Skip to content

טיפ/מטבח/ איך מבשלים תירס

יולי 22, 2013

תירס הוא אחד מסוגי הדגן החביבים עלי ביותר. בעונתו – מהאביב עד החורף – לא עובר עלי יום ללא תירס. המחיר סביר (אם כי לא מדובר במזון זול: מחיר הירק בשוק הוא אמנם בסביבות 4 ש"ח לק"ג, אך יש להביא בחשבון כי הקלח הבלתי אכיל מהווה כמעט חצי מהמשקל. אגב, פעם, כשעוד נהגתי לעשן הכנתי מהקלחים – לצינורית השתמשתי בקני סוף – מקטרות מדליקות, שהקנו לחומרי העישון טעמי-משנה מעולים).

ובכן, לאור תכיפות השימוש, החלטתי להעביר את בישול התירס לפסים מדעיים יותר.  בדקתי באינטרנט ובספרים, וגיליתי שמספר השיטות המוצעות לבישול התירס אינו נופל בהרבה ממגוון השיטות להכנת אורז, וכל מי שמתמצא טיפה בגסטרונומיה יודע שזה הרבה מאוד.

DSCF5897

לבסוף החלטתי להתמקד בשתיים משיטות הבישול המינימליסטיות ביותר, מתוך הנחה שבישול-חסר תמיד אפשר לתקן, בשעה שבישול יתר הוא חסר תקנה.

אז לקחתי שני קלחים מאותו גודל ומאותו שדה (לא כמו בצילום המצורף פה), וניסיתי את שתי השיטות המינימליסטיות ביותר במקביל, כדי שהטעימה הכפולה תהיה אמינה ככל האפשר ולא אצטרך להסתמך על הזיכרון.

שיטה ראשונה:

מניחים את התירס בסיר מים קרים, מכוסה כולו במים. בשום אופן אין להמליח את המים. מביאים לרתיחה. אחרי כמה שניות של רתיחה מכבים את הלהבה ומכסים היטב את הסיר. ממתינים עשר דקות, מניחים לקלח להצטנן מעט, משמנים בחמאה או בשמן זית (לדעתי לא הכרחי), ממליחים  – ובתיאבון.

שיטה שניה:

מרתיחים מים (ללא מלח, אך אפשר עם מעט סוכר). כאשר המים רותחים, מכניסים את הקלחים. ממתינים שהמים יגיעו שוב לרתיחה, מניחים להם לבעבע בחוזקה 4-5 דקות, ואז מכבים. מחכים שהתירס יצטנן מעט מחוץ למים, משמנים, ממליחים, ובתאבון.

ובכן, אחרי שהסתיים תהליך ההכנה הניסיוני והמקביל בשתי השיטות, עמדו לרשותי שני קלחים זהים. אפשר היה להבדיל ביניהם בקלות לפי העין, כי הקלח שבושל עם סוכר קיבל צבע קצת יותר כהה וחלמוני.

ולהלן המסקנות. לטעמי, היו שני הקלחים כמעט מוכנים. היתה בטעם בוסריות קלילה. חסרה לשניהם בערך דקה אחת של בישול. לא היה שום הבדל ביניהם מבחינת הרכות. ברור שהקלח שבושל עם סוכר היה קצת טעים יותר – המתיקות הקלה שנספגה בגרגירים בשעת הבישול  מדגישה את המליחות בשעת האכילה.

אך מכל בחינה אחרת, לא גיליתי שום הבדלים. שתי השיטות טובות באותה מידה, ושתיהן טובות בהרבה מכל השיטות שנקטתי עד כה, ושהצריכו בישול ארוך יותר.

המסקנה שלי אם כך: אם אתם מחליטים לנקוט בשיטה א' – כדאי להרתיח את התירס במשך דקה נוספת לפני שמכבים את הלהבה ומכסים ל-10 דקות. או, לחילופין, מניחים לתירס לשרות במים החמים 12-13 דקות לפני שניגשים לאכילה.

ואילו לפי שיטה ב' – הניחו למים הרותחים לבעבע יפה במשך 6 דקות בדיוק עם הקלחים בתוכם.

כל זה כאשר מדובר באכילה מיידית. אם התירס מיועד לחימום ולאכילה במועד מאוחר יותר, תוכלו לפעול לפי המתכונים המקוריים.

וטיפ משנה: אם התירס אינו נאכל לאלתר, חיוני בהחלט לשמור עליו, במקרר או מחוצה לו, כשהוא טבול כולו במים. תירס הנשאר זמן ארוך מחוץ למים מתייבש ומתקשה.

ועוד טיפ: בשעת קניית התירס יש להקפיד על טריותו. די בהעפת מבט. הגרגירים צריכים להיות תפוחים ומלאים, בלי שום שקע במרכזם. אם אתם קונים תירס בשוק, שם נוהגים למכור את התירס כשהוא מקולף למחצה, בקשו מהסוחר קצת עלים שהוסרו כדי לעטוף את החלק הגלוי עד לבישול. וטיפ משנה – אפשר לבשל את התירס עם העלים הירוקים (אך בלי הסיבים!) להדגשת הטעם.

מודעות פרסומת

From → טיפ, מטבח

3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    אתה המדען של החיך. נכנסתי מומלח ויצאתי מכורמל.

    אהבתי

  2. או גם
    נכנסתי על האוכף ויצאתי מקורקף.
    מילותיו האחרונות של הגנרל קסטר.
    וגם:
    באתי בשביל החינה ונשארתי בגלל הטחינה.
    מילותיו האחרונות של החומוס.

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. טיפ/ טיפים ומתכונים זוכים | מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: