דילוג לתוכן

מותחן/ וא"ב גריפין, סוכני הביון הלוחמים

יולי 6, 2014

סוכני הביון הלוחמים, וא"ב גריפין, מאנגלית: ברוך קורות, הוצאת מטר 2001, 328 עמודים

גריפין הוא כותב מותחנים ותיק. הוא פטריוט אמריקאי לוהט, מעריץ אדוק של המעמד האמריקאי העליון: העשירים והמצליחים, שהם באותה הזדמנות גם יפים ומושכים, וגם יפות ומושכות, וכמובן גם חכמים, משכילים, חדי לשון, אמיצים ומסורים לתפקידם "מעל ומעבר לדרישות התפקיד" אך באותה עת ובאותה מידה פורקי עול ויודעים לחשוב מחוץ לקופסה. אמריקאים אידיאליים.
פה ושם יש גם הצלחות בודדות מבני המעמדות התחתונים בחברה האמריקאית, שיש להם המזל והזכות לעבוד תחת חצאי האלים הוואספים. אבל אין חשש עירבוב. כל אחד יודע את מקומו: העשירים והמצליחים הם המנהלים של ארגון הביון או משמשים כקצינים בחיל האוויר האצילי, ואילו בני המעמדות התחתונים מגיעים לכל היותר לדרגת נגדים – סמלים או רבי סמלים, והם גם הרבה פחות שנונים.

1065_200
הכל כמובן כמו בחיים.

גריפין אוהב לכתוב על סלבס. בספר הזה מככב בחן הנשיא האמריקאי ממלחמת העולם השניה פרנקלין דילנו רוזוולט שמבחינת אחד הגיבורים הוא "הדוד פרנקלין". יש לנו עסק בספר גם עם הגנרל הידוע דגלאס מק ארתור שאותו גריפין אינו אוהב. מטבע הדברים – מדובר במותחן שעניינו מלחמת העולם השניה – אנו עדים למפעלותיו של המייסד והמנהל הראשון של ה-OSS, הארגון שעמד ביסודו של ה-CIA, הלוא הוא ביל ("הפרא") דונובן. ויש גם הופעת אורח שמביא ג'ו קנדי, אחיו הבכור של הנשיא ג'ק קנדי, שנהרג במהלך המלחמה (אך נשאר בחיים עד לסוף הספר).
הבחורות של גריפין, לא חשוב הגיל, הן תמיד סקסיות בטירוף. הוא גם מודע ביותר לחזה שלהן, ובדרך כלל הוא אוהב את השדיים "כבדים" או "בולטים" או "ניכרים", ויש גם מקרה של בחורה אחת ממוצא אירי, ג'ינג'ית, כמובן, עם שדיים מנומשים(!). לכל אחד מהגיבורים של גריפין – קציני הביון הלוחמים – יש לפחות אחת כזאת, מה שלא מפריע להם להיענות לחינדלאך של כל גברת חולפת שאינה יכולה לשמור על ידיה בכיסים לנוכח התפארת הוואספית הזכרית שמולה, ולהיפך. ברור שגם הרומנים המזדמנים אינם נערכים בהשתתפות המעמדות התחתונים, כי בשביל מה יש דוכסיות בריטיות או ברוניות הונגריות או יורשות אמריקאיות עשירות של חברת ביטוח גדולה?
והנה, למרות כל זאת אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר הזה של גריפין (ואם תאהבו, גם כמה אחרים שלו שתורגמו לעברית). גריפין, שהתגייס לצבא האמריקאי מיד אחרי המלחמה ב-1946 (הוא היה אז בן 17) בילה שנים ארוכות בצבא ובמיוחד באגפי הריגול הנגדי ויחסי הציבור. כך שהוא יודע על מה הוא כותב. הוא גם יודע לכתוב ולסבך בהלכה את העלילות כדי להתיר אותן לבסוף. רבים מהדיאלוגים שנונים ומשעשעים. כדאי לדעת כי הוא היה אחד משני הכותבים של סדרת הטלוויזיה האמריקאית הקומית MASH.
"סוכני הביון הלוחמים", הלוא הם אנשי האו.אס.אס, עסוקים במקביל בשתי פרשיות: קצין מילואים אמריקאי, בעצם מהנדס, שסירב למלא את פקודתו של הגנרל דגלס מק-ארתור ולא נכנע ליפאנים בקרב על הפיליפינים, אלא ירד למחתרת, העלה את עצמו לדרגת גנרל, והוא מנהל מלחמה פרטיזנית תוך ניסיונות נואשים להקים קשר עם הפיקוד העליון כדי להשיג מיליון דולר בזהב. וכמו כן: סוכן אמריקאי ומדען גרמני נתקעים בהונגריה הכבושה על ידי הנאצים, ומעמידים בסכנה פרוייקט אסטרטגי ידוע מאוד אך גם סודי ביותר. עמימות אמרנו?

From → מותחנים

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: