מותחן/מקום יפה למות בו, מאלה נאן

מאלה נאן/ מקום יפה למות בו/תרגום: לאה ששקו/ספרית מעריב, 2012/ 402 עמודים

בטח אחד מחמישה המותחנים הטובים ביותר שקראתי בשנתיים האחרונות. המקום שבו מתרחשים הדברים היא דרום אפריקה הגזענית של שנת 1952. בעיירה קטנה בצפון המדינה נמצאת גופתו של מפקד המשטרה המקומית, הקפיטן האפריקנרי וילם פרטוריוס. הוא נורה בעורפו בפינת נוף שקטה – מקום יפה למות בו – ליד הנהר שמעבר לו נמצאת מוזמביק השכנה.

סמל הבלשים עמנואל קופר נשלח מהעיר הגדולה כדי לנהל את החקירה הרגישה. קופר, חייל משוחרר ממלחמת העולם השניה, הלום קרב, שרוחו של רב הסמל הסקוטי המשוגע שלו מהצבא עדיין מבעתת אותו. קופר מגלה שמשפחת פרטוריוס שולטת בעיירה, ובמאמציו לגלות את האמת הוא יכול להיעזר בעיקר בשוטר השחור, איש הזולו  שבאללה, חברו מילדות של הקפיטן שנרצח, וביהודי צווייגמן, חנווני מכולת ובעל מתפרה, שנמלט מאירופה אחרי מלחמת העולם השניה.

עד מהרה מגלה קופר שהמאבק העיקרי שלו הוא נגד אנשי "הסקיוריטי" – המשטרה החשאית של שלטון האפרטהייד, שאנשיה נשלחים כדי להפיק מחקירת הרצח רווחים פוליטיים, ולהעלים את האמת המאיימת על החזות המזוייפת של משטר ההפרדה הגזעית.

מאלה נאן: אוסטרלית מסווזילנד

אנשי הסקיוריטי מסלקים את קופר מחקירת הרצח, אבל הוא אינו נכנע. כשזורקים אותו דרך הדלת, הוא חוזר דרך החלון: מיהו המציצן-מטרידן שמציק בלילות לנשים השחורות והצבעוניות של העיירה הקטנה? מאיפה מגיעים הצילומים הפורנוגרפיים הנמצאים בכספת נסתרת? ובצד אלה – מדוע נמשך כל כך הסמל קופר לתופרת הצבעונית של צווייגמן, הנראית כעכברה ביישנית? ככל שמתפתחת החקירה גוברים המתח ועולה רמת האלימות, עד שמתגלה עוד חשוד שגם הוא מבקש לעצמו מקום יפה למות בו.

כדאי מאוד לקרוא. מומלץ במיוחד לאלה שמדברים על משטר האפרטהייד בלי לדעת  על מה הם מדברים.