Skip to content

יוזמת השלום של קרי (6): האם הימין ניצח?

פברואר 16, 2014

ברשומה הקודמת בסידרה, תחת הכותרת "מה עושה השמאל כדי שתימשך המלחמה", עסקתי בטיעונים הכוזבים של השמאל המזוייף הישראלי: כיצד הוא מגונן, תוך שימוש בשקרים ובהטעיות היסטוריות,  על שלל התירוצים של הימין הלאומני הפלשתיני, למה אסור להיענות ליוזמת השלום של שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי.

אך העניינים מתחממים והולכים. זה קורה בגבול עזה, שם השיגורים והפיצוצים מתחילים לצאת משליטה.  זה קורה בממשלה, שם הימין (שבו אתחיל לעסוק הפעם) עובר מדיבורים להפגנות – נטישה של אולם הכנסת והפגנה ב-E1, וגם השמאל המזוייף כבר אינו טורח בטיעונים, אלא הולך על נבואות ופוצח בהפעלת לחץ ישיר על אבו מאזן – שלא יעז לחתום!

כרגיל במקרים האלה, עושה השמאל הישראלי המזוייף את עבודת החמאס.

ביום ה' שעבר פרסם ג. לוי ב"הארץ" מאמר תחת השם "הסכם אסוני" ובו התזה הנבואית הבאה:

אם "ייכשל קרי במאמציו", ולא ייחתם הסכם, אומר לוי, "יתרחש אסון" (להלן האסון הקטן) ומהו: האינתיפאדה השלישית, סנקציות וחרמות בינלאומיות על ישראל. יוזמות פלשתיניות באו"ם בלי וטו אמריקאי, ואולי גם התקוממות בשטחים. זאת אומרת – אסון לישראל. זה האסון הקטן.

נשיא ברק אובמה: מלאך או שטן?

נשיא ברק אובמה: מלאך או שטן?

אבל, אבל אבל, טוען לוי, אם יצליח קרי במאמציו והסכם ייחתם – "יתרגש אסון גדול עוד יותר" (להלן האסון הגדול). ומהו זה, לפי נבואתו של לוי? ובכן, הפתעה-הפתעה: אחרי זמן קצר או ארוך, מתנבא לוי, תהיה אינתיפאדה! זאת אומרת – בדיוק כמו במקרה של האסון הקטן. אז מה ההבדל? מדוע אינתיפדה ב' היא אסון גדול יותר מבחינת לוי? פשוט מאוד: כי האשמה במקרה הזה תוטל על הפלשתינים!

האם ברור, עבור?

אינתיפאדה לאלתר שהאשמה בגינה מוטלת על ישראל: אסון סתם, או קטן.

ואילו אינתיפאדה מאוחרת יותר שמואשמים בה הפלשתינים – אסון גדול!

אז הוא איתנו, או נגדנו?

התשובה נמצאת במאמר. קבלו שתי ציטטות. אם ייחתם הסכם, טוען לוי, "החמאס, המייצג כמחצית מבני העם הפלסטיני, ימשיך להיות מוחרם ומנודה."

ונשאלת השאלה: מדוע מצדד לוי דווקא באותה מחצית של העם הפלשתיני התומכת בתנועה, המוכרת בעולם כארגון טירור, שברור מאמנתה שהיא אנטישמית, שהמוות הוא אמונתה, ושהאלימות היא דרכה, ושמתנגדת לכל הסכם עם ישראל?

למה זה רע שתנועה כזאת תהיה מוחרמת ומנודה?

ועוד ציטטה המבהירה את המיקום המדוייק של החזית שבה ניצבים לוי והשמאל המזוייף.

במקרה של חתימה, טוען לוי, "החמאס שנותר מודר ותנועות השמאל לא יקבלו את ההסכם."

יותר ברור מזה לא יכול להיות.

לוי מזהיר את אבו מאזן לבל יחתום על ההסכם שמציע קרי. אם יחתום, כך הנבואה על פי לוי – יתרחש אסון שבו יואשמו הפלשתינים. אם לא יחתום – תואשם ישראל.

ברור מה כדאי וראוי לאבו מאזן לעשות:

כרצונם של החמאס ו"תנועות השמאל".*

בטיעון הנבואי הזה של לוי יש כמובן חור הגדול מהחור באוזון: כי מה פרוש הביטוי "אם ייכשל קרי במאמציו"? אצל לוי? הרי הסכמה של נתניהו וסרוב של אבו מאזן, גם היא כישלון של קרי. והנה, גם  כישלון כזה ישלח את הפלשתינים אל הקרשים, בלי שישראל תואשם בדבר, בדיוק כמו במקרה של "האסון הגדול" שיתרחש לדעתו של לוי אם יחתום אבו מאזן על ההסכם.

הטיעון של לוי, אם כן,  הוא קשקשת שאינה מחזיקה מים.

ועכשיו קצת צחוקים: כבר שנים שלוי מתלבט: האם אובמה הוא טוב – או רע (לפלשתינים, כמובן).

פעם אובמה מלאך ופעם שטן.

ובכן, קבלו את פסק הדין, נכון לשבוע שעבר:

"קרי אינו מתווך הוגן, ארה"ב אינה יכולה להיות כזאת – למרבה האכזבה (והתדהמה), גם לא זו של ברק אובמה. "

לוי מאוכזב (ונדהם).

אובמה – לא מה שחשבנו.

אוי ויי.

*****

ולא חלפו אלא שלושה ימים מאז נבואת השקר של לוי, וכבר התייצב הגימלאי עקיבא אלדר, והוא, המתפלמס עם מאמר קודם של הפרופ' שלמה אבינרי שחושש כי אבו מאזן לא יחתום, מאשר בכותרת:

"אכן אבו מאזן לא יחתום"

וגם הוא, כלוי, מתנדב לעשות למען אבו מאזן והפלשתינים את חשבונם, והנה השורה התחתונה:

"אבו מאזן לא יחתום על הסכם שיפקיד בידיו מדינה נומינלית, ריקה מתוכן, במתכונת מדינות החסות בדרום אפריקה…אבו מאזן גם לא יחתום על שום הסכם ביניים, או הסכם חלקי… אבו מאזן גם אינו פרטנר להסדר של ניהול הסכסוך… אבו מאזן לא יוציא חוזה על עצמו ועל בני עמו."

גם אלדר, כלוי, בא ללמד את אבו מאזן פטריוטיזם פלשתיני אמיתי מהו, ולהזהיר אותו מפני טעויות.

אותה התנשאות גזענית רגילה של השמאל הישראלי  המזוייף, המנסה לדחוק בהנהגה הפלשתינית להמשיך בדרך הסרבנות, השנאה, האיבה וההתחמקות מההסכם ומשלום.

אותה דרך שההנהגה הזאת הולכת בה מאז שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת.

אותה דרך שהביאה את העם הפלשתיני למקום המדוייק שבו הוא מצוי היום:

בלי מדינה, מפולג, חי במצוקה ובעוני תחת כיבוש זר ותחת שתי הנהגות מושחתות,  בלי שום פתרון לבעיית הפליטים.

אבל איך זה מפריע לחיי התפנוקים של ההנהגות הפלשתיניות ברמאללה או בעזה, בדובאי או בקטאר?

ומה אכפת ל"תנועות השמאל", חבורות אלה של אוכלי נבלות, העובדות אצל מחרחרי המלחמה מאירופה וממדינות המפרץ וחיות על הדולרים של תעשיית הנפט ותעשיית הנשק?

*****

ועכשיו, באיחור אופנתי, אפשר להתחיל את טיפול שורש בימין הישראלי הקיצוני.

למה, למשל, משתולל "הבית היהודי"?

יש המבקשים לראות במתווה המסתמן של יוזמת קרי (לפי הפרסומים בתקשורת), ניצחון גדול של הימין הישראלי, ובאופן ספציפי – של תנועת ההתנחלות. גוש אמונים והאידיאולוגיה שלו ניצחו, מבשרים לנו.

הנה, השמאל הישראלי, שחשב שאפשר למצוא פתרון לסכסוך רק בחזרה לגבולות 67 – טעה לגמרי.

כל אלה שחשבו שבלי פינוי ההתנחלויות לא יהיה הסדר מול הפלשתינים – סתם בלבלו את המוח.

כל נביאי הזעם שטענו שעשרות מיליארדי שקלים ירדו לטמיון, בוזבזו לריק על חשבון עיירות הפיתוח וכן הלאה – טעו והטעו! ההשקעות הוכיחו את עצמן! חלקים חשובים מאדמת אבותינו נותרים בידינו.

מתווה קרי הוא ניצחון אדיר למתנחלים! 80% מהמתנחלים יישארו בריבונות ישראלית – ויש המדברים אפילו על כך שגם 20% הנותרים יישארו על אדמתם – תחת ריבונות פלשתינית!

הדיבורים האלה מבטאים אי הבנה עמוקה ביותר באשר למהותו של מפעל ההתנחלויות.

האמת היא שמתווה קרי הוא מפלה גמורה מבחינת הימין הישראלי.

שבר עמוק ביותר. התנפצות של דרך חיים.

אלה המדברים על ניצחון למתנחלים, פשוט אינם יודעים מה הם שחים.

אין זה מקרה שלא רק במפלגת הבית היהודי וימינה ממנה יש התנגדות נחרצת ליוזמת קרי, וההתנגדות הזאת מקיפה גם חלק גדול מחברי מפלגתו של ראש הממשלה עצמו, הליכוד.

תנועת ההתנחלות היהודית בגדה המערבית (וברצועת עזה) לא באה לעולם כדי שיהיו כמה "אצבעות" של התנחלויות יהודיות תקועות בתוך גופה של המדינה הפלשתינית שתקום. אחוזים בודדים  משטחה של מדינה זרה, ערבית-פלשתינית. 

וגרוע לא פחות: שתמורת "האצבעות" האלה עתידה  מדינת ישראל לשלם בשטחים משלה בתחום הקו הירוק.

ונורא מבחינת הימין הישראלי הוא  הרעיון, שהתנחלויות ישראליות יישארו במקומן ויימצאו בתחומי ריבונותה של המדינה הפלשתינית שתקום.

צריך להבין היטב את עמדתם של מובילי ההתנחלות היהודית בגדה, כדי לתפוס כמה גדולה ועצומה מבחינתם היא התבוסה הכרוכה ב"מתווה קרי", ומדוע כה עמוקה היא התנגדותם.

 על כך ברשומה הבאה.

——————————————————————————

* בכל פעם אני נדהם מחדש מעזות המצח, הקושרת את המושג  "שמאל" עם החמאס, שהוא המקבילה הפלשתינית הדומה ביותר לממשיכי הרב כהנא שלנו, בני דמותם העזתים של מיכאל בן ארי, איתמר בן גביר וברוך מרזל או של הרב שפירא בעל "תורת המלך"  – חבורה  של אוכלי נבלות, גזענים המצדדים בטרור נגד אזרחים ובהשמדת עם.

שאלה לי: אילו נמצאו בעם הפלשתיני כמה מטורללים שהיו תומכים בעמדותיהם של ממשיכי כהנא אצלנו, ובפתרונות שהם מציעים לבני עמם של אלה (הצמחוניים למדי, אגב, לעומת הפתרונות שמציע החמאס לבעיית היהודים) – האם מישהו היה חולם לקורא לאותם ערבים-פלשתינים תומכי כהנא בשם "שמאל", בלי שיהיה נתון לסכנת אישפוז מיידית?

האם לא היו אומרים על ערבים שכאלה שהם גרועים אפילו מהמשת"פים של השב"כ?

מודעות פרסומת
6 תגובות
  1. עידו לם permalink

    פוסט מצויין, הצלחת להאיר יפה מאוד את הנקודות השחורות של גדעון לוי, רמת הטמטום והחוסר קוהרנטיות של האיש מעלה תהיות לגבי המצב הנפשי שלו, הרי מדובר כאן בבן אדם שזועק מרה כול אימת שהמתנחלים ועוזריהם פולטים חצי אמירה גזענית ופשיסטית והוא בעד להחרים אותם, אבל הימין הקיצוני הפלשתינאי? אסור להחרים בשום פנים ואופן!! הם פרטנר לכול דבר וחלק לגיטימי מהעם הפלסטינאי.
    כתבת יפה וחשוב.

    אהבתי

    • עידו, אין צורך להיכנס עמוק מדי לנבכי הנפש. אין זה סוד ששנאה מעבירה אנשים על דעתם. וככל שהשנאה עזה יותר, הם עוברים מרחק גדול יותר מדעתם.

      אהבתי

  2. עידו לם permalink

    אגב יש עוד מניע להלך החשיבה של לוי: האיש בסה"כ מכסתח את הפיצוץ הבא עלינו לרעה עם הפלסטינאים, עכשיו אם ישראל לא תוותר על השטחים זה יהיה קל להאים אותנו בזה אבל מה יקרה אם הפלסטינאים הם יהיו הסרבנים שלא יסכימו לחתום על ההסכם? אזי יבואו התעמולנים נוסח לוי ויסבירו לנו שישראל לא רצתה באמת שלום אלא להקים מדינת חסות פלסטינאית(הם מנבאי עתידות שם בשמאל) ולכן הפלסטינאים היו חייבים לסרב ולפתוח באינתיפאדה, לוי כמו כול אינפנטיל חסר גבולות לא יכול לקבל מצב שהוא יצטרך להתמודד עם העובדה שכול חייו הוא פשוט טעה ואין לרצות את הפלסטינאים ולכן הוא מחפש אליבי לכשלון שכמובן לא יפול עליו אלא על מדינת ישראל(הם עושים את זה מאז אוסלו).

    אהבתי

  3. מנתמי בן-ציון permalink

    זה מזכיר לי תשובתו של ערבי מיפו, בויכוח שהיה לי איתו באתר

    "מוטקה" לפני כשנתיים ,מדוע הערבים ב-1948 פלשו לארץ

    ונלחמו נגדנו, לצד הערבים המקומיים, קרי הכנופיות ? תשובתו

    היתה, כי הם היו בטוחים שאנחנו לא היינו מסתפקים במה שקיבלנו

    בתוכנית החלוקה ומטרתנו מראש הייתה להשתלט על הכל .

    שאלתי אותו, למה אחזה בנו השמחה ורקדנו ברחובות כשהאו'ם

    החליט על הקמת המדינה ? למה הם לא נתנו לנו את הצ'אנס

    להוכיח שאנחנו נסתפק בפיסת קרקע לרגלנו , לראשונה

    אחרי 2000 שנות גלות . כמובן תשובה לא קיבלתי ממנו .ותשובתי

    לכך, שזוהי דרך החשיבה שלהם וכי הם במקומנו היו נוהגים כך.

    ההמשך ידוע והם אוכלים עד היום, את מה שבישל מוחם הערבי .

    אהבתי

    • בן ציון,
      הייתי שמח יותר אילו קיבלת את דעתי הקבועה: אני איני מאשים עמים, אלא הנהגות. אנשים מן העם הולכים כעדרים אחרי הנהגתם בכל מקום כי זה טבע העולם. שכנינו ואחינו הערבים התקללו בהנהגות פושעניות, פחדניות, חמדניות וגזעניות, שלא רואות ממטר את העם. ב-1948, למשל, האליטות של הפלשתינים לא רק שלא התגייסו למאבק הצבאי נגד ישראל, שלו הן הטיפו בכל לב, אלא גם ברחו ראשונות מארמונותיהן כדי לחכות במקום בטוח לניצחון הערבי הגדול. כך הם הצביעו על הכיוון גם לרבים אחרים מדלת העם, שננטשה ללא הנהגה. המצב היום, כשמתבוננים על הח"כים משולחי הלשון שמגיעים לכנסת מטעם "המגזר", אינו טוב יותר. וגם לנו ולעוד עמים היו מדי פעם הנהגות לא אחראיות במהלך ההיסטוריה.

      אהבתי

  4. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    מצטער ,דעתך זו אינה מקובלת עלי . האם גם היית פוטר כך את

    החיילים והמפקדים הנאצים ? התאור שלך של "האליטה" הערבית

    שגויה .העם בעצמו הוא כזה ,ראשי הכנופיות בכפרים הערביים היו

    השבב . וכל הסופרלטיבים ששמת על ההנהגה בלבד, זה טיוח האמת.

    אני הכרתי אחר כך ,את בניהם של ראשי הפורעים ואת מצבם הכלכלי .

    אני לא אומר בזאת, שאנחנו צריכים היום לפרוע מהם, את חוב הוריהם.

    אבל כל עוד הם משתמשים בשקר ה"נאכבה" .צריך להעמיד אותם

    על מקומם. תראה איך הם מצליחים לקומם נגדנו את כל העולם, עם

    השקרים שלהם . גישה כמו שלך מחבלת ביכולתנו להתגונן ולהציג

    אותם במערומיהם . זה מה שעושה השמאל הישראלי, כשמתחנף לאבו-

    מאזן . הוא מנצל אותם בערמומיותו המזרחית, הם לא מבינים את דו-

    פרצופיותו , מלקקים את …….. ונדמה להם שזה דבש . סליחה על

    הביטוי .

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: