Skip to content

נאום אובמה באו"ם: בוקר טוב עולם, הנשיא התחיל לשחות בחומר

ספטמבר 25, 2013

שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם עוד בשבוע שעבר שהנשיא האמריקאי ברק אובמה מתחיל להראות סימני פיכחון. הפוליטיקאי מתחיל סוף סוף לבצבץ מתחת לפרופסור, ואלה הן חדשות טובות מאוד לעולם שבו אנו חיים.

כי פרופסור בעל אידיאות ואידיאלים זה יפה מאוד – לאוניברסיטה.

בראש המעצמה הגדולה בעולם, עדיף פוליטיקאי.

אחרי ש"הוביל מאחור" (זאת אומרת די נגרר) במצרים, בלוב ובמשך שנתיים וחצי גם בסוריה, הודיע אובמה שבדעתו לעבור למושב הקדמי, דהיינו לפעול בכוח צבאי נגד סוריה, בעקבות הטבח הכימי שערך בשאר אסאד בבני עמו ב-21 באוגוסט.

זה מה שהוביל לבהלה הסורית-איראנית-רוסית, ובעקבות כך לפעולה מיידית: ההסכם לפירוק הנשק הכימי שבידי אסאד. ומן הראיון שהעניק הנשיא לרשת ABC בשבוע שעבר כבר ניתן היה להבין שהוא יודע מה בדיוק קרה פה. היתה זו הנכונות שלו להפעלת כוח, שהביאה להסכם המבורך (אם יקויים).

ובנאום שנשא אתמול אובמה באו"ם כבר אפשר למצוא ראיות רבות עד כדי הוכחה:

לפנינו אובמה חדש.

כמעט חמש שנים נשא אובמה בתואר הנשיא האמריקאי. אבל אתמול הוא התיישב בכיסא. בנאום של אתמול כבר מקופלת הבנה ריאלית של התפקיד שהוא נושא.

עדיין לא לגמרי. הפרופסור עדיין שם. נלחם על מאחזיו האחרונים. עדיין מסרב לתת לפוליטיקאי את המושכות עד תום. עדיין מסרבל את הניסוחים, מתמרח בהגיגים, מברבר, משתפך, מעגל פינות.

אבל נמצא באופן ברור בנסיגה.

DSCF6315

נשיא אובמה באו"ם: עדיפות לדרכי שלום

(אובמה אינו היחיד שזה קורה לו. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא בתואר כמה שנים לפני שהתיישב בפועל בכיסא והחל למלא את התפקיד. ההתחלה היתה בנאום בר אילן, וההמשך בהסכמה למו"מ הנוכחי מול הפלשתינים).

*****

בנאום אתמול קבר אובמה קבורת חמור המון תיאוריות מפוצלחות של כל מיני פרשנים אימפרסיוניסטים. חוץ מהקדמה קצרה וסיומת ארוכה, היה עיקרו של הנאום מוקדש למזרח התיכון ("וצפון אפריקה", כפי שהנשיא הקפיד להוסיף מדי פעם בשביל לבלבל את האויב). וגם ההקדמה והסיומת היו זרועות בדוגמאות ובהתייחסויות לאזור הזה.

אובמה לא הותיר שום ספק באשר לעניינו המרכזי והעיקרי בפוליטיקה העולמית. היום ובטווח הנראה לעין.

האם זכורה לכם עדיין האיגרת שכתב הפרשן-על מה"ניו-יורק טיימס," (התפרסמה במלואה ב"הארץ") תומאס ל. פרידמן בנובמבר אשתקד לידידיו הישראלים, בדבר "הנשיא שלו" שאין לבלבל לו יותר את המוח בעניינים הקטנוניים של המזרח התיכון וישראל, יען כי "הוא עסוק"? ובעקבות זאת כל מיני קשקשת וברברת בעיתונים המקומיים שלנו, כולל הפרשן הבכיר של "ידיעות אחרונות" שהעריך כי השנה (2013) יגמור הנשיא כמה עניינים קטנים שנשארו לו במזה"ת כדי שכבר ב-2014 יוכל להתפנות למזרח הרחוק? ועוד כל מיני הולכי-בתלם ב"הארץ" וב"אל-מוניטור" ועוד?

ובכן, מכל זה השאיר נאומו של אובמה אתמול ערימות קטנות של לא-חשוב-מה.

ועל הדרך הוריד הנאום לאותם תהומות חשוכים גם את התיאוריה החדשנית יותר מתוצרת אותה אסכולה (תואר מכובד המאגד את אלה הניזונים זה משייריו של זה), על זה שאנחנו הולכים לחיות עכשיו בעולם רב-מעצמתי…רב-קוטבי…כוחות חשובים חדשים…לא עוד מונופול אמריקאי…פוטין במקום אובמה בתור השריף של הכפר הגלובלי…

ושאר השטויות המקננות בכל האזור המשתרע מה"ניו-יורק טיימס" ועד "הארץ", מ"אל-מוניטור" ועד ל"סופשבוע". סברות-כרס  והבלים גמורים של מי שמתיימרים להסביר לנו מה קורה בכפר הגלובלי, בלי שידעו את ההבדל בין תמ"ג לנפש ובין סרט של פליני. ורק לחשוב שאנשים ממש לא טיפשים כמו המו"לים של כלי התקשורת האלה משלמים למישהו משכורת על ההגיגים האלה, המתבדים מהיום למחר (אם כי, פעם, כשיהיה לי זמן, אנסה להסביר פה מדוע המו"לים האלה חושבים שזה די מחוכם מצידם לתחזק פרשנדתות שמבלבלים את המוח לקוראים).

*****

ועכשיו מבחר ציטטות מהנאום. בעיקר תובנות של הנשיא האמריקאי על מה שקרה בסוריה, על כוונתו להפעיל כוח צבאי, ועל התפקיד שמילאו וממלאות רוסיה ואיראן.

"בעלי בריתו המסורתיים של אסאד תמכו בו, נסמכים על עקרונות של ריבונות כדי לגונן על משטרו. וב-21 באוגוסט המשטר תקף בנשקים כימיים והרג יותר מ-1,000 אזרחים, כולל מאות ילדים".

האשמה ברורה גם כלפי "בעלי הברית המסורתיים", רוסיה ואיראן.

ומה יש לאובמה לומר על הסורים והרוסים הממשיכים לטעון שלא משטרו של אסאד, אלא המורדים, הם שהשתמשו בנשק הכימי?

"זהו עלבון להיגיון האנושי וללגיטימיות של ארגון זה (האו"ם) לרמוז כי כל אחד אחר,  מלבד המשטר (של אסאד) אחראי לאותה מתקפה (כימית).

נראה למישהו שאובמה מתייחס לרוסיה של פוטין, זו התומכת במשטרו הרצחני של אסאד, והמעליבה את האינטליגנציה בטיעוניה המוזרים, כאל שותף אפשרי בניהולו של הכפר הגלובלי?

*****

מה על האו"ם לעשות במקרה כזה, שבו מופרים כל הכללים המקובלים והחוק הבינלאומי הנוגע להפעלתם של נשקים אסורים?

הנה העיקרון המנחה את אובמה ואת ארה"ב בגשתו לטיפול במשטר כמו זה של אסאד:

"ביחס לסוריה, אנו מאמינים כי, בתור נקודת פתיחה, הקהיליה הבינלאומית חייבת לכפות את האיסור על שימוש בנשקים כימיים. כאשר הצהרתי כי בכוונתי  להורות על מתקפה מוגבלת נגד משטרו של אסאד בתגובה לשימוש הבלתי נסלח בנשקים כימיים, לא עשיתי זאת בקלות דעת. עשיתי זאת כי האמנתי שזה נובע מהאינטרסים של הביטחון הלאומי האמריקאי, ומעניינו של העולם הדבר, לכפות איסור שמקורותיו קודמים אף לארגון האומות המאוחדות עצמו." 

איזה תפקיד מילא האיום הצבאי האמריקאי על סוריה?

"ועכשיו, ידוע לי כי מיד בעקבות המתקפה (הכימית) היו מי שעוררו סימני שאלה אף על הלגיטימיות של מכה מוגבלת (אמריקאית) נגד אסאד, בהעדר היתר ברור מטעם מועצת הביטחון של האו"ם. אך ללא איום צבאי ברור, לא היה כל אות וסימן לכך שמועצת הביטחון מוכנה לפעולה כלשהי."

ועוד באותו עניין:

"ועכשיו, חייבת להתקבל החלטה ברורה של מועצת הביטחון, שתבטיח כי משטרו של אסאד יקיים את התחייבויותיו. ואם הוא ייכשל בכך – חייבות להיות לכך תוצאות. אם איננו יכולים להסכים על כך, כי אז תהיה זו הוכחה שהאו"ם אינו יכול להביא לקיומם של החוקים הבינלאומיים הבסיסיים ביותר."

בהחלט דיבורים של פוליטיקאי נחוש, המוכן להפעיל כוח. לא עוד פרופסור מפוזר.

ובעניין הסכם בסוריה ועתידו של אסאד:

"אינני מאמין שפעולה צבאית של מי שפועלים בתוך סוריה או מחוצה לה תוכל להשיג שלום בר קיימא. גם איני מאמין שארה"ב או כל אומה אחרת תקבע מי ישלוט בסוריה. זאת צריך לקבוע העם הסורי.

ועם זאת, שליט הטובח את אזרחיו והורג ילדים בנשק כימי אינו יכול לזכות באופן לגיטימי בהנהגתה של ארץ  פגועה ומרוסקת שכזאת. הרעיון שסוריה יכולה לחזור, כך או אחרת, לסטאטוס-קוו שקדם למלחמה הוא הזוי. הגיע הזמן שרוסיה ואיראן יבינו  כי התעקשות על המשך שלטונו של אסאד תוביל במישרין  לתוצאה שהן חוששות ממנה: מתן חופש פעולה הולך וגובר לכוחות קיצוניים. ומאידך, אלה מאיתנו הממשיכים לתמוך בכוחות המתונים צריכים לשכנע אותם שהעם הסורי אינו יכול לעמוד בקריסת מוסדות המדינה, ושהסכם פוליטי אינו יכול להתעלם מהחששות הלגיטימיים ומדאגתם לעתיד של העלאווים ומיעוטים אחרים". 

הדברים ברורים מאוד. אובמה מכוון את דבריו כלפי התבטאויות שנשמעו בעיקר מכיוונה של רוסיה, כאילו ההסכם לפירוק הנשק הכימי עומד להבטיח את עתידו של אסאד כשליטה של סוריה. הנשיא האמריקאי מבהיר במילים הצלולות ביותר: אסאד איבד את הלגיטימיות שלו. מי שטובח ילדים בנשק כימי, אינו יכול לשקם מדינה מרוסקת. ההסכם על פירוק הנשק הכימי אינו עומד להבטיח את עתידו של אסאד כשליטה של סוריה. אולי להיפך.

ההסכם האפשרי על עתידה של סוריה לפי אובמה:  אסאד ילך. הגורמים האיסלאמיים הקיצוניים שלוחמים נגדו ינוטרלו. יהיה הסכם שידאג לשלומם ולזכויותיהם של העלוואים והמיעוטים האחרים (בעיקר נוצרים, דרוזים וכורדים) בסוריה.

*****

ולבסוף, אובמה מוכיח שהוא מודע לביקורת שנמתחה בין בעלות בריתה של ארה"ב באזור עליו ועל מדיניותו.

זה מה שהוא אומר:

"הרשו לי לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להתוות את קווי המדיניות האמריקאית כלפי המזרח התיכון וצפון אפריקה בשארית תקופת נשיאותי. ארה"ב  תהיה מוכנה להשתמש בכל מרכיבי כוחה, כולל עוצמתה הצבאית, כדי להבטיח את האינטרסים הבסיסיים שלנו באזור. אנו נעמוד מול כל איום חיצוני על בעלי בריתנו ושותפינו, כפי שעשינו במלחמת המפרץ (בעקבות הפלישה העיראקית לכוויית) אנו נבטיח את הזרימה החופשית של הנפט והגז מהאזור לעולם. אף שארה"ב מקטינה בהתמדה את תלותה בנפט מיובא, העולם עדיין תלוי במלאי הנפט של האזור, והפרעה רצינית לאספקת הנפט עלולה לערער את יציבות הכלכלה העולמית.

בדעתנו להכות ברשתות הטירור המאיימות על עמנו…ולבסוף, לא נסבול פיתוח או שימוש של כל נשק של השמדה המונית. כפי שהתייחסנו לשימוש בנשק כימי בסוריה כאל איום על הביטחון הלאומי האמריקאי, אנו מתנגדים לפיתוח של נשק גרעיני העלול לעורר מירוץ חימוש גרעיני באזור ולחתור תחת המדיניות של אי הפצת נשק גרעיני."

וכן, ברור שאובמה אמר כי "ארה"ב מעדיפה לפתור בדרכי שלום את חששותיה מפני הגרעין האיראני".

אלא שעכשיו, אחרי ההתפתחות האחרונה בסוריה, המנהיג הרוחני עלי חמינאי והנשיא חסן  רוחאני מבינים למה מתכוון אובמה כשהוא אומר "מעדיפה".

לפתע מתברר, שכאשר הפרופסור הופך פוליטיקאי, יש מגוון אפשרויות.

*****

על נושאים נוספים בנאומו של אובמה, כולל התייחסותו המעניינת לארה"ב כ"אימפריה", אכתוב בסידרת הרשומות על "עלייתה ונפילתה (?)" של האימפריה האמריקאית.

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

3 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    לא מזמן שמתי את ראשי בכפי וטענתי שאובמה יתקוף ,הוא

    הגדיל לעשות והפך את הדיפלומטיה לאפקטיבית .עכשיו הם

    בפניקה, רוהני כבר לא רק פוליטיקאי, הוא יודע גם היסטוריה ,

    מגנה את השוואה וכל רצח שהוא. עכשיו הוא גם ידע את

    תולדות עם ישראל וחזרתו למולדתו ההיסטורית. ושחזרתו

    היא לא על חשבון עם אחר,אלא להפך העם האחר,הוא שפלש

    למקום לא לו .אולי גם יסכים שהסיפור ,שהנביא מוחמד עלה

    מירושלים לשמיים על הסוס "אל-בוראק" הוא סיפור דיפלומטי,

    כדי לתת למוסלמים, דריסת רגל במקום המקודש קודם כל לנו,

    סיפור לילדים מאגדות ,אלף לילה ולילה .ויגיעו אלינו ימות

    המשיח. כמו שנאמר "מעז יצא מתוק" , אמן .

    אהבתי

  2. זכור שהשבתי לך בשעתו שהקאובוי רוכב לעבר השקיעה בלי שתהיה יריה במערבון. יצא לו טוב במקרה. הוא בעצמו לא הבין עד כמה נבהלו הסורים והרוסים מהאיום שלו. אתה צודק כמובן באשר לתוקפו של הסיפור על מוחמד ועלייתו לשמיים, שכלל לא מיוחס בקוראן לירושלים. המסגד שהוקם על הר הבית נקרא המסגד שבקצה ("אל אקצה") כדי לקשור את ירושלים לסיפור אחרי כיבושה על ידי החליף עומר.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      עכשיו אסור לאובמה להרפות את הלחץ ,אחרת הכל

      יתמסמס כלא היה ,הם מחכים לזה .בינתיים מי שמותש

      זו אירן ואנו רואים שוב, מי שימצמץ ראשון יפסיד .

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: