Skip to content

נשק כימי מוטל על חיפה ולאובמה לא אכפת

אוקטובר 28, 2013
איך שיצאתי אתמול בצהריים מהבית בשכונה שלי הצופה על מפרץ חיפה, הכה בי הריח. אחר כך ירדתי לשכונת הדר. שם היה הריח חזק בהרבה. כשהגעתי לספריה העירונית,  אחת הספרניות נכנסה לקריז. הריח הרס אותה. היא התחילה להתרוצץ בכל הקומה כמו ג'וק מורעל לשאול אם זה לא בא ממשהו בספריה. "הרגיעו" אותה: זה לא מהספריה. זה מבחוץ.
בערב יצאתי למסע רגלי. היה ריח בכל השכונה. ריח חזק, כימי. כשחזרתי הביתה נכנסתי לאתר של "הירוקים" שבעדם הצבעתי. אולי הם יודעים משהו על המחנק הזה. שום כלום. הם עוד מתברכים בדף הפייסבוק שלהם בתוצאות הבחירות מאמצע השבוע שעבר.
גיגלתי ומצאתי שזיהום האוויר  אמור היה להיות בינוני בגלל עניינים תחבורתיים, כמו בגוש דן ובעוד מקומות. אבל הכימיקל שהרחתי לא בא משום תחבורה. זה בא ממפעל שמייצר נשק כימי נגד תושבי הסביבה. כל היום העיניים שלי דמעו והאף דלף. הגעתי לאתר של המשרד לאיכות הסביבה שמספק, לפי הצהרתו "נתוני ניטור בזמן אמת"  הכל נכון לאתמול,  27.10 הנה הכתובת:http://www.svivaaqm.net/Default.rtl.aspx. אם מישהו יודע להסביר מה משמעות כל הנתונים המספריים המופיעים שם, זה יהיה נחמד אם יסביר לי. עד אז כל הדף הזה נראה לי ככסת"ח של מישהו.
אם היה משרד איכות סביבה ראוי לשמו הוא היה מפרסם אזהרת מסע לתושבי עירי וסביבותיה: לא לצאת מהבית בלי מסיכות.
היום נמשך  הסירחון. בפוקס גיליתי מי אחראי. כשיצאתי בבוקר להשקות בגן, הייתי בטוח שהשכנים עסוקים באפייה מסחרית של עוגות, ואז זה בא לי: לא דובים ולא יער, לא שכנים ולא עוגות. זה בדיוק אותו ריח שליווה אותי אתמול כל היום ובכל רחבי העיר. לא יתכן שכל העיר עסוקה בו זמנית ובמשך כל היממה באפיית עוגות.
הבנתי שהריח הזה עתיד ללוות אותי כל עוד תנשוב לעברי רוח מזרחית מן המפרץ. לעומת זאת, משוחררות כרגע מן הריח המחריד הזה כמה קריות במפרץ שבדרך כלל הן אלה שמקבלות אותו, כי הן נמצאות מצפון מזרח לאזור התעשייתי, ורוב הזמן הרוחות אצלנו דרומיות-מערביות. כלומר, אני מקבל עכשיו את האוויר שברוב ימות השנה נושמים בקרית אתא. יצא לי להיות שם כמה פעמים בשעות הערב, ולא הבנתי איך אנשים מסכימים לגור במקום ההוא.
האמת, כבר אתמול היה מרכיב בריח שהיה לי מוכר, ואני מתבייש שלא עמדתי עליו מיד, כי עוגות כבר אפיתי די הרבה בחיים.
מיד מיהרתי וקראתי מה כתוב על אריזה של שקית של אבקת אפיה ומה היא מכילה: סודיום ביקרבונט, שזה נתרן דו פחמני, וחומר שנקרא סודיום פירופוספט.
חיפשתי גם בוויקי, ומצאתי עוד שורה של חומרים שמוצאים באבקות האלה: סידן זרחתי, חומצת לימון וקלציום אלומיניום פוספט (מכיוון שיש אנשים שרגישים לאלומיניום, יש אבקות אפיה המשוחררות מהמרכיב הזה). עוד גיליתי שהמרכיב הנקרא על עטיפת האבקה סודיום פירופוספט מתקבל מריאקציה של נתרן פחמני (סודיום קרבונט) עם חומצה זרחתית (H3PO4), והוא לא רק מרכיב עיקרי באבקות אפיה ובקמח תופח, אלא גם בעיבוד תפוחי אדמה, שימורי דגים ובייצור משקאות קלים (הבועות. הפירופוספט יוצר את הבועות – דו-תחמוצת הפחמן – והנתרן הדו פחמני משחרר אותן).
אבל זה לא הכל: מהחומצה הזרחתית מכינים גם גפרורים, וכמובן פצצות זרחן הנחשבות כנשק כימי לכל דבר ועניין.
כמו כן מכינים מהחומצה הזרחתית כמויות אדירות של דשנים כימיים. אם אתם נוסעים בלילות בכביש החוף, למשל, בתוך ערפל מסריח ביותר – זה מה שאתם נושמים. חומצה זרחתית שנמצאת בדשנים החקלאיים. נשק כימי לכל דבר ועניין.
הנזקים, גם כששותים משקאות קלים: בריחת סידן, אבנים בכליות, כאבי ראש, הזדקנות מהירה.
עכשיו היתה העבודה קלה. הקשתי בגוגל "זיהום אוויר, מפרץ חיפה, חומצה זרחתית", ומה קיבלתי?
חיפה כימיקלים. כי"ל.
אחת ממאה החברות הישראליות הגדולות לפי דן אנד ברדסטייט. נמצאת בבעלותו של ג'ולס טראמפ, יהודי ממוצא דרום-אפריקאי. הוא קנה אותה מידי אריה גנגר, שמצידו קנה אותה בזמנו מהמדינה בזכות קירבתו למי שהיה שר התעשיה, ואחר כך גם ראש הממשלה, אריאל שרון.
לפי בדיקת מבקרת המדינה המנוחה מרים בן פורת, הפסידה המדינה 40 מיליון דולר על מכירת החברה. 52% ממניות כי"ל מוחזקות על ידי "החברה לישראל" שבבעלות האחים עופר. בחצי השנה הראשונה של 2013 הסתכמו מכירות החברה ב-3.41 מיליארד דולר, והרווח הנקי, אחרי מס, היה 622 מיליון דולר.
עד לפני עשור היה המפעל של חיפה כימיקלים בשטח "אקס טריטוריאלי". כמה מפעלים נמצאו שם, במרכז המפרץ, בשטח שלא היה שייך לעיריית חיפה ולא לעיריות או למועצות של הקריות. בעלי המפעלים האלה טענו במשך שנים שחוקי הגנת הסביבה של הרשויות המקומיות אינם מחייבים אותם, ונהגו בהתאם: הרעילו את הסביבה, כולל נחל הקישון, חופשי על הבאר. ב-2003 הוחלט שהשטח "המת" הזה יהיה באחריות עיריית חיפה. אך לפי ריחו של האוויר אתמול והיום, כלום לא השתנה. כי"ל עדיין מרעילים את האוויר חופשי על הבאר.
אז לידיעת הספרנית מפבזנר שהתרוצצה אתמול כג'וק מורעל: זה בגלל שחיפה כימיקלים אופים אותנו בעודפים של חומצה זרחתית שנודפים להם מהארובות.
הכל כמובן בחסות המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה.
אז מי זה בשאר אסאד ומהו המשטר הסורי, לעומת מה שעושים לנו ראש העיר של חיפה והחברים הטובים שלו, הטייקונים של המפרץ. נשק כימי בלי הכרה מקרית טבעון ועד טירת הכרמל, מעוספיה ועד עכו, ולנשיא אובמה לא אכפת. הוא לא מאיים על יהב בטילי טומהאוק. בסוף נצטרך לסמוך על הטילים האיראניים של החיזבאללה. כי בדרכי שלום, לא נראה לי שזה ילך.
מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. מאחר וגוויעה בחנק בבית חולים כתוצאה מזיהום אוויר פחות סקסי ממוות בתאונת דרכים, למרות שכמות אלה שיצאה נשמתם כתוצאה מזיהום אוויר גדול בהרבה ממוות בתאונות, פטירה מחנק צריך יחסי ציבור טובים יותר.

    אהבתי

    • הלוואי שיחסי ציבור היתה הבעיה. אין שום מפלגה במועצת העיריה שלוחמת בתאונות דרכים,והנה, יש מפלגה מיוחדת לענייני חנק, הירוקים, ועוד כמה שעושות יחסי ציבור לתחום – וכלום. יכול להיות שאם היו עורכים מדי פעם קומזיץ סוער בדיוק מדרום מערב לבית של ראש העיר, ושמים באש קצת פלסטיקים במקום תפוחי אדמה, הוא ועוד כמה טייקונים, ונותנים להם לנשום בעצמם מה שהם נותנים לנו לנשום זה היה עוזר. כי הם הרי גרים בצד הנכון של הכרמל, מוגנים יחסית.

      אהבתי

  2. בתגובה שלי התייחסתי לכל הארץ, ולדעתי כל תאונה שמסוקרת יומיום מעלה את הנושא לתודעה, גם בלי 'אור ירוק'. האמת שהתודעה לאקולוגיה עלתה למודעות בשנים האחרונות בצורה רצינית. אבל צילומי גיססה כתוצאה מזיהום אוויר היו עושים יותר מכל דבר אחר, מאחר וכל אדם חוטף את מנת הרעל שלו, או מהתעשיה או מרכב, ולא יכול להגיד 'לי זה לא יקרה'.

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: