Skip to content

עד מתי יימשך הפיאסקו סביב תקציב הביטחון?

מאי 28, 2014

כרגע שמעתי שאחרי שביטל את אימוני חיילי המילואים של חילות היבשה, ביטל צה"ל גם את האימונים של טייסי המילואים.
אני מניח שבשלב הבא תבוא הודעה על ביטול האימונים של חיילי המילואים בחילות הים, המודיעין, הרפואה, וכו', ואם כל זה לא יעזור, יבטל צה"ל גם את האימונים של הצבא הסדיר.
כל זה במסגרת המאבק על התקציב.

המשמעות של המהלכים האלה יכולה להתפרש באחת משתי דרכים:

הדרך האחת: מדובר בסוג של ספין, תרגיל של סחיטה באיומים, בשיטת "החיים או הכסף". הרמטכ"ל בעצם ממחיש את דרישתו: או שתתנו לי את תוספת התקציב שאנו דורשים, או שאיננו יכולים להבטיח לכם הגנה מפני האיומים מהסביבה.
ובתור שלב ראשון להבהרת עמדתו, נוקט הרמטכ"ל, בתפקידו כיו"ר הוועד, בשורה של עיצומים – סוג של שביתה איטלקית – ביטול האימונים של כוחות המילואים בזרועות האוויר והיבשה, המהוות את העוצמה המכרעת בשדה הקרב.

והדרך השניה לפרש את הצעד הזה: הרמטכ"ל באמת חושב, לגמרי בונה פידה, שאינו יכול לתמרן את התקציב כך שיוכל גם לקיים את הצבא מצד אחד, וגם להבטיח את הביטחון מצד שני. ובבחירה בין השניים מעדיף הרמטכ"ל את המשך קיומו של הצבא, ופחות חשוב לו הביטחון שהצבא הזה אמור לספק לנו (שזה בערך כמו לקיים ולתחזק בית חולים, בלי צורך לטפל בחולים באותו מוסד. היה קטע כזה, בלתי נשכח ומצחיק עד דמעות בסידרה הבריטית הישנה והמצויינת "יס מיניסטר")

ומהם הדברים החשובים יותר מאימוני המילואים, לדעת הרמטכ"ל? אותם אימונים שאנו זוכרים עד כמה רבה חשיבותם עוד מימי מלחמת לבנון השניה?
ובכן – חשובים מהם, לדעת הרמטכ"ל, הם כל הסעיפים האחרים בתקציב, שבהם הרמטכ"ל אינו נוגע (שאמנה אותם? אולי עדיף, שלא).

במצב הזה, אילו היה לנו ראש ממשלה אחראי, הוא היה יכול לנהוג באחת משלוש דרכים.

האחת: אם ראש הממשלה מעריך שמדובר בספין של מפקד הצבא – תרגיל סחיטה באיומים – עליו לזמן מיד את שר הביטחון, ולהורות לו לקרוא לרמטכ"ל לסדר, שכן בטחון המדינה אינו עניין לספינים ולתרגילי סחיטה מטופשים. ואם ימאן הרמטכ"ל לחדול מהשטויות האלה, על ראש הממשלה להטיל את שר הביטחון להביא לו מיד שם לאישור של רמטכ"ל חלופי. מיד, זה אומר מחר בבוקר. כי אין להניח למי שאחראי על בטחון המדינה לשחק משחקים על חשבון ביטחון המדינה, ובטח לא לערער על סמכות הדרג הפוליטי.

ואם מניח ראש הממשלה כי אין מדובר בתרגיל והרמטכ"ל באמת סבור, בכל רצינות ובונה פידה שהוא אינו יכול לשמור על בטחון המדינה במסגרת התקציב שהקצה לו הקבינט, פתוחות בפניו שתי הדרכים הבאות:

האחת: לבדוק מיד את טענת הרמטכ"ל, ואם היא נכונה בעיניו – להקצות את הסכום הנדרש על מנת שיישמר בטחון המדינה.

והשניה: אם טענת הרמטכ"ל אינה נכונה בעיניו, על ראש הממשלה להורות לשר הביטחון להניח על שולחנו לאלתר שם של מועמד חלופי לתפקיד הרמטכ"ל, אחד כזה שיתחייב למלא את תפקידו ולהכשיר את צה"ל למשימותיו במסגרת התקציב שהקצה הדרג הפוליטי(אני מבטיח לכם שיהיו כמה וכמה קופצים ראויים על התפקיד).

ברור שאם יתברר לראש הממשלה ששר הביטחון מגבה את הרמטכ"ל – אם בספין ובתרגיל הסחיטה באיומים, ואם בדעתו בונה פידה שאינו יכול לשמור על בטחון המדינה במסגרת התקציב שהקצה הדרג הפוליטי – כי אז יש צורך דחוף ביותר להחליף לאלתר את שר הביטחון. שהרי גם אין להעלות על הדעת שיהיה שר ביטחון הנותן יד לתרגילים מוזרים על חשבון ביטחון המדינה לפי תרחיש א', ואילו לפי תרחיש ב', אם גם שר הביטחון באמת ובתמים אינו יכול להבטיח ביטחון במסגרת התקציב שהקצתה לו הממשלה, כי אז יש לחפש מיד – מחר בבוקר – שר ביטחון שיוכל להבטיח תפקוד נאות במסגרת התקציב הקיים.

ואני מבטיח לכם שיהיו כמה וכמה קופצים גם על תפקיד שר הביטחון, שיהיו מוכנים להבטיח וגם לבצע את המבוקש.

אך למרבית הצער נראה שבמקום ראש ממשלה מתפקד, יש לנו כרגע ראש ממשלה הנהנה לראות את הקרב התקשורתי והפוליטי המתמשך, המעצבן והדוחה בין שר האוצר ובין צמרת צה"ל ומשרד הביטחון. יתכן שלדעתו של ראש הממשלה הדו-קרב הטיפשי הזה מזיק לעמיתיו-יריביו בממשלה, שמן הסתם הוא מעריך כי הם לוטשים עין אל כיסאו (ואולי הוא מעריך כי גם הרמטכ"ל מפסיד נקודות, וכידוע רמטכ"לים שעוברים לפוליטיקה הם מקור דאגה קבוע מבחינתו של ראש ממשלה מכהן בישראל).

ובהיותו מזיק להם, חושב אולי ראש הממשלה, מועיל קרב התרנגולים הזה לו עצמו.

ואינו מבין שבמקום לחזק את סמכותו ולבצר את מעמדו בהתנהגות הזאת, הוא רק מחליש אותם.

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: