Skip to content

הנמלים ועובדי הנמלים: האם אלון חסן הוא יו"ר ועד שיש לו גם עסקים פרטיים – או איש עסקים שהוא גם יו"ר ועד?

יולי 7, 2013

הדברים האלה נכתבים בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות עופר עיני ישובים בחדר הסגור ומתדיינים בפרשת עובדי הנמלים, ואולי בעוד כמה עניינים הקשורים ביחסי העבודה במשק. זה בעקבות ההבטחות/איומים של נתניהו ועוד שני שרים, התחבורה והאוצר, להקים שני נמלים חדשים למען תרבה התחרות ויוזלו המחירים – ב-2019.

כשהעבר מאחורינו וההווה די עגום, מוכרים לנו בזיל הזול  – על מילים לא משלמים מכס – את העתיד המזהיר.

איני יודע כיצד תסתיים הפגישה, אך אני מקווה שעיני מבין שבכל מה שקשור לעובדי הנמלים, ולעוד כמה קבוצות עובדים פרוטקציוניסטיות במשק, הוא מנסה להגן על עמדה שכלל אינה ניתנת להגנה. וכאשר הוא מנסה להגן על מה שאינו ניתן להגנה, יותר ממה שהוא מועיל לזכויות העובדים שעליהם הוא מופקד – כלל העובדים במשק, או לפחות רובם הגדול  – הוא מזיק להם.

******

לפני שנים רבות היה הדבר. בעיתון של המדינה, "ידיעות אחרונות", התפרסמה ידיעה די שולית בעמוד האחרון של דבוקת עמודי החדשות. "מקבל קיצבה של הביטוח הלאומי בנתניה", נכתב שם בכותרת, "התגלה כסוחר ירקות עשיר".

היתה לי הזכות להאזין אז ליאיר צבן, מי שהיה שר וח"כ מטעם מרצ, ולפני זה פוליטיקאי בכמה מפלגות בשמאל הישראלי, ולשמוע כיצד הוא קורע לגזרים את הכותרת ואת הכתוב בידיעה.

הכותרת והידיעה כולה, אמר צבן, חושפת את הדימגוגיה הסוציאלית של העיתון של המדינה.

הניסוח והתוכן מבקשים ללכלך על מקבלי הקיצבאות של הביטוח הלאומי, כביכול מדובר בחבר רמאים. הנה, עוד אחד שניזון מקופת הציבור, בשעה שלמעשה הוא סוחר עשיר!

אבל מה האמת? האמת היא הפוכה בדיוק, הסביר צבן. הכותרת היתה צריכה להיות "סוחר ירקות מנתניה מרמה את המוסד לביטוח לאומי ומקבל קצבה שלא כדין". שהרי ברור לגמרי שאותו אדם הוא קודם כל סוחר עשיר. פרנסתו על סחר הירקות. הסיבוב שהוא עושה על חשבון הביטוח הלאומי (והציבור הרחב) מהווה רק חלק קטן מהכנסותיו.

הוא לא רמאי בתור מקבל קיצבה. הוא רמאי בתור סוחר ירקות.

אבל האמת הזאת, די ברור, לא היתה משרתת את מנסחי הכותרת בעיתון של המדינה. לכן בא הניסוח הכוזב והמטעה ששירת את מטרותיו של המנסח.

*****

ועכשיו, אנא ישאל את עצמו יו"ר ההסתדרות עופר עיני שאלה אשר כזאת:

(וגם יו"ר העבודה שלי יחימוביץ, שתשאל את עצמה אותה שאלה. שמעתי שעובדי נמל אשדוד מתפקדים לפתע למפלגת העבודה כדי להצביע שם נגדה, בגלל עמדתה בעניין היו"ר שלהם. אבל גם יחימוביץ טרם הבינה שאלון חסן אינו מקרה יחיד. הוא רק מקרה ידוע.)

מהי הגדרתו הנכונה של אלון חסן מאשדוד?

האם  הוא יו"ר הוועד של עובדי הנמל –  שיש לו גם עסקים פרטיים?

יו"ר עיני: איש עסקים?

יו"ר עיני: איש עסקים?

או שבעצם, על פי האמת, הוא איש עסקים עשיר, שאחד ממקורות ההכנסה שלו, היא משרתו כיו"ר הוועד של עובדי נמל אשדוד?

על פי הדוגמא של יאיר צבן באשר למקבל הקיצבה/סוחר הירקות מנתניה, התשובה ברורה.

ועכשיו, אני מוכן להמר על כל אשר לי, שזה לא כ"כ הרבה, שאלון חסן אינו איש העסקים  היחיד מבין עובדי נמל אשדוד.

או, יותר נכון, אינו איש העסקים העשיר היחיד, שיש לו גם משרה ומשכורת יפה מאוד בנמל אשדוד.

ואם נוסיף לרשימה את "הוועדים החזקים" האחרים במשק, את העומדים בראשם ואת המוטבים העיקריים – המנהלים והעובדים ברמות השכר הגבוהות –  בחברת חשמל ובמקורות ובעוד כמה חברות ממשלתיות וגם בכמה משרדים ממשלתיים, או סתם בכנסת,  וגם בבנקים הגדולים וברשויות המקומיות, אז אין לי ספק שנמצא שם אנשי עסקים עשירים רבים מאוד, שהעבודה שלהם תמורת משכורת, ציבורית או ממשלתית או פרטית, היא רק אחד ממקורות ההכנסה שלהם, ובכלל לא העיקרי.

כאשר המשכורת היא של כמה עשרות אלפי שקלים בכל חודש – ויש עשרות אלפים כאלה – וחוץ ממנה יש גם חשבון הוצאות, החזקת רכב, חשמל חינם, קרנות השתלמות, משכורת 13 ו-14, אוכל חינם ועוד כל מיני חינם – זה פשוט בלתי נמנע. הכסף מצטבר, וצריך לעשות איתו משהו. אז קונים נדל"ן ועושים עסקים.

האנשים האלה צוברים עושר גדול מאוד תוך כמה שנים של משכורות מנופחות. הם נעשים אילי נדל"ן קטנים או גדולים, רוכשים עסקים או חלקי עסקים בתחומים שונים במשק ועושים חיל.  לפעמים גם המשרה שלהם עוזרת לעסקים הפרטיים,  אם זה בוועד הנמל (מכרזים), אם  בראשות העיריה או המועצה המקומית (אישורי בניה) ואם בגזברות המפלגה (מכרזי אספקה בתקופת הבחירות).

ובדרך כלל העבודה שתמורתה הם מקבלים משכורת אינה תובענית במיוחד מבחינת שעות העבודה. בטח לא במעמדם הרם. יש גמישות המאפשרת להם להקדיש תשומת לב מספקת גם לעסקיהם.

ולכן, על פי הדוגמא של השר לשעבר יאיר צבן, כאשר עיני ויחימוביץ מגינים על זכויותיהם של "הוועדים הגדולים", ומספרים לנו שאין שום רע בכך שעובדים יקבלו "תגמול נאות" על עמלם, הם מגינים בעצם על אנשי עסקים רבים מאוד.  וגם אם מדובר בעובדים בכירים שלא הלכו (עדיין) לעסקים פרטיים בהיקף גדול – מכל מקום מדובר בוודאות באנשים המתבוססים יפה במעמקי העשירון העליון במשק.

זה שתשעה עשירונים אחרים ניצבו מולו במחאה של קיץ 2011.

ועדיין תשעת העשירונים האלה נמצאים באותה עמדה היום, על פי הסקרים. תומכים בעמדות של המחאה מ-2011.

ואי השוויון בינם ובין עשירי העשירון העליון – כולל מקבלי המשכורות ממקומות העבודה הפרוטקציוניסטים –  רק גדל בשנתיים האחרונות, לפי נתוני ה-OECD.

*****

יתכן שלעופר עיני ואולי גם לשלי יחימוביץ קצת קשה לזהות את האמת הפשוטה הזאת.

בגלל שהם בעצמם אולי כבר מתבוססים במעמקי העשירון העליון או קרוב לכך. נקודת הראות שלהם משתנה. ההוויה שלהם קובעת את תודעתם.

אבל אם עדיין נותר בהם יושר, הם צריכים לשאול את עצמם:

האם בשעה שהם מגינים על הזכויות של העובדים העשירים האלה, ממקומות העבודה הפרוטקציוניסטים, לטיפונדיות של קרובי משפחה, מינויים מפלגתיים, חבר מביא חבר, יד רוחצת יד, הסכמים מתחת לשולחן ועוד ועוד –

האם בעשותם זאת הם מועילים לרוב הגדול של העובדים במשק, מאורגנים ובלתי מאורגנים –

או מזיקים להם?

הרי זה ברור לגמרי לכל השומע ולכל הרואה, שנתניהו-את-לפיד-את-כ"ץ, במקרה של הנמלים ובמקרים אחרים,  מנצלים את המצב. מנצלים את הפרוטקציוניזם, את השחיתות, את החמדנות והנצלנות שקנו שביתה במקומות העבודה הפרוטקציוניסטים – כדי להכות בכל העובדים המאורגנים האחרים. כמה קל להם להטיל דופי בכל העבודה המאורגנת, בזכות הנשק שנותנים להם עובדי נמל אשדוד וחיפה ועובדי חברת חשמל ומקורות ובל"ל. ברור שמדובר בדימגוגיה סוציאלית, אבל יש להם על מה להתבסס.

יו"ר יחימוביץ: או איש עסקים?

יו"ר יחימוביץ: או יו"ר ועד?

וכמו כן ברור לגמרי, שהסולידריות האמיתית של עובדי הבנקים או עובדי הנמלים העשירים, אינה עם כלל העובדים המאורגנים במשק מתשעת העשירונים התחתונים, אלא עם חברי ההנהלות והדירקטוריונים במקומות העבודה שלהם, שעימם הם מתחלקים ברווחים הקלים של עמלות השורה ובמשכורות המנופחות.

לפעמים המנהל הבכיר וחבר הדירקטוריון הממונים מטעם המפלגה או הממשלה מושכים אחריהם את שכרם של יו"ר הוועד ושל גיסו המלגזן או בן דודו הנהג (שבהם מנפנפים הדימגוגים בתור דוגמאות נאות של "עובדי כפיים" המשתכרים יפה. אבל כמה יש כאלה?) – ולפעמים להיפך.

האם אין זה ברור לעיני וליחימוביץ, שבשעה שהם מגוננים על אנשי  העסקים העשירים האלה, שהם גם מקבלי משכורת מאורגנים, הם משמיטים את הקרקע מתחת לטענות שלהם נגד המונופולים של הטייקונים, נגד הפקעות המחירים של יצרני המזון ושל סוחרי המזון, נגד הפקעות המחירים בתחום הדיור?

כאשר הממצאים מראים שהיעילות של כוח העבודה בחברת חשמל פחותה ב-25% מהמתרחש בחברות מקבילות בחו"ל, או שבנמלים המקומיים התפוקה לעובד נופלת ב-30% ממה שקורה בנמלים בחו"ל, אז למה לעזאזל שחברת שטראוס לא תרשה לעצמה להרוויח על המזון שהיא מוכרת לצרכן הישראלי 25% יותר ממה שהיא מרוויחה על המכירות של אותו מזון באירופה? ולמה שחברת יונילבר לא תרשה לעצמה לקיים בישראל מתח רווחים שאין כמוהו בעולם, על חשבון הצרכן הישראלי?

האם לא זה מה שעושים עובדי חברת החשמל ותאגידי המים?

איפה הבסיס המוסרי של עיני ויחימוביץ לטענות נגד הקפיטליזם החזירי של נתניהו-את-לפיד-את-כץ, כשהם מגוננים על סוציאליזם חזירי לא פחות?

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. אלה שחוששים שהפגיעה בנמלים תשמש פלטפורמה לפגיעה בעבודה המאורגנת, צריכים להגן על מבצרים אחרים. אהדה לעובדי הנמלים וחברת חשמל הם לא ימצאו אפילו בקרב שאר חברי ההסתדרות, שמשלמים את חשבון 'החגיגות' במקומות האלה. עובדי הנמלים וחברת החשמל בדיוק כמו החרדים, זכו ביושר ביחס כלפיהם.

    אהבתי

  2. והימנעותו של עופר עיני מעליה על העגלה שלהם מלמדת שגם הוא חושב כמוך. הוא מבין שהם מבודדים.

    אהבתי

    • מנחמי בן-ציון permalink

      מאפיהו,

      צריך לבטל את המוסד שנקרא ההסתדרות ,הם ממזמן שכחו

      מה היתה האידאולוגיה ולצורך מה הוקמה . להגן על החלשים.

      הם הפכו להיות פקטור משילותי ,מנסים לקבוע מה עושים ומה

      לא. צבירת כוח כזאת צריך להוציא אל מיחוץ לחוק .אין לאפשר

      מגמות אנרכיסטיות במדינה.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: