Skip to content

דם על הידיים ובניה בשטחים: הצד המואר של החלטת הממשלה

נובמבר 4, 2013

יש נקודת אור בולטת בהחלטה "החדשה" של ממשלת נתניהו, להגיב באישורי בניה בשטחים על שחרור האסירים עם הדם על הידיים. שהרי בדרך חתרנית, פראדוקסלית,  מבהירה ההחלטה הזאת שוב, לכל מי שעדיין היו לו ספקות (כלומר, אלה בשמאל הרחוק ובימין הקנאי), שהבניה הזאת אינה הרבה יותר ממכשיר פוליטי. סוג של הפגנה.

אין בה כמעט שום ממשות בפני עצמה, כמו זו שדוברי הימין, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אוהבים להתהדר. ולא, לא מדובר כאן בשיבתו של העם לשטחי מולדתו הישנה. חסר פה  המרכיב שהיסטוריונים מרקסיסטים קוראים לו "סטיכיה". כלומר, מה שמתרחש כתוצאה מהמהלך הטבעי של המאורעות, ו/או כתוצאה מצרכים דחופים הנובעים מהריבוי הטבעי ושאר ירקות.

לא מדובר ב"תהליך היסטורי".

לא "תהליך" ולא "היסטורי".

מדובר במפעל ממשלתי. ההתנחלות כולה, כולל הבנייה סביב ירושלים, היא הפגנה ממשלתית של תביעת ריבונות. הכל לצורכי משא ומתן והכל נתון למשא ומתן. כזה היה מפעל ההתנחלות מראשית-ראשיתו.

החל מהשר יגאל אלון שתפס טרמפ על הרב משה לווינגר והנחיל אותו בחברון.

עבור בקואליציה המוזרה של הימין בתוככי המערך המפא"יניקי של אמצע הסבנטיז (אקס-רפ"י+אקס אחדות העבודה)  שהנחילה את הדוסים של חומה-ומגדל בקדום.

וכלה בליכוד, שמאז עלה לשלטון מנחם בגין,  ריסס מאות אלון-מורה בשטח.

מפעל ממשלתי, ובעידן נתניהו, המפעל הוא בעיקר הפגנה אחת גדולה.

קחו למשל את ההפגנה ברמת שלמה ששבה וצצה גם הפעם.

מדובר בשכונה חרדית בצפונה של ירושלים.  היא צצה לראשונה כמרכיב הפגנתי במו"מ באביב של שנת 2010. שליחו של הנשיא האמריקאי, ג'יימס מיטשל, ניסה אז לעשות פה מה שעשה באירלנד. זאת אומרת, להבהיר לשני הצדדים שבמלחמה שני הצדדים מפסידים תמיד ובשלום – שניהם מרוויחים. כדי לזרז את המהלך  הוזעק לאזור גם סגן הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן והגיע לירושלים. ואיך שהגיע, נודע לפתע על אישור התכנון של שכונה חדשה ברמת שלמה, מעבר לקו הירוק,  1,500 דירות.

על התיק היה חתום שר הפנים דאז אלי ישי, לאומן-חרדי קיצוני. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היה יכול לחסל במילה אחת את התקרית המביכה:"להקפיא". אבל המילה לא נאמרה, ושוב היה ברור שנתניהו מבלף. אומר שהוא רוצה מו"מ, אבל בפועל עובד נגד אפשרות של מו"מ ונותן יד להפגנה בוטה נגד הנציגים האמריקאים שמנסים לתווך.

אותן 1,500 דירות מתוכננות ברמת שלמה  צצו והופיעו שוב, שנתיים וחצי מאוחר יותר, בדצמבר 2012. העילה להפגנה הממשלתית הפעם היתה נאום השיטנה שנשא בעצרת האו"ם הראיס הפלשתיני אבו-מאזן. נתניהו וממשלתו כלל לא הסתירו שמדובר בפעולת-גמול. גם הפעם היה מדובר בהתקדמות בשלב הבירוקרטי של התכנונים והאישורים. בשטח, בשכונה עצמה, לא זז שום בלוק.

ביוני השנה, כשנתניהו קידם את פתיחת המו"מ מול הפלשתינים, הודיע אחד מעיתוני החרדים בדאגה:

"מכה נוספת לציבור החרדי: הבוקר נחשף בתקשורת כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה למשרד הפנים שלא לקדם את ההליכים לבניית 1,500 דירות בשכונת רמת שלמה בירושלים, ובכך נוצר מצב של המשך הקפאת הבנייה בירושלים – וזאת בשעה ש'הבית היהודי' חברה בקואליציה.

במינהל מקרקעי ישראל הבהירו כי מבחינתם הם השלימו את הליכי התכנון וכי אין שום מניעה להתקדם, וכעת, כאמור, הכל תקוע במשרד הפנים – וזאת בגין הוראה ישירה של ראש הממשלה." 

ואילו עכשיו, לרגל שחרור המנה השנייה של האסירים הפלשתינים, מבצעת הממשלה עוד סיבוב הפגנתי על אותה שכונה מתוכננת. שוב צצות אותן 1,500 דירות עתידיות. שוב מדובר באיזה קידום של תהליכי התכנון והאישור ולא בבלוקים ובמלט.

שוב מבהיר נתניהו לפלשתינים ולאמריקאים, שמה שיכולים הפלשתינים לעשות, גם הוא יכול.

הפלשתינים מדברים על מו"מ ועל תהליך שלום, ובינתיים עוסקים בהסתה גזענית נגד ישראל ובמתן צל"שים  והטבות כספיות ומעמדיות לרוצחי יהודים?

אז גם הוא יכול לדבר על מו"מ ועל שלום, ובינתיים להפגין את נחישותו להתנחל בשטחים שהפלשתינים תובעים עליהם בעלות.

*****

ומדוע אני טוען, ולא מהיום, שההתנהגות הזאת של ממשלות ישראל היא נקודת אור?

מסיבה פשוטה:

אם ההתנחלות בשטחים היא בעיקרה מפעל ממשלתי, מעשה ידי הממשלה מאלף ועד תו, אז ברור שהיד שהקימה, יכולה גם לפנות.

ולא מדובר כלל בתובנה תיאורטית.

אמיתותה של ההנחה הזאת שלי הוכחה בצורה שאינה ניתנת לשום פירושים סותרים כבר שלוש פעמים לפחות.

בפינוי חבל ימית, בפינוי רצועת עזה ובפינוי עמונה.

אחרי שפונה חבל ימית בצפון סיני, ניחמו את עצמם דוברי הימין והשמאל המדומה באותו טיעון: טוב, הם אמרו, זה היה אפשרי ואפילו קל, כי לא היה מדובר בארץ ישראל. לימין זה היה חשוב כדי לחזק בעיני עצמו את דימויו העצמי. לשמאל הקיצוני זה היה חשוב, כי להם חשוב תמיד להוכיח שישראל וממשלותיה נשלטות על-ידי אותו ימין קיצוני ("אדוני הארץ", איזו בדיחה).

אבל אז בא פינוי עזה, שהיא לכל הדעות חלק מארץ ישראל וראו זה פלא: זה היה יותר חלק ויותר קל מפינוי חבל ימית.

טוף, אמרו אז בימין הקיצוני ובשמאל המדומה. נכון שעזה היא ארץ ישראל, אבל הרצועה מאוד צפופה…וזה בכל זאת לא יו"ש היקרה.

אז בא הפינוי הסימלי בעמונה, והתברר שגם יו"ש אינה חסינת-פינוי. הימין הקיצוני והשמאל המדומה הוכחו, כרגיל, ככלי ריק. קואליציה מוזרה של גזענים  מחרחרי מלחמה ונוטפי שנאה משני צידי הקשת הפוליטית.

*****

זאת אומרת מה? שאין צורך להתרגש יותר מדי מהפגנות ההתנחלות והבניה האלה של נתניהו וממשלתו. היד שבונה תהיה גם היד שתפנה.

כל הריגושים סביב הפרשה, הן מהימין "המקבל בסיפוק", הן בשמאל "הדוחה בתיעוב", הן במחלקת המדינה האמריקאית "הרואה בדאגה" והן מצד דוברו של ראש הרשות הפלשתינית  "המאבד את האמון", הן הפגנות סרק, בדיוק כמו ההחלטה של נתניהו.

ברור שהפלשתינים מבינים זאת. הדוברים שלהם אמנם פירסמו את ההודעות הטיפשיות הרגילות, המטילות את כל האחריות על ישראל ומותירות אותם צדיקים גמורים. אבל נציגם בחדר השיחות, סאיב עריקאת, רק איים בהתפטרות.

אין כמובן שחר לכל השטויות האוויליות מבית מדרשם של מירון בנבנישתי וכל שוחרי המדינה הדו-לאומית (איזה שם מכובס ונאה למה שבהכרח יהיה גירסה מקומית של עיראק בת ימינו), הטוענים לאי-ההפיכות של תהליך ההתנחלות. ממשלת ישראל היא השליטה הבלעדית של כל בלוק ישראלי שהונח בשטחים וחובר במלט לבלוק אחר, ושל מי שגרים בתוך בתי הבלוקים האלה. כל מה שהיא תחליט עליו יבוצע. זה הוכח בעבר ואין איש בעולם שיש לו ספק שכך יהיה גם בעתיד.

ההתנחלות היא מכשול לשלום רק על פי תיקוותיהם של מחרחרי המלחמה מימין ומשמאל. בפועל היא רק הפגנה שמאפשרת השגת יתרונות טקטיים במו"מ.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    קשה לי להבין ,איך בכלל הגענו להסכמה , שיחרור רוצחים

    או הקפאת בנייה .מי הם הפלשתינאים ,מולך שצריך להקריב

    לו קורבנות, כדי לרצות אותו שישב איתנו לשיחות ?.האם אנחנו

    אלה, שלא בטוחים בצידקת דרכנו. כל ההפחדות של ציפי ליבני

    מבידוד עולמי, רק מגבירים את הבידוד ונותנים לו לגיטימציה .

    כי אם אנחנו פוחדים ממנו, אז כניראה שיש דברים בגו .כי רק

    מי שבטוח בצידקתו ,מאמינים לו .איך העולם קיבל בשיוויון

    נפש את ה"שהידים" שהתפוצצו ברחובותינו .כי השהידיות הוא

    מעשה טוטלי מלא אמונה (+ 70 בתולות מובטחות) .רבותי !

    כאשר אנו ניגשים לשיחות ללא קונסנזוס מלא משני הצדדים.

    התוצאות ידועות מראש. חבל"ז . אנחנו צריכים לקבל מהם

    קודם כל את דרישותיהם הסופיות לסיום הסיכסוך .כדי שכולם

    ידעו, מי באמת מכשיל את השלום. אין טעם כל פעם להתחיל

    מחדש את המו"מ . הם יודעים כבר את כל התשובות שלנו .

    בלי שהם יבינו שעל כל מעשי הטרור שלהם נגדנו, הם היום

    צריכים לשלם מחיר כבד, לא יהיה שום הסכם .האיום שלנו

    צריך להיות חד וחלק . החזרת ההנהגה של אש'ף לטוניס .

    החזרת השליטה בגדה לידי הממלכה האשמית . ה"מתנחלים"

    ביו"ש יהיו שם בחזקת תושבים, אך אזרחי מדינת ישראל .

    ערביי ישראל יקבלו אצלנו מעמד של תושבים ויצביעו לפרלמנט

    בעמאן .

    אהבתי

    • בן ציון
      שורה תחתונה מה שאתה אומר, שהכי טוב היה לכמה מהמעורבים לחזור למצב במאי 67. אם איני טועה, זה בערך מה שמציע גם גיא בכור. כלומר, עזה למצרים והגדה לירדן. אני לא מתיימר לדעת את העתיד ולכן לא אביע את דעתי על מידת מעשיותו של הרעיון הזה בכלל, אך כרגע זה לא נראה כמו משהו שעומד על הפרק. נראה לך שלא-סיסי מתחשק להיות האומנת של משעל או הנייה? נראה לך שעבדאללה לא מסתפק בפלשתינים אצלו ודחוף לו להתעסק בבעלי שכם? ומה תגיד על זה ההנהגה הדמוקרטית הנבחרת של שכנינו הפלשתינים? ובנט וכל אחיו וגיסיו? נראה לי כהנחתה קצת בוטה של מאי 67 על נובמבר 2013.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        א. סיסי יוכל להתגבר על הטרור הפלסטיני-אל קאידה, ביתר קלות

        מאיתנו ובלי דוחות גולדסטון וחבריו, שזו משאת נפשו העכשוית ,

        כאשר יקבל את האחריות על רצועת עזה .

        ב. הממלכה האשמית תוכל להמשיך להתקיים בביטחה, מבלי לחשוש

        ממדינה פלשתינית שתבלע אותה , ולנו יש איתה כבר הסכם שלום .

        נכון שהנ"ל לא נמצא היום על שולחן הדיונים ,אבל מהדהד כל הזמן

        ברקע הדברים, בנחיצותו .יוכלו לשנות את שמם ל"ממלכת גדות הירדן

        הפלשתינית" .

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: