דילוג לתוכן

הלקח שלי מהמחאה: עכשיו אנחנו יודעים מי נגד מי, וזה הרבה מאוד

יולי 14, 2013

והנה הלקח מספר 1: כתוצאה מהמחאה הזאת התברר איפה נמצא הגבול. היכן מצויה החזית במאבק הבינמעמדי בישראל. ואני מדבר על המאבק הבינמעמדי האמיתי. בכלל לא לפי האידיאולוגיה של השמאל המדומה ושל כוהני כנסיית השכל.

כן, הפתעה הפתעה: בישראל, לפי המחאה, יש שני מעמדות מובחנים.

הודות למחאה אנחנו יודעים מי נגד מי.

אני מדבר, כמובן, על הסקרים. כל סקרי דעת הקהל שקראתי בעיתונות בשנתיים האחרונות מצביעים על כך: 90 אחוזים מן הציבור – זה הגבול העליון – מזדהים על המחאה.

מאז שפרצה ועד היום.

רק בסקרים שנערכו בתקופות של אכזבה גדולה ממהלך המחאה, או בסמוך לבחירות (כאשר חלק מהנשאלים קבעו את הזדהותם לפי נטיית מפלגתם, שלעתים היתה עויינת למחאה) ירדו אחוזי התמיכה למעט יותר מ-80%. עדיין ארבע חמישיות מהנשאלים.

הפגנה בקיץ 2011: תשעה מכל עשרה ישראלים

כלומר, בין בחירות לבחירות, רוב הזמן, תשעה מתוך עשרה ישראלים – יהודים וערבים, מתנחלים ודתיים, דיירי מושבים וקיבוצים ושכונות עוני – בעד המחאה.

ומי לא בעד המחאה?

עשירון אחד.

העשירון העליון.

ואם נתרגם את המספרים לתחושות ממשיות של אנשים חיים, שכל אחד מכיר מסביבתו ומעצמו:

תשעה מכל עשרה ישראלים, ולא חשוב איך הצביעו בבחירות, או אם בכלל הצביעו, מרגישים פה דפוקים.

ברור לנו שמישהו,

אי שם בצמרת כלשהי,

של תאגיד או של משרד ממשלתי,

של הנהלת בנק או סניף בנק או רשות עירונית,

של סניף הסופרמרקט המקומי או במסלול היוצאים בנתב"ג ,

בבית המשפט או במשטרה או בפרקליטות או במשרדו של העורך דין הפרטי,

בעיסקו של היבואן או היצואן או הסוחר או היצרן – וגם בוועד העובדים –

גוזר עלינו קופון.

תחושה די לא נעימה, בסך הכל. איזה ישות בלתי מוזמנת מתעלקת עליך, בכל מיני תואנות מפוברקות בעליל.

חודרת לתוך כיסך, או לתוך חשבון הבנק שלך ושואבת כרצונה תחת איומי בית סוהר.

מאיימת בעיקולים וקנסות, או גם בבית סוהר,  אם לא תעמוד במחירים ובתנאים שהם עצמם החליטו עליהם בלי לשאול איש.

בסך הכל, סוג של הטרדת האזרח, מעשה מגונה בפומבי (למשל מעצר מתוקשר של חשוד) כל מיני סוגים של הונאה (למשל הפקעות מחירים או דו"חות יצירתיים של רווח והפסד) ועד אונס (כגון עיקול רכוש או חבישה בבית סוהר בגלל פיגור בתשלומים. ואני לא מדבר על טייקון בודד שעיקלו לו ארמון וספינת שעשועים או שר שנתפס עם בריפקה. אלה לא נמנים על תשעת העשירונים המרומים, שעוברים את החוויות האלה בהמוניהם).

וראה זה פלא:

הטרדות מיניות, למשל – אסור לפי חוק.

הטרדות כלכליות של תשעת העשירונים התחתונים על ידי העשירון העליון – זה החוק.

תשעה עשירונים מוטרדים ממעשיו של עשירון אחד.

זהו השינוי התודעתי הגדול שגרמה לו המחאה החברתית של קיץ 2011. המסיכות נפלו. כל תעלולי הפוליטיקאים הנקראים באופן כללי "דימוקרטיה", שתפקידם לטשטש, למרוח, לערפל ולטייח את האמת הפשוטה הזאת – התמוטטו כמגדל קלפים. עם גדול ורב, מבני שני העמים, שלוש הדתות, המון העדות, מעמד הביניים והמעמד התחתון, אתיופים וג'ינג'יות – כולם יד אחת.

*****

והתחושה הזאת של רוב העם, שדופקים אותו, כך מתברר, יש לה בהחלט על מה לסמוך.

ההרגשה תואמת למציאות אחד לאחד.

כל הנתונים החברתיים והכלכליים מאשרים זאת. אין אפילו נתון אחד שיכול להפריך.

מדד אי השיוויון: בצמרת הגבוהה עם ארה"ב

ישראל נמצאת בחמישיה הפותחת של המדינות שבהן שורר אי-השיוויון החברתי הגרוע ביותר. כשפרצה המחאה, ישראל התחרתה בארצות הברית על המקום הראשון ברשימה. בינתיים עקפו אותנו כמה מדינות. אבל זה לא בגלל שהמצב אצלנו הוטב. כלל לא. זה רק בגלל שבפורטוגל ובצ'ילה נעשה עוד יותר גרוע.

מדד ג'יני, המכמת את אי-השיוויון, בודק את ההכנסות של העשירון העליון בחברה, לעומת כל האחרים.

בישראל, באופן לגמרי קבוע, וזה לא חדל גם בעקבות המחאה החברתית, העשירון החזירי העליון הולך ומגדיל את הפער בינו ובין כל העשירונים האחרים.

כן כן. לא רק העניים נדפקים פה.

התחושה של מעמד הביניים, שגם הוא נגזל, מוצדקת בהחלט. גם בין העשירון העליון ובין העשירון התשיעי, השמיני, השביעי והשישי, הולך וגדל הפער באופן קבוע, שנה אחרי שנה.

עשירי העשירים שלנו, הטייקונים והמנהלים וחברי הדירקטוריונים, הצמרות של הבנקים, הקבלנים, היבואנים והיצואנים, הצמרות של עולם המשפט, הקולונלים והגנרלים של הצבא והמשטרה, בכירי הפוליטיקה ומערכת המשפט, העובדים הפרוטקציוניסטים בחברות הממשלתיות המונופוליסטיות –  הולכים ומגדילים את הפער ביניהם ובינינו באופן קבוע.

הנה נתון לדוגמא משכר עובדי הנמלים שנמצאים לאחרונה בחדשות.

שכרם הממוצע בשנתיים האחרונות, 38 אלף ש"ח בחודש לעובד, מציב אותם במקום טוב מאוד בתוככי העשירון העליון.

שכרם עלה בשנתיים האחרונות – 2011 ו-2012, בקרוב ל-20%.

בשעה  שהשכר הממוצע במשק בקושי  זז.

כמו הגדולים והמוצלחים שבמפקיעי המחירים בין הבנקים, חברות הביטוח ויצרני המזון, יותר אפילו מהקבלנים המפקיעים את מחירי הדיור.

וחמור במיוחד, כמובן, מעמדם של המעמדות התחתונים. הסקרים של ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, מצביעים באופן קבוע על העוני המתרחב והמעמיק בישראל.

אלה העובדות. הן לא נעימות. האמת אינה יפה תמיד. לעתים היא מכוערת. אבל תמיד טוב לדעת אותה. וזה טוב מאוד, מנחם, מעודד וחשוב מאוד, שתשעה העשירונים הדפוקים של ישראל יודעים שזה אכן מצבם.

וגם אם רק לחישוף הזה של האמת גרמה המחאה  – דיינו.

כי הידע הוא ראשיתה של פעולה.

סוף מעשה במחשבה תחילה.

*****

משתי סיבות עיקריות לא הצליחה המחאה הישראלית לתרגם את התודעה  המתעוררת של ההמונים למעשה כלשהו.

האחת – כשל מנהיגותי. תשעה העשירונים שנפתחה תודעתם, מצאו את עצמם מול מנהיגות-מחאה שאורח המחשבה שלה, עולם הערכים שלה, האינטרסים הבסיסיים שלה, תפיסת המציאות שלה ושיטות הפעולה שלה, הם של שוליים שמאלניים, עם דפוסי מחשבה וסיסמאות של אמצע המאה שעברה.

העם הגדול והרב שתמך במחאה צפה בפליאה במנהיגת המחאה מפטרת את ראש הממשלה במחי נאום, בגיליוטינה אדירה המוצבת בשדרות רוטשילד, במנהיג שקורא בשמות גנאי לפקחי עיריה, בתביעה למשא ומתן בשידור חי עם ראש הממשלה, והאשמת הממשלה בחירחור מלחמה בעזה במטרה להחניק את המחאה.  שום תביעות ממשיות מוגדרות המופנות לממשלה, ותחושה ברורה שלמנהיגי המחאה יש אג'נדה נסתרת כלשהי – אולי ניסיון להפיל את ראש הממשלה.

שיא הגלישה לתהומות הקונסנזוס, מבחינת אשפי יחסי הציבור של המחאה, התבטא בהזמנת כל מיני זמרים פופולריים לכיכרות, והסכמה לשירת התקווה בסוף ההפגנה.

תבונה פוליטית ומעוף שמאפיינים קבוצות שוליים של היפסטרים-אנרכיסטים-על הגדר-יש גבול-חד"ש-מרצ.

לא מנהיגות שאמורה להוביל תשעה מכל עשרה ישראלים.

ואין זה מפתיע שחיש קל מצאה המנהיגות הזאת את עצמה מובלת על ידי מומחית לבחירות של חד"ש ומכותרת על ידי "צוותות מומחים" שבמרכזם יושבי הקרנות: הפרופסורים והדוקטורים של הקרן החדשה לישראל, קרן פורד, מכון ון ליר וכן הלאה. וגם מטופחת, מדושנת ומושקית על ידי כמה אילי תקשורת שחשבו שהיא משרתת אינטרסים מסחריים או פוליטיים שלהם – עד שהתברר להם שהמחאה גורמת לירידה בנפח המודעות, ומיד השליכו אותה ככלי אין חפץ בו.

מי שהיו אמורים להוביל מחאה של תשעה מכל עשרה ישראלים, מצאו את עצמם מתבוססים בשולי השוליים של הפוליטיקה הישראלית. וסופה של מנהיגות זו, ששניים מראשיה מצאו את עצמם מצטרפים למפלגת העבודה בכנסת הנוכחית, ובינתיים הם נבלעו שם כל כך יפה, עד כי לא נודע כי באו אל קרבה. זו המפלגה שממשיכה כרגיל לייצג ולשרת את העלית הסוציאל-בירוקרטית שבתוככי העשירון העליון – עשירי השירות הממשלתי והעיריות, עובדי הבנקים  ומפקיעי השכר בחברות הממשלתיות העשירות.

ואילו מי שהתיימר להוביל בבחירות את מחאת מעמד הביניים ולתרגם אותה להישג פוליטי, הצטרף כשר אוצר לממשלה – אותה ממשלה שמהווה את שלטון העשירון העליון, על ידי נציגי העשירון העליון, ולמען העשירון העליון.

ממשלת הבובות של הקבלנים המפקיעים את מחירי הדיור, של היצרנים, היבואנים והסוחרים המפקיעים את מחירי המזון, של הבנקאים ואנשי הביטוח המפקיעים את מחירי הכסף ושודדים את הפנסיות, ושל שלל החבורות  הפרוטקציוניסטיות  של הסוציאל-בירוקרטיה, המפקיעים את מחירי השירותים הציבוריים, החשמל והמים.

*****

והסיבה השניה לכשלונה של המחאה לממש את ההישג התודעתי שלה עצמה, היא כמובן הפעולה המוצלחת של העשירון העליון והמערכת הפוליטית העומדת לרשותו. הבחירות הגיעו בעיתוי נוח, ואיש לנפשו התפוררו תשעת העשירונים בלי שאף אחת מהמפלגות תייצג אותם באמת.

הפרד ומשול, כרגיל.

ימין  מול שמאל וגם מרכז. איש למחנהו הלכו חילוניים ודתיים וחרדים, יהודים וערבים. כל הנשדדים  מתשעת העשירונים הדפוקים, החליטו לעת בחירות שיש להם עניין חשוב יותר לענות בו כרגע. הכלכלה תחכה.

*****

אלא שהעסק לא נגמר, כמובן.

מכיוון שמעשה השוד של תשעת העשירונים התחתונים על ידי החזירון העליון נמשך כסדרו גם אחרי הבחירות בעולם המציאות, לא נעלמת גם תחושת הנרדפות שלנו בעולם התודעתי.

היא רק מודחקת, מתחממת על אש קטנה, מוזנת על ידי מעשי עוולה יומיומיים ומחכה לתורה.

אלא שמי שיעיר אותה, מי שיספק את הניצוץ, מי שינהיג, אינו נמנה על אלה שממשיכים להוביל היום את שרידי המחאה.

במקום להקים אוהל ענק בכיכר הבימה (למשל), לרגל הדיור שמחיריו ממשיכים לטפס, הם הקדישו את יום השנה למחאה, אמש,  למשה סילמן המנוח ששרף את עצמו אשתקד. במקום לבוא עם תביעה מוגדרת כלשהי, הם המשיכו להתברבר בין הסיסמאות הישנות של השמאל המדומה דחוס המוח, עם ותק מכוסה בעובש בן 150 שנה.

והבהירו לכל מי שעדיין היו לו ספיקות: כמו הבורבונים, כמו הממשלה, גם הם לא שכחו דבר ולא למדו דבר.

24 תגובות
  1. זה צעד גדול להקיש מכך שאם 90% בערך תומכים במחאה, אלו 9 העשירונים התחתונים.
    אני מכירה לא מעט אנשים שחושבים על עצמם כמעמד הביניים אבל מבחינת שכר יושבים בתוך העשירון העליון, והם תומכים בכל לבם במחאה החברתית.
    אני משערת שהחיתוך קצת יותר מורכב.
    אבל בגדול אני לגמרי מסכימה: המחאה עשתה בדיוק את זה, וכבר שבועיים אני מתכננת לכתוב על זה בבלוג שלי ומתעצלת. אולי עכשיו דרבנת אותי לזוז. תודה!

    אהבתי

    • ברור לגמרי שיש בשוליים אנשים בעשירון העליון, מסוג היורים ובוכים, שמצפונם מייסר אותם, או שזוכרים את אידיאולוגיית הנעורים האדומה-ורדרדה שלהם, או שהם חברים במפלגה כמו מרצ או העבודה, או שהבת שלהם מנהיגה את המחאה במקרה, וגם סתם בעלי רצון טוב שתומכים במחאה, לפחות בסקרים. וברור גם שיש בשוליים, בעשירונים התחתונים, כאלה שהם מעריצים אדוקים של ביבי או ליברמן, ומעדיפים את ההזדהות הזאת על פני המאורעות המתרחשים (או לא) בחשבון הבנק שלהם, או במקרר. אלה מקזזים את אלה, לדעתי מדובר בשוליים, וזה מה שנשאר: תשעה עשירונים מול אחד, כמו שאומרים גם הנתונים הכלכליים.
      וכן, זוזי.

      אהבתי

  2. איש ללא שם permalink

    כמה שזה נשמע לעוס, וכבר חזרת על זה – אני אישית תומך מאוד במחאה, אך סולד לגמרי מהסיסמאות המושמעות בה. הספיק לי לראות שלטים שטוענים שאם לא היה 'כיבוש' אז הכל היה תקין במדינה, וכסף היה גדל על העצים באבן גבירול.

    לי, כאחד שהצד הפוליטי שבו לא יכול להתחבר לכל ה'אדום' הזה, קשה מאוד לבוא ולקחת חלק בתצורה הנוכחית של המחאה. ברגע שהמחאה תהיה בעלת גוון חברתי אמיתי ומתוך רצון אמיתי לשנות (ובלי הכנסה של ימין/שמאל/מרכז – כולנו באותה סירה!), רק אז אני (ורבים כמותי) ניקח בה חלק.

    אהבתי

  3. כמוני כמוך.

    אהבתי

  4. אריק1 permalink

    אם המחאה הייתה מחליטה על מדיניות קונקרטית כלשהי- נניח להגדיל את התחרות(כלומר לקחת מהטייקונים אבל גם לפטר עובדים) או להעלות את מס ההכנסה מעל 20,000 ש"ח. אחוזי התמיכה בצעדים הללו היו נמוכים יותר לדעתי

    אהבתי

    • לבזבז תמיכה של מיליוני אנשים על צעדים פיסקליים כמו שיעורי מס או צעדים "עקרוניים" כמו הגדלת התחרות, זה בזבוז. ואתה צודק, זה גם לא אפשרי להזיז אנשים מהבית על דברים כאלה. אני חושב יותר בכיוון של, למשל, לא זזים מהמאהלים ומהכיכרות עד שמחירי הדירות לא יורדים לרמות הממוצעות של ה-OECD. הרי המחאה התחילה בקטע של דיור. על זה הם הוציאו אנשים לשדרה ולכיכרות. אז איך זה יכול להיות שמאז המחירים רק עלו? קראת את הסיפור האחרון שרץ בתקשורת וברשת על הישראלי ההוא בברלין שמשלם על דירת 3 חדרים (64 מ"ר+מחסן וגינה קטנה) בברלין שכ"ד של 2,400 ש"ח כולל הכל – מים, ארנונה, ועד בית – חוץ מחשמל וגז? למה בתל אביב זה צריך לעלות פי שלושה או פי ארבעה? בברלין יש יותר קרקע להפשרה?(שלא לדבר על רשימת הקניות מהסופרמרקט שהוא הציג: אצלנו זה עולה פי 2 עד פי 2.5) ומחירי דירות למכירה עלו מ-123 ל-135 משכורות ממוצעות לדירה בשנתיים האחרונות, מאז המחאה. מה זה הבוננזה הזאת? זאת מדינה הנשלטת על ידי קבלנים, תעשיינים וסוחרים גדולים שהממשלה אצלם בכיס הקטן. הדרך לשלוף את הפוליטיקאים הקנויים האלה מהכיסים התפוחים של אדוניהם במאיון העליון, היא להבריח אותם משם בתופים ובמחולות, בצעקות וצווחות. שיפשירו, שיפתחו מכרזי קרקע לצרכני הדירות ולא לקבלנים, שיתחילו לבנות אלפי דירות להשכרה. תוך כלום זמן המחירים יצנחו למימדים סבירים. ירידה של אלפי שקלים בחודש במחיר הדיור להשכרה, ושל מאות אלפים במחיר דירה לקניה, שקולות כנגד הרבה מאוד סעיפים של יוקר המחייה (אגב, כתבתי כאן את הדברים האלה כשהתחילה המחאה. אבל הם היו עסוקים עם צוותי "המומחים" שלהם. מומחים לכלום ושום דבר).

      אהבתי

  5. ברוש permalink

    שלום וברכה,
    קראתי במוסף ממון של סוף השבוע בידיעות את סבר פלוצקר.
    הוא טוען שהפערים הכלכליים הגבוהים בארץ נובעים מהמגזר החרדי וערבי, ושאם מוציאים אותם מהחישוב , אז אנחנו משתווים למדינות מפותחות אחרות באירופה במדד אי השוויון.
    האם אתה מסכים לזה?

    אהבתי

  6. בהחלט, בהחלט. הבה נוציא את הערבים ואת החרדים מהחישובים שלנו. אבל זה רק בתנאי שמר פלוצקר המלומד יוציא מהחשבון במדינות המפותחות באירופה את המהגרים החדשים שמורידים להם את הממוצע בדיוק כמו שהחרדים והערבים מורידים את הממוצע אצלנו – ובא לציון גואל.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      מי שחושב שמחירי הדיור ירדו בארץ ,זה יקרה כשיבוא המשיח.

      זה לא קרה מעולם ולא יקרה .אף בעל דירה לא רוצה שמחירה

      ירד .זה גם ממש לא פייר .כי הוא עשה השקעה בטוחה סולידית

      לכספו . אף אחד לא עשה מחקר אמיתי על רמת החיים של הערבים

      והחרדים . כל הסטטיסטיקות לא משקפות את האמת . מכיוון ששני

      המגזרים האלה ,אינם לויאליים למדינה, באופן גורף .

      אהבתי

      • בן ציון,
        נראה לי כמו עוד סיבה טובה לחכות למשיח. ממתי דירה צריכה להיות "השקעה"?
        בחברה סבירה, דירה זה מקום לגור בו. רק במקום ששולטים בו ספקולנטים, קבלנים ועבדים נרצעים לעגל הזהב, מסוגו של ראש הממשלה שלנו וחבריו (כולל שר האוצר) דירות הן קודם כל "השקעה" ו"זה לא פייר" שהמחירים ירדו. מבחינת 9 עשירונים של האוכלוסיה, שיש להם (אם בכלל) את הדירה שהם גרים בה, עדיף שיחתכו המחירים: הם לא יצטרכו להפריש מכיסם כדי לקנות דירה לילדיהם, או אפילו לשכור דירה (אתה מכיר את המספרים על ההורים שנאלצים לעזור לילדיהם במחירי השחיתות הנוהגים פה?), ובני הדור הצעיר לא יצטרכו לשעבד את עצמם למשכנתאות מנופחות לעשרות שנים.
        ואם דיירי תשעה העשירונים התחתונים ירצו לשפר דיור, מה אכפת להם למכור במחיר נמוך – כשהם יכולים גם לקנות דירה חלופית במחיר נמוך, באותו יחס? זו סתם שטיפת מוח של המליאנים, הקבלנים, מוכרי הדירות ומשכירי הדירות, הבנקאים וכמובן מוטבי הממשלה, הניזונה מספקולציות על הנדל"ן (שהוא בכלל שלנו), הם ודובריהם. לעם הפשוט לא יכול להיגרם שום נזק מצניחת מחירי הדירות. שום נזק. רק תועלת עצומה. ואם יום אחד יעלו על הווילות של החזירון העליון – זו תהיה הסיבה, כי העוול והחמס בתחום הזה זועקים לשמיים.
        ובעניין הערבים והחרדים, אל תשכח שיחס גורר יחס. הם לא נאמנים למדינה? וכמה המדינה נאמנה להם? ולא חשוב "מי התחיל". חשוב שהמדינה – הממשלה במקרה הזה – היא הצד החזק ולכן היא צריכה לעשות את הצעד הראשון.

        אהבתי

  7. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,
    אני מדבר על המציאות ואתה מדבר על אוטופיה. אז תמשיך, עד שיבוא
    המשיח, זכותך. גם אני אשמח כשיבוא . לך לא חשוב מי התחיל ,לי כן,
    כי רק זה יביא לפיתרון .מדינה מתנהלת על פי חוקים . בני אדם הם
    בני אדם ,שאלה ,היית מעסיק ערבי שמזדהה אם רוצחי אזרחים ? .

    אהבתי

  8. בן ציון,
    מה אוטופיה, איזו אוטופיה? מחירי השכירות בברלין זה אוטופיה? מחירי הדירות בהולנד זה אוטופיה? למה גובה משכורת ממוצעת במדינת היהודים צריכה ליפול ב-20% ממשכורת ממוצעת במדינה אירופאית, בשעה שהמחירים אצלנו גבוהים ב-20% מהמחירים באותה מדינה? בגלל שלחזירון העליון שלנו נדמה שהוא יכול לשלם פחות משכורת ולגבות יותר רווחים, ושזה יעבור בשקט? ובכן, לדעתי טעות בידם. זה לא יעבור בשקט, ואני מאמין ששנינו עוד נחזה ברעש הגדול. מה שהיה בקיץ 2011 היה רק הקדימון.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      אתה שוב משווה בין כלכלות, כאילו המציאות שלנו דומה לזו שבאירופה
      היום.מה, אתה מתקנא בכלכלות הקורסות באירופה ? אתה מעוניין ללמוד
      משהו מכלכלת יון, ספרד, פורטוגל, איטליה וצרפת. המצב בו אנחנו נמצאים
      הוא נס כלכלי, בהתחשב להוצאות הביטחון ומצב משאבי הטבע שלנו.
      התפלת מים ,בניית גדר הגבול בדרום ,מי באירופה מתמודד עם בעיות
      כאלה ? קצת פרופורציות לא יזיקו לך . הייזמים החזיריים, שאתה סונט
      בהם, הם התקוה, להתפתחות ושיגשוג שיביאו לנו עתודות הגז החדשים,
      למשל, בטח לא מהאנשים הנירגנים שיצאו לרחובות, אם בכלל. מרגיז לא ?

      אהבתי

      • יש באירופה כלכלות שונות, טובות משלנו בדרך כלל, ומעט גרועות יותר. משווים לממוצע, ומצב תשעה עשירונים אצלנו גרוע לעומתן, בעוד שמצב החזירון העליון טוב בהשוואה לכולן. למה רק מצבו של החזירון העליון משתפר ללא הרף ולא מורע לעולם? למה הוא לא יכול לשאת בהוצאות הביטחון הגדולות כמו העשירונים האחרים? למה בשבדיה, שם העשירים משלמים הרבה יותר מסים מאשר אצלנו, אנחנו לא שומעים אותם מאיימים לעבור ללונדון? האנשים הנרגנים שיצאו לרחובות ואלה שתומכים בהם הם הרוב העצום של העם. הם עושים את העבודה. הם עושים את המילואים. בזכותם אתה חי פה. לא בזכות העשירים שאתה מעריץ.מאיזו סיבה שלא ברורה לי. היזמים החזירים שאתה מזכיר לא מביאים שום תועלת, רק נזקים. מעלימים מס בחסות החוק, משחיתים פוליטיקאים, שופטים ושוטרים. עושים כסף לא במשפט אלא באוונטה. מפקיעים מחירים. עושקים את העם. הלוואי שיעברו ללונדון. מזל שלא כולם בעשירון העליון כאלה, וחלק מהם היית יכול לראות גם באירועי המחאה.

        אהבתי

  9. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,
    הדשא של השכן, תמיד ירוק יותר. מצבורי הכסף שנמצא אצל
    החזירון העליון, מה הם עושים איתו ? מחזיקים אותו בכספות?
    או משקיעים אותו במניות, שתומכות בתעשיה . אף אחד לא
    גר בחמש וילות, לא נוסע בכמה מכוניות, לא אוכל יותר ממך.
    תרגע. ניראה לך, שאתה גר באיזה רפובליקת בננות ?
    תראה איך ניראות מדינות כאלה ,באפריקה ואסיה .מצטער
    אני לא רואה את כל הזוועה שאתה מתאר .דרך אגב, אני לא
    מעריץ אף אדם, כולל את עצמי .סע בעולם וכשתחזור ותסתכל
    על ישראל בעיני תייר, תראה כמה שהיא יפה .כמה אחוזים של
    תושבי ישראל הם בעלי דירות ,וכמה באירופה או בארה'ב ?
    אולי אתה צריך להחליף את צבע המישקפיים שלך, לקצת יותר
    בהיר . איכן יש מערכת בריאות כמו שלנו ? למה תוחלת החיים
    אצלנו הן מן הגבוהות בעולם, למרות מצבנו הבטחוני ? ועל
    תשכח, בכמה שנים עשינו את זה .יש סיכוי שאני מצליח לעודד
    אותך ? אני חי בזכות מה שאני תרמתי למדינה . אתה רוצה
    פירוט ?

    אהבתי

    • בן-ציון,
      איפה תיארתי זוועה כלשהי? למה אתה חושב שאני עיוור ליתרונות של מולדתנו הקטנה (בעיקר זה שאנחנו חיינו כאן בקרב אחינו)? הטענה שלי פשוטה, ונסה-נא להתמודד איתה: בעלי התאגידים והעשירים הגדולים שלנו הם פשוט יותר חמסנים מעמיתיהם במדינות הים. ענייין של דרגה. כל המספרים מצביעים על כך.
      וכל רצוני הוא שבמקום לחקות משטר חברתי רע, מזיק ורחוק מצדק חברתי כמו בארה"ב המתמוטטת מבפנים, הבה ננסה לדמות למשטרים סבירים יותר כמו בצפון ובמערב אירופה.
      ואתה טועה, כמובן, כשאתה מספר לעצמך (לעצמך בלבד, כי אף אחד אחר לא ייקח אותך ברצינות) שאלה שאתה מגונן עליהם בחירוף נפש שכזה גרים בווילה אחת צנועה, יש להם מכונית ענקית אחת צנועה, וכל רווחיהם האדירים הולכים להשקעות יצרניות בתעשיה.
      איפה אתה חי? באיזה לה-לה לנד שכתבה איין ראנד? מי עושה את כל הספקולציות המפוארות בבורסה, שממוטטות אותה מדי פעם? מי משקיע את הכספים שהוא עושה מכריית המחצבים המקומיים בבתי קזינו בלאס וגאס? למי יש דירות ברובע ה-16 בפאריס, מול הסנטראל פרק בניו יורק ובמייפר בלונדון – חוץ מהארמון בקיסריה או בסביון, ספינת הפאר במארינה של הרצליה ואולי גם מטוס קטן? לשכבות הביניים? ומי מתקמצן, למרות כל אלה, על החזקת משרתת ישראלית בביתו ומעסיק בביתו באופן בלתי חוקי פיליפינית או נפאלית? מי עושה תספורות לכספי הפנסיות של הטמבלים שנדמה להם שיישאר להם מה שהובטח כשיגיעו לגיל המתאים? נא להתעורר, בן ציון, נא להתעורר. הכל בעיתונים. אין שום סודות. תקרא דה-מרקר, תקרא קצת גלובס. תקרא כלכליסט. הכל שם. בטח לא ב"ישראל היום" הפיליטוניסטי. שודדים אותנו, בן ציון, ורק אתה עוד קורא לזה גשם.

      אהבתי

  10. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,
    אם כל כך רע ,למה ישראל היא אבן שואבת, לכל נדכאי העולם ?
    איך אנו מצליחים בפרסי נובל ,הי טק ,(יותר מאשר בספורט) ?
    איך אנחנו שורדים כמדינה כל כך קטנה, בשטח ותושבים ,בשכונה
    שלנו ? אם אנחנו כדבריך, נשדדים בצורה כל כך מסיבית .איך אתה,
    שרואה ויודע הרבה יותר מאחרים (לא בציניות) מסביר את זה ?
    בבקשה !

    אהבתי

    • בן ציון,
      זה רק מראה לך מה כוחנו ומה עוצמתנו. שלמרות שהפרעונים שודדים אותנו, אנו מצליחים ומתגברים, ובעזרת השם נסיר גם את עולם מעלינו. מה עובר עליך? אתה איזה סוג של רני רהב בחינם? קובי אריאלי לעניים?

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        אני לא זה ולא זה ,אבל אני גם לא קונה את מה שעיתונאים "אוביקטיביים"
        הכותבים בכל העיתונים הכלכליים שהזכרת, הדבר היחידי שנכון בעיתונים,
        הוא התאריך .הם חיים מהדרמות, שאתה כל כך נשבה בהם, כי זה מתאים
        לך כעיתונאי. הם כבר כותבים הרבה שנים, אתה יכול לציין משהו שהתקיים,
        מנבואות הזעם שלהם. קיבלת מהם פעם איזה עיצה כלכלית מוצלחת .
        אם הם כל כך ידענים גדולים ,למה הם בסך הכל עיתונאים ולא מיליונרים?
        אני אדם פשוט שחי בצניעות , בסדר עדיפויות המתאים לי.

        אהבתי

  11. בן ציון,
    אז עכשיו אתה לא מאמין גם לעיתונאים? אפשר להתעניין, מאיפה אתה שואב את ידיעותיך על העולם בכלל ועל ארצנו המוצלחת בפרט? מתכניות ריאליטי? מתחושות בטן? אתה מתקשר עם המוזות? או שאולי אתה מקבל את המידע שלך מפוליטיקאים אמינים, כמו נתניהו או שטייניץ, אלה שפרצו בחוק מלגלג ומצולם היטב כשהח"כ שאול מופז הודיע מעל דוכן הכנסת שיש לנו גרעון של 40 מיליארד ש"ח, כמה חודשים לפני שזה נודע לכולנו?

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,
      תפסיק לזלזל ,ואם אתה לא רוצה/יכול לענות לעיניין . על שכל ישר שמעת ?
      זה החלק המרבי במוח האדם, שפועל אוטומטית אינטואיטיבית ,שכניראה
      תופש אצלך מקום קטן יחסית. אני לפחות מסנן איפורמציה, לא ממציא אותה,
      כמו עיתונאים שמקבלים שכר לפי מילה .מאיכן אתה קובע/ממציא שיש לי
      פוליטיקאים שהם אמינים עלי .זו דוגמה לכתיבה עיתונאית, אמינה עבורך ?!.
      תראה איך ההגיון משתבש אצלך ."שאול מופז הודיע מעל דוכן הכנסת ….
      …. כמה חודשים לפני שנודע לכולנו " כמה חודשים ? למה לא באותו רגע ?
      טוב תשמע ,אין לי עניין להתעסק בשטויות . תשתדל להיות יותר ממוקד .

      אהבתי

  12. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,
    המזון למחשבה שאספת לי,מזה אפשר ללמוד כלכלה מהי ?
    למה לא הבאת דוגמאות מתאילנד ,הודו, הפיליפינים .או
    מצרים, ירדן .שם חיים על אורז, פיתה, בצל ושמן זית,
    בפחות מדולר ליום .וכאן הצימרים יקרים וכו', האם החיים שם
    טובים יותר ? אכן, שם יותר זול, היית מתחלף איתם ? אותי זה
    מלמד, שלרווחה כלכלית, יש את המחיר היחסי .אני נזכר,
    שפנסיונרים מגרמניה, באים לגור בפורטוגל ,כי שם עם הפנסיה
    שלהם, הם חיים יותר טוב . לכן אין טעם להשוות בין כלכלות,
    זה פשוט לא רציני .

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. הלקח שלי מהמחאה: עכשיו אנחנו יודעים מי נגד מי, וזה הרבה מאוד • מחאת הדיור

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: