Skip to content

צוק איתן: האהבל מס. 1 של "הארץ" מגייס לטובת השמאל את הנאציזם

יולי 20, 2014

ויליאם ג'ויס קיבל את שמו מאביו האירי. אמו היתה אנגליה והוא נולד בניו יורק בתחילת המאה הקודמת וגדל באירלנד. אחרי שמשפחתו עברה לאנגליה הוא למד באוניברסיטה וסיים בהצטיינות את לימודיו בספרות אנגלית. באותה עת הצטרף לתנועת "הפאשיסטים הצעירים" ושימש כמודיע של השב"כ הבריטי נגד הקומוניסטים וארגוני שמאל (כמה שנים אחרי שאדולף היטלר עשה אותו ג'וב עבור המודיעין הצבאי של גרמניה). כמו כן הוא היה ג'ויס אנטישמי אדוק. הוא האשים את היהודים שסיכלו את מאמציו לזכות בתואר שני באקדמיה.
סמוך לפריצת מלחמת העולם השניה ייסד ג'ויס את הליגה הנאצית הבריטית, וכשהתברר לו שהוא עומד להעצר עם פרוץ המלחמה נמלט ג'ויס לגרמניה. שם הועסק במנגנון התעמולה הנאצי. הוא ניסה לפתות שבויים בריטיים להצטרף לצבא הגרמני, כתב ספר בו השווה בין בריטניה הקומוניסטית-יהודית השוקעת ובין גרמניה הנאצית המשגשגת, ושידר שידורים קבועים לבריטניה בשירות הנאצים מתחנת הרדיו שבהמבורג.
את שידורו האחרון הקליט ב-30 באפריל 1945. בשידור זה הוא נשמע שיכור, הוא נזף בבריטניה שגרמה להרס בלתי מידתי של גרמניה, התריע בפני הסכנה הנשקפת מברית המועצות וסיים ב"הייל היטלר ולהתראות". יום לאחר מכן כבשו הבריטים את תחנת השידור של המבורג. ג'ויס הועמד לדין בעוון בגידה ונתלה בכלא לונדוני כשהיה בן 39.

20140720_135429

גו'יס נודע בכינוי "לורד האו-האו".

זהו סיפור היסטורי מעורר השראה. לא יותר. אין שום דרך לגזור ממנו אלגוריה. ההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה. בוודאי לא במקרה של הנאציזם. בישראל אין לורד האו-האו. אין בוגד יהודי שמשדר עבור החמאס. הדפוס ההיסטורי היחידי שרלוונטי לשאת אליו את העיניים אינו ייחודי למקרה הגרמני. זו השאלה מה קורה לאדם שנחשול של שנאה עזה ויוקדת לעמו שלו מצית אותו, כמו שקרה למשל לפרשן "הארץ" אורי משגב.

******

חזק, מה?

מצד אחד ברור לגמרי שכתבתי לעיל כתב פלסתר חמור במיוחד.
במציאות של ימינו, מדובר פשוט בהתרת דם. הסתה פרועה ומשתלחת נגד עיתונאי לגיטימי, העלולה לשלח בו טיפוסים אפלים ביותר, משל היה בוגד נאצי בעמו.

מצד שני, מה אתם בכלל רוצים ממני?
האם לא כתבתי שזה רק סיפור "מעורר השראה" ולא יותר מזה? האם לא כתבתי שאין אצלנו לורד האו האו? שהאלגוריה הגרמנית אינה רלוונטית פה?
כך שאני כשלעצמי לגמרי מכוסה.
רוחץ בנקיון כפי.
ידי לא במעל.
יש לי אליבי מוצק.

******

לא מזמן הכתרתי כאן את פרשן "הארץ" אורי משגב כאהבל מס. 1 שם, וציינתי שהתחרות קשה. יש שם טיפשים שאינם נופלים ממנו.

20140720_135436

רק מה, אף אחד מהם אינו מתקרב לרמת ההתנשאות המתייהרת המאפיינת אידיוט החושב עצמו לחכם, כמו של הנשגב הזה. ממש אוגוסטוס זוטא (אוגוסטוס בלטינית – הנשגב).

היום פרסם אוגוסטוס זה שלנו מאמר תחת הכותרת "זה לא הזמן לרחמים עצמיים", שבו הוא מבקש להתוות את האסטרטגיה והטקטיקה של השמאל הישראלי ולרומם את רוחו הנכאה.
לשם כך גייס משגב את הסיפור על ניסיון ההתנקשות בהיטלר שביצעו כמה קושרים מתוך הצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השניה (ראו תמונה ראשונה מימין). אחרי שהוא סיפר את סיפור ההתנקשות הכושלת, כתב משגב (ואני בעקבותיו) ש"אין שום דרך לגזור אלגוריה", ש"ההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה", ש"אין בישראל היטלר וגם לא גבלס", ושגם אין ולא יהיו מחנות השמדה (תמונה תחתונה משמאל).

אך ראו זה פלא, למרות כל ההסתייגויות האלה, מתעוררת אצל אוגוסטוס הנעלה הזה השאלה "מה קורה לאומה שנחשול של לאומנות אלימה ודכאנית מצית אותה."?

אומה כמו איזו אומה אחרת?
לאומנות אלימה ודכאנית כמו מתי ואיפה?

התשובה ברורה.

למרות כל הניסיונות השקופים והמגוחכים לייצר לעצמו אליבי, משגב מנסה להשוות את העם בישראל בימינו אלה לעם בגרמניה הנאצית בתקופת מלחמת העולם השניה.

ואם נלך עוד שלב – מה בנוגע לניסיון התנקשות נאצל מצד גיבורי השמאל הישראלי נגד ההנהגה הכמו-נאצית שלנו?

אם נניח לרגע קט לאליבי המפוברק, ש"אין שום דרך לגזור אלגוריה"?

*****

כי אם "אין שום דרך לגזור אלגוריה" מן המשל לנמשל – למה המשל הזה דווקא? האם לא עדיף להביא משל שיש דרך לגזור ממנו "אלגוריה"? סבירה לנמשל?
אם "ההסטוריה לא חוזרת על עצמה, בוודאי לא במקרה החד-פעמי של הנאציזם", לשם מה הביא לנו הנשגב את הדוגמא דווקא מהנאציזם?

אם "הדפוס ההיסטורי היחידי שרלוונטי לשאת אליו את העיניים אינו יחודי למקרה הגרמני" – מדוע הביא לנו הנשגב במאמרו את הדפוס הגרמני דווקא?
ניחושים, מישהו?

התשובה ברורה. מדובר בהסתה אנטישמית פרועה. מדובר בהתרת דם של עם שלם עם ניסיון שקוף ונואל להצטייד באליבי.

מדובר גם באהבל מס. 1 של "הארץ", מה שדי מציל את המצב.

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: