Skip to content

טיפ/ המערה הספונה בנחל

מאי 4, 2014

הכלבה ניקה מבלה בזולה בנחל מיתלה

הכלבה ניקה מבלה בזולה בנחל מיתלה


קצת צפונה למושב מגדים (קילומטר 194 בכביש 4 בין חיפה לעתלית) נמצאת הכניסה לנחל ספונים. יודעים לפי שורת סלעים החוסמת את השביל הנוח המוליך מזרחה לעבר רכס הכרמל לתנועת

גזר קיפח ליד המחצבה בנחל ספונים

גזר קיפח ליד המחצבה בנחל ספונים


כלי רכב, עם מטע בננות מיד משמאל לשביל, בהמשך שער ברזל עביר, ובהמשך של ההמשך משמאל מחצבה נטושה ומימין מצוק מגדים (ראו תצלום. אם ככה נראה הצוק, סימן שאתם במקום הנכון).
כבר כאן שווים מבט הם הגזר הקיפח ההדור והגבוה וכן כמויות אדירות של הזיף-נוצה הנד ברוח. יש גם שיחים ירוקים של מציץ
זיף נוצה נד בנוח

זיף נוצה נד בנוח

סורי, ששמו מגיע מזה שאפשר למצוץ את הפרח ולצאת מרוצים. ועכשיו הפריחה. ומי שעדיין לא איבד את חוש הריח והקטרקט בשליטה, יוכל לזהות גם קצת צמחים מתאימים לחליטה הגונה, אם מביאים גזיה קטנה וקומקום.

מהמחצבה קרובה הדרך לשביל שבנחל. השביל המתפתל עם הערוץ מסומן בכחול לבן, ובזה נגמרו החיים הקלים. נעליים טובות, כובע על הראש והמון מים חובה. בהתחלה מדלגים על סלעים ובורות ומנסים להימנע מנחיתות קשות בדרך אל המערה ששמה מערת ספונים כי היא מוסתרת מן השביל, אלק ספונה בעברית צחה(אך יש שלט גדול על השביל, שלא תפספסו). במערה, צומחים מלמטה ותלויים מלמעלה קצת זקיפים ונטיפים בהתאמה ויש לנהוג בהם בנימוס אך לא בחיבה, כלומר, לא ללטף. זקיפים אינם כלבים ונטיפים אינם חתולים, והליטוף עלול להפריע להתפתחות של תופעת הטבע הזאת.
יש לנהוג בנימוס גם בעטלפים שעדיין ישנים את שנת החורף שלהם בעומק המנהרה. גם במקרה שלהם יש סכנה בהתעוררות מוקדמת מדי, אז להיות בשקט שלא יסתער עליכם נחשול של עטלפים שהערתם אותם באמצע הלילה שלהם בלי סיבה ממש טובה.
את כל הדברים האלה אני יודע מפי המדריכה שלנו ר. היפה והגבוהה והמורמת מעם (הגדרה שלה – לא נגעתי)שכבר הזכרתי באחד הטיולים הקודמים.

צוק מגדים לקראת השקיעה - נא לשים לב, מהזווית של המחצבה הוא נראה קצת אחרת

צוק מגדים לקראת השקיעה – נא לשים לב, מהזווית של המחצבה הוא נראה קצת אחרת


הטיול התנהל בדרך כלל בשיטת שלושה בעיקבות הכלב, או יותר נכון, הכלבה. מדובר בדוברמנית של ר. ששמה ניקה. ניקה מכירה את הדרך, ואם שום ריח חדש ומרתק אינו מסיח אותה מהשביל, רק ר. ארוכת הרגליים מסוגלת לעמוד בקצב שלה. ואילו א. הארוך למדי גם הוא משתרך בדרך כלל מאחור, כי הפילוסופיה הטיולית שלו גורסת שמה שיותר לאט יותר טוב. ואילו אני הקטן תקוע באמצע, מנסה לנחש איפה נמצאים ר. וניקה מלפנים, ומברר מדי פעם אם לא איבד א' את עיקבותינו מאחור.
וכך אנו חולפים על פני פריחת הלוטם שאותה הפסדנו שבוע קודם בנחל לוטם, המון סירה קוצנית, הפרחים הסגולים המרהיבים של חבלבל השיח, אלת המסטיק ואלונים רבים, ולקראת הסוף גם כמה עצי זית זרועים בנוף.
אחרי המערה בנחל ספונים עולה השביל ומטפס אל שני שליש גובה הרכס ומתפתל שם עד לירידה לנחל המקביל הוא נחל מיטלה (או מיתלה). השביל חוצה את הערוץ ומטפס משם לפיסגת הרכס ומשם יורד לאורך המצוק עד שחוזרים למחצבה דרך בית בד עתיק לדריכת יין וגם בית בד עתיק להפקת שמן זית.
ברור שלאורך הדרך יש המוני זולות המתאימות ביותר למנוחה נינוחה תוך כדי הקשבה למקהלות הציפורים. אבל מעיינות ומים אין, אז שוב: להצטייד בהרבה מים. מה זה הרבה? שניים-שלושה ליטרים לנפש.

מודעות פרסומת

From → טיפ

One Comment
  1. האנרכיטקט permalink

    איזה יופי מביא חשק להצטרף. אז בקשה צנועה: אנא ממכם מארגני הטיול מאפיהו, ר' וא' חביבי, הודיעו על הטיול הבא מראש אפילו בצמוד לדווח על הטיול שכבר היה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: