דילוג לתוכן

גיליון יום שלישי אחד של "הארץ": אורגיה של ליבוי שנאה וחרחור מלחמה

יולי 23, 2013

רק לפני יומיים העלייתי כאן את ההשערה שאוכלי הנבלות, סוחרי הסנאף ומחרחרי המלחמה למיניהם אינם עומדים להירגע כתוצאה מכך שהישראלים והפלשתינים החליטו להתיישב סביב השולחן, בהמשך ליוזמת קרי. טענתי שאדרבא – עכשיו הם רק יגבירו את מאמציהם כדי לנסות ולטרפד את ההסכמה (בינתיים רק על קיום שיחות) בין מנהיגי שני העמים.

אז תראו מה מצאתי ב"הארץ" בישיבה אחת על קפה וקרואסון בבית קפה.

שרת חוץ אשתון: מכתב

שרת חוץ אשתון: מכתב

1. הכותרת הראשית של "הארץ" מפמפמת את יוזמת החרם של מחרחרי המלחמה מהאיחוד האירופי. לכתב החרוץ של "הארץ" נודע שלפני שבועיים שיגרה שרת החוץ של האיחוד, קטרין אשתון הבריטית (בריטניה היא באופן מסורתי המתרגלת העיקרית של מדיניות ה"הפרד ומשול" במזרח התיכון) מכתב ובו ביקשה לזרז את סימון המוצרים מן ההתנחלויות. וכדי להבהיר את הקשר, נמסר באותה ידיעה ראשית עצמה כי "בכירים באש"ף וברשות הפלשתינית שבו והדגישו שהשיחות הצפויות בוושינגטון עדיין אינן משא ומתן".

2. עמוד 2, מאמר המערכת מסביר מדוע לא צריך משאל עם לאישור ההסכם שיושג. אם ציפיתם לנימוקים חדשים, מקוריים, מעניינים, תשכחו מזה. מאמר המערכת מזכיר לקוראיו, האנשים החושבים, שבארצנו נהוג ממשל"על ידי נציגים" (!), שאינו מתיישב עם משאל עם (למה בשוויץ ובעוד מדינות רבות אפשרי השילוב הזה ואצלנו לא?). ועוד טוען מאמר המערכת שמטרתו של משאל העם היא"לחשק" את הפוליטיקאים, וכי מצידו של ראש הממשלה נתניהו יש פה "בריחה מאחריות".

3. עוד באותו עניין באותו עמוד, כותב אייל גרוס מאמר נוסף. טענתו היא שהמשאל מופנה לעם הלא נכון, שכן השאלה הנידונה – שטחי הגדה – אינם נוגעת לשטחים ישראליים אלא לשטחי כיבוש, ומה פתאום שעם אחד (הישראלי) יכריע בשאלה הנוגעת לשטחים של עם אחר (הפלשתיני). הנימוק הזה כל כך אידיוטי (השאלה נוגעת למאות אלפי אזרחים ישראלים המתגוררים בשטחים, אז ברור שמותר לאזרחים ישראלים להביע דעה בקשר אליהם) וכה נגוע כולו ב"הנחת המבוקש" הסיבובית, שחבל לבזבז עליו מילה נוספת.

4. נראה שמישהו במערכת "הארץ" החליט שיש לתקוף את המו"מ הישראלי-פלשתיני גם מהכיוון הכלכלי, והמשימה הונחתה באופן טבעי על העורך הכלכלי הבכיר נחמיה שטרסלר. הכותרת היא "מדינה או מדינונת" (עמוד 2), ושטרסלר כבר יודע שהפלשתינים ייאלצו להסכים למדינה מפורזת, להתיישבות סביב ירושלים, לנוכחות ישראלית בבקעה ולנוכחות ישובים יהודיים אצלם ומסכם "זוהי כמובן נוסחה בלתי אפשרית שהופכת את המדינה הפלשתינית למדינונת מפוצלת עם שתי אצבעות בעיניים (אריאל ומעלה אדומים) ובלי זכות קיום כלכלית". לא יתכן שנחמיה שטרסלר לא שמע מעודו על מדינות כמו סינגפור או הונג קונג, ויש עוד, שתנאיהן הגיאוגרפיים והמדיניים אינם עולים על אלה המשוערים של "המדינונת" הפלשתינית, והצלחתן הכלכלית עולה אף על זו של ישראל. כל מטרת הקשקוש השטרסלרי הזה (מדוע פרוז המייתר תקציב ביטחון מנופח, וישובים ישראלים המספקים המון עבודה לפלשתינים, הם מוקש על דרכה של זכות הקיום הכלכלית?), כמו מטרת רוב הפובליציסטיקה ב"הארץ", היא להבהיר לפלשתינים שישראל עומדת לחנוק אותם, לרמות אותם, לדפוק להם את הצורה ולא להשאיר להם סיכוי למשהו טוב, ולכן מוטב להם שייסוגו מהמו"מ.

5. תחת הכותרת "לא להציל, להפיל", גם זה באותו עמוד מאמרים, יוצא ספי רכלבסקי נגד הודעת מפלגות שוחרות שלום מן האופוזיציה כי יספקו לנתניהו רשת ביטחון אם יחליט לעלות על נתיב השלום. רכלבסקי טוען כי מטרת האופוזיציה צריכה להיות להפיל את ממשלות הימין המרושע, ולא להצילו. הוא מזכיר את יצחק רבין, שלא נתן ליצחק שמיר שום רשת ביטחון אלא נאבק נגדו והפיל אותו בבחירות בתחילת הניינטיז ובא במקומו, וכן את המקרה הזהה לזה של אהוד ברק ובנימין נתניהו בסוף הניינטיז. רכלבסקי אינו שואל, כמובן, עד מה חבל שהצלחתו הכבירה של רבין הביאה עלינו את הרמאי יאסר ערפאת ואת הסכם הרמייה של אוסלו, ואילו הצלחתו הגדולה של אהוד ברק הביאה את קמפ-דיוויד 2 ואת האינתיפאדה 2.  ואילו בסוף הסבנטיז, כאשר העניקו אנשי העבודה רשת ביטחון למנחם בגין, נחתם הסכם השלום הישראלי-מצרי, שעדיין מחזיק מעמד עד עצם היום הזה. אז מה עדיף?

6. הידיעה הראשית בעמוד 4  היא כתבת המשך והרחבה של הידיעה הראשית, אודות החרם של האיחוד האירופאי.

7. ידיעה נרחבת בתחתית אותו עמוד מריחבה ומפרטת את הקטע שהופיע כבר בידיעה הראשית. בלי שמות, תוך הסתמכות על  "בכיר באש"ף", "מקורות באש"ף" ואפילו "חוגים רחבים באש"ף ובפת"ח" (משל איננו יודעים כבר מזמן שהביטויים האלה מייצגים בעיקרם את האלטר-אגו של הכתבים החרוצים. ראיתם פעם כתב של עיתון הגובה עדות מ"חוגים רחבים"?) מגלים לנו ע.  הס וג'ק חורי שאותם מקורות עלומים באש"ף יודעים לספר ש"התנהלות נתניהו ושריו לא מעידה על שינוי גישה", וכן שאותם "חוגים רחבים מטילים ספק בסיכויי המו"מ".  אבל יש גם מי שמתבטא בשמו: זהו אבו מאזן עצמו, שהתראיין לא-ראי הירדני ו"שב וחזר בראיון על כוונתו להביא כל הסכם עתידי עם ישראל משאל עם". מעניין שב"הארץ" מסתייגים בינתיים רק ממשאל עם בישראל. את העם הפלשתיני מותר, כמובן, לשאול לדעתו.

8. בעמוד המאמרים האחרון עומד שאול אריאלי על "הקשיים המהותיים" שברעיון על חילופי שטחים בין ישראל והפלשתינים, במסגרת הסכם.

נשיא רוהאני: גרעין

נשיא רוהאני: גרעין

9. באותו עמוד אחרון, לא שייך באופן בלעדי  למשא והמתן הנוכחי, אבל בהחלט מעניק לנו מבט פנורמי על מה שאפשר לצפות ממדינה ממדינתנו, תחת הכותרת "מצא את ההבדלים", משווה עוזי בנזימן הוותיק בין ההנהגה הישראלית ובין ההנהגה האיראנית. הוא עושה זאת תוך הבאה של שורת התבטאויות  ועמדות עקרוניות בישראל ובאיראן. קבלו שתי  דוגמאות אופייניות לאמנות ההשוואה של בנזימן:

"קובע סגן שר החוץ: 'ישראל לא תשנה את מדיניותה עקב החלטת האיחוד האירופי. אם האירופאים ימשיכו בדרך זו הם יציגו תוצאה הפוכה וירחיקו אותנו מהמו"מ המדיני.'

מודיע  הנשיא האיראני חסן רוחאני: אנחנו מוכנים לשקיפות אך לא נוותר על הגרעין. איראן עומדת על זכותה להעשיר אורניום. ניתן להגיע לפתירון במשא ומתן."

והנה עוד דוגמא בנזימנית לדימיון המפליג בין ישראל ואיראן:

"בעיני נתניהו הגרעין האיראני מסכן את קיומה של ישראל.

בעיני מנהיג איראן הכיבוש הישראלי מסכל את הקמתה של מדינה פלשתינית".

שימו לב לתחתיות האינטלקטואליות שאליהן מעמיק בנזימן כדי לחפור בהן  את השוואותיו.

פחד לחשוב, מה היינו מקבלים, תוך שימוש באותה שיטת קופי-פייסט, ואפילו בלי לערבב בין חיטים ושעורים, מהשוואה בין מה שיש ל"הארץ" לומר על ישראל ויהודיה,  ומה שהיה ל"דר שטירמר" הנאצי לומר על  בני אותו עם.

*****

ועוד משהו באותו עניין.  די מצחיקים אותם המוני הטוקבקיסטים וכמה עיתונאים או בלוגרים, הטוענים כי "הארץ" משרת בעצם את האינטרסים של הפלשתינים.

אין לכך שחר.

האינטרסים של הפלשתינים זהים לגמרי לאינטרסים של הישראלים: שלום והסדר, שלווה ושגשוג. ולכל ידוע שאת האינטרסים האלה ניתן להשיג רק במשא ומתן בין מנהיגי שני העמים, שיהיה מלווה מטבע הדברים בפשרות קשות ובוויתורים כואבים.

מו"ל שוקן: אדוני הארץ

מו"ל שוקן: אדוני הארץ

"הארץ" וכמה מהבולטים שבכתביו אינם מייצגים שום אינטרס פלשתיני. הגזענות שלהם כלפי הפלשתינים אינה נופלת בכהוא זה מהגזענות האנטי-יהודית-ישראלית שלהם.

מדובר בגזענות הקלאסית של מרכז ומערב אירופה כלפי העמים השמיים, יהודים כערבים. התנשאות ובוז,  וגם ליטופים חנפים וקריצות של זרזירים לעורבים כלפי קאפואים ומשת"פים.

מחרחרי המלחמה מאירופה והמשת"פים שלהם בישראל רוצים ברעתם של הפלשתינים לא פחות ממה שהם רוצים ברעתם של הישראלים.

אם יצליחו לטרפד את המו"מ, נפסיד כולנו.

בידקו את התנובה של "הארץ" ביום אחד, כפי שהובאה כאן.

בהבלטה ובשימחה לא מוסתרת מדווח העיתון הזה על המשך היוזמה של מחרחרי המלחמה מאירופה להחרים את ההתנחלויות.

הוא מתנגד בתוקף להצעה של משאל העם (בישראל, אך לא אצל הפלשתינים) שתקל על נתניהו את ההתנהלות הפוליטית, כאשר תוצאותיו החיוביות של משאל העם הזה כלל לא מוטלות בספק (וזה הדבר העיקרי שמדאיג את מחרחרי המלחמה, למרות העמדת הפנים שלהם. שהרי אם יאושרר ההסכם, וברוב גדול, מה יישאר מהתיזה השקרית וההזוייה אודות המתנחלים כ"אדוני הארץ", המפומפמת על ידי המו"ל עמוס שוקן?).

חכמי "הארץ" מסבירים לפלשתינים שמה שיקבלו כתוצאה מהמשא והמתן הוא "מדינונת" חסרת אפשרות קיום כלכלית, ושרעיון חילופי השטחים הוא בעייתי ביותר,  ותוקף את מפלגות האופוזיציה המוכנות לתמוך בנתניהו בדרכו אל השלום.

על הפלשתינים להבין שישראל תעשה הכל כדי שלמדינתם לא תהיה זכות קיום כלכלית.

הכתבים  של "הארץ" בגדה מעודדים את מתנגדי המו"מ בצד הפלשתיני, ומשאירים פתח לתיקווה לכל מחרחרי המלחמה למיניהם: עדיין לא פסו הסיכויים לטירפוד השיחות. שום דבר עדיין לא נסגר. כדאי להגביר את המאמצים.

משהו לא ברור למישהו?

"הארץ" הוא פשוט נגד השלום.

הוא מנסה ככל יכולתו לתקוע מקלות בגלגלי המשא והמתן הישראלי פלשתיני.

עיתונם של אוכלי נבלות, ספקי סנאף ומחרחרי מלחמה.

_________________________________________________________

מומלץ לקוראי להקליק לחילופי  דברים שעניינם (גם) ברשומה שלעיל ב"ארץ האמורי" 

13 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    אין חדש תחת השמש ,מאידאולוגיה אין פרנסה .

    עוד מבט להערכת העיתון המשוקץ .

    אהבתי

    • בןציון,
      זה נמשך גם היום. ע. הס כבר מאשימה שם את ישראל בכשלון המו"מ, עוד לפני שהוא התחיל, תחת הכותרת "מו"מ שמום". מעניין כמה ילדים פלשתיניים וכמה יהודים ניצלו ממוות ומנכות משום שלא קיבלו ברשות את הצעתה להוציא את אנשיהם להשליך אבנים על ישראלים. מעניין כמה במאי סנאף פלשתיניים נבלו לפני שצמחו בגלל שהרשות הפלשתינית לא קיבלה את הצעתה ללמד בבתי הספר הפלשתיניים אחיזת מצלמה. כל מילה במאמר מעידה על עומק כאביה, שלא קיבלו את הצעתה לזרוק אבנים אלא הלכו לשיחות. עם אוהבות כמוה הפלשתינים לא זקוקים לשונאים. עוד מחרחרת מלחמות בשירות האנטישמיות האירופאית.

      אהבתי

  2. עידו לם permalink

    אני חולק עליך מאוד: אומנם השמאל המדומה הוא מאוס ומעושה בהלצות המוסריות שלו אבל הסכנה הגדולה להסכם זה לא הגידעונים לוים למיניהם שיסכימו ל2 מדינות ל 2 עמים אלא הפנאטים בין הימין הקיצוני שיעשו הכול כולל רצח כדי למנוע הסכן בין העמים, צריך לשכוח שלפני יגאל עמיר היו את עמי פופר, המחתרת היהודית הזכורה לשמצה ויונה אברושמי רוצח אמיל גרינצוויג ועוד רבים ורעים אחרים, הם האיום הגדול על השלום הרבה יותר מגדעון לוי ועמירה הס.

    אהבתי

    • עידו,
      מסכים איתך שסכנה גדולה צפויה מהימין הקיצוני. ואין צורך לשכוח את החמאס והג'יהאד מאותו ענף בעם השכן, שטרם אמרו את המילה הראשונה, שלא לדבר על האחרונה. אבל אני רוצה להזכיר לך את צוואת השכיב מרע שהותיר אלכסנדר ינאי לשלומציון: "אל תיראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס". הקנאים, שלנו ושלהם, במקרה הזה, משולים (להבדיל אלף הבדלות) לפרושים ולצדוקים, במובן זה שעמדותיהם ברורות וסכנתם ידועה ולפיכך נזהרים מפניהם מעשה יום-יום. אך הצבועים מסוכנים מאוד כי הם מעמידים פני שוחרי שלום, הומניסטים וליברלים – ובשטח הם פועלים להרבות שנאה ולחרחר מלחמה.
      ועם כל הכבוד (ואין הרבה) לרוצחים מן הימין שלנו, לא הם חירבו את אוסלו. הם בעיקר הגיבו. מי שאחראי להפרת הסכמי אוסלו היה הצבוע עראפת, שדיבר על "שלום של אמיצים" אך שלח את החמאס למסע של טרור ורצח.
      ועוד משהו להגנתי: כותבים על מה שקורה עכשיו. ובינתיים הקנאים הרצחניים בשקט (יחסי), והצבועים צורחים ככרוכיות. אז בהם אני עוסק.

      אהבתי

  3. מנחמי בן-ציון permalink

    לעידו לם ,

    הצלחת למנות רוצחים יהודים על אצבעות יד אחת, אשריך .ומיד

    אתה עושה הכללה על כל עם ישראל .בבתי הכלא שלנו יושבים

    אלפי רוצחים פלשתינים ,ונשים מחלקות סוכריות אצלם, כאשר

    הם רוצחים יהודים, עומדות על הגגות וצועקות יה סדאם יה

    חביב "אודרוב אודרוב תל-אביב". איפה עובר קו הצביעות שלך ?

    אהבתי

  4. עידו לם permalink

    בן ציון לפלסטינאים אין צבא ולכן הלוחמים שלהם זה הצבא שלהם, נכון שהם פוגעים באזרחים וזה לא מוסרי אבל ההיתממות כולה שלך.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      עידו לם ,

      וההצדקה למעשיהם הלא מוסריים כולה שלך .

      אהבתי

  5. עידו לם permalink

    יותר דווקא בכיוון שאתה מצדיק כול מעשה לא מוסרי של ישראל.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      לעידו לם .

      אני אדם מוסרי ,מרגיש טוב עם מעשי "האוולה" (כמו שאתה קורא להם, שלנו.)

      מפני שאני, שלא כמוך, יודע מהוא ההלך נפשי עומד מאחורי הדברים .האמת

      שכבר נמאס לי להתעסק, עם יפי נפש בעיני עצמם, שמאלנים ,חסרי עמוד שידרה

      שאינם יודעים בכלל מה הם עושים כאן ,3% מהאוכלוסיה שזקוקים להגנת הימין

      כי בלעדיהם ,לא הייתם שורדים כאן עד הצהרים .

      אהבתי

  6. בן ציון,
    אני לא מרבה להתערב בדו-שיח בין מגיבים פה, אך תגובתך האחרונה קצת מביסה את עצמה. ברור שאדם מוסרי לא יכול להרגיש טוב עם מעשי עוולה. מעשי העוולה היחידים שהזכיר עידו היו כמה מעשי רצח נוראים, כולם של יהודים בידי יהודים. ולי תרשה להזכיר שגולדשטיין לא היה יותר טוב. קשה לי להאמין שכאדם מוסרי אתה מרגיש טוב עם עוולות כאלה. כאמור, אלה מעשי העוולה היחידים שהזכיר עידו (ואגב הוא לא קרא להם בתארים).
    ועוד: לפי מיטב הבנתי, ההגדרה שלך כלפי אלה שנמאס לך כבר, באמת, להתעסק איתם, לא מתאימה לעידו יותר ממה שהיא מתאימה לי או לך. ואגב, לי לא נמאס להתעסק איתם, גם עם אלה שמתאימים להגדרה שלך. כל מי שמוכן להידבר איתי, אני מוכן להידבר איתו. ואם לך נמאס, תעשה מה שהיה עושה הסבא של הרשלה בקטע הזה. בכל פעם שאתה מוצא כאן בתגובות מישהו שאתה מזהה כחשוד עם קבלות – נתק מגע. אין צורך בהצהרות במקרה הזה. ואגב, עיתון "הארץ" שכתבת עליו בתגובתך הראשונה למעלה-למעלה, כלל אינו משוקץ בעיני ואני קורא אותו בעניין כשמזדמן לי וגם מגיב מדי פעם. הוא רק טועה. פה זה לא רבנות בית יוסף. לא כל אחד שלא מסכים איתך הוא מיד עמלק או המן הרשע. נראה לי שתארים כמו "מחרחר מלחמה" הם מספיק חזקים לצורך העניין. וחוץ מזה, דה-מרקר ממש טוב, וכל יום הוא יום חדש. שבת שלום.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      אני מרגיש "טוב" עם מעשה האוולה שעשו יהודים, מכיוון שהם לא מייצגים

      אף אחד מאיתנו ,זה צריך להציק למצפונם הפרטי בלבד. מעשי האוולה של

      הפלשתינים, הם חגיגה עממית, זה ההבדל הקטן, שהשמאלנים לא מבדילים.

      הם נגד הכללות לגבי אחרים, אבל על ישראל ,זה בסדר. הם מזדהים בזאת

      עם כל האנטישמים בעולם ומחזקים אותם. הם לא מבינים, שהם עושים דבר

      לא מוסרי. זאת הבעיה בעיני . שבוע טוב .

      אהבתי

      • בן ציון,
        נראה לי שאתה בעניין של טיעונים רישמיים שמשמיעים בוויכוחים פוליטיים. לכל אדם שיש לו זיקה לבני עמו, יש במקביל אחריות בקשר אליהם. זה אם אתה לוקח ברצינות אמירה כמו "כל ישראל ערבים זה לזה". ערבים לצד הזכות וערבים לצד החובה. למרבית הצער הרוצח מייצג אותך כמו שמייצג אותך למרבית השמחה איזה מוסיקאי גדול או פרופסור לענייני משהו.
        אני מסכים איתך שהתעמולנים של השמאל המדומה, בבואם להעריך את עמם ואת ארצם, הם שוכחים לגמרי את העיקרון של השיוויון בפני החוק, שהוא תמונת המראה של חוק אחד שווה לכולם. וכך הם ממציאים חוק מיוחד, רק ליהודים. קנה מידה אחר לגמרי מהנהוג בדרך כלל.

        אהבתי

  7. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,

    ערבים זה לזה, זה לא אומר שאני אחראי לכל פושע יהודי ?, ערבים זה

    לזה אומר, תומכים זה בזה וסועדים. זו הכללה בלתי מוסרית בעליל .

    אנחנו נלחמים בהכללות, בגזענות כלפי אחרים ,מה עם הכללות כלפינו ?

    אתה מצדיק את כל העלילות נגד היהודים ?( גם עם איזה יהודי עשה משהו)

    אני מקווה מאוד ,שלא !!! .

    אהבתי

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: