Skip to content

עוד פארסה עיתונאית עגומה בלונדון וקירשנבאום

יוני 5, 2014

כרגע צפיתי בעוד פארסה עיתונאית מתוצרת כנסיית הסכל, זו האמונה על "חופש הביטוי", "הערכים הדימוקרטים" וכו'. בתכנית לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 הופיעו מול לונדון (איפה קירשנבאום?) שניים: האחד פונקציונר של "שוברים שתיקה", הארגון העורך מחר בתל אביב טקס הקראה של עדויות על נוראות הכיבוש, והשני הפרופ' יגיל לוי, המתנגד לפעילות של "שוברים שתיקה" וארגונים דומים של זכויות אדם.

כאשר העלה לוי את טעמיו, נזכרתי מיד ב"דיון" דומה שנערך באותה תכנית טלוויזיה לפני כמה שנים.
השתוללה אז הפאניקה העונתית הרגילה בדבר הסכנות הנוראות הצפויות לדימוקרטיה הישראלית כתוצאה מיוזמות חקיקה של הקואליציה הימנית. לונבאום הביאו לאולפן שני מלומדים, הפרופ' מרדכי קרמניצר, שהסביר כיצד יהרסו החוקים המוצעים את הדימוקרטיה הישראלית, ו"מולו" הופיע הפרופ' שלמה זנד, שהודיע כי לא צפויה שום סכנה לדמוקרטיה הישראלית:
באשר הדמוקרטיה הזאת כלל אינה בנמצא על פי זנד.

ואותו דבר הערב, כי למה מתנגד הפרופ' לוי לפעילות של "שוברים שתיקה"? בגלל שהפעילות הזאת, לטענתו, כלל אינה מועילה לעניין, דהיינו סיום הכיבוש, באשר היא מפנה את תשומת הלב אל "החריגים", וכך גורמת לאשליה שאפשר לתקן אותם, ואז יוכשר הכיבוש, שלו, כמובן, מתנגד הפרופ' יגיל לגמרי.

זאת אומרת, עמדה מקבילה בערך לעמדת הפרופ' זנד מול קרמניצר באותו דיון ישן.

למה מדובר בפארסה? כי ברור שלא מדובר פה בשום עימות אמיתי ובשום דיון אמיתי. מדובר בקישקוש בקומקום שנועד למנוע ויכוח או דיון. לוי הובא לאולפן במקום שיובא לשם מישהו, נניח מארגון "אם תרצו", המתנגד באמת לפעילות של "שוברים שתיקה".

אתם מתארים לעצמכם את לונדון וקירשנבאום גוררים לאולפן (נניח לרגל מפגן האידיוטיזם האחרון של ממשלתנו), שר אחד התומך בהחלטת הממשלה בדבר "התשובה הציונית ההולמת" – עוד 1,500 דירות מצ'וקמקות – ולעומתו שר אחר הטוען שהיה די גם ב-500 דירות נוספות בתור "הציונית ההולמת", ומקיימים על זה "עימות" באולפן?
שהרי זה בערך עומק חילוקי הדעות בין השניים שהובאו היום, או בין קרמניצר וזנד בשעתו.

ועל לונבאום ודומיהם אנחנו אמורים לסמוך כשמדובר בהגנה על "חופש הביטוי" ועל "ערכים דמוקרטים".
חה חה חה.
סתם בולשביקים-ז'דנוביסטים, כמו פעם. שרק לא יחזרו לשלטון. העיתונאים מהימין זהב לעומתם.

ושלא תהיה טעות: את לונדון וקירשנבאום אני אוהב כי יחסית ולפעמים עדיין ניתן למצוא אצלם שיירים מיקרוסקופיים של יושר, אינטלקטואלי ובכלל.

מודעות פרסומת
8 תגובות
  1. עידו לם permalink

    "ראינו חמור מת.המפקד אמר תראו את החמור מת".

    דממה.
    בכי.
    השתנקות.
    צ'ק גרמני.

    אהבתי

  2. מנחמי בן-ציון permalink

    עידו לם.

    איזה ציניות רדודה. משווה את ניספי השואה לחמור מת .איזה הולכי

    על שתיים גידלנו כאן ? כניראה שחסרים לך עוד שתיים וזנב .

    אהבתי

  3. בן ציון,
    נראה לי שיש לך טעות של 180% בקריאת הטקסט של עידו.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו ,

      ראינו חמור מת -דממה = הלם

      בכי – על האובדן.

      השתנקות (חנק) = תוצאת הבכי.

      צ'ק גרמני = שילומים מגרמניה (שפותר לנו את הבעיה)

      איפה הטעות שלי ?

      אהבתי

  4. מנחמי בן-ציון permalink

    עידו לם

    אילו זה לא היה נכון, היית מסביר ,בעיני לזה בדיוק מה שהתכוונת

    ומשחק משחקים .יאני חוכמולוג .

    אהבתי

  5. בן ציון,
    לפעמים הכי פשוט ללכת מהסוף אחורה.
    ככה אני הבנתי את זה:
    הצ'ק הגרמני, זה מה שמקבלים "שוברים שתיקה" בשכר המלשנות שלהם.
    ומכאן תבין מה שבא קודם.

    אהבתי

  6. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    כמה טוב אתה בהגנת הצומח ,אצלנו (האשכנזים) היו (ההורים) מקללים כך;

    זולטווקס כרים אזוי וי הגרינה ציבלה מדקופ ינ דררד מדפיס הרופ . בתרגום ,

    שתגדל עקום כמו בצל ירוק עם הראש באדמה והרגליים בחוץ .שבת שלום.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: