Skip to content

האקלים המשפחתי של הגזענות ב"הארץ"

ינואר 25, 2014

"לא ארחיב כרגע בנוגע לאקלים המשפחתי שהצמיח את ספיר סבח," כתב אורי משגב ב"הארץ" אפרופו פרשת המורה אדם ורטה.

עוד לא הספקנו להירגע מהיציאה הקודמת, זו של ג. לוי, בדבר דמם הרווי באלכוהול ובאלימות של העולים מרוסיה, באותו עיתון, והנה עוד יציאה נאלחת מהתוצרת של העיתון לאנשים שחושבים בשבילם.

משגב מתייחס במאמר שלו ל"אקלים המשפחתי" של התלמידה ספיר סבח, מרשת "אורט", שהעזה להתלונן על התנהגותו ודבריו של המורה ורטה (תלונה קודמת שלה באותו עניין עצמו הוכחה כמוצדקת והמורה ורטה התנצל על התנהגותו). זה  אחרי שבנוגע ל"אקלים המשפחתי" שהצמיח את המורה ורטה הוא הרחיב גם הרחיב, כולל נבירה בעץ היוחסין המשפחתי המון-המון שנים לאחור.

גם הוא מתאר לעינינו את התמונה הידועה שמציג "הארץ" ללא הרף:

מצד אחד: מלח הארץ, נאורים, משכילים, רחבי דעת, ליברלים, הומניסטים, שוחרי שלום, צה"ל בשבילם צבא כיבוש יודו-נאצי, הפלשתינים מבחינתם צדיקים גמורים – וכמובן אשכנזים.

מצד שני: כל המהגרים האלה, אוסט-יודן וחצי גויים שדמם רווי אלכוהול ואלימות ממזרח אירופה, או מי שצמחו מהאקלים המשפחתי המפוקפק של היהודים המזרחיים.

ואלה  הם בדיוק היפוכם של מלח  הארץ : הם חשוכים, בורים, צרי אופקים, לאומנים חשוכים,  מטומטמים שנדמה להם שצה"ל שומר על חייהם ורוצים להרוג את כל הערבים – אלה המזרחיים והרוסים.

שוב ושוב מקפצץ לו וצץ המרצע הגזעני מתוך השק של "הארץ".

העיתון לאנשים שיש מי שחושב בשבילם.

אני מחכה, כמובן, למאמר הבהרה של משגב, שיסביר כי לא הובן כהלכה, שמקסימום היתה טעות בניסוח, שבמילים "אקלים משפחתי" הוא התכוון לזה שאין למשפחת סבח מזגן בבית ולכן היא כנראה  "צמחה" קצת חמומת מוח (בדומה להסבר הדבילי של ג. לוי על כך שבדם של הרוסים, יהודים ולא יהודים, יכול להיות מקסימום אלכוהול אבל אלימות בשום אופן לא. גם הוא הצהיר על "טעות בניסוח").

איך זה קורה, אתם שואלים, שדווקא בעיתון המכובד הזה צצה הגזענות בכל כיעורה?

אין פשוט מזה. גזענים לא יכולים אחרת. מדובר במהות עמוקה ביותר של אישיותם. זה פשוט צץ וקופץ להם בלי שליטה.

הגזען המצוי רואה את התמונה באופן ברור: החבר'ה הטובים מסוגו, טהורי-היחס, הנאורים, המשכילים וכו', הם בני התרבות המערבית המפותחת (לפי הגדרתו של המשורר והגורו נתן זך), והם כמובן בעד מחפשי  העבודה מאפריקה, או בעד הפלשתינים.

ואילו מהעבר השני נמצאים אלה שבאו מהמערות (לפי הגדרת אותו נתן זך), יהודים ולא יהודים מעורבבים מרוסיה, לפי הגדרתו של לוי,  או מי שהצטמחו באקלים המשפחתי המפוקפק, לפי משגב  – והם כמובן בעד היהודים היושבים פה, וראו זה פלא, מעיזים להעדיף את עניי עירם על פני העניים שבאו מרחוק, וגם סבורים שצבאם מגונן עליהם מפני ניסיונות הרצח של חלק משכנינו החביבים.

ניסיונות שלפעמים גם הצליחו וקדמו להתנחלויות, קדמו לכיבוש, קדמו להקמת המדינה, וקדמו אפילו לעליות הציוניות שהחלו במאה ה-19, זאת אומרת, התרחשו אפילו במקומות מושבם של היהודים במדינות הערביות.

*****

כדי שלא תאשימו אותי במאמריזם תיאורטי עשיתי גם תחקיר קטן. נכנסתי לקטגוריה  "דעות" בעיתון "הארץ" והעתקתי משם את שמות כותבי המאמרים בשלושה הדפים האחרונים של הרשימה:

עוזי ברעם, עוזי בנזימן, ספי רכלבסקי, אורי משגב,  (מאמר חדש שעניינו באושוויץ, תנחשו בעצמכם מה הזווית)  נחמיה שטרסלר, יוסי שריד, אורית שוחט, איתמר רועי, גיא שילה, יאיר אסולין, יעל גרינפטר, יואב בן ארי, יהודית רותם, יעל בלבן, חוי דרייפוס,  אריה אלדד, ג'אד נאמן, אריאן טבאטבאי ואביב מלמוד, יוסי קליין, רווית הכט, אורי אדלמן, אבי שילון, ספי הנדלר, נעמי וגבי שפר, דינה פורת, ארי שביט, גדעון לוי.

ידוע לי ששניים לפחות ברשימה הזאת הם מזרחיים למחצה. ברור שיאיר אסולין הוא מזרחי. אני מוכן להניח שאחד או שניים ואולי שלושה מבעלי השמות העבריים הם ממוצא מזרחי או רוסי  ויש אולי גם איראנית אחת.

אבל רבאק, יש פה  29 שמות. די ברור שמי שמספרים לקוראי "הארץ" איך, מה וכמה לחשוב, באים ברוב גדול מאוד של המקרים מהאקלים המשפחתי הנכון והראוי.

הכנסת, הממשלה, צמרת הצבא והמשטרה ואפילו האקדמיה יכולים ללמוד מ"הארץ" פרק או שניים בהילכות האקלים המשפחתי הנכון.

*****

ואף על פי כן אני לא הולך להשוות את "הארץ" ל"דר שטרימר"  ולא להעלות שום טענות בנוגע ל"טוהר הגזע" או להיגרר לביטויים כמו "יודו-נאצים."

ברור שמדובר בעיתון גזעני, אבל לא כל גזענות היא נאציזם.

ההבדל פשוט מאוד:  לא מצאתי ב"הארץ" שום המלצות לרצח-עם.

אמנם הפרופ' זאב שטרנהל יעץ בשעתו לאחינו הפלשתינים לתעל את הטרור חסר האבחנה שלהם לעבר המתנחלים, והגב' הס מציעה לאחינו אלה לנפץ גולגלות של יהודים באבנים, ופה ושם אנו מוצאים אצל הנאורים הכותבים שם ביטויי הבנה ותמיכה בגיבורי החמאס או החיזבאללה ובשיטותיהם, אבל כל אלה עדיין אינם בגדר רצח עם.

היה נחמד אילו גם בעלי המאמרים של "הארץ" היו זוכרים את ההבחנה הזאת בין גזענות סתם, כמו למשל אצלם בעיתון,   ובין נאציזם, כשהם מהגגים בעיתון לאנשים שחושבים בשבילם.

מודעות פרסומת
8 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו.

    מה הם יודעים על שפיות ?

    הם כל כך שואפי דמוקרטיה וריבוי דעות ,רק שהם עדין לא מצאו מי

    שהוא, שיביע דעות אחרות .מצידי צריך להתעלם לגמרי מהעיתון , כי

    כל העונג שממנו הם מקבלים סיפוק, הוא מהנסיונם של המתנגדים להם

    להוכיח שאין להם אחות .

    אצלם "מסריח סימן שאני קיים" .אותי זה מגעיל כל פעם מחדש.

    (מאפיהו: התגובה נוקתה מאבחנות קליניות ומהפרשות)

    אהבתי

    • מנתמי בן-ציון permalink

      מאפיהו.

      תודה לסניטר האיסטניסט . היכן חופש הביטוי ?. האם תמיד רק

      עם מילים מכובסות נקיות, צריך להביע דעה ?. למה לשמאל

      מאפשרים כל הזמן, את חופש השיסוי והבגידה בעמם, שחומרתם

      היא לאין שיעור, בנזק שהם גורמים לכולנו ?, אז אני אומר לך למה,

      כי כמו שהחוק הפלילי מיועד להגן על הפושעים קודם כל , ולנפגע

      אין כל מעמד בדין .כך התרגלנו להגן גם על הפושעים ,בחסות

      הדמוקרטיה, באסטטיקה . כל הכבוד לטוהר התמים.

      אהבתי

  2. בן ציון,
    שימוש במילות גידוף, שיסוי, הוקעה או הסתה, קריאות לאישפוז או להפללה של אלה שאינך מסכים לדעתם הפוליטית, אינם שייכים לדעתי לחופש הביטוי. במקרים הגרועים הם היפוכו של החופש הזה, במקרים הטובים הם ניצול לרעה שלו.
    במילים שאתה מרשה לעצמך להשתמש בהן כלפי בני עמך, עצמך ובשרך, אני לא משתמש גם כלפי אויבינו ומבקשי נפשותינו. המטרה שלי בבלוג הזה אינה להעליב איש ולא להרע לאף אחד ולא להוקיע איש, אלא להעמיד על טעותם את אלה שאני סבור כי הם שוגים בדרכם. לא נראה לי שאפשר להשיג את המטרה הזאת על ידי שימוש בגידופים ובניסיונות הפללה, המלצות לפטר את יריביך הפוליטיים וכן הלאה. כל השימושים הנלוזים האלה בשפה הם פסולים בעיני בכל צורה של דיאלוג אנושי.
    אני פונה בבלוג הזה גם לאנשים שאני רואה בהם חברים למרות שיש בינינו חילוקי דיעות (העולם לדעתי היה מקום משעמם ביותר אילו כולם היו חושבים אותו דבר), ואין לי שום עניין לפגוע בכבודם, או להרשות לך לעשות זאת. אם תשאל אותם, אגב, תמצא להפתעתך שהם מוצאים את סגנוני חריף מספיק ולפעמים בוטה גם כמות שהוא. העובדה שיש בשמאל (המדומה, לדעתי) מי שמשתמשים בביטויים שמקומם לא יכירם, אינה מהווה מבחינתי המלצה לנהוג כמותם, אלא להיפך – להזהר מכך.

    אהבתי

  3. מנתמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    אתה בעל יכולות ביטוי וידע רבות ממני .אבל להיות פרווה כאשר מציתים

    לך את הבית ,אני לא עומד בזה. כל העיניין השמאלני התחיל מאלה שלא

    תרמו כלום למדינה .לא מוכירים את אלה שמסרו את חייהם, כדי שפוחלצי

    הלב האלה, יזדנגבו בין פאב אחד למשנהו .בשעה קשה, הם לא עמדו אף

    פעם . כל מטרתם בחיים זה לעשות כיף בהמי,ריק מתוכן .מי שלא משקיע

    לא יודע להעריך את מה שיש לו .איזי קאם איזי גוא .המדינה עבורם זה כלי

    חינמי ,לנהל חיי הוללות סדומיים .עוטפים את זה בעטיפה אידאולוגית הומנית

    כביכול ,כדי לשכך את עליבותם התהומית ולתת לה נופך כל שהוא .תראה

    לי שמאלני אחד שהיה חייל קרבי ,מתוך הכרה שזה צורך קיומי למדינה.

    אדם חושב אמיתי מגיע בסופו של דבר בדרך הזאת, אל סף התהום ואז

    הוא רואה שתי אפשרויות להמשיך ולהתדרדר, או לעשות שינוי דרסטי

    בחייו . כדוגמה מובהקת אתה רואה ברב אורי זוהר ,ורבים אחרים כמותו.

    אהבתי

  4. בן ציון,
    רק למען הסדר הטוב – מתערב איתך שיש הרבה יותר שמאלנים שהם או היו חיילים קרביים בצה"ל, מאשר בני חרדים או חוזרים בתשובה מסוגו של אורי זוהר. אז תחליט.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      איך אפשר להשוות בין חרדים לשמאלנים ?.אלה מבלים באוהלה

      של תורה ואלה באוהלו של הפאב ,היום פה מחר בארה'ב .או

      היכן שנוח יותר. שמאלני ששירת בצבא לוקח את ההשקעה הזאת

      כנכס שיאפשר לו אחר כך, להרוס באותו ערך .ר' יריב אופנהיימר,

      שמתהדר בכך כל פעם . אני חוזר שוב על מה שכתבתי "תראה לי

      שמאלני אחד שהיה חייל קרבי, מתוך הכרה שזה צורך קיומי למדינה"

      החל מהפצפיסטים למיניהם ,פרזיטים אידאולוגיים למיניהם וכו' .

      אהבתי

  5. בן ציון,
    אין לי ספק שגם בארה"ב יש יותר חרדים משמאלנים.

    אהבתי

  6. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו.

    מסופקני .אבל אתה גם יודע שלא בזה העיניין . התלוננת

    פעם שאני לא עונה בדיוק לשאלותך ,ואתה עושה בדיוק

    את אותו הדבר . זה טבעו של האדם, שהוא הולך בדרך

    ההתנגדות הקלה .עוקף מכשולים ,עצלן . יריב אופנהיימר

    משרת בצבא בגלל החוק, משאין לו ברירה ,לא מתוך הכרה

    אידאולוגית. רוב העם עדיין נמצא בגולה ,תהליך חזרה

    למולדת הקדומה, ממשיך בדרך הקשה, האנטישמיות נמשכת

    וגואה . השם מקשיח את לב אבו מאזן ,כדי שאנו נמשיך

    ונתחזק, לאור האתגרים שהוא ואחרים מציבים בפנינו .

    מרצונו החופשי הוא (אבו מאזן) לא יכיר בנו כבעלי הארץ

    הזאת. הוא יכיר בנו רק בעל כורחו וזה יקרה רק אחרי

    שיקבלו כמה ממכות מצרים הנוספות . אין דרך אחרת .

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: