Skip to content

דרך השקר: איך הפכה דאגתו של בעל מטע זיתים בשלב א' לפוגרום של יהודים בפלשתינים בשלב ג'

מאי 25, 2014

אתר "פרספקטיבה" הביא עוד דוגמא לשיטת השקרים של "הארץ", ולמען 17 קוראי שאינם מסיירים באותו אתר, וגם למען ה-30 שאינם קוראים את "ידיעות אחרונות" ואת "ישראל היום" (שם צוטט בקצרה בסופהשבוע הגילוי של פרספקטיבה") הנה הדרך שבה משתפים פעולה השמאל המזוייף המקומי והבינלאומי כדי לייצר שטיפת מוח ובאותה הזדמנות עלילת דם.

שלב ראשון: דאגתו של בעל הכרם כהכנה לשקר

לפני קצת יותר משבוע, בל"ג בעומר, הבעירה קבוצת מתנחלים מדורה בשטח פרטי של בעלי כרם זיתים בחברון. בלי ספק הסגת גבול חמורה. הם גם הבעירו כמה דגלים, שזה תחביב ידוע של קנאים מכל קצווי הקשת הפוליטית במזרח התיכון. על כך דיווחו כתבי הארץ עמירה הס ויאיר אטינגר. אך הם לא הסתפקו בדיווח היבש על העובדות, אלא נכנסו גם לנבכי הנפש של בעלי המטע הערביים:

"בעלי המטע וילדיהם צפו מודאגים באש המתקרבת לעצי הזית שלהם, בעוד הצעירים החוגגים העלו באש דגלים של הרשות הפלסטינית, פתח ודגלים של צוות המשקיפים הבינלאומיים."

ובכן, "צפו מודאגים".
מהניסיון, נראה שאפשר לסמוך על הס את אטינגר, שאילו היה נחרך באותו קומזיץ עלה אחד של זית פלשתיני, היה בידינו דיווח מפורט על כך, וגם תצלום מוגדל של השוליים השחורים מחריכה של אותו עלה.

אך מעשה שטן, כלום לא נשרף חוץ מהדגלים. אפילו לא עלה.

ועם זאת, תסמכו על הס: היא הרי מכירה את עיתונה, ויודעת היטב מה אפשר לעשות בשלב ב' או ג' מ"צפו מודאגים באש מתקרבת" בשלב א'. יש לה ניסיון ארוך בשיטה הזאת.
בגירסה העברית של "הארץ" וגם באתר האינטרנט של העיתון, עדיין היה הכל בסדר. הכותרת דיווחה:

lag_baomer_heb

שלב שני: תרגום שקרי, שבו "הדאגה" הופכת לשריפה של ממש

יש סוג ידוע של מקרים, שבהם מה שכתוב בגירסה העברית של "הארץ" לא מחייב את הגירסה האנגלית של אותו עיתון.
הגירסה האנגלית משמשת באופן קבוע את שיטת "השקרן מרחיק עדותו".
בעברית, השקר מתגלה מיד על ידי הקורא הראשון שאינו שטוף מוח.
באנגלית, יש לשקר זמן קיום ארוך יותר.
אז הנה מה שקרה ל"צפו בדאגה באש המתקרבת" מהשלב הראשון, שבו התבצעה ההכנה לשקר:

lag_baomer_print

זאת אומרת: הדאגה המובנת של בעלי הכרם מן האש הקרובה לעצי הזית, הפכה במטה הקסמים של "התרגום" של "הארץ" למעשה הצתה, שריפה של ממש, "פט אקומפלי", עובדה מארץ העובדות!

תרגום הכותרת לעברית:
"ל"ג בעומר בחברון: מתנחלים שרפו מטע זיתים פלשתיני"(!!!)

עבודת תרגום למופת.


שלב שלישי: איך הופכת שריפת זיתים זדונית לפוגרום

"להארץ" בגירסתו האנגלית יש סוג ידוע של קוראים, שלמען הקיצור אני קורא להם שמאל מזוייף. זאת אומרת, אנשים שנדמה להם שאפשר להיות שמאל ליברלי, ובאותה הזדמנות חגיגית לזכות למימון נדיב מכל מיני תאגידים וטייקונים של ההון הגדול, וגם לתמוך בלאומנות הפלשתינית ובכל מיני כתות דתיות רצחניות, בתנאי שהן מוסלמיות, אנטי ישראליות ואנטישמיות.
אחד החברים האלה הוא העיתונאי והסופר פיטר ביינארט היהודי-אמריקאי, התקווה הלבנה הגדולה החדשה של השמאל האמריקאי ושל אוהדיו הישראלים.
אז ביינארט שלנו קרא את "הארץ" באנגלית, מיד הבין את העניין, ובציוץ בטוויטר לעשרות אלפי עוקביו הנאמנים, הוא כיבד אותם בקישור לכתבה, והבטיח בונוס:
פוגרום!

lag_baomer_beinart

רק קליק קטן עם העכבר, מבטיח איש המוסר ביינארט, ו"הארץ" יספר לכם על הפוגרום המחריד שנערך בחברון בחג היהודי הפגאני האחרון!

וכך, במהלך אופייני מאוד של שיתוף פעולה בין השמאל המזוייף המקומי ואחיו האמריקאי, הפך ה"צפו מודאגים" התמים של הס את אטינגר מהשלב הראשון לשריפת מטע זיתים בפועל בשלב השני, ולפוגרום של יהודים אכזריים בפלשתינים האומללים בשלב השלישי!

מה שקרה בינתיים הוא, ש"פרספקטיבה" הפנה את תשומת ליבם של עורכי "הארץ" לתאויוט החמורות, ו"הארץ" פרסם "תיקון" קטנטן כהרגלו. אמת זעירה על פני אינץ' ורבע, שאמורה לכסות את ערוותו העצומה של שקר מרוח על כותרת של חמישה טורים.

lag_baomer_print_correction

וגם ביינארט שלנו הודה שטעה.

לקח לו קצת זמן.

טעות, תאינו, תואים

עכשיו תגידו: מה אתה אתה רוצה? טעויות קורות!
כן, בהחלט, טעויות קורות.
אבל לא ב"הארץ".
כבר הבאתי כאן לפני שלושה חודשים וחצי קצת מהגילויים של "פרספקטיבה" אודות ה"תאויוט" של "הארץ"

אך אל דאגה, השקרנים של "הארץ" לא נחים לרגע. אז היו 393 מקרים של שקרים מוכחים. הבוקר נכנסתי לאותו קישור היום, והתברר לי שבינתיים נוספו עוד 23, וכבר הגענו ל-416 תאויוט, ועוד היד נטויה.

וחלק עצום מהם – "טעויות תרגום".

s0184019
(כל התצלומים בפוסט מתוך "פרספקטיבה")

אז הבה נודה בעובדות. לא טעויות ולא בטיח.
מדובר במערכת מאורגנת של הסתה ואנטישמיות, המתחזה לעתים כ"אנטי-ציונות" ו"הארץ" הוא נדבך חשוב מאוד במבנה השקר הזה.

לא פעם כתבתי, שלדעתי מדובר במהלך התאבדותי של העיתון הוותיק הזה, מהלך שאותו מוביל, הפלא ופלא, המו"ל שלו.

לאורך זמן, לא יתכן קיומו של עיתון החותר תחת קיומו של העם שבתוכו הוא יוצא לאור ומופץ, וכל זה בשיטה של שקרים, דיבה ותעמולה גזענית.

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. עידו לם permalink

    העיתון הזה יורד לשפל המדרגה ובדיוק שחשבת שהוא לא יכול לרדת יותר הוא מוכיח שאפשר, רצוי להחליף את העיתונאים ציפר וגדעון לוי שהם פשוט לא מוכשרים.

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    היי מאפיהו, אני מניח שלא צפית בשבת ב"פגוש את העיתונות" מאחר ואתה שומר שבת (אם זכור לי נכון). אני ממליץ לך למצוא את המשדר ברשת. היה בו דיון על הצעת החוק נגד הארץ בהשתתפות גדעון לוי. בעיני זה היה הזוי מכדי להיות אמיתי.

    אהבתי

    • אנונימי, תודה על ההפנייה, אני אכן שומר שבת. צפיתי בתכנית לפי הצעתך. היה מדובר בהצעת חוק נגד "ישראל היום" ולא נגד "הארץ", כפי שכתבת. ועלי לומר לך שאני תומך בעמדתו של לוי בדיון הזה. לדעתי על המחוקקים להגביל ככל האפשר את מעורבותם בתקשורת, ובמידה שהם מתערבים, לא יתכן לחוקק חוק מיוחד לעיתון מסויים (שזה מה שנעשה באופן מובהק ביותר במקרה הזה). הבעיה שלי עם "ישראל היום" אינה שהוא חינמון, אלא שמדובר במיליארדר זר שמתחזק פה ראש ממשלה. הייתי שמח על חוקים המגבילים את מעורבותם של בעלי הון זרים מכל הסוגים, וגם של ממשלות זרות וכנסיות וארגונים דתיים בפוליטיקה המקומית. כבר כתבתי את דעתי בעניין זה אפרופו הפעילות של הקרן החדשה ושל ארגוני ימין. אינטרסים זרים הם אינטרסים זרים, בין שזה אדלסון מלאס וגאס ובין שזהו ג'ורג' סורוס מהמקום שממנו הוא מנהל כרגע את ספסרות המט"ח שלו. לא האינטרסים שלך ושלי עומדים לנגד עיניהם.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו ,

        אני מבין שיש לך התנגדות עקרונית, להתערבות כל שהיא של

        אינטרסנטים בעלי הון, בפוליטיקה הפנימית שלנו .האם זה

        דמוקרטי , לא לאפשר לאיזו שהיא דעת להשמע ? האם רק

        לדלפונים מותר .איך העיניין הזה צריך להסתדר לדעתך .

        מהיא הדרך האידאלית .

        אהבתי

  3. בן ציון, פיספסת לגמרי את העיקר, למרות שכתבתי את זה כבר עשרות אם לא מאות פעמים: זה הזרים שמיותרים לי. למה שניתן להם לבחוש לנו בסירים? התבשיל תמיד יהיה טעים להם, ומעורר בחילה מבחינתנו.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      גם אני כבר כתבתי אצלך ,שלדעתי התערבות חיצונית ותמיכה

      בדעות של קבוצות מיעוט והזרמת כספים, כדי להטות את ההחלטות

      הדמוקרטיות, הן פסולות .הימין לאחרונה ,ניסה להגיש הצעות חוק נגד זה,

      השמאל קם בצעקות שבר ,של פגיעה בערכי הדמוקרטיה והן ירדו

      בבושת פנים מסדר היום .אז מה אפשר לעשות ? הצורך להיות בשליטה

      הוא כה חזק ,שמעביר אנשים על דעתם .

      אהבתי

      • בן ציון, רק עכשיו, משום מה, הבחנתי בתגובה הזאת שלך. ובכן, לטענה של השמאל נגד הצעת החוק של הימין היה יסוד איתן, שכן אותה הצעת חוק ימנית ביקשה להגביל רק תמיכות של מדינות זרות בסוכנים זרים מקומיים, בלי לנגוע בתאגידים, בטייקונים ובמוסדות דת. ברור שזו הצעת חוק מוטה שנועדה לפגוע רק בשמאל המזוייף, תוך שמירה על "זכויותיהם" של הסוכנים הזרים משורות הימין הקיצוני. סוכן זר הפועל מטעם הימין במימון של איזו כת אוונגליסטית או חב"דיסטית מאמריקה אינו טוב בעיני מסוכן זר שמאלני הפועל מטעם ממשלת נורבגיה. אותה הצעת חוק מקבילה בדיוק, מהבחינה הזאת, להצעת החוק המבקשת לפגוע בעיתון של אלדסון לבדו.

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: