דילוג לתוכן

הכירו את האנטישמי שלנו

ינואר 6, 2014

האנטישמי שלנו קורא את אחד מכותבי המאמרים של הימין המשווה את הסכם ז'נבה עם האיראנים להסכם מינכן ואת הנשיא ברק אובמה לצ'מברליין, ורעד של בחילה יעבור את בשרו העדין.

כשראש הממשלה משווה את האיראנים לנאצים, האנטישמי שלנו  מתמלא בוז כלפי הגלותיות העלובה הזאת.

דברו איתו על גבול 67' שכמוהו כ"גבולות אושוויץ" ומיד כולו חימה עזה וזעזוע. איך הם מעיזים? מה הטמטום הזה?

כשמזכירים לאנטישמי שלנו את הקשרים עתיקי היומין והמתחדשים בין אחינו הפלשתינים ומורשת הנאציזם לדורותיה  – הוא ינתק מכם מגע לפחות למשך שבוע.

האנטישמי שלנו מתנגד לכל ההשוואות המטורפות האלה לנאצים משתי סיבות עיקריות:

ראשית, מפריעים לו חוסר הדיוק וההגזמה הפרועה. האנטישמי החדש הוא דעתן. הלך רוח מדעי-רציונליסטי אופף את אישיותו המלנכולית של האנטישמי שלנו. סטיות תעמולתיות כאלה, השוואות שאין להן שחר בין שעורים לחיטים, אין להן מקום בעולמו הרוחני הנעלה. האנטישמי שלנו  הוא כולו בעד לשון נקיה, מדודה, מתוקתקת, מוסמכת. הגזמות הן עניין לפנאטים זבי ריר מן הימין הקיצון.

אמנם נכון הדבר שהמשטר האיראני, איך להגיד, מעריץ עד היום את הנאצים על פועלם, והיטלר הוא אצלם אייקון של תרבות מפותחת ונאורות מרוממת-נפש.

ואמנם נכון הדבר שגם בשטחי הרשות עוברת התרבות הנאצית ואישיותו המלבבת של אדולף, האיש והשפם, תהליך מרענן של טיהור וקימבוק.

אבל ברור שבמקרים האלה יש להביא בחשבון היבטים סוציו-פוליטיים של התעוררות פוסט-קולוניאלית, או מה שזה לא יהיה.

שנית, כל ההשוואות המופרכות האלה מהוות זילות של השואה. האנטישמי שלנו  נוצר בליבו את קדושת הטבח המחריד שערך הפאשיזמוס, משתפ"ו של הקפטיליזם-קולוניאליזם-אימפריאליזם , לא רק ביהודים, יש להזכיר: מיליוני חיילים רוסים מתו בשדות הקרב כדי להציל את שארית הפלטה,  ואילו במחנות נטבחו גם קומוניסטים, צוענים, נכים ואוטיסטים, סלבים גזעיים, הומואים  וכן הלאה עוד ועוד.

האנטישמי שלנו  מתנגד בכל ישותו לניצול זול של זכר השואה למטרות פוליטיות נלוזות ושלא לצורך.

דפי "הארץ" ועמודי המאמרים של  אתרי אינטרנט מתקדמים, וכן המון פידים של פייסבוק, מלאים וגדושים בהבעות הסלידה של האנטישמים שלנו  מאיזכורים לא ראויים, לא רצויים ומופרכים בעליל של זכר השואה –

אותה הפרעה מצערת בדרך העסקים הרגילה של ההיסטוריה, שארעה כאשר הביוב האנושי של כל הלבנבנות האירופאית עלה על גדותיו, והציף בצחנתו המבאישה את מה שנקרא "תרבות המערב" –  המון-המון-המון  ספרות ומוסיקה, ציור ופילוסופיה ומדעים מדוייקים, הוי כמה מדוייקים. הכל אנין מאוד, מחושב, אסתטי, ציביליזציה נעלה –

אבל בסך הכל, שורה תחתונה,  שכבה דקיקה ביותר של או-די-קולון שצפה על פני המדמנה (אם תשאלו אותי, זה אולי כך עד היום. לדעתי עוד עלולים כולנו לחזות במה שיקרה לאורחיהם המוסלמים של הגזעים התרבותיים כשהשכבה התרבותית הדקיקה תתבקע שוב ותפנה מקום לזרמי המעמקים).

טוב, כל הדברים האלה, כל ההתנגדות האנינה להשוואות בלתי הולמות,  לא הם שעושים את האנטישמי שלנו למה שהוא. יש גם המון אנשים סבירים לגמרי שמתקוממים מול השוואות בין סיטואציה פוליטית חולפת במזרח התיכון הסוער, ובין מה שאירע באירופה התרבותית בין תחילת שנות השלושים ובין אמצע שנות הארבעים של המאה שעברה.

גם החתום מעלה סבור לפי תומו, שעד כמה שיתאמצו הארים המזרחיים של איראן או אחינו הערבים לחקות את הנציונל-סוציאליזמוס וכל משת"פיו לארצותיהם הנאורות, עדיין הם יהיו חסרים הרבה בנחישות ובדיוק המדעי, ולכן אין להגזים בהשוואות.

לא לא. מה שעושה את האנטישמי שלנו  לכזה,  אינו ההקפדה המתורבתת על תקינות ההשוואות ההיסטוריות.

מה שעושה את האנטישמי שלנו לכזה, הוא בדיוק ההיפך מאותה הקפדה.

היא אותה נכונות מיידית שלו לשתף פעולה בלי שום סייג עם כל השוואה בין המשטר הנאצי ובין בני עמו, תוך שיכחה מפליאה ביותר של כל ההסתייגויות הרגילות.

בכל רגע  נתון שמתעורר לפתע איזה יחצ"ן מתושלם ומתוגמל יפה של "הקרן החדשה לישראל" ומחליט לאוורר, לרגל האג'נדה היומית התורנית, את ההשוואה בין הנאצים, משטרם ומעלליהם לפני 70 שנה ובין ישראל של היום, או יהודיה, או צבאה, או אחד ממשרדיה הממשלתיים, או הדת הנוהגת בה, או כל דבר בכלל הקשור אליה – הוא ימצא את מסדר האנטישמים שלנו מוכן לפעולה, רכון עלי המקלדת, מצייר פלקטים, זועק "יודו-נאצים".

באותו רגע מדהים מאבד האנטישמי שלנו את כל מוקפדותו המדעית הידועה, את כל אנינותו התרבותית, את כל הבחילה הידועה שלו מפני השוואות מופרכות וחסרות בסיס – ובום-טראח אנו חוזים בהתפרצות הרגילה והזכורה יפה כל כך של השנאה לאיזה עם אחד מעמי המזרח התיכון, שאותו, ורק אותו, לא רק לגיטימי להשוות לחלאה הנאצית, לא רק שמותר ורצוי לעשות זאת, אלא שמדובר בחובה מוסרית ממש.

בעניין הזה לא ידקדק האנטישמי שלנו כמנהגו מימים ימימה:

* מחנות בנגב שנערך בהם מסדר נוכחות שלוש פעמים ביום ומקבלים בהם מזון, טיפול רפואי ודמי כיס – כמוהם כמחנות השמדה עם תאי גזים לכל דבר ועניין (האנטישמי שלנו יסביר לכם שהיחס ההומני כביכול נועד להסתיר את המהות האמיתית של המחנות, בדיוק כמו השלט "העבודה משחררת" מעל לשערי אושוויץ).

* חיילים שחוששים להתגונן בירי מפני זורקי אבנים וסלעים העלולים להרגם מפחד הפרקליטות הצבאית ועונשיה – הריהם קלגסי SS לכל דבר ועניין, המחסלים אנשים בעשרות ובמאות אל מול קברי אחים חפורים מראש.

* איזה אידיוט במשרד ממשלתי מבקש לשלוח את פקידיו לשמור כשרות – והריהו גאולייטר נאצי שיורה באקדח הלוגר שלו בבתולות חילוניות  חולפות אחרי שהוא אונס אותן בסטאלג האחורי.

הורד (1)

* ישראל מספקת לרצועת עזה מים, חשמל, מזון, תרופות, טיפולי חירום רפואיים, מטבע לניהול מסחר (ומה שישובי עוטף עזה מקבלים בתמורה ידוע יפה) אבל מבחינת האנטישמי שלנו, הצבא הציוני מטיל על עזה מצור אכזרי ועזה היא מחנה ריכוז והשמדה אחד גדול. אושוויץ, דכאו ובירקנאו בכרטיס אחד.

*****

ואיך ייתכן, אתם שואלים, שהאנטישמי שלנו, אישיות אינטליגנטית להפליא בדרך כלל, אינו חש במוזרות הזאת שבהבחנותיו, דבריו ומעשיו?

באיפה ואיפה, בהפלייה, באי-ההחלה של קנה מידה שווה בכל הבחנותיו?

ובכן, אין פשוט מלענות על השאלה הזאת. התשובה מצויה בשאלה.

למה האנטישמי מתנהג בצורה לא הגיונית?

כי האנטישמיות, ככל מקרה של גזענות קשה, היא מקרה מובהק של איבוד ההיגיון, כל היגיון שהוא. זוהי השנאה הקשה, החודרת עמוק לתוך אישיותו של הגזען, מערפלת כל אפשרות של חשיבה הגיונית, גורמת לתגובות, לאמירות ולמעשים חסרי שחר.

האנטישמי שלנו, בדיוק כמו כל אנטישמי, הוא פשוט מכונת שינאה מתנייעת ומדברת, אבל בטח לא חושבת.

האנטישמי שלנו כלל אינו חש שהוא מפעיל קנה מידה אחד לגבי כל העמים בעולם – וקנה מידה שונה לחלוטין, הפוך,לפעמים, כלפי היהודי.

*****

ואל תבואו אלי עם הסיפור של "איך זה יכול להיות שהם אנטישמים, הרי הם בעצמם יהודים."

אז מה?

יהודים מוגנים מפני שנאה גזענית?

חסרים יקים ששונאים עיראקים?

חסרים מרוקאים ששונאים פולנים?

חסרים יהודים ששונאים ערבים?

לטעון שיהודים לא יכולים להיות גזענים – זהו כשלעצמו  טיעון גזעני.

ואם יהודים גם הם יכולים להיות גזענים – אז למה למנוע מהקונייסרים האמיתיים שבינינו, הכי אינטליגנטיים, הכי נאורים,  את הגזענות הכי כיפית,

– אחת הגזענויות הכי ותיקות  בהיסטוריה,

– הגזענות הכי מתגמלת (תשאלו את קרן פורד, את הדיאקוניה של שבדיה, את איגודי הכמרים של אירלנד, את בעלי הפטרו-דולרים  ואת ג'ורג' סורוס כמה הם משלמים לשונאי היהודים שבינינו. הגזענים האלה  לא באים בזול),

– הגזענות שהכי מתקבלת יפה בחוגים התרבותיים של כנסיית השכל במערב אירופה וצפון אמריקה, וגם בחוגי הפלשתינים הפראים והאצילים –

– האנטישמיות.

האין זה ברור לגמרי שכל ניסיון למנוע מיהודים להיות אנטישמים כחפצם וכרצונם מהווה פגיעה חמורה בזכויות האדם והאזרח שלהם?

6 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    כל מה שצריך לעשות ,זה להודיע שאנחנו אכן כאלה ושיזהרו .

    מספיק לתת להם את העונג בהתגוננות שלנו להוכיח שאין לנו

    אחות .כבר הוכחנו בעבר שאנו יודעים לטפל במי שפגע בנו .

    להוכיח שאין לנו אחות, עשה לנו להיות הראשונים להגיש עזרה

    לנפגעי הרעש בטורקיה וכמה מהר הם שוכחים את זה. לדוגמה.

    קשה להיות "אסיר" תודה, זה מעיק על הנשמה, לכן זה מודחק

    ונישכח, ואפילו מגביר את השינאה . זו המסקנה מהתוצאה .

    אהבתי

  2. קלעת בול.

    אהבתי

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

      BEN

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        BEN

        מאפיהו היה קורא לזה פסיכולוגיה בגרוש . תחום הנפש רחוק

        ממנו ,אני לא פסיכולוג אבל יודע לתקשר ללא משוא פנים עם

        עצמי, ללא חשש . הוא אפילו לא הגיב למה שכתבתי ,זו בהחלט

        זכותו ,אבל זה גם אומר משהו על סוג יכולת להתבונן פנימה.

        יש לו יתרונות גדולים אחרים שאני מעריך מאוד, של ידע

        בתחומים רבים ואני לומד ממנו הרבה .הבלוג שלו הוא אחד

        הבלוגים המעניינים והרציניים ביותר שאני מכיר, למרות שלפעמים

        הוא שופך עלי צוננים וזה בסדר מבחינתי .בסוף זה מתאזן .

        אהבתי

  3. בן ציון,
    אני מודה לך על המחמאות, אבל איפה פה הפסיכולוגיה? הצבעתי רק על הסתירה הלוגית בעמדות של האדונים הנעלים, כאשר הם מפעילים קנה מידה אחד כלפי אחרים, וזונחים אותו לגמרי כאשר מדובר בעמם שלהם. ממתי הצבעה על סתירה ברורה בטיעונים היא פסיכולוגיה? לא התייחסתי כלל לרבדים נפשיים כלשהם בנפשם, אשר גורמים להם לנקוט בעמדה התמוהה הזאת. לא כתבתי דבר על תסביכים נפשיים כלשהם, לא המלצתי על טיפולים, על צורך בהסתכלויות ובטח לא באישפוזים כמנהגך הבלתי אחראי לפעמים. אפילו עמדתי על זכותם האנושית והאזרחית לשנוא את מי שהם רוצים. אגב, גם אין לי שום דבר עקרוני נגד שימוש בפסיכולוגיה, בתנאי שהיא נעשית ברצינות: על ידי איש מקצוע, תוך שימוש בפרקטיקות שהצלחתן מוכחת, שיחה אישית ומעמיקה עם הקליינט ובחינת התנהגותו לאורך זמן וכו'. מכיוון שאין לי נטייה למקצוע הזה, אין לי הכשרה בו, וגם אין לי אפשרות לערוך הבחנות סבירות, אני נמנע מכך כמו מאש.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      לא פעם אחת הגבת על מה שכתבתי "פסיכולוגיה בגרוש" . הבלוג

      אכן אינו מקום לבירורים פסיכולוגיים .מבחינתי זו הבעת עמדה,

      אתה יכול להזדהות איתה או לא ,זה תלוי הסתכלות וניסיון חיים

      של כל אחד. במקרה דנן BEN הזדהה לחלוטין עם מה שכתבתי,

      אתה לא הגבת, אז חשבתי שכך אתה מעריך את דברי ,כפי שעשית

      מדי פעם בעבר .לא המלצתי אף פעם על אישפוזים, על כך מנוי

      הפסיכיאטר המחוזי . זו המלצה ל"פסיכיאטריה" החברתית, בעיקר

      כאשר אני אישית לא מבין מה מוביל אנשים לנהוג, כפי שהם

      נוהגים. זו בהחלט סקרנות ,מה אנשים אחרים חושבים על דעותי.

      לקחת את העיניין רחוק מדי לטעמי ,הרי הצהרתי לו פעם שלא

      למדתי פסיכולוגיה בשום מוסד אקדמי .מה, אתה אף פעם לא

      מנסה להבין, אין בני אדם מגיעים למסקנות מסויימות ?.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: