Skip to content

מצרים: היום בשביל הבידור, קבלו את שוטי הנבואה

אוגוסט 21, 2013

אחרי שהכבדתי אתמול על קוראי האומללים  (ועוד באמצע אוגוסט!) עם תעשיית הסנאף, אותה קו-פרודוקציה  נתעבת של השמאל המדומה והאיסלמיסטים ממצרים ומעזה, אנסה לספק הפעם קצת בידור להמונים.

ומה יכול להיות מבדר יותר מהאיוולת האנושית. זו יכולה להיות מצחיקה אפילו יותר מקטעים של כלבים מטורללים ביוטיוב, מהסוג שמראים לנו אחרי חצות בערוץ 10.

מילה שלי.

בעניין זה, של האיוולת האנושית המשעשעת, בא לעזרנו האינטרנט. מכונת זיכרונות אכזרית למדי  מבחינת  כל השוטה והמתנבא למינהו.

קחו למשל את הקטע הבא, תמצית מזוקקת של מאמר שהתפרסם ממש למחרת "מהפכת היסמין" ב-13 בפברואר 2011, אחרי שהצבא המצרי, מגן העם, הראה לחוסני מוברק את הדרך למטה:

"מצרים, דווקא היא מכל המדינות, הוכיחה שכן, היא יכולה. שכן, זה אפשרי. אפשר להפיל רודנויות, ואפילו בדרכי שלום…בזה אחר זה התרסקו הסטריאוטיפים הישנים והרעים של המערב ושל ישראל על מצרים. זולת יום אלים אחד, המהפכה הזאת היתה לא אלימה בעיקרה… קהיר אינה בגדאד, גם לא שכם. חדשות טובות. גם צבאה הוכיח שהוא מכיר במגבלות הכוח ושאצבעו אינה קלה על ההדק, כצבאות אחרים בסביבה. הצבא הזה הוכיח עד כה – הקישו בעץ – תבונה, נחישות ורגישות… גם נבואות הזעם שכל שינוי דמוקרטי יוביל לעליית האיסלאם רחוקות מלהתממש בינתיים…מצרים – לא מה שחשבנו…בניצוחו של ברק אובמה, נתן העולם, שלא כמנהגו, רוח גבית אמיצה ומשמעותית ללוחמי החופש מכיכר א-תחריר. אלה יזכרו לו זאת, ואולי כך גם יעלה שחר חדש על יחסי ארה"ב עם העולם הערבי…"

טוב לא אמתח אתכם. המדובר פה בגדעון לוי ותובנותיו העמוקות . ב"הארץ", כמובן. חומרים ראויים לאנשים חושבים.

יותר מעניין מזיון.

"התרסקו הסטריאוטיפים"…"הצבא הוכיח"…"בניצוחו של אובמה"…"שחר חדש"…

נו-נו.

ונישאר באותו עיתון. הפעם השליח המיוחד לקאהיר, אנשיל פפר. קבלו את  את תובנותיו  כמה ימים לפני המאמר של ג. לוי  ב-02.02.2011 נכתבו הדברים הבאים:

"פרופסור אדוארד סעיד צדק כנראה. כולנו נגועים באוריינטליזם, שלא לומר גזענות, אם מראה של עם שלם המתנער מעול רודנות ודורש באומץ לב בחירות חופשיות – במקום לרומם את לבנו, ממלא אותנו בפחד. רק בגלל שהם ערבים… מפחידים אותנו מפני השתלטות איסלאמיסטית על השכנה הגדולה. האחים המוסלמים בוודאי ישחקו תפקיד חשוב בכל מבנה פוליטי דמוקרטי שיקום במצרים, וצריך להתמודד עם זה. גם אצלנו הפונדמנטליסטים הדתיים משתתפים בשלטון. זה מחיר הדמוקרטיה הפרלמנטרית… ואולי החשש האמיתי שלנו דומה מאוד לזה של המעמד השליט אצל שכנינו. מה אם האומה הערבית הבאה שתתקומם לא תהיה הירדנים או התימנים, אלא דווקא הפלשתינים? כיצד יגיב צה"ל ביום שרבבות יצעדו בידיים חשופות אל גדרות ההתנחלויות, וידרשו את מדינתם החופשית?"

השליח המיוחד פפר.

"כולנו נגועים"…"מפחידים אותנו מפני השתלטות איסלמיסטית"…"כיצד יגיב צה"ל ביום שרבבות יצעדו"…

השוטה כמתנבא.

DSCF6074

מהומות דמים במצרים: שחר חדש?

ומכאן נפנה לבלוגוספירה. נא כפיים ליוסי גורביץ, זה מ"החברים של ג'ורג'" (ג'ורג' סורוס, כמובן,  ספסר המט"ח הידוע שמפרנס כרגע את גורביץ בשבתו כבלוגר בשכר בעמותת "יש דין"), הנה מה  שכתב בבלוגו ב-12.02.2011, עוד לפני שנעשה שכיר-מקלדת קטן של ספסר המט"חים  הגדול:

"אתמול, לאחר פארסה קצרה בליל חמישי, הבין חוסני מובארק שהמשחק נגמר, והגיש את התפטרותו…הרודנות ה'יציבה' ביותר במזרח התיכון, זו שראש אמ"ן הבטיח לפני פחות משלושה שבועות שהיא לא הולכת לשום מקום, הגיעה לקיצה. כל זה, תוך שימוש במינימום אלימות מצד המתקוממים… קרה כאן משהו שספק אם נראה בתולדות האנושות."
מה תגידו?
"קרה כאן משהו שספק אם נראה בתולדות האנושות …"
ספק אם נראתה בתולדות האנושות טיפשות רבה יותר מזו של ה-WISHFUL THINKING לדורותיו.
ואפילו איש די נבון בדרך כלל נפל בגדול בפח ה-WISHFUL THINKING הבולעני. הנה הפרשן לענייני חוץ לארץ נדב אייל. תחת הכותרת "בניגוד לפרשנויות", הוא  פרסם את התובנות הבאות ב-13 בפברואר 2011:
"אם יש מזרח תיכון חדש, הוא הפציע בכיכר התחריר … מיליוני בני אדם במצרים עיצבו את דמות ההנהגה שלהם באמצעות מחאה המונית… אפשר ומובן להתמכר מייד לפחדים המיידיים שלנו לגבי מצרים; השלום, האחים המוסלמים, העימות הבא. אבל אפשר גם לנשום רגע ולהביט במאורעות כפי שהם, ללא הפרשנויות… מי שמעצב את המאורעות הם המיליונים שהיו ברחובות; לא הממסד הצבאי, לא חדריהם אפופי העשן של האחים המוסלמים ואפילו לא הערביסטים המהוללים שלנו שמבינים ה-כ-ל על העולם הערבי…נחושים לא לתת לעובדות לבלבל אותם, הם מסבירים שהמראות בתחריר הן הצגה טלוויזיונית שמאחוריה מתנפנפת הבורקה. אלה שאמרו שהצבא לעולם לא יבגוד במובארק אומרים כעת שהצבא לא יוכל לאפשר בחירות חופשיות. או שהבחירות יהיו חופשיות אבל האחים המוסלמים ינצחו."
עד כאן פברואר 2011.

*****

טוב, תגידו, כל אחד יכול לטעות.

אבל – האם למדו הטועים מטעויותיהם?

לא ממש.

מה עושים עם נבואה אווילית שהתנפצה על קרקע המציאות?

מבשלים מההתנפצות עצמה נבואה אווילית נוספת.

קבלו את ג. לוי. את קץ שלטונם הקצר של האחים המוסלמים מנצל הפרשן איש "הארץ" כדי לקדם מה שמעניין אותו באמת: ההתקוממות הפלשתינית. אירוע וירטואלי המעניין אותו דווקא יותר בימים שבהם יש דיבור על משא ומתן ישראלי-פלשתיני. משא ומתן? לא בראש של לוי. הנה מה שכתב  ב- 04.07.2013, שנתיים וחצי אחרי ההתנבאות הקודמת,

"מדרום נאבק העם המצרי על אופי משטרו, בדרך מעוררת התפעלות; מצפון עושה זאת העם הסורי, בדרך אכזרית בהרבה – ורק העם הפלסטיני ימשיך להרכין ראשו לעד, כנוע וצייתן, תחת המגף הישראלי? הצחקתם את שר ההיסטוריה…
 
 המשטרים שנגדם קמו עמי ערב היו ברובם אכזריים פחות ממשטר הכיבוש הישראלי. הם גם היו מושחתים פחות…לכן, כיכר תחריר קום־תקום יום אחד גם בכיכר מנרה. אל כיכר החייל האלמוני בעזה ייצאו ההמונים, אל כיכר השוטר בחברון יידחקו המפגינים ויסתערו על המחסומים בדרכם. נכון, קשה עכשיו לדמיין שזה יקרה; קשה עוד יותר לדמיין שזה לא יקרה.
"

למה ללוי כל כך קשה לדמיין שישראלים ופלשתינים יגיעו להסכם שימנע שפך דם? כי הוא כל כך אוהב דם?

ואילו אנשיל פפר, מאותו עיתון, הגיע עם תובנות ממש מרעננות בעקבות ההתרחשויות האחרונות במצרים. תחת הכותרת "ארבע סיבות שבגללן ישראל עוד תתגעגע למורסי" הוא טורח ומסביר כך:

1. ישראל תתגעגע למורסי כי הוא כיבד את הסכמי קמפ דיוויד.

2. כי בניגוד לתחזיות הוא החזיק קצר את החמאס בעזה ואף איפשר לישראל את מבצע "עמוד ענן" ללא הפרעה.

3. כי הוא ניסה להאבק נגד ההשתלטות של ארגוני אל קאעידה בסיני.

4. כי הוא לא כרת ברית אחים עם איראן.

ומדוע כל זה יעורר בישראל געגועים למורסי?

געגועים כאלה יכולים להשמע סבירים כמובן, רק בתנאי אחד: שהמשטר הבא במצרים יפר את הסכמי קמפ דיוויד, יתייצב לצד החמאס מול ישראל, יפקיר את סיני לשלטון אל-קאעידה, ויכרות ברית אחים עם איראן נגד ישראל.

זו אם כן נבואתו המשתמעת של החוזה אנשיל פפר מהעיתון לאנשים חושבים באשר לעתיד היחסים בין מצרים לישראל.

נמתין בסבלנות ונאחל לעצמנו שעתידה של נבואתו הנוכחית לא יהיה טוב מההווה של נבואתו הקודמת.

ובאשר לחבר של ג'ורג' סורוס, הנה נבואתו העדכנית. אצל גורביץ, כפי שתיווכחו לדעת, אין ניסוחים דיפלומטיים מעורפלים. הוא, רוח הקודשהמפעמת בו אינה מותירה מקום לספיקות:

"כשהכל ייגמר, ויאספו את מאות אלפי המתים של הרעב של א סיסי – אתה תפסת את השלטון, זה הרעב שלך – האחים המוסלמים יחזרו, חזקים יותר. והפעם, אם יהיו בהם פלגים מתונים שיפצירו ברעבים הזועמים לנסות את הפתרון הדמוקרטי, הם יזכו בבוז מוצדק: כבר ניסינו את זה. כבר הלכנו לבחירות וניצחנו בקלפי, ואז האליטות והצבא בגדו בנו, מייצגיו האמיתיים של העם המצרי, והפעילו את הנשק שאמור היה להגן על העם נגדו. איך אפשר יהיה לשכנע את האחים ללכת שוב אל הקלפי, לנסות שוב את דרך האי-אלימות, כשהצבא טובח בהם והליברלים של מצרים עומדים לצידו או זזים הצידה?"

זאת אומרת: השלב הבא בחייה הפוליטיים של מצרים (אחרי ש"יאספו את מאות אלפי המתים של הרעב של א סיסי", תהיה דיקטטורה איסלמית במצרים. הבוז לדמוקרטיה, הקלפיות לפח.

מטומטמים גדלים בלי השקאה.

באשר לאייל, נראה לי שההתפכחות שלו מלשון הסיסמאות האווילית של השמאל המדומה התחילה כבר מזמן. באשר להתפתחויות האחרונות, הנה מה שהיה לאייל לומר הפעם:

"המהפכה המצרית מצויה בעיצומה. כתבנו זאת כאן בעבר. מהפכה היא תהליך ארוך ורב דמים. היא נמשכת שנים. יש בה הפוגות, לעתים הפיכות, תמיד הפגנות המוניות וגם מעשי הרג רבים. סימונו של צד אחד כמנצח – האחים המוסלמים, הצבא, הליברלים – הוא מעשה נמהר ומוטעה. החברה המצרית עצמה חווה עיצוב מחדש ותמשיך לחוות אותו בזמן הקרוב. האחים המוסלמים יכולים לנסות להפוך את אירועי אתמול לעוגן באמצעותו ישובו לשלטון. זה תלוי לא רק בהם, אלא גם בנכונות הצבא לעמוד בהבטחותיו ולאפשר להם להתמודד."

סימנים של תבונה.

מה שאולי אומר ש(כמעט)תמיד יש מקום לתיקווה, אם כי באשר לשלושה האקסמפלרים האחרים שהובאו פה, אני לא אופטימי במיוחד: עד כמה שאני מכיר את האדונים שוקן וסורוס, כשהם משלמים על סחורה מסויימת, הם רוצים לקבל אותה.

 

מודעות פרסומת

From → פוליטיקה

3 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    האחים המוסלמים ניצחו בבחירות דמוקרטיות, כי הם נתמכים
    בדלת העם הפשוט, חסר ההשכלה והרעב. זו איסטרטגיה ידועה
    להתבססות התנועות דתיות בעולם המוסלמי, כך גם המיזבלה בלבנון וכ'ו.
    הם אמנם הרוב באוכלוסיה, אבל חסרי השפעה פוליטית לחלוטין,
    פרט בחתימת אצבע בקלפי. עד שלא יבוא שינוי דרמתי בכלכלת
    מצרים ,לא תהיה שם יציבות ,וזה לא ניראה, גם באופק הרחוק מאוד.
    לכן הצבא שם הוא תקותם האחרונה ליציבות כל שהיא .לא תהיינה
    בעתיד הקרוב, בחירות חדשות במצרים,כי לכך האחים המוסלמים
    לא יכולים להסכים .כדי שזה יקרה, הם יחוסלו לאט לאט, ע"י הצבא.
    לצבא המצרי יש היום מסימה קשה וארוכת תווך ,מכדי אפשרות
    להכנס להרפתקאה נוספת נגדנו, והוא ידאג שלא יסבכו אותו איתנו,
    הגורמים שרוצים להחלישו .

    אהבתי

  2. איש ללא שם permalink

    מביקורים מזדמנים באתרו של הג'ורג', וקריאה מזדמנת ומעוררת בחילה בכתביו הנפלאים של ג.לוי, ניתן לראות כי נבואתם מוכתבת מלמעלה, מאיזה גורם עלום (או לא) שמנסה להחדיר בנו הקוראים מחשבות על קץ הציונות וסופה של המדינה היהודית.

    תכל'ס, בוא נהיה כנים:
    למזלנו, הרוב במדינה ציוני – שמאל או ימין, זה לא משנה. כותבים כאלו ואחרים המקבלים במה בתקשורת בעיקר מעלים גיחוך על נסיונם הפאתטי ברוב המקרים לשנות את כיוון המחשבה לקו של ייאוש והנחלת תחושה של כשלון מתמשך בכל אספקט בחיים כאן.

    למרות שבכל פעם שאני קורא טורים כאלה אני מתמלא כעס (בעיקר מכיוון שמדובר באנשים שלא רואים את עצמם חלק מ"העם הזה"), אך לאחר מכן אני מבין שתמיד היו כאלה, תמיד יש כאלה ולעולם ימשיכו להתקיים כתבי חצר וכלבלבי הרצאות ממומנות בחו"ל שאליהם הם מוזמנים. הם פשוט רואים כסף מולם, אז האמת לא חשובה בלאו הכי.

    צר לי שכיום, להיות ציוני, זה כמו להיות חולה במחלה חשוכת מרפא – זה מרחיק ממך אנשים.

    אחלה כתיבה מאפיהו, ואחלה בלוג.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      איש ללא שם,
      נביאי השקר רואים מהירהורי לבם, כלומר, מרצונותיהם הכמוסים.

      מתעלמים מהתהליכים היסטוריים החוזרים על עצמם, הקשורים

      לטבע האנושות. "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו" .המשך הפסוק

      יתפרש ע"י כל אחד ע"פי אמונתו .ההרגשה שלך, שלהיות ציוני היא

      כמחלה ,נובעת מעיוות התקשורת השמאלנית ,הנותנת במה להשמעת

      דעות .כאילו זהבה גלאון מייצגת 50% מהבוחרים, בעוד שהיא מייצגת

      אולי 4% .הם החולים, אך מחלתם עדיין לא קיבלה שם מדעי ותרופה.

      תתעודד, יש לך חברים 96% מהאוכלוסיה .

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: