דילוג לתוכן

יוזמת קרי: הימין עומד בפרץ מול סכנת השיחות, השמאל המדומה בדרך?

יוני 12, 2013

האם יתכן ששר החוץ האמריקאי ג'ון קרי עומד להצליח במאמציו? ובכל זאת, בניגוד לרוב התחזיות, עומדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא הרשות אבו מאזן להיפגש, ותהליך כלשהו של שיחות עומד להתחיל?

השאלה הזאת מתעוררת אצלי בעיקר לנוכח מה שנראה כהתחלה של מתקפה רבתי, מצד החוגים הפוליטיים והתקשורתיים של הימין.

תחשבו לרגע על הכתבה של דני קושמרו בערוץ 2, אודות קבורת החמור של רעיון שתי המדינות, מה שמשאיר אותנו עם האידיליה הפסטורלית של המדינה הדו-לאומית האחת בין הים לירדן.

ובסוף השבוע הזה עוד מאמר  באותו עניין ב"מעריב"-"מקור ראשון" של אורי אליצור, ועוד אחד ב"הארץ" של מישה ארנס באותו עניין.

ושאיש בל יתפלא אם שוב יערך קידוח מזורז בכיוונו של מירון בנבנישתי הבלתי נמנע, אבי התיאוריה בדבר האי-רוורסביליות של מפעל ההתנחלות. תיאוריה ששום פינוי חלק של ההתנחלות בחבל ימית, ועוד פינוי חלק של ההתנחלות ברצועת עזה, ועוד הצגת תכלית בעמונה א', לא יערערו את אמינותה בעיני המאמינים האדוקים*.

ועל זה הוסיפו את הצהרתו המפוצצת של סגן שר הביטחון דני דנון השבוע, שהודיע ברבים שאין בכלל מצב שממשלת ישראל תלך בכיוון של הפתרון הידוע כשתי מדינות לשני עמים. ומיד החרה והחזיק אחריו גם ראש "הבית היהודי" נפתלי בנט.

ובתור קרשצ'נדו זמני  נערך השבוע גם כינוס חגיגי של "השדולה" למען ארצישראל בכנסת, בהשתתפות 39 חבר וחברה.

על פי הבנתי המוגבלת, אך מאריכת הימים בפוליטיקה הישראלית, פעילויות רב-תחומיות מהסוג הזה נערכות כאשר הימין שלנו מריח סכנה:

אפשרות של מפגש ישראלי-פלשתיני.

אפשרות של פתיחת מו"מ.

אפשרות של הסכם.

אפשרות של שלום.

סכנות איומות ונוראות מבחינת הימין, שהאידיאל שלו  הוא "ניהול הסיכסוך"  לנצח נצחים. שהרי מהעבר השני אין לנו כלל בני שיח.

תראו-תראו מה קורה במדינות השכנות.

ברור שכל הדיבורים הרמים הנשמעים מימין אודות המדינה האחת בין הים לירדן, הם קשקוש בטל בקומקום. הימין מתכוון למדינה דו-לאומית בדיוק כמו מאותו סוג שאליה מתכוון השמאל המדומה: מדינה ובה עם אחד שולט על עם שני של ד'ימים, בני חסות.

רק שהימין הנבער חושב שהעם השליט במדינה הזאת יהיו היהודים, ואילו השמאל המדומה חושב שראוי כי במדינה הזאת ישלטו הפלשתינים.

שני הצדדים יודעים שאין שחר לפתרון מדיני כזה, שיבטיח שיד איש תהיה בגרון אחיו כל הימים.

*****

ואיך ומתי נדע, שסכנת ההסכם הישראלי-פלשתיני, או לפחות פתיחת השיחות היא  ממש מוחשית?

זה יקרה כשארגוני השמאל המדומה יצטרפו למהומה.

אמנם על הנייר מדובר בשוחרי שלום מובהקים, יונים הומיות, הומניות, פציפיסטיות, כוונות טהורות וטובות מכף רגל עד ראש, כולם עד אחד.

ואך מקרה מוזר הוא, שהם מוצאים את פרנסתם, כולה או חלקה, מכספי מחרחרי המלחמה האירו-אמריקאים הרגילים, מזן הטייקונים, מהזן הממשלתי והממשלתי-למחצה** ומהזן הדתי. 

מכאן שתמיד-תמיד יביאו הפעולות  שלהם לעליה במפלס השינאה בין העמים.

מתחזים כסוציאליסטים, קריקטורות נלעגות של אנטי-אימפריאליסטים, מתנאים כאתאיסטים נאורים, שהם בעצם בובות על חוט של מיליארדרים זרים, סוכנים בפועל  של מעצמות זרות, עבדים של פטרו דולרים ושלוחי כנסיות הנגועות באנטישמיות זכה.

וחלום הביעותים של מפורנסי העמותות האלה הוא  שלום ישראלי-פלשתיני.

שהרי הפעילות העיקרית שלהן מתבטאת בתמיכה ב-BDS מחרחר המלחמה. כזכור קרן פורד האנטישמית, הרוח החיה מאחורי הארגונים של "ועידת דרבן" בדרום אפריקה, היא גם המממנת העיקרית של "הקרן החדשה לישראל", שהזרוע הארגונית שלה, שתי"ל, מפקחת על מגוון רחב של פעילות עמותתית בישראל.

כך שלא מעט פרופסורים חמודים, עסקנים מפלגתיים מהדרג השני והשלישי, עיתונאים סוג ב' , עורכדינים צבועים ורופאים חסודים  עלולים לאבד מקור פרנסה עיקרי או חלקי.

אז לא להתפלא אם יתרבו בקרוב הקולות בפוליטיקה, בתקשורת ובבלוגוספירה (שם מקבלים בלוגרים מתומכי העמותות "תרומות" אנונומיות מבחינת הקוראים), שיזהירו את אבו-מאזן מפני "בגידה באינטרס הפלשתיני", שיזהירו מפני הכוונות האפלות של נתניהו ומפני האימפריאליזם האמריקאי של קרי וכן הלאה.

רמז לצפוי אפשר למצוא בעוללות ועידת מרצ הקרובה, אולי המפלגה האופיינית ביותר של מפורנסי הקרנות, שבחרה להזמין לנאום אורח דווקא את ג'יבריל רג'וב – סוג של תואם דני דנון פלשתיני –  שהודיע לא מזמן על תמיכתו הבלתי מסוייגת בהפצצה גרעינית של ישראל  "כבר מהבוקר הזה".

______________________________________________________

*ובטח שלא תשכנע אותם האמת הפשוטה הבאה: נניח שתהיה סרבנות-פינוי אם יתחייב הדבר על פי החלטת ממשלה; די שהחשב הכללי באוצר לא יחתום על המחאות השכר של עובדי המדינה והציבור ומקבלי הקיצבאות  ביו"ש (שהם רוב המפרנסים באזור) – ולא יהיה צורך להפעיל אפילו שוטר מג"ב אחד כדי להביא לפינוי חלק ביותר. הרבה יותר חלק מהפינוי בימית או בעזה או בעמונה א',  המקרים שבהם היה לממשלה עניין רב בהצלחה תיקשורתית של הפגנות-הנגד, מסיבות מובנות. 

 **שני הזנים האלה, מלבד האינטרס המעצמתי הרגיל של "הפרד ומשול", גם  דואגים מאוד לאינטרסים של תעשיית הנשק בארצותיהם. והמזרח התיכון הוא השוק הטוב בעולם. רוצים לדעת למה ההולנדים, למשל, כה פעילים במימון העמותות של "זכויות האדם" בישראל? בין השאר כי ההולנדים נמצאים בעשיריה הראשונה של יצואני הנשק בעולם. אפילו מעל ישראל (בניגוד לנאמר בסרט התעמולה השקרי של יותם  פלדמן בעניין הזה).

4 תגובות
  1. אני תומך ב-BDS permalink

    אני קראתי את זה לפני כמה ימים:

    "עמרי פדן, ממקימי שלום עכשיו ואחד מנסיכי השמאל, בעליה של רשת מקדונלד'ס בישראל שמסרב להכיר בהתארגנות עובדיו ומנסה לסכל אותה בדרכים נבזיות, הוא ההתגלמות האולטימטיבית של השמאל שהיה פה בשנות ה-80 וה-90. זה שדיבר שלום וגרף הון, ושבאמצעות החזון של "מזרח תיכון חדש" קידם בישראל טורבו קפיטליזם שהפחית את שכר העבודה והפריט את המשק. היום, כאשר עקב האכזבה בבחירות מתגברים הקולות הקוראים להחזיר עטרה ליושנה ולהציב בראש מחנה השמאל אנשי צבא ומנהיגי עבר שמחוברים בטבורם להון, חשוב להביט על פועלו הנוכחי של פדן ולהבין שלא מדובר על בן חורג למחנה שתמיד תמך בצדק חברתי, אלא על יציר כפיו."

    זה הוא "השמאל" שתמיד קוראים לו "סוציאליסטי".
    האנשים האלה (דדי צוקר, ביילין, פרס וכל השאר) לא באמת רוצים שלום.
    הם רוצים את הפירות של שלום, את הנדוניה בלי הכלה.
    הם קיבלו את מה שרצו, גן עדן ניאו-ליבראלי, ככה שאנחנו צריכים לחיות במחנה עבודה עם בגדים אזרחים, בשדה סכסוך.

    הפלסטינים הם לא האויבים שלנו, יש לנו יותר במשותף עם פועל פלסטיני מאשר עם עמרי פדן.
    אלה שמלבים את הסכסוך משני הצדדים בשביל כסף או אופורטוניזם פוליטי הם האויבים שלנו.
    ביום שבמדינה הזאת יבינו את זה, זה היום שיהיה לנו שלום.

    אהבתי

    • לא להחליף בין שלום לבין מדיניות חברתית. לא מדובר בתאומים סיאמים. בכל מקרה עדיף שלמישהו יש לפחות כיוון אחד, שלום, או סוציאליזם, על חוסר מוחלט. אף שיש כאלה שבגוף אחד יש להם את שתי הנשמות הנכונות מבחינתי. מסכים עם הכותב לגבי הקשר שלנו עם פועל פלשתינאי לעומת פדן.אף שאפשר להיות קפיטליסט ולהיות בעד שלום. לאחר הכל לא מדובר באנשי 'מסיבת התה'.

      אהבתי

  2. סליחה על טעות המקלדת במילה על. ההקשר ברור מהמשפט. עמירם

    אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. יוזמת קרי: מחרחרי המלחמה מאירופה בעקבות ה-BDS | מאפיהו

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: