דילוג לתוכן

איש תחבולות היה שרון

ינואר 12, 2014

הפעם הראשונה שבה מצאתי את האלוף אריאל שרון בתור המפקד שלי היתה ב-67, בסדיר. לפני המלחמה הייתי סטודנט כושל בבית הספר של צה"ל לחובשים,  בה"ד 10, כשניסיתי להיזרק בפעם השנייה מהקורס. לקראת המלחמה פוזרנו ביחידות על גבול מצרים, למרות שהקורס טרם הסתיים, כחובשים קרביים לכל דבר. אותי צרפו ליחידת תותחים מתנייעים (תומ"תים) בקוטר 155 ס"מ באוגדה של שרון מול אום-כתף, מתחם מבוצר שבנו הידידים הסובייטים למען הצבא המצרי. עם רדת הערב, ב-6 ביוני, התחילה הסוללה להפציץ ולא חדלה שעות ארוכות.  4,000 פגזים ירו ששת גדודי הארטילריה של שרון על אום כתף באותו לילה. בדיעבד התברר לי שתפקידנו היה לעשות הרבה רעש, בעיקר כדי שהמצרים לא ירגישו בגדודי החי"ר שהתגנבו מצפון לתעלות המוצב המצרי וכבשו אותו לבסוף.

S0970387

למרות חלקי הצנוע בקרב (לא עשיתי שום-כלום) אני גאה לספר לכם שלומדים  על הקרב הזה בבתי הספר לקצינים ולאסטרטגיה צבאית בכל העולם. שם מרבים להדגיש את  התחבולנות של שרון ועוברים לסדר היום על חוסר המעש של כמה מהפיונים.

בפעם השניה היה שרון המפקד שלי כאשר רבצתי כחייל מילואים במתחם שנקרא "פאיד", על שם שדה התעופה הצבאי המצרי שהיה שם, בעבר האפריקאי של התעלה, עם תום מלחמת יום הכיפורים ב-1973. שם שמרנו על הארמייה המצרית השלישית המכותרת  שלא תברח. גם בפעם הזאת הייתי סטודנט. הפעם לפילוסופיה, ולשם שינוי לא ניסיתי להיכשל בבחינות כמו בקורס החובשים, אלא דווקא להצליח. העיתוי של המלחמה והרביצה ארוכת החודשים באפריקה בדיוק בעונת הבחינות לא עזרו לי במשימה האקדמית הזאת. 

שלושה דברים זכורים לי מאותם חודשים: א. משחקי הברידג' הסוערים ביחידה המובחרת שלנו לאור פנסי הלוקס, כשארגזי התאג"ד הגדושים בתרופות ובמכשירים משמשים כשולחנות, ועליהם פרושות שמיכות צבאיות מרוטות בתור מפה ירוקה.  ב. התגרדות נמרצת  ובלתי פוסקת, במיוחד באזור המותניים, בגלל פרעושי החול הצמאים שחדרו את שכבות הלבוש הרבות באותו אזור ( סתיו/חורף 73/4 במערב התעלה היה קר מאוד) ג. ההפצצות הכבדות, במיוחד בערבים.

היו שלוש תיאוריות בקשר להפצצות האלה ולעיתוין: האחת, שהמצרים מתחילים להפציץ עם השקיעה בגלל שאז השמש מסנוורת את כוחותינו. השניה, שבכל פעם שנתקעות השיחות על הסכם הפרדת הכוחות בז'נבה הגנרלים בשטח פותחים  באש כדי לזרז את הפוליטיקאים בעיר השוויצרית הרחוקה והשלווה. השלישית, שירי התותחים מתחיל תמיד אחרי שנוחת בפאיד המסוק של שרון שחוזר מתל אביב, איפה שהמפקד שלנו  היה עסוק אז, במשך שעות היום, בהרכבת מפלגה פוליטית חדשה בימין – הליכוד.  

לפי התיאוריה השלישית  תיפקדו ההפצצות כרעש רקע שהתאים למטרותיו של הגנרל שלנו: להבהיר לפוליטיקאים הסרבניים של הימין שעם מי שחוזר מהמקום שבו רועמים התותחים  לא כדאי להתעסק.

זאת אומרת, שגם בפעם השניה שבה פיקד עלי שרון הייתי חלק מהרעש שתפקידו לבלבל את האויב כדי להקל את השגת המטרה העיקרית. שוב שרון בתור תחבולן-על.

בפעם השלישית ששרון היה בראש מעייני, בתחילת האייטיז,  כבר לא הייתי סטודנט ושרון כבר לא היה גנרל. עבדתי אז ב"העולם הזה" וסיקרתי בחריצות את הישיבות של ועדת החקירה בראשותו של השופט כהן לחקירת הטבח במחנות הפליטים הפלשתיניים של ביירות, סאברה ושתילה. מלחמת לבנון הראשונה. במשך שעות ארוכות ומייגעות מילאתי מחברת אחרי מחברת בניסיון לרשום  כל מילה שנאמרה שם, באחד האולמות הקטנים של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. אבנרי נתן לי כפולות על גבי כפולות,  ולדעתי קיבלו  קוראי "העולם הזה" דיווח מפורט על מה שהתרחש במחנות, ולא הופתעו ממסקנות ועדת החקירה, כולל הדחת שרון ממשרד הביטחון.  עד היום אני זוכר היטב את עדותו של ראש הממשלה דאז מנחם בגין לפני הוועדה, אך אינני זוכר שום עדות של מי שהיה שר הביטחון, אריאל שרון. יתכן  שזו ניתנה בדלתיים סגורות, כמו כמה עדויות רגישות אחרות, ויתכן שזכרוני בוגד בי.

שלושים שנים חלפו מאז.

גם מלחמת 82 בלבנון היתה, כמובן, תחבולה שרונית. נראה שהיה פשוט מבוהל מפני האפשרות שאש"ף של ערפאת יעלה על הדרך המדינית. שרון ובגין חששו שהמוקש של "האוטונומיה"  לפלשתינים בהסכם השלום עם מצרים יתפוצץ עליהם בצורת מדינה פלשתינית. לכן, מטרת המלחמה לא היתה הקמת מדינה נוצרית-מארונית  בעלת ברית לישראל. בטח לא השכנת שקט הגבול הצפון, שהיה שקט לגמרי בעשרת החודשים שקדמו למלחמה. המטרה היתה גירוש אש"ף מלבנון וסיכול הפניה שלו לדרך פוליטית, והמטרה הושגה לעשור נוסף. עוד הצלחה של התחבולן שרון.

אלה שלא רצו את שרון כשר ביטחון ב-82 די שמחו לקבל אותו כראש ממשלה כאשר ביצע את ההתנתקות מרצועת עזה ויתכן שביקש להמשיך על פי אותה שיטה  גם בגדה. ברור שיוסי ביילין או שריד היו עושים את זה הרבה יותר טוב, כמו כל דבר אחר,  עם הסכם וכו'. אבל א': הם לא קיבלו די פתקים בקלפיות, ו-ב': לאור התנסות קודמות עם הנהגת אש"ף הוותיקה מטוניס, לא ברור מה שווים ההסכמים שחותמים איתה, ו-ג': גם המבקרים החריפים ביותר של ההתנתקות נוסח שרון מעזה, אלה מהימין,  לא מציעים לחזור ולהתנחל במקום.

די  ברור שהמצב הפוליטי מול עזה, עם כל חסרונותיו,כולל שלטון החמאס, וגם הטילים והפצמ"רים – מהווה בכל זאת צרה אחת פחות.

גם על ההתנתקות, כזכור, היו שאמרו שמדובר בתחבולה: "עומק העקירה כעומק החקירה".

איש תחבולות ומזימות היה אריאל שרון. וסופו שתחבל לו מוחו שלו מנוחה ארוכה-ארוכה, שנה אחת של שינה עמוקה על כל עשור של מהומות בימי חייו. ינוח בשלום ובשלווה על משכבו. 

From → כללי

6 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    תחבולות צבאיות נגד אויב זה חיוני וחיובי .נגד הדמוקרטיה

    זה מעשה שפל . בפגישה שהיתה לו עם הרבי מלובביץ

    אמר לו האחרון ,כי אסור לו להיות ר' ממשלה, וצדק .במעשהו

    "ההתנתקות" (מילה מכובסת ,לגירוש) .לדעתי הוא שפך את

    כל החלב שהניב לעם ישראל בעבר .

    לפטר שרים שהיו אמורים להצביע נגד ה"התנתקות" ולזכות

    ברוב, זה היה מעשה דיקטטורי ,(נבל בזכות התורה) .

    לא התנתקנו מעזה, אנחנו עדיין מספקים להם את כל צרכיהם

    לחיים והם מחזירים לנו בטילי מוות. הוא היה מצביא מבריק

    ופרחח פוליטי ציני. ציני, כי גם הוא היה בטוח ששלום לא יבוא

    בגלל הגירוש . אז למה ? הרי הוא היה ביסודו איש אוהב אדם.

    משום כך אני חושב ,שגופו לא עמד בדיסוננס האיום שחש

    במעשהו ,לאחר שראה איך אלה שהעלו אותו לשילטון, נשברים

    פיזית ונפשית . יהי זכרו ברוך .

    אהבתי

  2. בן ציון,
    מה ההתלהמות הזאת? מה הרשעות הזאת? הבנאדם טרם נקבר, קרוביו ואוהביו מבכים אותו ובשבילך הוא כבר נבל? החסר אוריתות סטרוקיות אנוכי? נראה לך שאני מתגעגע פה למוניקיםאנטיציוני והסגנונות? עד שנפרדנו ממנו? ועוד פעם האבחנות היענו פסיכולוגיות בחצי גרוש? התחילה לפעם בך איזו רוח פרצים? אני הצעיר ממך בשנים צריך ללמד אותך מתינות?

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      האם לא התרגשת לראות את השבר שעברו המגורשים מגוש

      קטיף ? יש לך רגשות סלקטיביות ? אתה שמרבה לבקר את

      מעשי הממשלה ,לא רואה כאן את העוול הנורא שנעשה להם.

      והצורה שזה נעשה, לא מזכירה לך משהו מתולדות העמים .

      אני ההפך מאנטי ציוני ואל תשים אותי בקטגוריה של המונקים .

      אני חושב שבכל מצב צריך אדם לומר מה שבליבו .כאדם

      שמאמין, שהמצפון הוא האלוהים של האדם והוא שמוביל

      אותו בדרכו לטוב ולרע. זה לא עיניין של פסיכולוגיה בגרוש,

      כך אני מאמין וזכותי כמו שזכותך להאמין אחרת בדרכך .

      (ושבסופו של דבר זה אותו הדבר) . אריאל שרון לא באמת חי

      כבר 8 שנים .תקרא שוב מה שכתבתי בעוד שבועיים ותוכל

      להתיחס לדברים, שלא תחת השפעת הרגע .כתבתי גם

      שזכרו יהיה ברוך .כי אני רק בשר ודם ולא השופט העליון .

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        קראת למחשבתי "פסיכולוגיה בגרוש". היום "בערב חדש"

        עם דן מרגלית ,בו אירח בין השאר את אורי אבנרי ואת

        חכ' לשעבר יעקב כץ "קצלה", אמר האחרון בדיוק את

        אותם הדברים. ודרך אגב במלחמת יום הכיפורים, אריק הציל

        את חייו לאחר שנפצע קשה, דרש אריק לשלוח למקום

        מסוק להעבירו לבית חולים, למרות שהמקום היה מוכה

        פצמ'רים וטילים. למרות הכל כולם אהבו אותו, אך לא

        סלחו לו ,ורואים בגירוש טעות איסטרטגית ממדרגה

        ראשונה .שר ההיסטוריה ישפוט בויכוח הזה . זאת

        לא התלהמות ,זה ויכוח לגיטימי שמחלק את העם .

        אהבתי

      • בן ציון,
        אין אצלי קדושים ומותר לבקר כל אחד כמה שרוצים. אני רק בענייני נימוס אלמנטרי. כמו לקום לפני ישישה צולעת באוטובוס או לפנות דרך למי שסוחב שק בעליה. האיש עוד לא נקבר, הגוויה עוד חמה, ואירית סטרוק & בן ציון מנחמי מסתערים עליה עוד לפני התולעים, מתחרים בפרשנים של החמאס ואבו-דאבי? מה קרה? (הייתי שואל גם: מי מת? אבל במקרה הזה כולם יודעים), אין מחר? בתום השבעה הביקורת תאבד את תוקפה? או אחרי השלושים? לא מדובר פה באיזה אוייב שלך. אז הוא טעה, לדעתך. אולי אפילו טעות נוראה (תאמין לי שגם לי יש ביקורת קשה בכל מיני עניינים). זה לא יכול לחכות?

        אהבתי

  3. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    נראה לי שאתה קצת מגזים בתגובתך ,אבל אני גם מתנצל אם

    פגעתי בערכים כל שהם, באשר לעיתוי. המנוח היה לי דוגמה

    ומופת הרבה שנים .כמו לכל העם בישראל .שירתתי בנח'ל מוצנח

    הראשון, השתתפתי בפעולות התגמול ומוטה גור ז'ל היה המג'ד שלי

    ובכל המלחמות שלאחר מכן ואולי בזכות המופת שלו, גם נשארנו

    בחיים. בשידור היום " בערב חדש" אף אחד לא ייחס לקצלה מה

    שאתה מייחס לי בבלוג שלך ,אפילו לא הרימו גבה .

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: