Skip to content

שקיעתה ונפילתה? (1) האימפריה האמריקאית והאימפריה הרומית

ספטמבר 23, 2013

ראו עיני, אוזני שומעות,

אומות קמות, אומות נופלות,

ורק האהבה יסוד עולם היא.

ולעבדכם שפה נמסר,

לומר בקול ברור וקר,

שאין תקווה, הכל נגמר,

זה סוף הדרך.

(ליאונרד כהן, העתיד)

מקורה של כותרת  העל של הסידרה הזאת, "שקיעתה ונפילתה" הוא כמובן בספרו הידוע של ההיסטוריון האנגלי בן המאה ה-18, אדוארד גיבון, "שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית" (The Decline and Fall of the Roman Empire).

ואילו סימן השאלה שמלווה את הכותרת, מקורו בכך שבניגוד לרבים מאוד הסבורים, במידות שונות של ודאות, שזהו אומנם התהליך שלו אנחנו עדים – כלומר, שקיעתה ונפילתה של האימפריה האמריקאית – אני כלל איני בטוח שזה מה שקורה.

גם איני מוכן להתחייב שעד לסוף כתיבתה של הסידרה הזאת תימצא תשובה חד משמעית לשאלה המוצבת כאן.

קוראי הוותיקים הרי מכירים כבר את רתיעתי הכפייתית מפני התנבאויות ויומרות בקשר לידיעת העתיד. כל מה שאני מוכן להתחייב לו, הוא להציג ככל האפשר ביושר ובאחריות את עיקרי העובדות והשיקולים, לפזר אי-בהירויות, לחשוף לא מעט שקרים מוסכמים וסברות כרס. ואני מקווה גם, לפזר אשליות מצד אחד, ומצד שני – לחשוף כערכם איומים ריקים מתוכן.

רוב גדול של אלה היודעים לספר לנו כבר עכשיו שהאימפריה האמריקאית מתמוטטת בימים אלה לנגד עינינו הבוהות ומאבדת את כוחה, הם מסוג ההיסטוריונים דה-לה-שמעטע. זאת אומרת תערובת של  WISHFUL THINKERS,  תיאורטיקנים אידיאולוגיסטים, ויותר מכל – אימפרסיוניסטים.

הזרם האימפרסיוניסטי בציור נולד כידוע כתוצאה מחששם של ציירי אמצע המאה ה-19 מפני המצאת המצלמה באותה תקופה,  שהם סברו  כי היא עומדת לקפח את פרנסתם העיקרית כציירי פורטרטים ונופים, וניסו להקדים תרופה למכה: להפוך את אמנות הציור מתיאור נאמן של המציאות, לתיאור משוער של רשמיהם שלהם מן המציאות הזאת. ומכאן המילה אימפרסיוניזם – התרשמות עם איזם. קצת אמנות והרבה אידיאולוגיה (משם הספיקה אמנות הציור להדרדר למחוזות גרועים אף יותר, מבחינת המעורבות האידיאולוגית והדלילות האמנותית, כמו אקספרסיוניזם, מופשט וכן הלאה, אך זה כבר לא ענייננו כאן).

הפרשנות הפוליטית-היסטורית האימפרסיוניסטית  רווחת כמובן במיוחד באקדמיה ובעיתונות השמאליברלית, שיש להן דעה טובה מאוד על עצמן. בעיתון "הארץ", למשל, הם מתיימרים לפנות ל"אנשים חושבים". ואילו בבלוגוספירה נמצא כאלה מביניהם המתיימרים להציל אותנו מפני הטיפשות. אך בפועל מדובר בארחי-פרחי של כנסיית השכל והשמאל המדומה, עוסקים זעירים בהתאמות בין אידיאולוגיה מעופשת ובין הצרכים הפוליטיים של הספונסרים, התאמות המחייבות לא פעם מבנים לשוניים מרהיבים  – אך רופפים מאוד מן הבחינה הלוגית.

בדיוק כמו הציור האימפרסיוניסטי, עוסקת גם הפרשנות ההיסטורית-פוליטית מן הסוג הזה לא בעובדות המציאות, אלא ברשמים המטושטשים והמעורפלים של  סוכניה. למותר לציין כי גם בימין הקיצוני מוצאים לא מעט מן  הזן הזה – ואכן, גם שם תמצאו מי שמתנבאים בכיף ובהחלטיות אודות אובדנה הוודאי של האימפריה האמריקאית.

לעתים קרובות מאוד ובשלל עניינים נמצא  השקה והקבלה בין השמאל המדומה ובין הימין הקיצוני ופרשניהם, שהעיסוק בעובדות הוא מתחת לכבודם ולמעמדם של אלה גם אלה.

*****

הניסיון להשוות בין מה שאירע בזמנו לאימפריה הרומית, ובין מה שקורה או לא לאימפריה האמריקאית בת זמננו, הוא ממש מתבקש. אני מתייחס כאן לאימפריה הרומית המערבית הקדומה – זאת שהתמוטטה בעצם במאה החמישית לספירה, ואחת מבין שלוש האימפריות הרומיות הידועות (תאומתה של האימפריה הרומית המערבית, היתה האימפריה הביזנטית שנפלה מידי העותמנים במאה ה-15. ואילו האימפריה "הרומית הקדושה" הידועה גם כרייך הראשון, סיימה את הקריירה בתחילת המאה ה-19 אחרי שהקיסר האחרון שלה נוצח על ידי נפוליון בונפרטה וצבאות המהפכה הצרפתית באוסטרליץ – והתפטר).

roman empire map

האימפריה הרומית במלוא היקפה: מבריטניה עד חבש, מספרד עד עיראק

כשם ששלטון האימפריה האמריקאית ובעלות בריתה חובק עתה, למעשה, את כל הכפר הגלובלי, והשפעתה רבה גם בלב ארצותיהם של עמיתיה-יריביה הגדולות, רוסיה וסין, כך חבק שלטונה של האימפריה הרומית במאות הראשונות לספירה את כל עבריו של הים התיכון, והשתרע  מהאי הבריטי הצפוני עד לחצי האי האיברי במערב, מסופוטמיה במזרח וגבול חבש בדרום האפריקאי. היו לאימפריה יד ורגל בכל שלוש היבשות הידועות של אותם הימים. היא נחשבה לשפיץ של התרבות, לבעלת עוצמות צבאיות וכלכליות אדירות ועמידות לאורך זמן.

פה ושם היא נחלה אמנם תבוסות בשדה הקרב, אבל אלה היו (עד לשקיעה ולנפילה) תמיד תבוסות זמניות, מקריות ומקומיות. היו גם משברים כלכליים ומגפות, אך האימפריה האדירה התגברה על כולם. הלגיונות היו מוכנים תמיד לקרב. המטבע היה קשה ואמין, ועשרות ומאות שבטים ועמים סיפקו את צרכיהם ההולכים ומתרבים של אזרחי רומא-איטליה המפונקים ונחושי ההחלטה – ירצו או לא ירצו, ורצוי שירצו – ומי כתושביה היהודים של הארץ הזאת למדו את הלקח הקשה הזה על בשרם – פעמיים.

ההשוואה בין האימפריה האמריקאית והאימפריה הרומית אינה רק חיצונית, מלאכותית, מדעית. היא נוגעת לשורשים. למהויות של  התודעה האימפריאלית. לתפיסת האני השולט. למושגי היסוד ולשפה.

למשל הקפיטול.

גבעת הקפיטול בוושינגטון היא מרכז השלטון האמריקאי. איפה שניצבים בנייני הקונגרס. איפה שהנשיא נשבע שבועת אמונים פעם בארבע שנים. גבעת הקפיטול, לא פחות מהבית הלבן, היא סמלה של האימפריה.

מאיפה זה בא?

קפיטה, בלטינית (רומית) הוא ראש (פר-קפיטה – לפי גולגולת). לרומאים היו שלושה אלים ראשיים, שנקראו בהתאם השלישיה הקפיטולינית (מי ששואל את עצמו מאיפה הגרילו הנוצרים את השילוש הקדוש יכול להפסיק כאן את התחקיר): אלה היו האל הראשי יופיטר (הגירסה הלטינית של זאוס היווני), רעייתו הנעלה יונו (הרה אצל היוונים) ובתם מינרווה (אתנה היוונית), אלת החוכמה והמלחמה, וכמובן בתולה חסודה.

גבעת הקפיטול בוושינגטון: ארכיטקטורה קלאסית אימפריאלית (תצלום מהוויקיפדיה)

את המקדש של השלישיה הראשית הקימו הרומאים בראשה של אחת משבע הגבעות של רומא, בסמוך לטיבר, שנקראה על שם המקדש – גבעת הקפיטול (קפיטולינוס מונס).

ברור ששמו של הבית העליון האמריקאי – הסנאט – מקורו באותו מוסד שלטוני של הרומאים שנשא את אותו שם, שמשמעותו מועצת הזקנים (מקורה של המילה סנילי הוא באותו שורש) שבו דנו כמה מאות אצילים ועשירים רומאים, שליטי הרפובליקה ואחר כך הקיסרות,  בענייני השלטון של העיר ואחר כך האימפריה. מספר הסנאטורים ברומא נע במרוצת התקופות השונות בין 300 ל-900, ובתקופת הזוהר של האימפריה עמד בדרך כלל על 600, בערך. מספר המזכיר להפליא את מספרם של חברי הקונגרס האמריקאי – 435 חברי בית הנבחרים ועוד 100 סנאטורים, ואין צורך לומר שסגנון הבנייה של מרכז השלטון האמריקאי (והבית הלבן בכלל זה), מקורו באותן תקופות קדומות.

ההיאחזות הזאת של האימפריה האמריקאית בהיסטוריה ובפרקטיקה השלטונית של האימפריה הרומית אינה מקרית. מקימי הרפובליקה האמריקאית בסוף המאה ה-18 היו בנים נאמנים של תקופות הנאורות האירופית, שמקורה ברינסנס. אותה התעוררות של כנסיית השכל (בתור קונטורה לכנסיה הקתולית) שקימבקה את העולם הקלאסי היווני-רומי. דמויותיהם של מקימי הריפבליקה שהפכה לאימפריה, כמו בנג'מין פרנקלין, תומס ג'פרסון, ג'יימס מדיסון וג'ון אדמס, שאותם מזכיר מדי פעם בנאומיו הנשיא המשכיל ברק אובמה, הם מייצגים אופייניים של אותה כנסייה.

*****

אז מדוע ולמה שקעה האימפריה הרומית ואחר כך נפלה? ובכן, יש מאות תשובות לשאלות האלה, ועוד נעסוק בחלק מהן. בינתיים קבלו את אחת התשובות העדכניות והמעניינות ביותר – בת 30 שנים בסך הכל. ובכן, בשנת 1983 פרסם מדען קנדי את ההשערה הבאה: האימפריה הרומית נפלה בגלל הרעלת העופרת החמורה שתקפה בעיקר את העלית השלטת שלה – העשירון העליון – מה שנקרא אז המעמד האריסטוקרטי, או מעמד הפרשים, שמתחתיו היו מעמד פשוטי העם – הפלבאים, ומעמד העבדים שלא היו זכאים לאזרחות.

מסתבר שהמתכת האפורה והכבדה הזאת  שימשה לכמה תפקידי מפתח ברוב שנותיה של האימפריה הרומית. היא היתה המתכת העיקרית של מערכת האינסטלציה והובלת המים. היא שימשה ככלי הקיבול העיקרי של היין (בגלל תכונתה של העופרת לדכא תסיסה מתמשכת ולא רצוייה של המשקה האלכוהולי), וגרוע מכל: באותה תקופה עדיין לא היתה ידועה שיטה הפקת הסוכר הגבישי, וכדי לקבל ממתיק ראוי לשמו, נהגו לבשל מיני פרי עתירי גלוקוז במשך שעות ארוכות, כדי לקבל לבסוף נוזל צמיגי מתוק ביותר, שנקרא SAPA. והבישול הזה נערך בתוך סירי עופרת.

תהליך הייצור הארוך והקשה הביא למחירי SAPA גבוהים, ולכן צרכו האריסטורקרטים העשירים את המוצר הזה בשיעור של פי עשרים ופי שלושים ואף יותר לעומת הפלבאים והעבדים. והתוצאות הנוראות של הרעלת העופרת הוודאית – בהתאם. האריסטוקרטיה לקתה בכל התסמינים של ההרעלה המסוכנת:

רעידות ופרכוסים, חוסר שינה, עייפות, הזיות, קיפאון , תפישה שגויה, אנורקסיה, הקאות ובמקרים קיצוניים אף תרדמת ומוות, איבוד הזיכרון, רגזנות, אפתיה, אנמיה, אנורקסיה, חוסר תחושה וכאב בקצות הגפיים, כאבי בטן, הקאות ואי תפקוד הכליות. עקרות (ספירת זרע נמוכה) בזכרים, והפלה מוגברת של ולדות אצל נשים. תסמינים של הרעלת עופרת בילדים כוללים בין השאר פגיעה במנת המשכל (IQ), פיגור שכלי, בעיות ריכוז וקשב ומנגד היפראקטיביות, אגרסיביות, בעיות קריאה ושמיעה וכן בעיות בלימודים, חסכים התנהגותיים וחברותיים.

נו, אז לאיזה אורך חיים אפשר לצפות באימפריה שהמעמד העליון שלה, המספק את כל שכבת השלטון, צורך בכמויות  את העופרת הנוראה? בין השאר טוענים חסידי התיאוריה הקנדית הזאת שהקיסרים הידועים לשמצה נירון וקליגולה מן המאה הראשונה לספירה, לקו באופן ברור בתסמינים של הרעלת עופרת.

ואגב, יש הטוענים במרץ בימינו אלה, שהעלית השלטת הנוכחית של הכפר הגלובלי,  מגלים אותות של הרעלה דומה למדי לזו של העופרת – הרעלת כספית. עוד מתכת אפורה וכבדה העושה שמות בעשירים ורבי הכוח. זה בגלל נוכחות גבוהה של כספית דווקא במיני המאכל החביבים ביותר על הקצפת החברתית: מיני שרצים מן הים, כגון חסילונים, תמנונים ודיונונים, ויותר מכל – אצות ומיני דגים המשמשים לתעשיית הסושי.

אז טייקונים חביבים ו"עובדים מאורגנים" מן הקפיטליזם החזירי ומן הסוציאליזם החזירי, שימו לב:  אם אתם מגלים אצלכם דיכאון ומחשבות אובדניות, חרדה כרונית, עצבנות, תחושה של חוסר מנוחה וקושי לשבת בשקט, קשיי קשב וריכוז, פגיעה משמעותית בזיכרון, דאגנות כפייתית, חרדה חברתית, תפיסת מציאות מעוותת (רואים צל הרים כהרים), שינויים קיצוניים במצב הרוח. קושי לשמור על יציבות נפשית, קשיי הירדמות, נדודי שינה או שינה טרופה, ירידה משמעותית בדימוי העצמי, חוסר ביטחון וחוסר אמונה עצמית, דעו לכם שיתכן שלא מדובר בסתם ייסורי מצפון חולפים, או בבעיות שאיזה פסיכיאטר או גורו או רב אופנתי יכולים לטפל בהן באמצעים המקובלים, כגון השתרעות על הספה אצל השרינק, או ישיבת לוטוס אצל הגורו, ותרומות לישיבה של הוד רבנותו.

או ליתר ביטחון גם זה וגם זה וגם זה.

סביר יותר שאתם לוקים פשוט בהרעלת כספית, ורצוי שתחשבו פעמיים לפני שאתם סרים לסעודת עסקים או לפת ערבית הכוללות פיצוח סרטנים, סושי אנין ודגים אקזוטיים במסעדה היפאנית או הצרפתית שאפשר לראות בה את כל החבר'ה.

עדיף כבר פלאפל.

תתארו לעצמכם שבסוף יתברר שהאימפריה הרומית באמת נפלה בגלל הרעלת עופרת, והאמריקאית – בגלל הרעלת כספית, שתקפו את האליטות!

*****

טוב, עד כאן המבוא לסידרה הזאת. קצת הצהרת כוונות. קצת תיאור כללי של מסגרת הדיון. קצת ביקורת על תולדות האמנות. קצת קוריוזים היסטוריים. קצת כניסה למוזרויות קולינריות. כל זה בתורת מתאבנים. אני מבטיח להיות יותר רציני בפרקים הבאים. בכל זאת, נושא חשוב מאוד: האם האימפריה האמריקאית קורסת?

 רשומה ראשונה בסדרה

—————————————————————————————————————————-

* I've seen the nations rise and fall
I've heard their stories, heard them all
but love's the only engine of survival
Your servant here, he has been told
to say it clear, to say it cold:
It's over, it ain't going
any further

מודעות פרסומת
%d בלוגרים אהבו את זה: