דילוג לתוכן

אמנון לוי והשד העדתי (3): ככל שהפקה-פקה יותר רדיקלי, המעשים בשטח יותר דלים

אוגוסט 18, 2013

הפרק השלישי בסדרת "השד העדתי" של אמנון לוי קצת אכזב אותי משום שלא היו בו תובנות חדשות. בעיקרו הוא חזר על מה שכבר הופיע בשני הפרקים הראשונים. לוי אמנם הביא את הנתונים המעידים על אפליית המזרחיים בכמה ממעוזי האליטות  – באקדמיה, במשפט ובתרבות, אבל נמנע (בינתיים?) מלהיכנס ממש לעובי הקורה: מדוע זה כך? איך זה מתאפשר?

עיתונאי לוי: מקום באליטות

עיתונאי לוי: מקום באליטות

בינתיים, עד שלא הסתיימה הסידרה, אני ממשיך בשיטתי: הערות בלבד.

*****

רשמתי בשקדנות את המספרים. כשמקריאים ומקרינים אותם בטלוויזיה, במהירות, הם קצת הולכים לאיבוד. אז הנה, על המסך היציב, הנתונים העיקריים שהובאו:

מתוך 5,000 חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות הישראליות, רק 400 – כ-9%, הם מזרחיים.

מתוך 61 נשיאי האוניברסיטאות שכיהנו עד כה, רק 1 (!) היה מזרחי.

עד כה כיהנו 10 אנשים כפרקליטי מדינה. אף אחד מהם לא היה מזרחי.

מתוך 13 יועצים משפטיים לממשלה היו 2 מזרחיים.

90% משופטי המחוזי והעליון הם אשכנזים.

מתוך 221 פרסי ישראל בתחומי התרבות, פחות מ-20 ניתנו למזרחיים.

התמונה ברורה.

נתונים על המסך: כלום לתרבות מזרחית

נתונים על המסך: כלום לתרבות מזרחית

בפרק הבא מבטיח לנו לוי להביא את הנתונים המקבילים בתחום התקשורת. אני מניח שהתמונה לא תהיה שונה באופן מהותי. (באופן אירוני, דווקא באליטות הדתיות נוכל לראות סוג של שיוויון בצמרות. זה בגלל עיקרון הפריטטי הנגזר מרבנות ראשית כפולת-ראש, אשכנזית-מזרחית, וגם מכינונה של ש"ס, שגרמה ל"ניפוח" של מספר הח"כים המזרחיים מעבר למה שהיה נהוג עד לפריצתה. מה שלא מונע, כמובן, מקרים של גזענות חרדית אשכנזית בוטה, כמו שהופגן בפרשת הבנות המזרחיות במערכת החינוך בעמנואל.)

*****

מדוע מעטים כל כך המזרחיים (וכמו כן, כמובן, הערבים והנשים, הרבה פחות משיעורם באוכלוסיה) בעמדות המפתח?

החדשות הטובות הן, שאין פה שום דבר מיוחד.

אצלנו כמו בכל מקום.

שהרי אותה תמונה היתה מתקבלת בארצות הברית אילו נבדקה השתתפות של שחורים או היספאנים, לעומת יוצאי המדינות האירופאיות,  בעמדות מפתח בפוליטיקה, במשפט, באקדמיה וכו'. ותוצאה דומה היתה מתקבלת בצרפת, בבריטניה, בשבדיה או בנורבגיה.

האליטות שומרות לעצמן ולבניהן את השמנת.  אך הן מוכנות לסתום את החוטם ולהרשות כניסה לבני המעמדות התחתונים אם אלה נראים כמועמדים מתאימים ל"השתלבות" באליטות.

התהליך שלוי וחבריו המזרחיים בסידרה, מהפרקליט ציון אמיר ועד הפרופסור יהודה שנהב,  מכנים "משתכנזים", מתואר בלשון הסוציולוגים כ" קואופטציה" (תהליך של טיפוח-סיפוח לאלה שבאים אמנם מלמטה אך נראים כמי שמוכנים לאמץ לעצמם בכיף את עולם הערכים והאידיאולוגיות הרווחים  באליטות). מלמטה זה נראה  כהשתכנזות. מלמעלה זה נראה  כקואופטציה.

באופן אירוני, ככל שהמשתלבים באליטות ידברו יותר על "שינוי", על "מהפכה" ואפילו על "מהפכה אלימה", הם רק יועילו יותר לשימור המצב הקיים, או במקרה הטוב יביאו לשינויים מינוריים המועילים ל"איזון" המערכת, כלומר, לתפקוד חסר חריקות.

באופן טבעי, ככל שהפקה-פקה נמרץ ורדיקלי יותר, המעשים בפועל דלים ועלובים יותר.

זה  כי הרוב הגדול של "סוכני השינוי" (ממצביעים בבחירות ועד למפגינים ברחובות) נרתעים, לגמרי בצדק, מכל ה"איזמים" האידיאולוגיסטים והברברת הרדיקלית. ולכו תעשו מהפכה עם כמה אלפי טמבלים מהשמאל המדומה שכמה מאות מהפעילים המרכזיים שלהם מתפרנסים מכל מיני קרנות זרות ומוזרות, והם היחידים שמוכרים וקונים את הבולשיט הניאו-פוסטי הזה.

*****

כל זה לא אומר, כמובן, שאין מרכיבים גזעניים ברורים ביחס של האליטות האשכנזיות השליטות אל היהודים המזרחיים.

במשך מאות ואלפי השנים של ישיבתם באירופה, ספגו היהודים שם השפעות תרבותיות רבות, שחדרו לדת (למשל הפוריטניות הקלוויניסטית הנוצרית המאפיינת את הזרמים האורתודוקסיים), לפוליטיקה (ממרקסיזם סתום עיניים עד לליברליזם הצבוע והמזוייף – הכל יבוא מאירופה) וכמובן ליחסים הבינעדתיים (הגזענות, כאמור).

אבל מוצע  ליהודים המזרחיים שלא למהר ולנפנף בגזענות האשכנזית הזאת: גם הם ספגו בארצות מושבם את המקבילות הערביות של הגזענות האירופאית, ויש כאלה בשפע. וכן ספגו שם את היחס הדכאני, המתנשא, ותכופות גם האלים מול נשים, ועוד כהנה וכהנה מעלות טובות שאפשר לזהות בנקל ביחסם של מזרחיים רבים אל שכנינו הערבים, בטח אל האתיופים, וכמובן בתור גזענות-חוזרת כלפי האשכנזים.

מגוחכים מאוד בעיני הם אלה המצביעים (בצדק) על חולשותיה וחסרונותיה של התרבות המערבית הנערצת והשלטת, ובאותה עת מהללים ומשבחים את התרבות המזרחית כמי שמועמדת, מבחינתם,  להחליף אותה.

*****

הבעיה – השד העדתי – נמצאת על השולחן ולא תרד ממנו. אפשר להניח שהניסיונות של אנשי הפוסט למיניהם להשתמש בנתונים לצורכי הפוליטיקה של השינאה לא יחדלו, כשם שלא יחדלו הניסיונות של אלה המבקשים לטאטא את הבעייה אל מתחת לשטיח בטענה שבעתיד הכל יסתדר איכשהו מאליו. יש עתיד, זוכרים?

אני עדיין מקווה שבפרק הרביעי והאחרון בסידרה, יעז אמנון לוי, כאותו פרפר עש החותר אל האור, להתקרב אל האמת של המצב הבין-עדתי בישראל, שהבנת שורשיו ומניעיו, רק היא יכולה להצביע על דרכים ממשיות לפיתרון.

4 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    מי שהקדים וחזר לארץ בכמות משפיעה ,היו האשכנזים .שבאו
    מתרבות מערבית .ועל היסודות האלה, נבנתה המדינה מחדש .
    המזרחיים שהגיעו אחר כך,באו כבר לארץ מערבית. שלא התאימה
    לתרבותם. מה לעשות, זאת המציאות והיא קשה להם ,אין ספק.
    מעניין שדווקא האטיופים ,בתקופה יחסית קצרה מצליחים
    להשתלב, טוב יותר.אולי משום שתרבותם, לא דומה, לתרבות
    הערבית השנואה, בגלל קונפליקט הדמים והפוליטי שבינינו .
    השאלה היא, איזה ארץ אנחנו רוצים/יכולים להיות, עבור כולנו.
    אני עדיין לא שמעתי מכתבתו של אמנון לוי, מה רוצים המזרחיים.
    ארץ מזרחית או מערבית .

    אהבתי

    • בן ציון,
      ההסבר שאתה נותן לגבי מיקומם העגום של המזרחיים באליטות הכוח, דהיינו שהאשכנזים הקדימו לבוא, מקובל וידוע. אבל גם מעורר שאלות. למשל: האם היית מקבל בשוויון נפש מדעי שכזה את המצב אילו היית אתה מזרחי? נא לנסות להשיב בכנות. או גם: האם נימוק כזה לא משרת יפה גם הצדקה של תופעות אנטישמיות באירופה לאורך מאות בשנים? דהיינו שהיהודים באו מתרבות אחרת ואולי גם קצת מאוחר מדי?
      וחוץ מזה – מאיפה אתה מביא את הנתונים על השתלבותם המהירה של האתיופים?

      אהבתי

  2. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    אני רק מתאר את המצב, כפי שהוא ניראה בעיני .אינני שיפוטי
    ולא קובע מה טוב או לא. ברור שאינני שווה נפש, לסבלם של
    אחרים ולא אומר שזה בלתי הפיך .אני שואל, איך ולאן אנחנו
    רוצים/יכולים להגיע. לגבי האטיופים אני לא מביא נתונים, זו
    התרשמותי הסובייקטיבית בלבד. הרחקת לכת לאירופה וזו
    לדעתי בעיה אחרת לגמרי. בין יהודים אין בעיה של זהויות.
    כולנו יהודים טובים. אני מחפש עכשיו ,את אחדות המטרה שלנו.
    שהיא שילוב הרצונות. הדבר לא קרה מאליו, באופן משביע
    רצון, גם בחלוף השנים.לכן לדעתי, צריך להציב מטרות ולבצען.
    השיח צריך להביא לקונסנזוס בעיניין .גם המזרחים היום לא
    מחפשים אשמים, הייתי בקשר, עם ד'ר יפעת ביטון בעיניין .
    הערה; אני מבקש מהקוראים של הבלוג להביע את דעתם.
    הנושא חשוב לכולנו וכל אחד יכול רק להוסיף .

    אהבתי

    • בן ציון,
      כפי שאני חוזר ואומר, אני ממתין לפרק האחרון בסידרה כדי לסכם את דעתי. איני רוצה להחפז, כדי שלא למצוא את עצמי פורץ לדלת פתוחה, וגם כדי שלא אמצא חוזר על עצמי. הבעייה אינה עומדת להיעלם מעצמה, למרבית הצער.

      אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: