כותב מילים גסות וכאלה, אתה מפורסם ב"אנרג'י" ישר, על המקום, בזמן אמת. ימין ו או שמאל אין אפליה.
    וע"כ מתקיים בו היום השיח הפורה ביותר ברשת. זאת למרות שהעתון הכתוב גסס עד לא מכבר. כל שאר העיתונים המקוונים אינם מפרסמים תגובות בזמן אמת אלא משהים אותם בין כמה שעות לחלקי יום מטעמי עריכה וצנזורה (דוקא "הגדה השמאלית", הוא הגרוע מכולם, עד שלושה ימי עכוב לתגובה ראויה).
    כמו כן שכחת לציין מהיכן הגיעו 39% שלפתע קוראים את הפראבדה של ביבי "ישראל איום" של השלדון בארון. ובכן הרי לך תשובה חלקית למדוע הצטמק "הארץ" או למדוע נפח נפשו מעריב…האם באופן תת הכרתי אינך נוגע בדוצ'ה ובעיתונו החינמוני. סכ"ס 39% של קוראי העתונות הכתובה הזזים מהכא להתם, דורשים איזו התיחסות…האינך רואה את הגורילה שבחדר, מאפיהו?
    הון שלטון עתון שלדון אמרנו כבר?…טוב טוב אני הולך…דברתי כבר יותר מדי בעבור ארבעת האחוזים אותם אני כנראה מיצג בעיניכם…למרות שאנני כזה.

    אהבתי

    • אנרכיטקט יקר, בלי להיכנס לעניינים ערכיים, אם 4% חושבים שלהיות פרו-ישראלי זה לחשוב כמו גדעון לוי (לדעתי אין יותר משבריר אחוז שחושבים כך) אז מה הפלא שרבים בין האנטי-ישראלים מבין ה-96% שחושבים אחרת עוזבים את "הארץ" לאנחותיו? ואם אתה חושב שאלה שנטשו את "הארץ" הם אלה שמחזקים את "ישראל היום" אז זה אותו סוג של היגיון בריא שעליו מתבססת גם ההבחנה קודמת שלך שהתייחסתי אליה.

      אהבתי

  8. האנרכיטקט permalink

    אנו נכנסים למבוי סתום מאפיהו: מפני שאם ישראל הינה מדינה דמוקרטית, גם לארבעה אחוזים שפעם היו הרבה יותר, יש זכות להקרא ישראלים, גם אם דעתם שונה מדעת הרוב (שאף הוא, ביננו, מפוצל לאמבותיו). זכותך להתנגד להם אף להציבם במקומם הראוי. הא ראיה: גימדת קומתם לכדי שמוש בסולם ע"מ לעבור מהכביש למדרכת. אך בצעד הנוסף הזה (בהציגך אותם כאנטי ישראלים), אתה שומט את השטיח מתחת לרגלי דמוקרטיתך אתה בישראל ומסתכן בכך, שיום אחד זה יוכל לקרות גם לך או ליקרים לך. אני חוזר על דעתי: גדעון לוי הוא קול המצפון הישראלי, ואלו החושבים שניתן באופן עבריני בי"ל להתנחל ביו"ש תוך כדי נישול ערביה, הם הם המסוכנים לעתידה של מדינתנו וע"כ, הם ה"אנטי ישראלים" במובהק. מכאן המסקנה (שלא טרחתי אולי להציגה בברור בתגובה הקודמת): שאסור לנו לידות אבנים בעודנו גרים בבית זכוכית. כלומר: כולנו פרו ישראלים גם הימניים וגם השמאליים. ואל לנו בשל חלוקי דעות, לשלול הלגיטימיות האזרחית של בר פלוגתתינו.
    ולגבי הסייפא של תגובתך הקודמת: אתה נוקט בסופרלטיב ("הגיון בריא" במרכאות), מבלי לנמק. ובכלל, מבין כלל אותם 96 אחוזים שאינם קוראים את "הארץ" (ד"א גם אנוכי נמנה עליהם, ביו השאר בשל העובדה שהם מצנזרים ביד גסה תגובות שמאלניות ראויות, באתרם המקוון), רק חלק קטן מאד (נניח 3%), עזב אותו "לאנחות". השאר רק יודעים במקרה הטוב (בעזרת נשמות טובות כמוך כמובן) שכותבים שם "בוגדים" ו"מוסרים" מסוגם של אמירה וגדעון. אז נא לדיק.

    אהבתי

  9. אנרכיטקט, אתה ממשיך להתייחס לדברים שלא אמרתי ולא כתבתי מעולם. אף פעם לא קראתי ללוי או להס לא בוגד ולא מוסר (לוי לא יכול להחשב כמי שקולו הוא קול של מצפון כלשהו ולו בגלל נטייתו הקבועה לשקרים, חצאי אמיתות, בדותות והכפשות גורפות, לפעמים גזעניות, ושפע אדיר של טיעונים כוזבים. קול מצפון שהוא שקרן מועד? הצחקת אותי. הכל מוכח ומתועד). אני לא טוען לחוסר ישראליות של ציבור כלשהו, ושלא כשמאל המזוייף גם איני קורא ולא קראתי מעולם להחרים מישהו, גם לא את "הארץ". לכל היותר אני תובע גילוי נאות של הסוכנים הזרים – מימין ומשמאל – כל נתמכי הקרנות הזרות של המיליארדרים הזרים, הממשלות הזרות, הארגונים הפוליטיים והכנסייתיים מחו"ל. זה נהוג במדינות דימוקרטיות, ובצדק גמור. כל אזרח רשאי לדעת מתי מדברים אליו בונה-פידה, ומתי מישהו משרת אינטרסים זרים הבוחשים פה בקלחת – וחלק נכבד של השמאל המזוייף ושל הימין הקיצוני , שחד הם בעיני, הם סוכנים זרים במשמעות הפשוטה ביותר של המושג. אך כאמור איני תובע לקחת מהם את זכות הביטוי והפעולה ובטח לא לשלול את ישראליותם, כל עוד מתיר החוק פעולה של סוכני השפעה של גורמים זרים. זה מקובל בכפר הגלובלי, אבל נא שלא יעמידו פנים.

    אהבתי

    • האנרכיטקט permalink

      מאפיהו יקירי: שוב, מבלי לגלוש לצייקנות קרתנית ומקנטרת ומבלי לפגוע בזכויות יתר:
      אתה כותב: "לוי לא יכול להחשב כמי שקולו הוא קול של מצפון כלשהו ולו בגלל נטייתו הקבועה לשקרים, חצאי אמיתות, בדותות והכפשות גורפות, לפעמים גזעניות, ושפע אדיר של טיעונים כוזבים. קול מצפון שהוא שקרן מועד? הצחקת אותי. הכל מוכח ומתועד)"…נו…????
      הכברת בסופרלטיבים ואף העידותך על עיסתך, כנחתומיהו במאפיתו, כי טובה היא ("הכל מוכח ומתועד")…ואנחנו מה? האמורים אנו להתכופף ולאמור "אמן"?… ראה נא, בשל הוקרתי אותך ובשל הכרותינו, אני משוכנע שדובר אמת הינך ובידך אכן הוכחות בדוקות לכל הלעז על גדעון קשישא והקצף הניתז אודותיו. על כן אשקוט על מכוני ולא אהין דברא. אך דיר באלאק אחי, יש אחרים שלא מכירים אותך כמוני והם עלולים עוד לחשוב שאתה מסתמא, קונטרול פריק או רודן מחשבתי, או משהו כזה שלא נדע, לא חאראם?…

      אהבתי

      • האנרכיטקט permalink

        ורק תוספת: לא אמרתי שאתה אומר שהס ולוי הם "מוסרים" או "בוגדים". אמרתי שחלק ניכר מההמונים המוסתים, הרואה אותם ככאלה והמגדירם אף כ"גיס חמישי", "עוכרי ישראל", "אנטישמיים" ר"ל וכיו"ב שמות גנאי, עושה זאת בעזרת "מעבירי ביקורת נוקבת (המנומקת במקום אחר וד"ל)", כמותך. אז שוב, נא לדיק.

        אהבתי

      • אנרכיטקט יקר: כתבת כמאה מילים יותר מדי רק כי התעצלת להקיש כעשרים אותיות בחלונית של הגוגל. שאאיית לך? הכל הרי ברשת, אז איך זה יכול להיות לא מוכח ולא מתועד?

        אהבתי

      • האנרכיטקט permalink

        תקתקתי גם תקתקתי ולא מצאתי ולו שמץ של דברי הלעז אותם הרעפת על גדעונינו. ובכלל, אתה שוב מתחמק כפרפר בזירה העוקץ לו כקסיוס. ובכלל, מ'זותומרת שאני אלך לתקתק?…הרי חובת ההכחה חלה (מתוקה) עליך. הוא שאמרנו קונטרול פריקאסה…נו שוין שיהיה ככה.

        אהבתי

  10. ליאור, מה מה משמעות הביטוי "הארץ לא משקיע בגיוס קוראים לעיתון היומי"? למה? זה לא משתלם? יש חשש שההשקעה בגיוס הקוראים לימי החול לא תכסה את עצמה? אמור את האמת: זה לא שאתם לא משקיעים "בגיוס קוראים לעיתון היומי". זה שאתם מפסידים אותם בקצב מזורז ביותר ואין לכם שום תשובה לכך. לכן אתם מנסים להציל משהו מהחורבות על ידי הנחות מפליגות לעיתון סוף השבוע, במידה כזאת שספק, לדעתי, אם אתם מכסים, את עלויות הדפוס, ההפקה וההפצה (נא להשוות מחירי עיתון יומי ועיתון סופשבוע בהשוואה לכמויות הנייר והחומר המודפס ושכר הסופרים המשולם בגינו בהתאמה) אני מוכן לקבל (אם תעביר בבקשה את הנתונים כפי שהבטחת) שאתם מוכרים יותר מנויים ל-1 מתוך 6 גיליונות בשבוע. אבל איך זה יכול לכסות על הירידה בתפוצה ב-5 הימים האחרים? ברור שאם אתם מחשבים מנוי שנוסף לסוף שבוע כאילו הוא שווה ערך למנוי רגיל שאתם מאבדים לכל ימי השבוע, שלא לדבר על הירידה במכירה בדוכנים, זה מאפשר לכם כל מיני תעלולים חישוביים ומשחקים באשליות, שאני בטוח שאינכם מצליחים לעבוד בעזרתם על מי שנותנים לכם מודעות. יצא לי להכיר כמה מהכרישים האלה.
    כנ"ל אתה מנסה לעבוד על קוראי פה באשר לנפלאות המהדורה הדיגיטלית, כשאתה מחשב את מי שנרשם לקבל 10 כתבות בחודש כקורא קבוע. אומר חד וחלק: איני מאמין אף לרגע אחד, ואפילו לא לשניה אחת, לדבריך שמספר הצפיות בידיעות, כתבות ומאמרים ביוני 2014, בגירסה האינטרנטית, עלה לעומת מספר הצפיות ביוני 2012 ("מספר קוראי האתר לא רק לא ירד, אלא עלה משמעותית בשנתיים האחרונות"). מי שרשום לקריאת 10 כתבות בחודש יכול להיחשב כקורא ככל קורא אחר של המהדורה הרשתית בערך כמו שמי שמנוי על עיתון סופהשבוע המודפס יכול להיחשב כמנוי של העיתון בכל ימי השבוע (ולמעשה הרבה פחות מכך, שכן קורא כזה אינו משלם שקל). אתם עושים מאמצים יפים לנפח את מספרי המנויים והקוראים, וזה בסדר גמור וגם אין לכם ברירה לנוכח הירידה בתפוצה. אבל אין לי ספק שהשיטות האלה לא עובדות על מי שקונים אצלכם מודעות, השיטות האלה גם לא עובדות על עורכי הסקר של ה-TGI, הן לא עובדות עלי, ואני מניח שהן גם לא עובדות על קוראי. בסך הכל עוד דוגמא לא מלבבת למידת הדבקות באמת של חלק מכותבי המאמרים אצלכם.

    אהבתי

    • ליאור קודנר permalink

      הפעם לפחות שלחת לי תגובה שבה השקעת מחשבה, אבל לא הרבה הגיון. אבל באן נחשוב ביחד רגע – חשיפה בסקר tgi נמדדת לפי מספר האנשים שנחשפים למותג המודפס בחודשיים שקדמו לסקר. וכפי שכתבתי אנחנו מתרכזים בצמיחה בדיגיטל ובסוף השבוע.

      לשאלותיך. הארץ גובה 280 שקל למנוי יומי. לצערנו, שוק הקוראים משתנה ולרובם אין זמן לקרוא עיתון יומי. הם גם לא ישלמו סכום גבוה כל כך על גישה יומית, ואיננו מעוניינים לסבסד אותם.

      לעומת זאת מהדורת סוף השבוע של הארץ מצאה שוק יפה וצומחת מדי חודש. זה ניכר בסקר tgi שהזכרת.

      לגבי הדיגיטל, בניגוד לסלט שעשית, לנו מאוד ברור מה מצב הגלישה באתר. לנו יש שלוש קבוצות אוכלוסיה – גולשים אנונימיים, גולשים רשומים ומנויים. סך הגלישה באתר גבוה היום משמעותית ממה שהיה לפני עליית חומת התשלום. בהשוואה ליולי 2013 הטרפיק בחודש החולף היה גבוה ב-71%.

      לגבי המנויים הדיגיטליים – יש כמה עשרות אלפים כאלה. והרשומים (גולשים שקוראים בחינם 6 כתבות בחודש באנגלית ו-10 בעברית) – מאות אלפים.

      אני מבין שהתיאוריה שלך לא מסתדרת לאור הנתונים שסיפקתי. אבל תמיד אפשר להודות בטעות.

      אהבתי

  11. ליאור, עכשיו אתה כבר נותן לי ציונים במחשבה (עובר) ובהיגיון (נכשל) וגם רוצה לעשות איתי סיעור מוחות ("בוא נחשוב ביחד רגע")?
    אחלה. בוא.
    אתה רוצה שאאמין שהארץ איבד שליש מקוראי המהדורה המודפסת בגלל שחל בשנתיים הללו איזה משבר בצריכת הזמן של קהל הצרכנים החושבים ("שוק הקוראים משתנה ולרובם אין זמן לקרוא עיתון יומי.") ןבכן, אני יכול להרגיע אותך, בינתיים לא מדובר ברובם. מדובר בעיקר בקוראי "הארץ". עובדה שעיתונים יומיים אחרים, ובתשלום, ואף עם מנויים, כמו ידיעות וכמו גלובס, (שגם קוראיו "אנשים חושבים" לא פחות מקוראי "הארץ") איבדו לאין שיעור פחות קוראים מ"הארץ". אז מה – רק לקוראי "הארץ" יש פחות זמן? או שאולי יש להם פחות חשק? לעומת קרוב לשליש מהקוראים שאיבד "הארץ" בשנתיים האחרונות לטובת קוצר הזמן של קוראיו, איבדו ידיעות וגלובס הרבה-הרבה-הרבה פחות. למעשה בין רבע (ידיעות) לחמישית (גלובס) ממה שאיבד "הארץ".
    בקיצור, צר לי, נכשל במחשבה ונכשל בהיגיון. אז למה שלא נשוב בשובה ונחת להסבר החביב יותר שיכול להיות מקובל על המערכת? דהיינו שבעוד ש"הארץ" הוא עיתון מצפוני ונושא דגל המוסר וגם פטריוטי ביותר, הרי שרוב הישראלים הם קהל נבער של גזענים אפרדהיידיסטים ומנותקים הראויים לאישפוז וברור שאינם יודעים מה טוב בשבילם – ולכן ברוב איוולתם הם נוטשים בהמוניהם את העיתון, אך מוכנים לצרוך איכשהו את המהדורה האייסקפיסטית של סוף השבוע, שממנה מרחיקים בדרך כלל ברוב תבונה את הכותבים הבעייתיים?
    ובאשר למתרחש במהדורה הדיגיטלית, שים לב שבהתחמקות שלך אתה מאשר את הערכותי. לא במקרה אתה מעדיף להתייחס רק לתקופה שמאז הצבת חומת התשלום (מרץ 2013), או אף החל מיולי 2013. הרי ברור לך ששום פתי לא יאמין שבשעה שלא היו שום הגבלות על שוטטות במהדורה הדיגיטלית, דהיינו לפני מרץ 2013, היו פ ח ו ת גולשים לעומת התקופה שאחרי הצבת חומת התשלום וחובת הרישום. אם אתה צודק – מדובר במהפכה מחשבתית אדירה בתולדות הכלכלה הקפיטליסטית, ולפיה אם אתה רוצה להרחיב את התפוצה של מוצר שחולק בחינם – התכבד וגבה עליו תשלום. ברור שזה עומד גם בסתירה למה שקורה לחינמונים "ישראל היום" ו"פוסט", שהם היחידים שתפוצתם עולה ועולה, ולאיש אין ספק שהדבר נובע מחינמותם.
    וחוץ מזה – איפה הנתונים שהבטחת? זוכר? צפיות במהדורה הדיגיטלית ביוני 2012 לעומת יוני 2014, שהיא תקופת הזמן שאליה התייחסתי בפוסט שלי.
    אשמח מאוד להמשיך ולחשוב איתך על זה.

    אהבתי

    • ליאור קודנר permalink

      גם בהשוואה ליולי 2012 יש עלייה של עשרות אחוזים. שלח לי מייל ואחזיר לך דו״ח של גוגל אנליטיקס לעיון פרטי.

      מה רק תעשה אם יתברר שאני לא מרמה אותך?

      אהבתי

  12. ליאור, עזוב את יולי. יולי 2014 כולו מלחמה שחוללה פלאים לגלישה ולקריאה בכל כלי התקשורת, ויולי 2012 היה סתם חודש עם הרבה ישראלים בחו"ל. אפילו בבלוג הקטן והנידח שלי עלתה התנועה ביולי 2014 פי 2.8 על יולי 2012 (וגם נרשם שיא של כל הזמנים), לעומת עלייה של פי 1.5 בלבד ביוני 2014 לעומת יוני 2012 (לא חורג מהעליה ההדרגתית של הקריאה בבלוג). לכן אני מתעקש על יוני 2012 לעומת יוני 2014. כל הפוסט שלי מתבסס על העבודה של ה-GTI שזו מסגרת הזמן שלו, אז מה 'כפת לך? תביא לנו את יוני.

    אהבתי

    • ליאור קודנר permalink

      עלייה של 25% בגולשים יחודיים בהשוואה בין יוני 2012 ליוני 2014.

      אם תרצה להפסיק לקשקש ולהתבסס על נתונים, שלח לי מייל

      אהבתי

  13. ליאור, עזוב גולשים יחודיים. גולשים יחודיים כולל את בעלי הזכות ל-10 צפיות, שביוני 2012 כלל לא היו רשומים. תן לי השוואה של צפיות. ואני בכלל לא רוצה להפסיק להתקשקש. נראה לי חשוב להבהיר את הדברים, שהרי האשמת אותי בכל מיני ניסיונות הטעייה, ובינתיים מתברר שאתה מנסה להטעות. ואגב אצלי בבלוג הוכפל מספר הצפיות וגם מספר הגולשים בין יולי 2013 ליולי 2014. גם זה מעבר להתפתחות בסדר העסקים הרגיל. מה שמחזק כמובן את התהיות בקשר להתעקשותך על השוואה של יולי מול יולי. ניסית להאכיל אותנו בלוקש, מה? אבל לא הלך.

    אהבתי

    • ליאור קודנר permalink

      חשיפה לאתר אינטרנט נמדדת בגולשים יחודיים (יוניקים). אלה מאז עליית חומת התשלום אצלנו כוללים גולשים אנונימיים, רשומים ומנויים.

      לא טענתי בשום שלב שמספר המנויים שלנו גדול מסך הגולשים לפני עליית החומה. אבל אני כן טוען שבכל חודש נתון מספר הגולשים השנה גבוה מ-2012.

      אתה מוזמן לחפש עוד הסחות או להאשים אותי במכירת לוקשים, אבל זה המצב. הצעתי לך כמה פעמים גם לספק הוכחות אבל סבלנותי פוקעת. גם אם הבלוג שלך הכפיל את מספר המבקרים שלו, הרי שב הארץ גולשים מדי חודש מליונים גולשים יחודיים וראו שאתמקד בהם

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: