Skip to content

חשוב להמשיך את התהליך עד שיתקיימו שלושת התנאים ההכרחיים להשגת שלום

אפריל 2, 2014

יש לקוות ששר החוץ האמריקאי ימשיך במאמציו להאריך את משך השיחות בינינו ובין הפלשתינים.

מאז הפוסט הראשון בבלוג הזה אני שב וטוען שכדי שיתאפשר הסכם סביר צריך שיתקיימו בו זמנית שלושה תנאים: א. שיהיה ראש ממשלה ישראלי שמבקש שלום. ב. שיהיה ראש רשות פלשתינית שמסכים לשלום. ג. שבארה"ב יהיה ממשל דמוקרטי, שאינו דבק באדיקות במדיניות ה"הפרד ומשול" המעצמתית הרגילה, המאפיינת כמעט תמיד את הממשלים הרפובליקאים.

נתניהו ואבומאזן800
בנימין נתניהו ואבו מאזן: מקום מפוקפק בהיסטוריה

שלושה התנאים התקיימו כשנחתמו הסכמי השלום עם מצרים וירדן, עם מנחם בגין ויצחק רבין, אנוואר אל סאדאת והמלך חוסיין, והנשיאים ג'ימי קרטר וביל קלינטון בהתאמה.
ממה שאירע בשמונה החודשים האחרונים והתוצאות עד כה, אפשר ללמוד ששלושה התנאים האלה אינם מתקיימים בינתיים. למרבית הצער ניתן לומר בוודאות כלשהי שמתקיים רק אחד מהם – באשר לממשל הדמוקרטי בארה"ב. מאז ביקורו של הנשיא ברק אובמה בירושלים וברמאללה לפני שנה, ולאור מאמציו הרבים של שר החוץ שלו, וגם הנכונות המשוערת לשחרר עכשיו את המרגל ג'ונתן פולארד, די ברור שאין לחשוד בכוונותיו של הממשל בוושינגטון. מה שלא אומר שלא נעשות שגיאות מצידו בניהול המו"מ.

*****

לא אכנס לחלוקת האחריות לכישלון המו"מ עד כה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין הנשיא הפלשתיני מחמוד עבאס, הוא אבו מאזן.
נראה כי שניהם מוכנים להסכם, ובלבד שלא יהיה עליהם לעשות ויתורים.
שניהם התבררו ומתבררים במנהיגים שאינם מגיעים לגובה השולחן שעליו מונח ההווה של עמיהם. האינטרסים הממשיים של האזרח הקטן – בישראל או בגדמ"ר אינם מעניינים אותם ביותר.
הם כלואים באמונות הקדומות שלהם, בקואליציות החונקות, בשימור מקומם בהיסטוריה לא כמי שעשו משהו, למשל הסכם ושלום, אלא כמי שלא עשו: לא ויתרו. שמרו על העמדות הישנות והטובות (הרעות, בעצם). זה לא יכיר לעולמי עולמים בכך שלצידו קיימת מדינת העם היהודי, וזה לא יוותר על חלום ההתנחלות בארץ ישראל השלמה. הצהרות על נכונות להסכם בצידו של חוסר עניין בהשגת הסכם בפועל.

*****

על חוסר העניין של השניים האלה בענייניו ומצוקותיו של האזרח הקטן בארצותיהם אפשר ללמוד לא רק מהתנהלותם בעניין המו"מ הדו צדדי, אלא גם מהתנהלותם כלפי נתיניהם ביומיום. אבו מאזן מקיים משטר מושחת עד היסוד, שבו נשאבים הכספים מהאוכלוסייה הפלשתינית לכיסי האליטה המצומצמת של כמה חמולות שלטוניות ברמאללה. ובכיסיה גם נחסם חלק גדול מסכומי הסיוע הזורמים לרשות מאירופה ואמריקה.

שר חוץ ג'ון קרי: היסוד היציב

שר חוץ ג'ון קרי: היסוד היציב

ואילו נתניהו מנהל חיים של גראף פוטוצקי מורם מעם, שמשטרו החזירי משעבד תשעה עשירונים של ישראלים לארבע קירות וגג, משתף פעולה עם הטייקונים ששודדים את פער התיווך מהגבוהים בארצות המפותחות על מוצרי צריכה, כשהעשירון העליון הולך ומרחיב בהתמדה את הפער בינו לבין תשעה העשירונים האחרים. מי שחושב שנתניהו רואה את טובת האזרח הקטן בענייני שלום ומלחמה יותר מאשר בענייני חברה וכלכלה, שוגה באשליות.

*****

ב-1947 לא היתה ההנהגה הפלשתינית נכונה להכיר בהחלטת האו"ם שחילקה את הארץ בין מדינה יהודית ומדינה ערבית. אז היו כאן קצת יותר מ-600 אלפי יהודים. מאז חלפו 67 שנים. היום יש כאן יותר משישה מיליון יהודים – אך המנהיג הפלשתיני אבו מאזן עדיין מחזיק בעמדתו של המופתי חג' אמין אל חוסייני מאז, למרות שמספר היהודים פה גדל פי עשרה.

ההתנחלות הישראלית בשטחי עזה והגדמ"ר החלה ב-1975. מאז חלפו קרוב ל-40 שנה, וכל ההתנחלויות הישראליות בשטחי יו"ש תופסות אחוזים בודדים מהשטח, ולמרות התעמולה המגוחכת של הימין הקיצוני ושל השמאל המזוייף, אין בהן כדי לשנות את המצב המדיני.
והנה, גם נתניהו מתעקש ללחום את המלחמה האבודה הזאת, ואינו מהסס להעדיף שחרור רוצחים עם דם על הידיים (בעוד הוא מתיימר להיות זה שמופקד על משמר חייהם של היהודים בישראל) על הקפאה זמנית של בניה בהתנחלויות.
מצב הראייה שלו אינו טוב מזה של אבו מאזן.
כאמור, שניהם אינם מצליחים להגיע לגובה פני השולחן שעליו מונחים ההווה והחיים הממשיים של בני עמיהם.
אולי נדמה להם לשניהם שהם רואים למרחוק, ולכן הם יכולים להרשות לעצמם להתעלם ממה שמתחת לאפם.

*****

במצב הזה, גם אם לא הושג הסכם עד כה, חשוב להמשיך את התהליך, עד שיתקיימו שלושה התנאים שעליהם הצבעתי.
ברור שאובמה יישב בבית הלבן בשנים הבאות. סביר למדי שגם הממשל הבא בוושינגטון יהיה דמוקרטי. כשהמועמדים הרפובליקאים באים לאודישן אצל אחד המיליארדרים, איל הימורים בלאס ווגאס, קשה להניח שזה יעזור למי מהם בין המצביעים המתלבטים בין שתי המפלגות הגדולות בארה"ב בנובמבר 2016.
ומה פה? או ששני המנהיגים יפלו על השכל, או שאחד מהם או שניהם יסולקו מהשטח ויפנו מקום לטובים מהם.
אבו מאזן, עם כל מגבלותיו, טוב מיאסר ערפאת, ויש אפשרות שיורשו יהיה טוב ממנו. הוא כבר לא צעיר, ודי ברור שנמאס לו. וגם נתניהו השני טוב מנתניהו הראשון, ושמעתי מיודע דבר שהוא מוכן ללכת לקראת הפלשתינים יותר מיצחק רבין המנוח. גם במקרה הזה אין סיבה להניח שמחליפו לא יהיה טוב ממנו. לימין שבתוך הליכוד המנסה להכתיב את דרכו של נתניהו – דני דנון, משה פייגלין או ציפי חוטובלי – יש כוח רב רק במוסדות הליכוד. לא באלקטורט שלו.
לכל מי שאינו שייך למחרחרי המלחמה ברור שאת תקופת ההמתנה הזאת כדאי לעבור תוך כדי שיחות ותהליך של מו"מ גם אם אינו מביא ליותר מאשר הרגעת השטח. כי שטח רגוע פרושו פחות פצועים והרוגים, פחות מתיחות, פחות שנאה, וחיי יומיום סבירים יותר מבחינה כלכלית לישראלים ולפלשתינים.
אז נמתין בסבלנות.
כולם יודעים למי אין סבלנות. אלה הם מחרחרי המלחמה מן הימין הקיצוני ומן השמאל המזוייף. הם יודעים היטב שמלחמה, טירור ודיכוי יאפשרו מהלכים קיצוניים יותר ויותר משני הצדדים, וגם עליית הנהגות קיצוניות יותר, וכך ייקבר חלום השלום. על הקבר הזה מבקשים לרקוד אוכלי הנבלות האלה.
שותפות האינטרסים וזהות העמדות של שני הצדדים הלכאורה יריבים האלה מתגלה אפילו עכשיו, בפרשת אפשרות שחרורו של המרגל ג'ונתן פולארד.גם בימין הקיצוני וגם בשמאל המזוייף נשמעים קולות רמים נגד, משום שמדובר במהלך העלול (מבחינתם) לסכל את המטרה הנכספת: פיצוץ המו"מ ופניה למעשי איבה.

*****

יתכן שלא צריך להתרגש יותר מדי מהצהרותיו הלוחמניות של אבו מאזן ומהפניה למוסדות האו"ם. מדובר בהפגנות. יתכן שאבו מאזן כבר הבין שהכרה מהאו"ם, תביא אותו רק להפגנה של מדינה, לא לקיום של מדינה. כמו מה שקרה עם ההכרה הקודמת ב"מדינה משקיפה" שנחגגה על ידי פקידי הממשלה ובני משפחותיהם בכיכר ברמאללה ויצא ממנה פלופ אחד גדול.
באותה מידה, אולי אין צורך להתרגש יותר מדי ממה שנראה כהפרת הסכם מצד ישראל, כאשר ממשלת נתניהו מסרבת לקיים את הפעימה הרביעית של שחרור האסירים. ככל הנראה מדובר בהשהייה. בגזר מהארוחה הקודמת שמנפנף נתניהו לפני אפו של הסוס הפלשתיני למען ימשיך אל כברת הדרך הבאה והארוחה הבאה.
שני הצדדים עושים שרירים. הסכנה היא שבהעדר מחסומים, עלולות ההפגנות האלה להביא להידרדרות שלה מקווים הימין הקיצוני והשמאל המזוייף. לכן אני מקווה שהיסוד האיתן במו"מ הזה, בינתיים, הצד האמריקאי, יעשה משהו. כי לאבו מאזן ולנתניהו לא נראה שאכפת יותר מדי. החיים הטובים שלהם ושל האליטות המקיפות אותם נמשכים בכל מקרה כסדרם, וגם נדמה להם שהם שומרים על מקומם בהיסטוריה.
הם כלל אינם מבינים שאם ימשיכו כך, הם יושלכו לפח הזבל של ההיסטוריה כמו קודמיהם ותאומיהם בתפקיד. אצל הפלשתינים אפשר ללמוד משהו משאריותיו של יאסר ערפאת שגם אחרי מותו מתעללים אוהביו המדומים בגווייתו, ואבו מאזן ודחלאן מפנים אצבע מאשימה זה כלפי זה כאשמים ברציחתו.
ואצלנו אפשר ללמוד משהו מ"מורשת שמיר", שעיכב, דחה, התבצר והעביר את הזמן ככל יכולתו בלי לעשות דבר.
בהיסטוריה זוכרים את מי שעשו דבר ממשי למען עמיהם.
שוויתרו על להקות הציפורים שעל העץ למען אלה שביד.

מודעות פרסומת
11 תגובות
  1. סתם אחד permalink

    כישלון השיחות זה אינטרס של שני הצדדים – אם ישראל תצא מהגדה החמאס או אל קעידה יכנסו וישחטו את הפת"ח ואחר כך יעברו אלינו. ביבי ואבו מאזן נושמים לרווחה עכשיו ומתפללים שהאובססיבים והמשיחיים מארה"ב לא ינסו להתניע שוב את הקישקוש הזה.

    אהבתי

    • ואילו לדעתי, סביר לא פחות שבמקרה של הסכם מוצלח, היתה עזה עוברת תהליך של מיתון והעלמות החמאס, במיוחד כשמביאים בחשבון את חוסר הסובלנות של א-סיסי, בקרוב הנשיא במצרים, כלפי החמאס ושות' בעזה. לאל קאעידה יש נטיה לחדור במיוחד לאזורים בעייתיים ממילא, כמו בעיראק, בסוריה או גם בעזה במצבה הנוכחי.

      אהבתי

  2. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    החיים עצמם הם שיכתיבו ולא שום תהליך מלאכותי .הרוב בשני

    העמים חושב שהארץ הזאת שייכת לו . מבלי לנתח מי יותר צודק,

    כבר נכתבו על כך תילי תילים מלאים וריקים כאחד. החזק ינצח,

    יבנה ויגן לשמחת צד אחד ולמגינת ליבו של האחר .הפלשתינאים

    יודעים הייטב מי החזק ומי ינצח בעימות כוחני.הם בטיפשותם עדיין

    מאיימים עלינו במילה המכובסת "מוקאואמה" (התנגדות) בטרור.

    אני מאוד אופטימי, מצבנו רק הולך ומשתפר וכשנתחיל לשווק גז,

    נזכה גם בתמיכה פוליטית של העולם . ראשי המדינות החשובות

    באירופה, כבר הביעו זאת בכנסת .

    אהבתי

    • בן ציון, כמו שאוי לרשע ואוי לשכנו, גם אוי לטיפש ואוי לשכנו, ומכיוון שהטיפשות והרשעות אחיות הן, וגם אצלנו לא חסרים טיפשים מרושעים ורשעים מטופשים, כולל בקואליציה, קשה לי להיות יותר מדי אופטימי. אני גם לא יודע מה זה "תהליך מלאכותי", אבל בכל מקרה נראה לי שגם "תהליך מלאכותי" שמונע מעשי איבה, טוב מ"תהליך טבעי" של התכתשות מדממת.

      אהבתי

  3. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    תהליך מלאכותי זה שמושיבים בכוח ,שני צדדים שכבר נשחקים

    על העיניין 100 שנים, כשהכל ידוע מראש .כשצד ג', לא מבין

    דבר וחצי דבר, על מהות הסיכסוך. שבכל מקום שנגע במזרח

    התיכון, צמח פורונקל . לצערי ככל שהזמן עובר, הם נעשים יותר

    ויותר טיפשים. כבר כתבתי שאנחנו לא הבעיה שלהם ,אנחנו

    השעיר לעזאזל לכל התיסכוליהם. אפילו ח'כ ערבי (צרצור המצרצר)

    אמר בכנסת, שהוא מתפלל לשיבת החליפות האיסלמית לאיזורנו.

    (אם הם לא יקבלו את התרופה הנכונה, הם יגיעו למוסד סגור) .

    השנאה אלינו היא תוצאה מההשפלה שהם חשים ,שום קורבן

    מצידנו לא ירכך את סיבלם.כי הסוס הערבי האציל,אם השף והמאכלת

    לא יככבו יותר במשחקי המאסטר-שף .

    אהבתי

  4. בן ציון, איזה חבל שאי אפשר להאשים את שכנינו כאחראים בלעדיים גם למצוקת הדיור, ליוקר המחייה, לפערים ולעוני ולשחיתות בצמרת.

    אהבתי

  5. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    אני לא מאשים אף אחד מהצד השני ,אי אפשר להאשים משהו

    שלא מבין במה הוא לוקה . אני כותב זאת כדי להבהיר לנו, שלא

    אנחנו אשמים במצבם. זה דבר שונה . אכן יש שיכבה עניה בארץ

    שצריך לתמוך בה יותר .73% ממשקי הבית בארץ, הם בעלי דירות.

    העוני הוא דבר יחסי .צריך לתמוך בהם בגלל הדור הבא שיוכל להחלץ

    ממנו, המבוגרים בדרך כלל עיניין אבוד. את שכנינו אפשר כללית

    להאשים בכך, שבגללם תקציב הביטחון שלנו כזה גדול . השחיתות

    בצמרת אצלנו יושבת בכלא . אצלם היא המנהיגה הלגיטימית. "החיים

    הם שאיפה לאוטופיה" .(אולי כבר משהו אמר את זה שאינני יודע) .

    אהבתי

    • בן ציון, כבר היה לנו הדיון הזה עשרות פעמים. עם כל רצוני להצדיק את הצד שלנו ולנקות אותנו מכל אחריות ואשמה, קצת קשה לי להתעלם מטיפוסים כמו למשל המחרבים והמהרסיםן מיצהר, מאחד כמו אורי אריאל, ועוד מחרחרי מלחמה אכולי שנאה ואוכלי נבלות וגם כמה כאלה שמפליאים בנכלים ובלשון חלקות, שעושים כמיטב יכולתם, והיא לא מעטה, כדי ששום דבר לא יתקדם ביחסים בינינו ובין שכנינו. לדעתי ההתעלמות הזאת היא לא רק מטעה, אלא גם מסוכנת. שהרי אלה מחרחרי ריב ומדון לא רק כלפי שכנינו הערבים, אלא גם בתוך העם שלנו פנימה. אני לא מאמין שמי שאכול שנאה כלפי שכנינו, שעל פי התנ"ך וההיסטוריה הם אחינו עצמנו ובשרנו, יכול באמת לאהוב את בני עמו. בדיוק כמו שאיני מאמין לאלה מהשמאל המזוייף שחביבים עליהם הפלשתינים, שכן מי שמתעב את בני עמו, כמו שניכר מכל מילה ומכל טון בלשונם של אלה, קל וחומר שאינו יכול לאהוב בני עם אחר, כפי שהם מתיימרים.

      אהבתי

  6. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו ,

    כמו שאתה לא יכול להשתחרר משנאה לאנשי יצהר "המסכנים" (את מי ?.)

    שנאה, היא פועל יוצא של הפחד .הפחד הוא פועל יוצא של חוסר הכרת

    האחר. אני לא חושב שזה נכון איסטרטגית ,שלנקות את הפלשתינאים

    ( שמקדשים את המוות וגוררים אותנו בכוונת מכוון להרוג אותם,)

    יביא אותנו לעמק השווה כל שהוא. הם לא בשר מבשרנו, במצבם היום

    הם בשר פיגולים אידאולוגי . אתה טועה בכך, שאם ננסה לרצות אותם, זה

    ישפיע עליהם לטובה . פתח את עיניך וראה, שבכל פעם שאנחנו עושים

    זאת ,זה רק מוסיף שמן למדורת השינאה שלהם, כי אצלם המחווה שלנו, אומר

    להם שהצדק הוא שלהם ,(כי מי מוכן לוותר על שלו ? זאת צורת החשיבה

    הערבית, שלא מוותרים עד הגרגר האחרון) .אי אפשר לפרש זאת אחרת .

    על פי התנ"ך כולנו בני אדם וחוה .אדם מתייחס לאדם אחר, על פי איך שהוא

    מתייחס אליו בחזרה. בהדדיות מושלמת. התסבוכת שאנחנו נמצאים בה

    היום, היא תוצאה של גמר מלחמת השיחרור לא שלמה. כמו שהשם הורה

    ליהשוע בן נון ,להוריש את עמי הארץ. הם סילקו את עמנו מארצותיהם ואנחנו

    לא, וממשיכים לשלם את המחיר . חג פסח כשר ושמח .

    אהבתי

  7. בן ציון, מאיפה אתה לוקח שאני אכול שנאה לאנשי יצהר? מזה שאני כותב עליהם שהם אכולי שנאה? האם זה לא ברור שהם כאלה, מכל מעשיהם כלפי הערבים וכלפי בני עמם? ולעומת זאת, כשאני כותב על החמאס או החיזבאללה או אבו מאזן שהם אכולי שנאה, אתה מסיק מזה שאני רוצה לרצות אותם. די מצחיק, לא? הטענה שלי פשוטה: רוב עצום בשני העמים רוצה הסדר ושלום. יש מיעוט אכול שנאה ומחרחר מלחמה אצלנו (הימין הקיצוני והשמאל המזוייף) ואצלם (החמאס, הג'יהאד, והאנטישמים סביב אבו מאזן) שדואגים לכך שרוב האנשים משני העמים לא יחיו בשלום ושהמלחמה תימשך. מכיוון שאתה לא מסוגל להתמודד עם הטיעון הזה, שהכל יודעים שהוא אמת לאמיתה (מציאות החיים היומיומית וכל הסקרים בשני הצדדים מאשרים אותו), אתה מסתבך ללא הרף בכל מיני טענות שווא מגוחכות בקשר לדיעות ולעמדות שאתה ממציא בשבילי. ועוד טוען שאני הוא זה שלא מבין את המציאות. חליק דאווין, בן ציון. למרבית הצער אתה סתם מברבר, ולא לראשונה. חג חירות שמח לך,.

    אהבתי

  8. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    טוב ,מה שאני מבין מתגובתך הוא ,שאתה לא מבין על מה שאני מדבר .

    אם כולם רוצים שלום, אז למה אין שלום וזו עובדה .(זה אומר שרצון המונים

    לא רלוונטי), מצד אחד .מהצד השני, אתה מייחס חשיבות למיעוט מחרחר

    מלחמה, שלא רוצה שלום ושבגללו אין שלום. (גם זה לא רלוונטי).

    מחרחרי המלחמה מיצהר, הם תגובת נגד אנמית,אלרגית, מול הרוצחים

    הפלשתינאים ("בשר מבשרינו" כמו שאתה כותב.) שלא שפכו דם .אין

    אנטישמים מסביב לאבו מאזן, הגדולים ממנו. שכחת את הדוקטורט שלו.

    בקשר לרגשותיך כלפי הצדדים, כל אחד עושה לעצמו את חשבון הנפש .

    (זה ממש לא מעינייני ). אבל זאת התרשמותי מדבריך. אין אדם בישראל

    שאיננו רוצה שלום. ההוכחה לכך היא במה שאנחנו עוסקים (בהגנה נגד

    טילים ,גדרות ,חומות הפרדה וכ'ו ). לאומתם. האם זה מגוחך בעיניך,אתה

    לא רואה את העובדות האלה ? אתה לא רואה באנשי יצהר, לומדי תורה

    איכותיים ,שקצה נפשם מזריקת האבנים ובקבוקי התבערה ,אלא מחרחרי

    מלחמה ? תתפקח . חג שמח .

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: