Skip to content

לקראת הסיבוב הבא של שיחות הגרעין: שר ההגנה הייגל ושיטת שני המקלות

נובמבר 5, 2013

קוראי המתמידים בוודאי לא מופתעים מקריאות ה"מוות לאמריקה" ושריפת הדגלים שאיפיינו אתמול את חגיגות יום השנה ה-34 לכיבוש הנועז של השגרירות האמריקאית בטהראן. כבר לפני שלושה שבועות דיווחתי על העמדה הרשמית של השלטון, כפי שהודיע ראש המטה המרכזי של טקסי ה-4.11, אסר'ר אב-ח'זר (לפי ממר"י):

"בשים לב לעמדה הבלתי הגיונית והיהירה של המערב בראשות ארה"ב נגד האומה האיראנית, טקסי ה-4 בנובמבר השנה יהיו שונים ונלהבים מאוד לעומת שנים קודמות… 'מוות לאמריקה' ו'מוות ליהירות' יהיו הססמאות המרכזיות של העם ב-4 בנובמבר".

DSCF6442

הפגנה של המשטר בטהראן, 04.11.2013: "מוות לאמריקה"

וכמו כן, אני שמח לציין שכבר אחרי נאומו של ראש הממשלה נתניהו באו"ם, בארבעה פוסטים שונים במהלך חודש אוקטובר, כיוונתי לדעת גדולים, כמו שר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל, שגילה השבוע (מה שבטח ידע כבר מזמן) לג'פרי גולדברג מרשת בלומברג את הדברים הבאים:

"איראן מגיבה ללחץ המתמיד מצד ישראל ויודעת שישראל רואה בה איום קיומי. יותר מכל אני סבור כי השילוב בין שתי הסיבות (האיום הישראלי והסנקציות הבינלאומיות) גרם לאיראנים להגיע למקום שבו אנו נמצאים כיום."

ובכן, גם לדעת שר ההגנה האמריקאי (ובניגוד גמור לדעתם של מומחים, שפרשנים מסוגו של ירון לונדון משמשים להם כפה) האיראנים בהחלט לוקחים ברצינות מלאה את האיומים של נתניהו. והאיומים האלה,  ביחד עם הסנקציות – הם-הם הגורם לשינוי, אפילו אם הוא בינתיים בעיקר למראית עין, בעמדה של המשטר האיראני. לכך שהפעם גישתו של המשטר לשיחות מעט רצינית יותר.

מכיוון שהייגל לא הבהיר לגולדברג כיצד בדיוק עובד השילוב הזה, אתכבד להזכיר שוב את ההסבר:

1. הסנקציות הכלכליות הכבדות מקשות על הכת הדתית הקנאית והחשוכה השלטת באיראן. אינפלציה כבדה (שם מכובס לזיוף מזורז של המטבע על ידי המשטר), מחסור במט"ח ובמצרכים חשובים ומורת רוח כבדה של העם. המשטר מוכן לשאת בכל אלה, כולל סכנת מרד, בגלל "העיקרון": ההתקדמות הנמשכת של המשטר לקראת השגת נשק גרעיני.

2. ואילו האיום הישראלי בפעולה צבאית, אם וכאשר ינסה המשטר לחלוף על פני הקו האדום שמתווה נתניהו (ושהמשטר מקפיד מאוד שלא לחצות אותו) מעורר את השאלה המטרידה הבאה: אם המשטר חושש מפני הצד המכריע – הליכה מעבר לסף – למה לתת לעם לסבול? למה לזייף את שער המטבע ולגרום נזקים ארוכי טווח למשק? למה לעמוד בסכנת מרד והפיכה, למען מצב שאינו עומד להתקיים?

ובכן , לא מדובר כלל, כמובן, בשיטת "המקל והגזר" החביבה על נאורים שונים. מדובר בשיטת "שני המקלות", או אם תרצו – "המלקחיים". ואילו "הגזר", בשיטה הזאת, הוא רק הסרת איום המקלות, שתתרחש אם יסכים המשטר האיראני, בונה-פידה, להפסיק את המהלך להשגתו של נשק גרעיני.

*****

לנשיא החדש חסן רוחאני ולמנטור שלו רפסנג'אני, היה נדמה שהם מצאו את השיטה הנכונה להתחמק מפגיעתם של שני המקלות, או לפחות אחד מהם:

שינוי בגישה. חיוכים. דיפלומטיה במקום איומים. ויתורים מדומים. בשיטה הזאת, הם חשבו, יוכלו להביא לפחות להסרת הסנקציות או חלקן, וכך להרגיע את המשק ואת התסיסה העממית, ובד-בבד לשמר את מצבה של ארצם כ"מדינת סף" גרעינית.

הגישה הזאת, כך הם חשבו, גם תקהה את עוקצו של האיום הישראלי: הם לא יחצו את הקו האדום, אלא רק יימצבו את עצמם במצב שבו קל להם מאוד להרכיב פצצה בהתרעה קצרה.

אבל התברר לאיראנים שלא כולם טפשים, חלשים ומבוהלים, כמו שהם חושבים. נתניהו הסביר באו"ם בצורה ברורה מאוד שישראל תגן על עצמה בלי התחשבות בכל הסכם שיושג בין איראן לאמריקאים ולאירופאים. המדינות הערביות, שכנותיה של איראן במפרץ, לא שתקו גם הן. ואילו השותפים של האיראנים למו"מ לא קנו עד תום את התעלול האיראני.

*****

אני מניח שלא מעטים מאלה המנסים לחבב עלינו את רעיון הפצצה האיראנית (כלומר, ירון לונדון ודומיו) מגרדים במרץ את קרקפתם מאז ארועי ה-4 בנובמבר אתמול ובעיקר הקריאות "מוות לאמריקה" ושריפת הדגלים האמריקאים (על כבודם שלהם – כלומר, שריפת הדגלים הישראלים והקריאות "מוות לישראל", הם מוחלים, כרגיל.)

שר הגנה צ'ק הייגל: משולב

שר הגנה צ'ק הייגל: משולב

איך זה יכול להיות, הם שואלים את עצמם, שהאיראנים הכל-כך מתוחכמים, מתגלים ככל כך מטומטמים? מה, האיראנים לא מבינים שההתנהגות הזאת שמה לצחוק ולאל את כל ה"דיפלומטיה של החיוכים"?

זה מזכיר לי תהיה דומה של השמאליברלים הישראלים בתקופת האינתיפאדה השניה. זוכרים את הפרופסור זאב שטרנהל, שניסה להסביר לפלשתינים שעליהם לחדול מפגיעה באזרחים ישראלים בתוככי הקו הירוק, הפוגעת באינטרסים שלהם, ולהתרכז בפגיעה במתנחלים, המקובלת על נאורים מסוגו?

מה שהשמאליברלים לא מצליחים להכניס לראש, הוא שעקרב הוא עקרב הוא עקרב.

זה שהשמאליברלים רוצים לחשוב שהעקרב הפך פודל, לא מחייב את העקרב.

כך למשל, עניינם המרכזי של יאסר ערפאת והחמאס באינתיפאדה השניה, לא היה לשאת חן בעיני שטרנהל וחבריו, לקדם פיתרון מדיני, וכן הלאה. עניינם היה לעשות מה שהם הכי אוהבים לעשות:

לרצוח יהודים. זה, מבחינתם, היה טעמה של אינתיפאדת אל-אקצה. כל הפוליטיקה שמסביב עניינה אותם כשלג דאשתקד.

ואותו דבר המשטר המטורלל של ההיאטוללות באיראן:

אין למשטר הזה שום עניין להשלים עם המערב. אין לו שום עניין להקל על העם האיראני – אלא אם כן זה יעזור להם להשיג את מטרתם (כלומר, יגן עליהם מפני התמוטטות כלכלית ומהפיכה עממית ויקנה להם זמן).

את מטרתם הם כלל אינם מסתירים: מנהיגם המנוח רוחאללה חומייני התווה את הדרך. הייאטוללה משכיני, האיש שעמד בראש מועצת המומחים שמינתה את עלי חמינאי כממשיכו של חומייני חזר על כך. חמינאי ושאר ראשי המשטר (כולל רפסאנג'אני) שבים ומזכירים:

המטרה היא השלטת האיסלאם השיעי על העולם.

מכיוון שהשליטה הנוכחית של העולם, לתפיסתם, היא ארה"ב, ברור שכדי להשליט את האיסלם, צריך לנצח את אמריקה.

ולכן סיסמת הקרב המרכזית של המשטר היא "מוות לאמריקה".

הם לא יכולים לוותר על הסיסמה הזאת ועל המטרה הזאת. * כמעט בלתי אפשרי מבחינתם אפילו להסתיר לזמן קצר, ואפילו לצורכי מו"מ, את כוונותיהם האמיתיות.  זה הריזון-ד'אטר של המשטר. מהותו. סיבת קיומו. לבקש מהם לוותר על המלחמה עד מוות מול המערב הכופר, זה כמו לבקש מנתניהו שיוותר על הציונות שלו.** זה כמו לדרוש מהנשיא האמריקאי ברק אובמה לוותר על השמאליברליזם שלו.

קשה מאוד.

לכן נשמעים האיראנים פסימיים למדי לקראת סיבוב השיחות הקרוב בז'נבה.

ומשום כך,  אפילו כדי להביא את המשטר הקנאי בטהראן לוויתור זמני על הליכה לפצצה, אסור בשום אופן להסיר את האיום הכלכלי, ואסור להסיר לשנייה אחת את האיום הצבאי, לפני שיבינו שאין להם דרך אחרת.

——————————————————————————————————————-

* תזכורת: על האיזכור של עמדת האימאם, הייאטוללה חומייני, ביחס לקריאה "מוות לאמריקה" ועל המדיניות החדשה שעליה ממליץ רפסנג'אני ומבצע הנשיא חסן רוחאני, אמר  לאחרונה מוחמד מוחמדיאן, נאמנו של המנהיג הדתי חמינאי את הדברים הבאים:

"כמה מבכירי המשטר (כלומר,  רפסנג'ני) אומרים לנו: 'בעשור הראשון למהפכה שלחנו מכתב לאימאם (חומייני) ובקשנו ממנו באופן מפורש שיפתור את נושא היחסים עם ארה"ב, בעודו בחיים.' אבל האימאם לא עשה זאת! ובאותם הימים אמר 'המטרה הנעלה של המהפכה האסלאמית היא לכונן שלטון עולמי של האסלאם וכל עוד קיימת עבודת אלילים וכפירה, קיים המאבק, וכל עוד קיים המאבק, אנו קיימים.' על הבכירים (רפסנג'ני ורוחאני) לדעת, שהמהפכה שלנו אינה מוגבלת לאיראן אלא היא נקודת ההתחלה של המהפכה העולמית של האסלאם בהנהגת האימאם הנעלם." 

**כמה נוח זה היה יכול להיות, אילו יכולים היו השמאליברלים לטעון שישראל, הציונות הבינלאומית, זקני ציון ונתניהו, הם-הם העומדים מאחורי הפגנת השיטנה האנטי מערבית ביום שני בטהראן. והסיסמה "מוות לאמריקה" היא בכלל המצאה של ההסברה הישראלית, שנועדה לסכסך בין המשטר האיראני המתון ביסודו ובין הנשיא מכוחותינו.

 

מודעות פרסומת
One Comment
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    הניתוח שלך נכון ,כל מילה בסלע .תודה.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: