דילוג לתוכן

ענתיקות/ סופה במדבר 1/ פברואר 90', המלחמה בדרך

ספטמבר 22, 2013

מכיוון שיש בתכניתי לכתוב סדרת רשומות בכותרת הכללית "שקיעתה ונפילתה?: האימפריה האמריקאית", עלה בדעתי לפרסם במקביל כמה פרקים מתוך ספר שפרסמתי לפני יותר מ-20 שנה, ובו מידע רב על מעלליה של האימפריה האמריקאית, במיוחד בהקשר של המזרח התיכון אך לא רק. פרקי הספר יופיעו פה במקביל לסידרה האמורה. קיצרתי לא מעט, פה ושם, את הכתוב בספר, אך לא הוספתי ולא שיניתי שום פרטים. תוספות אינפורמטיביות המתייחסות לשינויים חשובים או לפרטים ביוגרפיים שהשתנו מאז נכתבו הדברים, אם יהיו, יופיעו בסוגריים ויצויין שמדובר בתוספות מאוחרות. עניינו של הספר האמור היה, כמובן, באירוע שנודע כמלחמת המפרץ הראשונה.

פרקי הספר יופיעו, עם פרסומם פה,  במדור "ענתיקות".

*****

גירסת רשת מקוצרת לספר

"סופה במדבר – הסיפור האמיתי"

בהוצאת  ציטרין, 1991

פרק ראשון: הגנרל מדווח לסנאטורים

זה היה ב-8 בפברואר 1990. האיש שישב מול חברי ועדת הכוחות המזוינים של הסינאט האמריקאי בוושינגטון אמר להם את הדברים הבאים:

"הנפט המזרח תיכוני הוא דם התמצית של המערב.

הוא מתדלק אותנו היום – והוא יתדלק אותנו בעתיד, כשיאזל הנפט בשארית העולם.

אנו מייבאים כמחצית מהנפט שלנו וכמעט כל חבית נפט רביעית מגיעה מאזור המפרץ הפרסי."

ארבעה כוכבים נוצצים פארו את מדיו של הדובר: הגנרל נורמן שוורצקופף שעמד כבר אז בראש פיקוד המרכז של הפנטגון האמריקאי (נפטר בדצמבר 2012). זה הפיקוד שהמזרח התיכון נמצא בתחום אחריותו.

הגנרל, שלדברי עיתונאים  ניחן במנת משכל של גאון, ושאביו היה אף הוא גנרל אמריקאי, המשיך ופירט בפני הסנאטורים את השקפותיו אודות חשיבותו של האזור שתחת פיקודו:

"בעלות בריתנו תלויות עוד יותר בנפט המזרח תיכוני. יפאן מייבאת כמעט שני שלישים מהנפט שלה מהאזור, ובעלות בריתנו באירופה – יותר מרבע.

השורה התחתונה היא שהנפט המיובא מהמזרח התיכון הוא  דם התמצית הכלכלי של המערב.

כבר כיום חלק גדול מאוד מהנפט הזה מגיע מהמזרח התיכון.

מחר – רובו המכריע יגיע משם."

 בהמשך דיבר שוורצקופף על אינטרס אמריקאי נוסף במזרח התיכון: מכירת נשק. הגנרל ביקש לשכנע את הסנאטורים כי עליהם לגייס את כוחם הפוליטי כדי לפעול להגדלת "הסיוע הביטחוני" האמריקאי למדינות האזור.

סעודיה ומדינות המפרץ, הודיע הגנרל, אף מוכנות לשלם על הנשק שיקנו במזומנים, ומנגד אורבת היריבה  המסחרית של ארה"ב, שאינן אלא בעלת בריתה המדינית:

"ב-1988, כל מטוסי הקרב הסעודיים היו מתוצרת אמריקאית. כאשר תושלם אספקת החבילה הבריטית בסך 35 מיליארדי דולרים, רק 48% ממטוסי הקרב הסעודיים יהיו אמריקאים.

ואם מטוסי האף-15 המזדקנים שלהם לא יוחלפו במטוסים משלנו, יצטמצם החלק האמריקאי ל-20%. ותמונה זו חוזרת על עצמה בכל מדינות המפרץ."

NormanSchwarzkopf.jpg

גנרל נורמן שוורצקופף (1934-2012): דם התמצית של המערב (תצלום מהוויקיפדיה)

לבסוף  מנה הגנרל שוורצקופף בפני הסנאטורים רשימה של 13 סכסוכים אזוריים במזרח התיכון. התרחיש המסוכן ביותר, ציין הגנרל הוא שאחד הסכסוכים האלה ידרדר ויגלוש למלחמה מקומית, שתסכן את חייהם של אזרחים אמריקאים השוהים באזור, ותאיים על האינטרסים האמריקאים שם.

שורה תחתונה:

עלולה לפרוץ מלחמה במזרח התיכון, והצבא האמריקאי (בפיקודו של שוורצקופף) ישתתף בה כדי להגן על "האינטרסים האמריקאים".

עד כאן, עדותו הגלויה של הגנרל בפני ועדת הסנאט, בפברואר 1990. אך שוורצקופף לא הסתפק בכך. באותו יום עצמו שבו התפרסמה  תחת שמו המפורש עדותו של הגנרל בסנאט, התפרסמו  ב"וול סטריט ג'ורנל" הניו יורקי דברים שהביא כתבו הוושינגטוני של היומון מפי "מקור בכיר" בפנטגון, והנה תמציתם:

בגלל הגידול הצפוי בתלותו של המערב בנפט המזרח תיכוני, עשויה ארצות הברית להשקיע חלק ניכר מהכסף שתחסוך בהוצאת כוחותיה מאירופה, בשיפור יכולתה להגן על שדות הנפט של סעודיה, העשירים בעולם.

כלומר: בהופיעו כ"מקור בכיר" עלום שם, הציב את עצמו שוורצקופף כטוען העיקרי לכספים (ומכאן,  גם לגייסות)  שיתפנו לאחר יציאת אירופה של הצבא האמריקאי.

עברו פחות מששה חודשים בין הופעותיו של הגנרל בוושינגטון בשבוע השני של פברואר, ובין תחילת חודש אוגוסט של שנת 1990, כאשר התממשו תחזיותיו הקודרות-מבטיחות של שוורצקופף.

אחד הסכסוכים במזרח התיכון גלש והיה למלחמה.

נוצר איום על שדות הנפט בסעודיה ועל האינטרסים האמריקאים באזור.

הגנרל שוורצקופף הועמד בראש אחד הצבאות הגדולים ביותר שגויסו אי פעם.

 לגנרל הייתה עכשיו מלחמה משלו, שלמימונה הועמדו סכומים שהיו גדולים אף מאלה שהתפנו בגלל פינוי הצבא האמריקאי מאירופה.

לנוכח המתקפה של הצבא העיראקי בכווית, היה ברור שהצבא של שוורצקופף ייצטרף למלחמה על משמר האינטרסים האמריקאים: יהיה עליו להבטיח את המשך הזרימה התקין של הנפט מערבה, ולקיים את ההגמוניה האזורית, שתסייע להשיב לבעליהם המקוריים  לפחות חלק מהפטרו-דולרים המשולמים למדינות הנפט. מה שהוצא על נפט יוחזר כתשלום על נשק.

 ארה"ב שיאנית בצריכת אנרגיה, המזה"ת אלוף בצריכת נשק

באשר לאינטרסים האמריקאים באזור, הנה כמה מספרים הנוגעים ל-1989, שנה לפני המלחמה: היצוא הסעודי באותה שנה, כמעט כולו נפט, הסתכם ב-31.9 מיליארד דולר. היבוא, בחלקו הגדול נשק, הסתכם ב-25.6 מיליארדי דולרים. מדינות המערב קלטו 66% מהיצוא הסעודי, וסיפקו 75% מהיבוא אליה. ארה"ב לבדה רכשה מהסעודים נפט ב-6.5  מיליארד דולר ומכרה  לה נשק וסחורות אחרות ב- 3.5 מיליארדי דולרים.

וגם הרוסים חגגו על האזור החם הזה של המלחמה הקרה, שבאותה תקופה הלכה והצטננה: בתחילת שנות ה-90 נודע כי בין 1986 ל-1990 מכרו הרוסים למדינות המזרח התיכון נשק בסך 100 מיליארד דולר. ("הארץ" 9.1.1991)

המכנה המשותף בין המזרח התיכון וארה"ב: שני האיזורים הגיאוגרפיים האלה הם שיאנים בתחום היצוא והיבוא של הנפט והנשק.

המזרח התיכון הוא יצואן הנפט מספר 1 בעולם, וגם צרכן הנשק הגדול ביותר.

ארצות הברית היא יבואנית הנפט הגדולה ביותר, ויצואנית הנשק הגדולה ביותר.

אוכלוסיית ארצות הברית מהווה פחות מ-3% מאוכלוסיית העולם, ושורפת כ-30% מהנפט הנצרך בעולם מדי שנה. במזרח התיכון מתגוררים 3% מאוכלוסי העולם, ומדינות האזור רוכשות 30% מהנשק המיוצא בכפר הגלובלי. כל תושב במזרח התיכון צורך נשק ותחמושת העולה פי 10 על הממוצע העולמי. כל תושב של ארה"ב צורך אנרגיה בשיעור של פי 10 מהממוצע העולמי.

זו העיסקה הבסיסית בין מעצמות המערב והמזרח ובין המזרח התיכון: תן נוזל שחור דליק במחירים מוגזמים (הרווח לשליטי המדינות בא  בצורת אחוזים ועמלות) וקח ברזל ופלסטיק בצורת כלי נשק ופחנועים במחירים מופקעים עוד יותר (פערי רווח אדירים ליצרנים במערב ובמזרח וקצת שוחד ועמלות לשליטי המדינות באזור).

הערה בת זמננו:

מה שהיה נכון בתחילת הניינטיז, נכון גם היום, אחרי 20 שנה ויותר: נוזל שחור תמורת חתיכות ברזל נוסעות, שטות, מעופפות ויורות. חלק ניכר מהכסף שמשאירות חברות הנפט הזרות בידי השליטים המקומיים חוזר למעצמות המערב והמזרח בצורת תשלום על נשק, הזורע אימה ומוות באזור.

 

From → פוליטיקה

6 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    אני לא מומחה גדול בעינייני נפט ובכלל , אבל לאחרונה קיבלתי

    רושם ,שארה'ב הולכת להיות בעשור הבא, הרבה פחות תלויה

    ביבוא נפט, עקב פיתוח מקורות עצמיים .גם לנו יש תחזית מאוד

    אופטימית בנושא .איך זה ישפיע על המצב הגלובלי, עדיין קשה

    לחזות .

    אהבתי

    • בן ציון,
      מצוטטים כאן נתונים ותחזיות שהובאו על ידי הגנרל שוורצקופף לפני 23 שנים ויותר, ובטח היו נכונים אז. לגבי המצב היום התייחסתי בלא מעט רשומות – לפחות 10 – בבלוג הזה בשנתיים האחרונות. השורה התחתונה: כל עוד הכלכלה של הכפר הגלובלי ממשיכה בקצב התיעוש והמינוע הנוכחיים (זאת אומרת, הזיהום וההרס, מה שנקרא אצלם בלשון סגי-נהור "צמיחה"), התלות בנפט המזרח תיכוני נשארת בעינה. אל תאמין לכל השטויות. אני עוקב בהתמדה ומקרוב אחרי שוק האנרגיה, ובמיוחד הנפט, מאז 1973. יש שם הרבה תעמולה, אידיאולוגיות, סברות כרס ושמועות המוצגות כעובדות.

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        "מרבה דעת, מרבה מכאוב" גם את זה אמרו חז'לנו (או קוהלת) .

        אני אופטימי חסר תקנה וכל פעם ,אתה מכסח לי את התקוה.

        אומרים שהמציאות, זה מה שיש לנו בראש. עם הראש שלך

        הייתי בודאי בדאון רוב הזמן, זה לא בריא .או שיש לך "פטנט"

        לניטרול .לפי הניתוח שלך המצב רק הולך ומחמיר כי "צמיחה"

        הוא תהליך שמגדיל צריכה וצריכה מגדילה את כמות הצרכנים.

        בתהליך כזה אין דרך חזרה, אלא רק בדרך הקטנת כמות הצרכנים.

        פעם היו מגפות אסונות ומלחמות .אם כך ,נגיע שוב לסוף עידן

        הדינוזאורים .אמנם לא בזמנינו אנו .אז יש משהו נכון ,שהתחושה

        הזאת משפיעה על בני האדם ,של "אכול ושתו" מצד אחד וחזרה

        בתשובה מהצד השני .אולי זה ה"פטנט" שלך ?

        אהבתי

  2. לא מזמן קראתי שהאסטרונום הבריטי המלכותי, מרטין ריס, טוען שסיכויי האנושות להתקיים מעבר למאה הנוכחית הם פיפטי/פיפטי. נראה לי הערכה ריאלית. שינוי במהלך הנוכחי יכול להיות רק אם די אנשים מהדור הצעיר (על הדור שלנו אני לא סומך) יבינו שחרב חדה מונחת על צווארם ויחוללו שינוי. השאלה היא אם זה יקרה די מוקדם. לפני שהתהליך יהיה בלתי הפיך. האנשים בני ה-50 עד 70 המהווים את העלית השלטת, הפוליטית/כלכלית/אקדמית/דתית/צבאית הם חבורה אומללה של דפוקים בראש, שמובילים את המין האנושי אל אובדנו. אולי יש להם מידי פעם כמה רגעים של פיכחון, אבל תאוות הבצע, ההרגל, הרצון להישאר בשלטון, וסתם טימטום מוליכים אותם (ואת כולנו) בנתיב האבדון. כל מה שאפשר לעשות הוא להרים קול, בתיקווה שאנשים צעירים יתעוררו בזמן.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      נניח שהדור הבא יבין את חשיבות השינוי ,מה הוא יוכל לעשות ?

      כרגע הוא נתון בלעשות חיים (אכול ושתו) ברובו גם לא מתעניין

      בפוליטיקה .רק כאשר הסכנה תהיה מוחשית ועל פי הפחת,אולי

      יתפקח, אבל זה יהיה מאוחר מדי .הנה הפכתי לפסימיסט כלבבך.

      להתחיל קורס חדש, להתניע תהליכים, זה כמו להסיט את הטיטניק

      מדרכה, באמצאות כוח המחשבה בלבד. גרינפיס נשמע היום, כמו

      בדיחה גרועה . לדעתי, רק התיקשורת, אם תקבל על עצמה את

      העיניין כנושא מרכזי ותפסיק להיות כלב התקיפה על הדמוקרטיה.

      (כלב עם זמם).יהיה סיכוי לשינוי, מדובר בדפוסי חיים שונים לגמרי

      ממה שאנו רגילים דהיום .אולי התפתחות טכנולוגית חדשה תסייע

      מי יודע .

      אהבתי

      • תקשורת ההמונים הממוסדת – הטלוויזיה והעיתונות הכתובה – היא בעיקרה כדור הרדמה ממוסחר. משם לא יצא שום דבר טוב. אפשר היה לראות זאת בכיסוי המחאה. כל עוד הם חשבו שזה מוכר עיתונים ופרסומות, הם טיפחו את המחאה, כולל ניפוח אדיר של מספרי המשתתפים בהפגנות. כשהבינו שהם מפסידים במודעות ובפירסומות – הכל קרס והמחאה הפכה מבחינתם לאויב העם. הדברים ישתנו רק כאשר יתרחשו בעולם המציאותי אירועים שאי אפשר עוד להתעלם ממשמעותם ולטשטש את חשיבותם, שיפגעו בפועל במקום שלטונו של הכפר הגלובלי – במערב אירופה ובצפון אמריקה. והמהלך יובל בעיקר על ידי האינטרנט והרשתות החברתיות. התקשורת הממוסדת תמשיך להגן על הסדר הקיים שמוביל את העולם לאבדון. הלוואי ואתבדה.

        אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: