Skip to content

התוספת לתקציב הביטחון: קטטת החתולים הבכירים שעל משמר השמנת

מאי 20, 2014

מה אומר, בעצם, הרמטכ"ל בני גנץ, כשהוא מאיים לפגוע באימונים של חיילי המילואים אם לא תהיה תוספת לתקציב הביטחון?
הדברים ידועים.
המסקנה העיקרית מהתפקוד הלקוי של צה"ל במלחמת לבנון היתה, ששורש הבעיה היה באימונים של המילואים לפני המלחמה. כמעט שלא היו אימונים. המילואימניקים, שהם המהווים את כוח ההכרעה של צה"ל, הגיעו מבולבלים למערכה הצבאית והתוצאות היו בהתאם.
כלומר: גנץ מאיים שאם תתרגש עלינו מלחמה נוספת מאותו סוג – ולמה בעצם שזה לא יקרה – נהיה צפויים שוב לפאשלות מכאן ועד הודעה חדשה בשדה הקרב. החיסכון בכסף הנמנע עכשיו מצה"ל, רומז בעצם גנץ, יעלה לנו באי השגת יעדים בשדה הקרב, בהרוגים ופצועים מיותרים בחזית ועוד יותר מכך – בעורף.
זאת אומרת תרגיל השוד-סחיטה הקלאסי ביותר בספר, וריאציה על נושא הפרוטקשן:
הכסף או החיים.

במילים קצת אחרות: הרמטכ"ל מבקש בעצם להפעיל את דעת הקהל המבוהלת כדי לסחוט את משרד האוצר.
רק דבר אחד לא מגלה לנו הרמטכ"ל: מהו בעצם התקציב הנדרש לאימונים האלה?
ומדוע הוא לא מגלה זאת?
כי אם ידע הציבור את האמת, רבים ירימו גבה. שכן לא חסרים פרסומים על סעיפי הוצאות אחרים. למשל שכר אנשי הקבע. למשל הגמלאות של אנשי הקבע. ואם יתגלה כמה באמת עולה לנו אימון של כמה עשרות אלפי חיילי מילואים, יתברר שמדובר בסכום די קטן, יחסית.

רמטכ"ל גנץ: הכסף או החיים

רמטכ"ל גנץ: הכסף או החיים

אז למה שנחסוך דווקא בזה, יכול מישהו לשאול. למה שלא נחסוך במקומות שבהם החיסכון לא עולה בדם?

*****

הסיבה האמיתית לדרישת התקציב הנוסף של "מערכת הביטחון" (כלומר, הנהלת משרד הביטחון והמטה הכללי של צה"ל) ידועה:

בחודשים האחרונים התגלו מרבצים גדולים של עודפים תקציביים. זה קרה בגלל חישובים לא נכונים של גרעונות העבר. כמו כן היתה עליה בגביית המיסים ופתאום התברר שהצטברו "רזרבות".

זאת אומרת – עודפים לחלוקה בין החתולים שעל משמר השמנת.

אל העודפים האלה לוטשות עיניים כלות כל העליתות של המשרדים הממשלתיים השונים. כל אחד מ"המשרדים" רוצה מה שיותר אליו.
ושוב: מדובר בחתולים שעל משמר השמנת. מספר קטן למדי של בכירים במשרדים השונים, שהנתח העיקרי של "הרזרבות" יזרום כך או אחרת לכיסיהם.

אם תבחנו את השכר הממוצע ועלייתו בבנק ישראל, בצמרת האוצר, בדרגות הגבוהות של משרדי החינוך או הבריאות, בתנאים ובהוצאות הענק במשרד ראש הממשלה, וכמובן בצמרות הגבוהות של התעשיות הבטחוניות, של משרד הביטחון ושל משכורות הגנרלים והקולונלים של צה"ל, תבינו מיד לאן זרמו, זורמים ויזרמו כספי "הרזרבות".

*****

כיוון שעניין לנו היום עם השכר, התנאים וההטבות של מערכת הביטחון, הנה קצת נתונים שהתפרסמו אודותיה עוד בנובמבר 2013:

בשנת 2006 עמד שכר אנשי הקבע העל 7.6 מיליארדי שקלים. ב-2013 כבר הסתכם השכר הזה ב-10.4 מיליארדי שקלים. עליה של 38%, פי שניים משיעור האינפלציה, שהסתכם בשנים האלה ב-19.3% אחוז.
וזה עוד כלום לעומת מה שקרה לתקציב הגימלאות של מערכת הביטחון וצה"ל. התקציב הזה גדל מ-4.3 מיליארד ש"ח ב-2011 ל-6.8 מיליארד ש"ח ב-2014, גידול אדיר של 58% תוך שלוש שנים. והעליה הזאת עומדת להימשך ואף לגדול בשנתיים הבאות.

השנה הגיעו הדברים לכך שהשכר וגמלאות של צה"ל ומערכת הביטחון – 18.5 מיליארד שקלים (לפני התוספת המבוקשת), כבר מהווים 40% מהחלק הישראלי של תקציב הביטחון (ללא הסיוע האמריקאי).

כאשר מתבוננים בסכומים האלה, ובתוספות השנתיות שזוכה להן תקציב הביטחון – תמיד אחרי מערכות של יחסי ציבור ואיומים של הרמטכ"ל ושל שר הביטחון בדיוק כמו הפעם, התמונה ברורה מאוד.

נדמה לי שבהזדמנות מסויימת ביום יומיים האחרונים, האמת אפילו נפלטה לשר הביטחון בוגי יעלון, בתגובה על טענות שנשמעו על השכר והגימלאות של צה"ל. לדבריו – במשרדים האחרים נרשמו עליות שכר גבוהות אף יותר!

כלומר:
הכסף נשאב בקצב הולך וגדל מידי תשעת העשירונים התחתונים לכיסי המגזר הציבורי של העשירון העליון – הפוליטיקאים והמנכ"לים, השופטים, ראשי האקדמיה והרבנים, הגנרלים וראשי השו-שו והמשטרה.
ביחד עם חבריהם למעמד, אדוני הבנקים וחברות הביטוח, אילי התעשיה והקבלנים, היבואנים והיצואנים, הם הולכים ומגדילים את הפער בינם ובינינו, המסכנים מתשעה העשירונים התחתונים.

שר ביטחון יעלון: הם קיבלו יותר

שר ביטחון יעלון: הם קיבלו יותר

והמאבק על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון, היא בעצם מלחמה פנים-עשירונית, המתנהלת בתוך העשירון העליון על חשבוננו. העלית הבטחונית מבקשת להגדיל את הנתח שלה על חשבון העליתות הציבוריות האזרחיות – ותמיד תמיד על חשבון תשעה העשירונים התחתונים.

אין לזה קשר לביטחון, אין לזה קשר למוכנות העורף. אין לזה קשר לכלכלת המדינה. אין לזה קשר לפוליטיקה.
מדובר בקרב חתולים בין הבכירים השונים על השמנת.
במקום שהעודפים ("הרזרבות") יופנו לרווחת האזרחים בחמשת העשירונים התחתונים, נניח, או למעמד הביניים – הם עומדים להגיע שוב בעיקר לכיסי הבכירים.

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: