Skip to content

הסכם הגרעין בז'נבה והניסוי של אובמה(2): הצלחה פתאומית, או עוד כישלון מהדהד?

נובמבר 13, 2013

בפעם הקודמת טענתי שההסכם המתגבש בז'נבה בין איראן והמעצמות הגרעיניות+גרמניה, הוא חלק מניסוי שעורך הנשיא האמריקאי, הפרופסור ברק אובמה.  הוא מנסה להשכין שלום בין העולם המערבי ובין קנאי האיסלאם, מסוג האחים המוסלמים של מצרים, או משטר ההיאטוללות של איראן. הצלחה של הניסוי, כתבתי,  עשויה להביא ברכה רבה לעולם, ובמיוחד למזרח התיכון, אבל כישלון עלול להיות מסוכן מאוד, במיוחד לאלה של המזרח התיכון.

כדי להעריך את סיכויי ההצלחה של השלב הבא המתוכנן בניסוי -הסכם ז'נבה –  הכי טוב לבדוק מה היו התוצאות של מדיניות אובמה  באזור שלנו עד כה.

*****

הנשיא אובמה, כזכור, מעורב מאוד מתוקף תפקידו בפוליטיקה של המזרח התיכון. נאום קאהיר המפורסם שאותו נשא במצרים בפתח כהונתו, נחשב כנאום מכונן, שהניע תהליכים רבים באזור שלנו. אובמה הסיג כמעט את כל הכוח האמריקאי מעיראק. הוא תמך במהפכה הראשונה של "האביב הערבי" בתוניס, ואחר כך במצרים ובלוב. ארצו מעורבת באפגניסטן והודות לאיום שלו לתקוף בסוריה, הושג שם הסכם באשר לנשק הכימי. הוא מעורב גם בהתרחשויות בחצי האי הערבי, בטורקיה ובין ישראל והפלשתינים. ארגוני זכויות רבים מאוד הפועלים באזור, ומכונים "ארגוני החברה האזרחית", ממומנים על ידי תאגידים אמריקאים ופועלים בשרות האינטרסים של ארה"ב. אלה נטלו חלק חשוב במה שכונה "האביב הערבי" עד שהתברר אחרת.

אובמה בכרזה איראנית: חבל על הצוואר

אובמה בכרזה איראנית: חבל על הצוואר

אז הנה, בקצרה, קצת על מה שמתרחש בגזרות השונות של המזה"ת בימים האחרונים, בעיקר על פי דיווחים של הבלוג חדשות המזרח התיכון.

סוריה: ב-12 בנובמבר נהרגו כ-120 בני אדם. יום קודם לכן נהרגו 100 אנשים, מהם 5 מאנשי החיזבאללה בקרבות ליד דמשק. ב-10 בנובמבר נהרגו עשרות אנשים, מהם תלמידי בית ספר, כתוצאה מהפצצות של חיל האוויר של אסאד. חבר פרלמנט הוצא להורג על ידי אנשי אל קאעידה. ב-9 בנובמבר נהרגו בין 30 ל-60 איש בשורה של קרבות ברחבי המדינה. ב-8 בנובמבר נהרגו כ-50 איש, מהם 20 בקרבות בין צבא סוריה לאופוזיציה ליד העיר חומס. המדינה נתונה במלחמת כנופיות כוללת, מאות אלפים מאזרחיה גולים במדינות השכנות. הכלכלה ממוטטת.

מצרים: ב-12 בנובמבר חוסלו 2 טרוריסטים בצפון סיני. המדינה במשבר כלכלי עמוק. התיירות על הפנים. היחסים עם הבית הלבן במשבר. השלטון במצרים מחפש נתיבים אל רוסיה. ס-10 בנובמבר נהרגו 2 חיילים מצריים באזור עיסמאליה, ו-11 טרוריסטים חוסלו בצפון חצי האי סיני. ב-9 בנובמבר נהרגו 4 אנשים במהלך קרבות רחוב בין תומכי האחים המוסלמים ומתנגדיהם. ב-8 בנובמבר נהרגו 5 טרוריסטים בצפון סיני, ויום קודם לכן הגיע מספר הטרוריסטים שנהרגו ל-3. כל זה משום שרוב תושבי מצרים לא היו מוכנים להתרגל בשקט לאיסלמיזאציה הזוחלת שניסה לכפות עליהם המשטר של "האחים", שהנשיא האמריקאי ביקש להגן עליו מפני העם הזועם..

לבנון: כהן דת שיעי המקורב לחיזבאללה נהרג ב-12 בנובמבר מירי טרוריסטים בצפון לבנון. החיזבאללה מעורב עד צווארו בלחימה בסוריה וסופג מדי פעם חבטות במעוזיו בביירות.

אפגניסטן: ב-12 בנובמבר נהרגו 16 אנשי טליבאן מידי כוחות נאט"ו. ב-11 בנובמבר נהרגו 14 בני אדם, רובם טרוריסטים. בין השאר ערכו אנשי טליבן מחופשים לנשים התקפת טרור. מתפלל אזרח הוצא להורג בעת תפילה במסגד. ב-10 בנובמבר נודע על הריגתם של 30 אנשי טליבן על ידי כוחות נאט"ו. באפגניסטן סבורים שהצבא האפגני יוכרע על ידי כוחות הטליבן עם יציאתם של כוחות נאט"ו מהמדינה, ויתפרק. ב-9 בנובמבר נהרגו 18 בני אדם בהתקפה של כוחות נאט"ו. ב-8 בנובמבר נהרגו 8 אפגנים כתוצאה מפיצוץ שבוצע על ידי הטליבן.

עיראק: 8 בני אדם נהרגו ב-12 בנובמבר בשורה של פעולות טירור. המדינה מצויה למעשה במצב כאוטי של מלחמת דמים בין הסונים והשיעים. ב-11 בנובמבר נהרגו ב-11 בנובמבר נהרגו 7 אנשים מפעולות טרור, ו-50 נפצעו. רוב הפעולות מבוצעות על ידי ארגונים המסונפים לאל-קעידה, ופועלים באופן חופשי במדינה. יום קודם לכן רצחו אנשי אל קעידה 5 בני אדם בפיגוע התאבדות. ב-9 בנובמבר הרגו אנשי אל קעידה 19 עיראקים. ב-8 בנובמבר נהרגו 30 בני אדם ו-50 נפצעו בשתי פעולות של ארגון המסונף לאל קעידה. יום קודם לכן נהרגו 7 שוטרים בפיגוע התאבדות. מאז תחילת 2013 נהרגו בעיראק 5,500 איש כתוצאה מטרור, והקצב עולה ומתגבר:  ההערכות הן כי לאחרונה מגיע מספר ההרוגים החודשי בעיראק ל-1000. ההערכות הן שאחרי נסיגת שרידי הכוחות האמריקאים תיפול עיראק בידי המשטר האיראני או תתפרק לרסיסים.

תוניס: ב-12 בנובמבר נהרג טרוריסט איסלמי בגבול לוב. המשבר הכלכלי עמוק מאוד. הכנסות התיירות ירדו בחצי. כנופיות סלפיות אלימות ועליות במדינה. יש התנקשויות פוליטיות.  מעריכים שכלכלת המדינה תוכל להגיע רק בעוד חמש שנים למצב ששרר בה לפני שלוש שנים, טרם "מהפכת היסמין".

לוב: ב-11 בנובמבר נמסר על מותם של 6 אנשים שנהרגו על ידי ארגוני טרור איסלמיים שפעלו במזרח לוב. ב-9 בנובמבר נהרגו 2 אנשים באזור בנגאזי. באותו אזור נהרגו יום קודם לכן 2 אנשים ו-30 נפצעו בעימותים בין כוחות הביטחון ובין כנופיות איסלמיות. המצב בלוב: כאוס אלים. כלכלה על הפנים.

תימן: ב-10 בנובמבר חוסלו 2 אנשי אל קעידה בצפון המדינה על ידי טרוריסטים שיעים. ב-9 בנובמבר מסרו גורמים מודיעינים ש-5 טרוריסטים איסלמיים חוסלו בדרום המדינה. הספורט הנוכחי בתימן: ציד טרוריסטים וחיסולם מהאוויר על ידי מזל"טים.

נוסף על אלה מכה הטרור האיסלמי בעוצמה רבה גם בפקיסטן, בסודן, בניגריה ובמאלי, בהודו ובאתיופיה.

*****

התמונה, אם כן, קודרת למדי. המחשה חיה (פחות או יותר) לאימרה החבוטה "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות (של אובמה)".

מלוב עד אפגניסטן – מדינות בצרות צרורות.

נכון שעוד לפני שהחל ברק אובמה לכהן כנשיא ארה"ב, היתה המעצמה העולמית מסובכת קשות במלחמות בעיראק ובאפגניסטן. אובמה הוציא את עיקר הכוח האמריקאי מעיראק ועומד לסגת מאפגניסטן, אך לא שיפר את המצב במדינות האלה. לעומת זאת, התפשטו מהומות הדמים והקריסה הכלכלית למדינות נוספות.

ועוד יש להזכיר את התערערות היחסים בין ממשל אובמה ובין מדינות חצי האי הערבי והמפרץ, טורקיה וישראל, כולן בעלות ברית מסורתיות של ארצות הברית. סעודיה ומדינות המפרץ בפאניקה לנוכח ההתקרבות בין ארה"ב ואיראן. הטורקים מחפשים נתיב לסין. המצרים פונים לעזרת רוסיה. גם ראש הממשלה הישראלי נוסע לדבר עם ולדימיר פוטין במוסקבה. 

שלום בין המערב ובין האיסלאם?

תשכחו מזה.

"מוות לאמריקה" זועקים בכל רחבי המזרח התיכון. לא רק בחגיגות המאורגנות של המשטר באיראן, שם מוצגת דמותו של אובמה שחבל תליה כרוך על צווארו.

אין מנוס מקביעה חד משמעית: מדיניות החוץ המזרח-תיכונית של  הנשיא האמריקאי, מבחינת ראותם הצרה של תושבי האזור, היא לא פחות מקטסטרופה.

*****

שורת הכשלונות של אובמה עד כה, אינה אומרת, כמובן, שגם ההסכם מול האיראנים יתגלה ככישלון.

תמיד יכולה לבוא הצלחה מרעישה אחרי שורה של כשלונות מהדהדים.

הלוואי.

אבל בהנחה שלא חל שינוי עקרוני בטיב המידע  וההערכות שמספקים לנשיא האמריקאי מקורות המודיעין שלו(מידע  והערכות התואמים באופן פלאי את חזון אובמה); בהנחה שעקרונות הפעולה שלו לא משתנים באופן מהותי; ובהנחה שהחזון שלו – אותה השלמה מבוקשת עם האיסלאם הרדיקלי, ממשיך להתוות את דרך הפעולה שלו –  מותר להביע פקפוק עמוק ומרחיק לכת באשר לסיכויי ההצלחה של ההסכם מול האיראנים, בדמותו הנוכחית.

מותר לשער שסיכויי ההצלחה אינם רבים.

אין שום רמז, שום סימן, אף לא בדל ראיה לכך, שהמשטר האיראני שינה משהו מעמדותיו וממטרותיו הבסיסיות: להשליט את האיסלאם השיעי על המזרח התיכון בשלב הראשון, ואחר כך על העולם כולו. והשגת נשק גרעיני היא חיונית מבחינת המשטר. כדי לשכנע אותנו שיש תיקווה, דיבר אובמה על "פאתווה" כביכול שהוציא המנהיג הדתי חמינאי ובה שלל החזקת נשק גרעיני על ידי ארצו.  אלא שאין לכך שחר. אין שום פאתווה כזאת.

מותר לחשוש מקטסטרופה נוספת בשורה ארוכה של משגים והחלטות מוטעות שהביאו לתוצאות הרסניות.

בהתחשב באופי הגרעיני של ההסכם עם האיראנים, זו יכולה להתברר כקטסטרופה הגדולה מכולן.

מותר לחשוש, שלמרות כוונותיו הטובות של הנשיא, אנחנו עומדים לשלם מחיר יקר על ניסוי פוליטי שלא נערך בתנאי מעבדה נוחים אלא במציאות מזרח תיכונית קשוחה.

מותר לחשוש  שברק אובמה שבוי בתפיסת עולם שמאליברלית צרה ואידיאולוגיסטית, שכמו במקרה של שותפיו-יריביו מההנהגה האיראנית, היא  משבשת בצורה קשה את תחושת המציאות,  ודוחפת את בעליה לצעדים נמהרים המביאים נזק כבד לאנשים הקטנים האלה שם למטה.

אנחנו החיים באזור הזה.

 

מודעות פרסומת

סגור לתגובות.

%d בלוגרים אהבו את זה: