הגרעין האיראני: חמינאי ורוחאני לא רוצים לגמור כמו קדאפי

הכי טוב בלי אשליות.

ובלי חששות מיותרים.

לרגל תאריכי "החגים" עברנו קורס באשליות. למשל האשליה ששררה בזמנו (גם אצלי), שבגלל שיאסר ערפאת מדבר באוסלו באנגלית על "שלום של אמיצים", אין צורך  להתחשב בדבריו בערבית במסגד ביוהנסבורג, אודות ההסכם השקרני שחתם ברוב פיקחותו מול הציונים, הסכם  שמצווה מאללה להפר אותו בשעת הכושר הראשונה.

והנה, לימים התברר (גם לי), שכאשר אוייב (עם אויבים מדברים על שלום) מדבר על שלום ובאותה עת מדבר על מלחמה, יש להאמין לדיבור על מלחמה. ולמה? כי מדיבור על מלחמה אין לאוייב מה להרוויח (הוא מעמיד אותנו בכוננות, וחשיפת כוונותיו עלולה  לסכל את המהלך המדיני המטעה שלו), ולכן זו האמת . ואילו מהדיבור על שלום הוא מקווה להרוויח (זמן, רצון טוב, ויתורים, הטעייה) ולכן זה שקר.

השקר הפלשתיני יצא לאור באוקטובר 2000. מה שנקרא האינתיפאדה השנייה. לבסוף היו הפלשתינים המפסידים העיקריים ממעשה הרמייה שלהם. תשאלו את אבו-מאזן.

מקרה אופייני של בור כרה ובו נפל. מקרה מובהק של צדק היסטורי.  לא הפעם הראשונה שזה קורה לאחינו הפלשתינים.

כאשר המשטר האיראני שולח לנו ברכת "שנה טובה" ובערך באותה שעה, הכתובת על הטילים שסוקר הנשיא האיראני במצעד צבאי בטהראן מדברת על השמדת ישראל, יש להאמין למה שכתוב על הטילים.

*****

אז נא בלי אשליות מול איראן "החדשה".

המדיניות החדשה של חסן רוחאני לא באה לעולם משום שהאיראנים נעשו רודפי שלום.

בדיוק כמו שבשאר אל אסאד לא החליט לוותר על הנשק הכימי שלו בגלל שהשתכנע  לפתע מהנימוקים ההגיוניים של ולדימיר  פוטין.

האיראנים לא נואשו  משאיפתם להשתלט על המזרח התיכון כשלב ראשון לקראת ההשתלטות על העולם. הם עדיין חושבים שארה"ב היא השטן הגדול וישראל היא השטן הקטן. הם עדיין חושבים שישראל היא כתם על המפה שיש למחות אותו.

הסמל של משמרות המהפכה: רובה מונף על רקע הגלובוס

בסמל של משמרות המהפכה מופיע רובה המונף על רקע הגלובוס. בסמל של החיזבאללה מופיע הגלובוס מתחת לרובה המונף. הייאטוללה משכיני, מי שהיה יו"ר  יו"ר מועצת  המומחים של המהפכה, הודיע במפורש: "מטרת המהפכה (האיסלאמית) היא לכפות את הקוראן על העולם כולו." בינתיים מנופפים בפאתווה של הייאטוללה חמינאי נגד החזקת נשק גרעיני, אבל קבלו את דעתו של  הייאטוללה מוחסן גארביאן, אשר טען כי על פי ההלכה האיסלאמית  "כאשר העולם חמוש בכלי נשק גרעיניים, מותר להשתמש בכלי נשק כאלה כדי לעמוד מול האיום הזה". 

*****

האיראנים החליטו על המדיניות החדשה מאונס. בגלל הסנקציות הבינלאומיות. המשטר  השיעי בטהראן עומד על עברי פי פחת. הכלכלה בפני התמוטטות.

אבל אסור להתבלבל:

הסנקציות האלה רק הביאו את האיראנים  לשולחן המשא והמתן.

הסנקציות הכלכליות, לא הן שעצרו את הפצצה האיראנית.

מה שעצר את הפצצה הוא קודם כל הקו האדום ששירטט בנימין נתניהו על הפוסטר  מעל הדוכן באו"ם לפני שנה. ושנית, דבריו של נשיא ארצות הברית שארצו לא תסכים לקיומו של נשק גרעיני בידי איראן.

האיום של נתניהו ושר הביטחון היוצא שלו, אהוד ברק, הוא שהביא להגברת הסנקציות על איראן. היום מודים בזה כולם. והוא גם זה שהביא לכך שהאיראנים נזהרו שלא לעבור את הקו האדום בדרך להרכבת פצצה. עובדה: אין להם פצצה. 

המאבק על הגרעין האיראני הוא קודם כל משחק ישראל-איראני. לא מדובר פה בהתנפחות יומרנית. מדובר בעובדות. היה נחמד לחשוב שהגרעין האיראני אינו בעיקרו בעיה ישראלית. אבל הוא כן. יש רק משטר אחד בעולם המאיים על מדינה אחרת בהשמדה. יש רק מדינה אחת בעולם שמאיימים עליה בהשמדה.

הניסיונות של בכירים אמריקאים וישראלים ועיתונים ישראלים להפחית מערך האיומים של נתניהו וברק בשעתו; לתאר את המשטר האיראני כרציונאלי; להסביר שישראל אינה מסוגלת לעצור את הגרעין האיראני, ולכן אין באיומים של נתניהו את ברק ולא כלום – כל אלה לא הועילו.

כי האיראנים עצמם לא קנו את ניסיונות ההרגעה המוזרים האלה. הם נזהרו מאוד שלא להגיע לפצצה. עובדה.

עשרות מדינות בעולם קנו את האיום הישראלי והטילו על איראן סנקציות חמורות. האיראנים לא עברו את הקו האדום ולא הגיעו לפצצה בגלל האיום של נתניהו.

אבל ממש הערב שמעתי את הפרשן הפוליטי של ערוץ 10, רביב דרוקר, טוען שהאקדח של נתניהו ריק מכדורים. באיום שלו אין ממש. כמה טיפש אפשר להיות? או עיוור? או שקרן?

נשיא חדש חסן רוחאני: סוכן של מי היה אחמדינג'אד?

ובאותה רוח, ממש היום קראתי את הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות", נחום ברנע, מסביר לקוראיו, שהלקח של אובמה מהסכמתה של סוריה להתפרק מנשקה הכימי (שאותו הוא יחיל גם על המדיניות כלפי איראן), הוא שהישג הזה מקורו במאמץ הדיפלומטי ולא באיום בהפעלת כוח. ממש צירוף מקרים ממוזל ביותר, הוא, אם כך, שהסכמתה של סוריה להתפרק מהנשק הכימי הגיעה רק אחרי שאובמה הביע נכונות ראשונה ויחידה לבצע תקיפת טילים תלת-יומית נגד סוריה. איזה מזליקו אובמה. כמה טיפש אפשר להיות? או עיוור? או שקרן?

*****

האיראנים  יודעים  היטב שלישראל ולנתניהו אין ברירה אלא לתקוף, ברגע שהם ייגשו להרכבת הפצצה.

לא מדובר בסוג של הבנה רציונלית מצידם.

מדובר בידע המגיע מרובד בסיסי הרבה יותר של ההכרה האנושית.

מדובר באינסטינקט הבסיסי ביותר.

אינסטינקט הקיום.

האיראנים רציניים מאוד ברצון שלהם להשמיד את ישראל.

הם יודעים שנתניהו מכיר ברצינותם. ולכן  אין לו ברירה אלא לתקוף, אם הם ינסו להתארגן בפועל על נשק גרעיני.

איך הם יודעים? כי הם היו נוהגים בדיוק כך.  אילו מדינה המאיימת על ארצם בהשמדה היתה מצטיידת בנשק גרעיני, לא היתה להם ברירה אלא לתקוף אותה.

לכן אין להם ספק שמה שהיו הם עושים, יעשה גם נתניהו.

וזה מה שהיה עושה כל ראש מדינה שפוי בדעתו, שלא איבד את רצון הקיום. כולל כל אלה שישבו באו"ם ומחאו כפיים  כמטומטמים למשמע נאומו של חסן רוחאני.

*****

המנהיג הדתי של איראן, עלי חמינאי, לא בישל את בחירתו של רוחאני "המתון", בגלל שהוא נואש מחלום ההשתלטות האיסלאמי על הגלובוס.

רוחאני לא התנער ממדיניותו של קודמו בתפקיד, מחמוד אחמדינג'אד, ולא כינה אותו "סוכן" (של מי? של השטן, כפי שטוען האייטוללה יאזדי?) משום שהוא ויתר על פצצת הגרעין האיראנית.

המשחק שלהם שקוף וברור .

הם רוצים שיתאפשר לאיראן להמשיך להיות מדינת סף גרעינית – בלי שהמשך השלטון של משטר ההאייטוללות יעמוד בסכנה.

כלומר: גם שיוסרו הסנקציות, וגם שיתאפשר להם להימצא, עדיין, במרחק של מהלך אחד מהרכבת הפצצה.

הם עצמם לא סובלים מהסנקציות, כמובן. העלית השלטת, הדתית/צבאית/כלכלית/פוליטית/תקשורתית, של איראן מפוצצת בכסף. שלמונים ושוחד, דמי סחיטה ושחיתות, בונוסים וסתם משכורות שמנות וחשבון הוצאות כנהוג באליטות.

סביר שחלק מהם אפילו מתעשרים יותר מהרגיל כתוצאה מהסנקציות.

מועמר קדאפי בידי ההמון: סיוט של כל רודן

אבל העם האיראני סובל. אבטלה של 20%. אינפלציה של 80% בשנתו האחרונה של אחמדינג'אד. הפסדים של מאות מיליארדים בגלל הירידות במכירת הנפט.  עוד ועוד נרקומנים במדינה שגם כך מחזיקה בשיא העולמי בתחום (לא סטלנים קלילים  של גראס וחשיש, אלא אנשים שבורים מאופיום והרואין). שני אנשים בממוצע יומי שנתלים על מנופים יפאניים בתור מופת של צדק שיעי.

אם יש דבר המפחיד משטר רודני כזה אפילו  יותר מהאיומים של נתניהו, הרי זה זעמו של העם שלהם עצמם. מהזעם הזה לא תציל אותם גם פצצה גרעינית.

אומרים שבתחום הגרעיני למד המשטר האיראני את הלקח של מועמר קדאפי. הקולונל הלובי הסכים להתפרק מהנשק הגרעיני – והפסיד את השלטון ואת חייו.

אבל מתברר שהדיקטטורים של טהראן, כמו כל דיקטטור במזרח התיכון, למדו מהמקרה של קדאפי לקח אחר לגמרי:

כמה קצרה  יכולה להיות הדרך מכס השלטון אל מקום הלינץ'. כמה מועט הזמן העובר בין היותך שליט כל יכול, ובין השעה שבה מסתער עליך ההמון הנזעם וחסר הכל ועושה בך שמות.

תמונת פניו שטופי הדם של קדאפי היא חלום הבלהות שמטריד כבר כמעט שנתיים את שנתו של כל רודן במזרח התיכון.

לכן הם מעדיפים מו"מ נחפז עם ארה"ב והמערב להסרת הסנקציות, אפילו על חשבון ויתור (לפחות זמני) על חלום הגרעין וההשתלטות על העולם. לקח ב' מנפילת קדאפי גובר על לקח א'.

העם האיראני הוא הסדן שמתחת. אם יונף הפטיש מעל  ייאלץ המשטר האיסלמי של איראן לסגת מהחלום האימפריאלי הגרעיני שלו – או להישבר לרסיסים.