Skip to content

"שומרי הסף" שורה תחתונה, בלשון השוק, בלי לפגוע בזכויות, יצאו מאניאקים

יולי 1, 2013

ראיתי אמש את הפרק החמישי והאחרון של "שומרי הסף", והנה הנוסחה שהצלחתי לנסח  כתוצאה מהצפייה בסידרה כולה, אך במיוחד בפרק האחרון:

קחו כמה אנשים אינטליגנטיים יותר או פחות;

עם נפיחות אופיינית קלה שמקורה בדלקת  של קרום בלוטת האגו;

ששהו שנים רבות מדי במחשכים;

הדלק מולם זרקור וכוון אליהם מצלמה מטרטרת בעלת נורה אדומה;

העמד פני מתעניין ושאל אותם  במשך שעות וימים המון שאלות  שמטרתן ברורה (לשואל);

וסוף דבר שיצא מהם הנער;

נער בעברית זה סוג של ילד מגודל;

ואילו באידיש זה סוג של טיפש.

*****

ובמיוחד אמורים הדברים בשלושה מששת ראשי השב"כ שהופיעו בסידרה ובפרק:

הוותיק שבהם, אברהם שלום, שהוא, דווקא הוא, הגיבור  הידוע במוסריותו, באומץ ליבו האזרחי ובקולגליות המפליגה שלו כלפי האלוף איציק מרדכי בפרשת קו 300, נואל להשוות את צה"ל הכובש לוורמאכט הגרמני הכובש באירופה ("אמנם לא כלפי היהודים", כפי שסייג שלום את דבריו ברוב דבקותו בדיוק העובדתי).

כך שאו ששלום  אינו יודע הרבה  על ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, או שאינו יודע הרבה על  צה"ל, או שפשוט השתבשה עליו דעתו.

DSCF5576

ראשב"כ אברהם שלום: קו 300 והוורמאכט

וזה כי הוורמאכט רצח 50 אלף אזרחים פולניים (מהם 7,000 יהודים) תוך כדי כיבוש פולין, ואחר כך עוד רבע מיליון אזרחים פולנים במרד של העיר וורשה.

וכמו כן, הוורמאכט הוציא להורג על פי פקודה וללא משפט מאות אלפי קומיסריים פוליטיים בצבא הרוסי.

ועוד: הוורמאכט הוציא להורג והרעיב עד מוות כשלושה מיליוני שבויים של הצבא האדום שנפלו לידיו בעת כיבוש אוקראינה.

ואילו בבלארוס שיתפו חיילי הוורמאכט פעולה עם הנאצים ושרפו מאות כפרים על יושביהם.

ובדיכוי התקוממויות ביוון ובאיטליה רצחו חיילי הוורמאכט אזרחים וחיילים לרוב.

וזו רשימה חלקית.

עם הפלגות דמיון ואנלוגיות היסטוריות כמו שלו, מפתיע שטרם נמצא לשלום מקום בעמוד המאמרים של "הארץ", בין ע. הס ובין ג. לוי.

*****

וגם  ראש השב"כ היוצא יובל דיסקין הוציא את עצמו כנער לא קטן, כשמיהר להסכים לאחת מנבואות הזעם העונתיות של הפרופ' ישעיהו ליבוביץ המנוח:

"מדינה השולטת על אוכלוסייה עוינת של מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש"ב, עם כל מה שמתחייב מזה, כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל. המינהל יצטרך לעסוק בדיכוי תנועת מרי ערבית מזה, וברכישת קוויזלינגים, בוגדים ערבים, מזה".

דיסקין הודיע תחילה חד משמעית:

"אני מסכים עם כל מלה".

אך כשהבמאי-מראיין דרור מורה ביקש (מסיבות מובנות) שנא ירחיב דיסקין ויפרט, התברר מיד על הסובוח שראש השב"כ  לא מסכים שהפכנו "מדינת ש"ב". וקצת אחר כך התברר שגם בדברים אחרים שאמר לייבוביץ הוא לא דייק במיוחד, על פי דיסקין, שהסכים תחילה "עם כל מילה".

שלא לדבר על כך, שעצם הופעתו של דיסקין בסרט "שומרי הסף", הפקתו של הסרט הזה בידי הערוץ הממלכתי והצגתו, לא מסתדרים לגמרי עם הבעייתיות על פי לייבוביץ בתחומי  "חופש הדיבור והמחשבה ו… המשטר הדמוקרטי" של אותה "מדינת ש"ב".

*****

אבל גם שני אלה כאין וכאפס לעומת עמי איילון, שאין לו דיעה טובה במיוחד על הפוליטיקה הישראלית ונבחריה, וכמו יצחק בן אהרון, בשעתו, יש לו השגות על תבונתו של הבוחר הישראלי בבואו לערוך הכרעות פוליטיות.

איילון הודיענו כי  מצא את "החדר בקצה המסדרון (במשרד ראש הממשלה) ריק" מאדם. זה בהמשך לאמירתו הידועה של ראש הממשלה הבריטי לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל, על יורשו קלמנט אטלי:  "מכונית ריקה הגיעה לרח' דאונינג 10 (מעון ראש הממשלה בלונדון) וממנה יצא קלמנט אטלי".

וההבחנה הזאת מאדם שהקריירה הפוליטית שלו היתה אחת המגוחכות ביותר מאז 1948, במדינה שבה לא חסרות כלל גרוטסקות פוליטיות מהלכות.

אבל לשיא הגיע איילון בגראנד פינאלה שלו, מעין נבואת זעם, שבה בחר מורה, ולא במקרה, לסיים את הסרט ואת הסידרה כולה.

במאבק מול הפלשתינים, הודיע לנו איילון בפסקנות, "אנו מנצחים בקרב אחרי קרב – אבל מפסידים במלחמה."

הפסד שמשמעותו ברורה.

כל מומחה פוליטי לענייני המזרח התיכון יודע שלערבים מותר להפסיד באינספור מלחמות, ולישראל אסור להפסיד אפילו באחת.

אז איילון מתברר כעוד ירמיהו בגרוש,  אחד מרבים.

מאז אמצע הסיקסטיז, המיתון הגדול, בדיחות אשכול ו"האחרון שיכבה את האור בלוד" (נתב"ג) זכורים לי לא מעט מתנבאי-קץ מסוגו של איילון.

שכמו הנביא ירמיהו בשעתו, הם ידעו לספר לנו על סוף המדינה, סוף הציונות סוף החזון הציוני וכן הלאה.

אך ההבדל ביניהם ובין ירמיהו הנביא גדול מאוד: נבואת הזעם של ירמיהו התגשמה עוד בחייו, בית המקדש חרב והעלית השלטונית הוגלתה בבלה.

אלא שמאז ניתנה הנבואה לשוטים, כך אומרים וכך זה גם נראה.

DSCF5720

ראשב"כ יובל דיסקין: מסכים לכל מילה

כי מי בכלל יצליח למנות את כל הירמיהואים בגרוש, שחזו לנו את הקץ מאז אמצע הסיקסטיז ועד היום –  ושנפטרו בינתיים בשיבה טובה?

וצר לי לומר, אך  נראה לי שאיילון מביע את דבריו על ההפסד שלנו במלחמה  בנימה המעלה חשש שלא מדובר באיום או באזהרה או בקביעת עובדה, אלא בסוג של איחול.

כנער הנרגז על שלא שעו לדבריו.

ולפיכך שיישרף הים ויעלו הדגים על העצים.

ובכל זאת אני מצידי מאחל לאיילון עד 120 ואף יותר.

ובלי שום נטייה טבעית להימורים, אני מוכן לסכן לא מעט בהתערבות על כך שתימצא כיתת חיילי שייטת צחורי מדים כדי ללוותו בדרכו האחרונה.

*****

אך עזבו את הדאחקות והעניינים האישיים האלה.

הרבה יותר חשוב ממה שאמר בסידרה "שומרי הסף"  ראש שב"כ זה או אחר, או מה"נראטיב" השקרי של השמאל המדומה שניסה הבמאי להנחיל לנו, הוא מה שנאמר בדיון בערוץ 1 בעקבות ההקרנה.

כל המשתתפים בפאנל – גם הפעם כל אחד ואחד מהם היה בקי והגון  ומעניין לאין שיעור יותר מיוצר הסידרה – כולם הסכימו, כל אחד במילותיו, שהופעתם של ראשי השב"כ בסרט של מורה מעוררת דאגה חמורה מאוד באשר ליחסי הדרג הפוליטי והדרג המבצע בממשל הישראלי.

מה גם שאף אחד ממשתתפי הסידרה לא הביע חרטה על דבריו.

הנועז ביותר שבין הדוברים בפאנל, אמר שלדעתו המסקנה של כל נבחר פוליטי בישראל, בתפקיד של ראש ממשלה או שר ביטחון (כתוצאה מהסרט "שומרי הסף" וממקרים אחרים, כגון סוג הדיון באיראניום הגרעיני), היא שעליו להיזהר מראשי השו-שו שלו יותר ממה שנזהרים באש.

לא בדיוק בניסוח הזה, אבל זו היתה רוח הדברים.

טוב, מה שמחייב דוברים מכובדים בדיון מכופתר בטלוויזיה הממלכתית, לא  מחייב פרחח כמוני.

אני פעמיים בשבוע (לפחות) בשוק.

ובלשון השוק, כמה מראשי השב"כ שהופיעו ב"שומרי הסף" פשוט  יצאו מאניאקים.

אני כותב זאת  למרות שמאז שעמדתי על דעתי הפוליטית, בתפר שבין הסיקסטיז והסבנטיז, עמדתי  באשר ל"בעיה הפלשתינית" דומה מאוד לעמדה שאליה הגיעו ראשי השב"כ האלה אחרי התנסויות רבות.

וגם דעתי על כמה מהפוליטיקאים שלנו אינה טובה במיוחד.

ואפילו איני מעריץ אדוק של "הדמוקרטיה".

אבל אוי לנו אם איזה אישושו או גנרל, בלי לפגוע בזכויות,  יעלה בדעתו אף לרגע קט שהוא יודע יותר טוב מהעם הבוחר מה טוב בשבילו.

אפילו אם הוא חושב כמוני.

אם יש מלחמה שאנחנו עלולים להפסיד בה, זו המלחמה הזאת.

לא המלחמה נגד הפלשתינים.

.

מודעות פרסומת
3 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    מאפיהו,
    הסר דאגה מלב ,המערכת בנויה כך, שלנ"ל אין אפשרות להשפיע
    רק להביע, הם בסה'כ כלי לביצוע מדיניות. כל אחד מהם הוא בורג
    במכונה משומנת. רמת האגו שלהם, לא שינתה כלום. בסופו של דבר,
    הם שותפים לויכוח, אך לא להחלטות .

    אהבתי

    • בן ציון,
      אני לשיטתי, "אשרי החושש תמיד", במיוחד כשמדובר באותם אכסמפלרים הסבורים שנועדו לשלטון מטבע ברייתם, מקום לידתם, טיב ישיבתם, צבעם וכו'. תמיד כדאי לפקוח עין על מוגבהי החוטם האלה, סוג של צפוניים בדרך כלל, ולזכור ש"מצפון תיפתח הרעה".

      אהבתי

      • מנחמי בן-ציון permalink

        מאפיהו,

        בזמן אמת הם ילדים טובים, בדיעבד כל מה שהם אומרים, זה כבר לא משנה

        דבר. לכל אחד מהם יש את הידע מקצועי, לביצוע עבודתו השוטפת. זה

        לא קשור לאיסטרטגיה הכללית, המשכללת את כל התמונה. זה נתון בידי

        המנהיג .חוטמם מורד לגובה הנכון בתום תפקידם, לרובם השינוי קשה

        אבל בסופו של דבר ,באין ברירה יש שמסתגלים והשאר נראים פטטיים.

        אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: