Skip to content

צוק איתן, מבט אמריקאי/ ג'פרי גולדברג מגלה: מטרת החמאס – הרוגים פלשתינים

יולי 16, 2014

כמה כלי תקשורת ישראלים אוהבים מאוד לצטט, לפעמים בהרחבה, את העיתונאי האמריקאי ג'פרי גולדברג, כאשר הוא מבקר את ישראל או כאשר הוא מראיין מקור בכיר בבית הלבן שתוקף את ממשלת ישראל או את ראשה. אבל, האם יש מצב שתמצאו אותם מתייחסים בהרחבה לאותו עיתונאי כשמה שהוא כותב אינו מיושר עם הקו שלהם?

תשכחו מזה.

אז הנה, כשרות לקוראים ישראלים, תרגום של חלקים מהמאמר של גולדברג השבוע (13.07.2014) באתר האינטרנטי "האטלנטיק".

טוב לדעת מה כבר מבינים בארה"ב על המערכה הנוכחית בין ישראל והחמאס.

ובמיוחד טוב לדעת שכבר יש מי שמבינים בארה"ב (ומתקשים מאוד לתפוס חברים סופר-אינטליגנטיים שלי בפייסבוק, למשל) מה באמת רוצה החמאס:
הרג רחב מימדים של אזרחים פלשתינים, מבני עמו, למטרות תעמולתיות.
מה שאני קורא תעשיית הסנאף.

אז הנה קטעים מתורגמים מהמאמר שנשא את השם "מה בדיוק מנסה החמאס להוכיח".


'מחמוד עבאס (אבו מאזן) שאל לאחרונה את יריביו מהחמאס…"מה אתם מנסים להשיג כשאתם משגרים רקטות?"
החמאס העזתי ירה לאחרונה יותר מ-500 רקטות על ערי ישראל וכפריה. הדבר החריד את האוכלוסיה האזרחית, אף שנגרמו פגיעות מעטות, בעיקר בגלל שישראל מוגנת על ידי "כיפת ברזל".

20140708_181044

בתגובה לירי חסר האבחנה מעזה, הפציצה ישראל מטרות ברחבי הרצועה. בהשוואה לשיעורי מוות אלים בחלקים אחרים של המזרח התיכון, מספר ההרוגים בעזה נמוך (למעלה מ-170,000 אנשים נהרגו במלחמת האזרחים הסורית עד לרגע זה) אך המספר גדול דיו כדי לרמז על תשובה לשאלתו של עבאס:

חמאס מנסה לגרום לישראל להרוג כמה שיותר פלשתינים.

פלשתינים מתים מייצגים ניצחון תעמולתי חיוני לניהיליסטים של עזה. זה פרברטי, אך נכון. זה גם ההסבר האפשרי הטוב ביותר להתנהגותו של החמאס, כי כרגע אין לחמאס שום מטרה אסטרטגית סבירה אחרת.

האנשים המנהיגים את החמאס, מהנדסים ורופאים ועורכי דין בהכשרתם, הם נבונים למדי ומסוגלים להבין כי גם אם הם מבקשים להביא להשמדתה של המדינה היהודית ולהחליפה במדינה הנשלטת על ידי האחים המוסלמים (החמאס הוא השלוחה הפלשתינית של האחים)הם אינם מצויים בעמדה המאפשרת להם להשיג את מטרתם. חמאס הוא ארגון צבאי חלש, כמעט חסר ידידים, היורה רקטות על אזרחים של מדינה שכנה חזקה.
לצבא הישראלי יש יכולת מבצעית שמאפשרת לו לשטח תוך יום אחד את רצועת עזה, אם יבחר לעשות זאת. הוא מרוסן על ידי כוחם של לחצים בינלאומיים, על ידי מוסריותו שלו עצמו, ומפני שהוא מבין כי הרג של פלשתינים חפים מפשע אינו משרת בהלכה שום אינטרס פוליטי ישראלי.

האנשים המנהיגים את החמאס – אלה המסתתרים בבונקרים תת-קרקעיים, אלה המשגרים את ילדיהם של אנשים אחרים אל מותם כמתאבדים המתפוצצים עם קורבנותיהם – גם מבינים שהמערכה הצבאית הנוכחית שלהם לא תביא לפגיעה אנושה בלגיטימיות של ישראל כמדינה.

נדהמתי בימים האחרונים מאדישותו של העולם כלפי גורלה של עזה. יתכן שהסכסוך הזה שונמך לדרגתה של הצגה צדדית לעומת הקטסטרופות של עיראק וסוריה. יתכן שאפילו הממשלות האירופאיות האוהדות ביותר יודעות שישראל פועלת במסגרת זכויותיה כשהיא רודפת את האנשים המנסים להרוג את אזרחיה…

אין ספק שהחמאס יכול היה לחסוך בחייהם של פלשתינים אילו היה מפסיק את מאמציו הנוכחיים להרוג אזרחים ישראלים. ההחלטה היא של החמאס. כפי שאמר מזכיר האום באן קי-מון מוקדם יותר השבוע:

"אנו ניצבים בפני הסכנה של הסלמה רבתי בישראל ובעזה, כולל האיום של תקיפה קרקעית שעדיין אפשרית, וניתנת למניעה רק אם החמאס יחדל מירי הרקטות."'

*****

בהמשך המאמר שואל גולדברג את השאלה, מה היה קורה אילו, אחרי ההתנתקות של ישראל מעזה, היו הפלשתינים בוחרים בדרך אחרת.

'מה אם היו מחליטים לבנות גרעין של מדינה, במקום סידרה של מפעלים תת-קרקעיים לייצור רקטות?'

הוא מספר ששני מנהיגים כורדיים, הם שהניעו אותו לשאול את השאלה. הנה מה שאמר לגודברג בארהם סאליח, ראש הממשלה לשעבר של המחוז הכורדי בעיראק:

'השווה בינינו ובין תנועות שחרור אחרות ברחבי העולם. אנחנו נוהגים בצורה בוגרת. איננו עוסקים בטרור. איננו מעודדים רעיונות לאומניים קיצוניים שיגרמו סבל לעמנו. בבקשה, השווה בין ההישגים שלנו בשטחי הרשות הכורדית האוטונומית, ובין הרשות הפלשתינית. אנחנו בנינו בעשר השנים האחרונות חברה חילונית ודימוקרטית, חברה אזרחית. מה בנו הפלשתינים?'

וכך אמר לגולדברג גם הנשיא הנוכחי של המחוז הכורדי מסעוד באראזני:

'היתה לנו האפשרות להפעיל טרור נגד בגדד. בחרנו שלא לעשות זאת.'

וגולדברג ממשיך ומספר:

'ב-2005, כאשר היו הפלשתינים של עזה חופשיים מן הכיבוש הישראלי, הם יכלו ללמוד מהכורדים, והיו יכולים ללמוד גם מדוד בן גוריון…הישראלים לא כפו מצור על עזה מיד אחרי ההתנתקות. זה בא מאוחר יותר, כאשר התברר שהארגונים הפלשתינים חושבים להשתמש בשטחים שזה עתה שוחררו ככן שיגור למתקפות על ישראל. בימים שאחרי ההתנתקות, עודדו הישראלים פיתוח פלשתיני. קבוצה של תורמים יהודים-אמריקאים רכשה ב-14 מיליוני דולרים 3,000 חממות שהושארו מאחור על ידי המתנחלים היהודים, והעניקה אותן לרשות הפלשתינית. החממות נשדדו עד מהרה ונהרסו, והן משמשות עד היום כגלעד מטאפורי מושלם לאפשרויות המבוזבזות של עזה.'

וגולדברג מסכם:

'אילו עזה, למרות כל המגבלות הכפויות עליה על ידי ישראל ומצרים, היתה נוקטת בצעדים מעשיים כדי לייצר גרעין של מדינה בדרך, אני מאמין שישראל היתה נעה במהירות כלפי פינוי של חלקים נרחבים בגדה המערבית. אבל מה שהחמאס רוצה יותר מכל אינו מדינה בחלק מפלשתין. מה שהחמאס רוצה הוא השמדתה של ישראל. הוא לא ישיג את המטרה האחרונה, והוא יחבל ויכשיל את השגתה של המטרה הראשונה.'

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: