Skip to content

מותחן/ צידה האחר של הדממה

דצמבר 22, 2013

טד אלבורי/ צידה האחר של הדממה/ מאנגלית: מיכאל אביב/הוצאת כדים, 1983/ 242 עמודים

בול סובייטי שיצא ב-1990 לזכר המרגל קים פילבי (צילום מהוויקיפדיה)

ביוני השנה כתבתי כאן על ספרו של רוברט ליטל האמריקאי "פילבי הצעיר", שעניינו היה בדמות המרכזית מבין המרגלים האנגלים, הסלון-קומוניסטים המיוחסים מקיימברידג' שהעבירו לברית המועצות את הסודות של ארצם וגם את אלה של בעלת בריתה האמריקאית (בין השאר את סוד הגרעין, שחסך לרוסים שנים של מחקר וניסויים). השלושה הידועים מתוכם, תחילה גאי בורג'ס ודונלד מקלין, אנשי משרד החוץ, ואחר כך קים פילבי מהשרות החשאי, אס.איי.אס (MI6), הגיעו לקראת סוף דרכם למוסקבה.

124350

והנה, בעוד שהספר של ליטל מתמקד, כמשתמע משמו, בתקופה המוקדמת של פילבי, מתחיל אלבורי את ספרו בסוף הדרך: פילבי כבר חי במוסקבה לא מעט שנים. הוא קיבל דרגת קולונל בק.ג.ב. יש לו משכורת טובה, דירה סבירה בשיכון של בכירים, ואשה צעירה שהועמדה לשירותו על ידי מעסיקיו הסובייטים. אבל נמאס לו. אין לו חברים, רוסיה לא מעניינת אותו והוא רוצה לחזור למולדת, לאנגליה.

פילבי הערמומי מוצא עיתונאי שיעביר את המסר לחבריו לשעבר בשרות החשאי, ותפוח האדמה הלוהט מתגלגל לפתחם. שם, במעמקי ה-SIS עדיין פועלת ועדה המתכנסת אחת לשישה חודשים, ותפקידה לעקוב אחרי האיש שלפי החשדות גייס את פילבי לשירות הרוסים. הבקשה של פילבי מגיעה אל הוועדה, ושלושת החברים הוותיקים בוועדה, בני מעמדו  של פילבי, שגם הכירו אותו היטב מיד ראשונה, מטילים את כובד ההחלטה- האם להיענות לבקשתו של פילבי או לדחותה – על הצעיר שביניהם, שלא הכיר אותו. הצעיר, פוול, מתחיל בתחקיר משלו, והתחקיר הזה הוא עמוד השדרה של המותחן הזה.

אלבורי (1917-2005) הוא סופר מותחנים אנגלי פורה ומוצלח. בשנות מלחמת העולם השניה הוא פעל במסגרת "המחלקה למבצעים מיוחדים" הבריטית , ואחריה הוא כתב כמה עשרות מותחנים, שרובם עסקו במלחמה הקרה, כמו גם "צידה האחר של הדממה."

אלבורי יודע את העבודה. הדמויות של אנשי המודיעין שהוא מתאר אמינות. העלילה שהוא רוקם בנויה היטב. מלחמת המוחות של המרגלים מתרחשת בעולם קר, ציני ואכזרי, שבו בני אדם הם כלי משחק בידי הממונים עליהם, שגם הם, מצידם, כלי משחק. לפעמים המשחקים משתבשים. הגבולות שבין משחק ומציאות מיטשטשים ואף נעלמים. האנשים הנלכדים בתהליך הזה נקלעים למבוך מסובך שאין ממנו מוצא.

*****

והנה טעימה מדיאלוג של אלבורי. המתשתתפים: קצין המודיעין פוול, שגדל בבית יתומים, וחברתו ואנסה, מהמעמד המיוחס. זה עתה הם שבו לביתם מארוחת ערב מפונפנת ורבת משתתפים בבית הוריה רמי המעלה של ואנסה.

"מה את רוצה לעשות מחר?"

"הזמנתי את סינתיה ואת בובי למשקה. אולי נלך לאכול ב'קונאוט'."

"בסדר, כל עוד את לא נוזפת בי אם אזמין סטייק וכליות."

היא נפנתה אליו, מחייכת."מתי תתבגר?"

"כאשר תהיי במיטה."

היא נפנתה שוב אל הראי. "מי הוא הטיפוס הגבוה עם השיער המתנפנף שדיברת איתו?"

"ג'ייק משהו. אני חושב שמצאת חן בעיניו והוא ניסה לברר אם אנחנו נשואים."

"הו, מה הוא אמר?"

"הוא אמר שאת בחורה שנותנת."

"ומה אתה אמרת?"

"כלום. הוא נשמע ממש זבל. רק זבל היה משתמש במילה כזאת. נותנת."

"במובן ידוע, אני מחבבת בחורים כאלה."

"אני יודע, חשבתי שהתגברת על זה."

היא ציחקקה והחליקה למיטה לצידו.

 

מודעות פרסומת

From → מותחנים

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: