דילוג לתוכן

גזענות בארצנו הנהדרת: מה הדבר החיובי שאפשר ללמוד מפרשת סופרלנד

יוני 4, 2013

נאמן לשיטתי, שלא לחזור כתוכי על הקלישאות  הנמרחות וציקצוקי הלשון הנשמעים בתקשורת וברשתות; וגם, כמו  תמיד, בניסיון להוציא מתוק מעז  ולגלות אופטימיות –  הצלחתי להגיע לתובנה מעניינת בעיקבות ההתרחשות הגזענית המזעזעת האחרונה – פרשת "סופרלנד".

שם זה, פרושו בעברית "ארץ-על" (ובעצם הכוונה היא, כמובן, לארץ נהדרת). בפי בעלי הבית של האתר הוא מכונה "פארק שעשועים מודרני וססגוני, בסגנון אמריקאי. השני בגודלו בארץ – משתרע על-פני 80 דונם – ובו עשרות מתקנים חדישים" וכו'.

בעצם, כמו שבטח שמתם לב, תיאור מטאפורי  די נאמן  של ארצנו הנהדרת: "פארק שעשועים" "סגנון אמריקאי", "מתקנים חדישים". הפארק הוא בעצם מיקרוקוסמוס ישראלי.

ארץ-על: בסגנון אמריקאי

ולעניין: המסקנה החיובית שהסקתי מהאירוע הגזעני הדוחה (הנהלת הסופרלנד מקצה ימים נפרדים לתלמידים יהודים ולתלמידים ערבים!), היא זו:

בשעת מבחן אמיתית, מתברר שכל תעמולת הזוועה האנטי-ציונית, המאמצים הבלתי נלאים של מעצמות זרות וכנסיות אירופאיות וכל מיני טייקונים אמריקאים לחרחר מלחמה ולזרוע איבה בין יהודים וערבים בארץ הזאת – לא כל כך עובדים.

ומתברר שלפחות הערבים הצעירים בארצנו – תלמידי בתי הספר וגם מוריהם, לא באמת מושפעים מתעמולת הזוועה הנ"ל. הם לא מתייחסים אל עמיתיהם היהודיים כבני חזירים וקופים שאין להתרועע עימם. הם אינם רואים בהם קולוניאליסטים מדכאים, אימפריאליסטים נתעבים או ציונים שפלים – כי מי בכלל ירצה לבלות בחברת חלאות שכאלה?

ובנפשם של עמיתינו הערבים הצעירים, פשוט בנפשם, שלא יפרידו בינם ובין בני גילם היהודיים כשהם יוצאים לבילוי.

וטוב שכך!

הלוואי עלינו!

לא יעלה על הדעת מבחינתם, ומבחינת מוריהם והח"כים המייצגים אותם, שבאופן מלאכותי, מרושע וטפשי, יפרידו בין כיתות ערביות ובין כיתות יהודיות הבאות לבלות בגן הארץ הנהדרת, הקרוי בלועזית עילגת "פארק  סופרלנד."

ושלא תחשבו אף לא לרגע אחד – אחד – שאני כותב את הדברים באירוניה, או מתוך כוונה ללגלג או להפחית מחשיבות האירוע.

ההפך הגמור הוא הנכון.

אני מסיר את הכובע  ומחווה קידה בפני המורה הערבי חאלד שקרה, שלא היה מוכן לסתום את פיו לנוכח הניסיון הנואל של הנהלת הסופרלנד להדיר את תלמידי כיתה ז' מבית ספרו מחברת עמיתיהם היהודיים, משל היו נשים חרדיות המורחקות ליציע בית הכנסת או לאחורי האוטובוסים או לאיזה חור נידח בסביבת הכותל. ואין לי ספק שמהיותו של שקרה מחנך מעולה – כל אופן פעולתו מעיד על כך – הוא קשוב ביותר לתלמידיו, ולא היה עולה בדעתו לעשות דבר שאינו מתיישב היטב עם רגשותיהם הכמוסים ביותר.

אין ספק שבכך מוכיחים תלמידי כיתה ז'  של שקרה בבית הספר היפואי, הם ועשרות אלפי הערבים הצעירים שבטח שותפים לדעותיהם ולתחושותיהם, שיש תיקווה.

שלא הכל אבוד.

שכן, אם נעז להעיף אמיץ וישר כלפי העובדות כמות שהן בתחום הרגיש הזה של הגזענות, יהיה עלינו להודות בצער, שהגזענות בקרב הציבור היהודי, אותה גזענות שהנהלת הסופרלנד נתנה לה ביטוי בוטה כל כך, היא כאין וכאפס לעומת הגזענות הרווחת בציבור הערבי.

טוב, "כאין וכאפס" הוא אולי ביטוי נמהר במקצת. אבל אם היינו אומרים שהגזענות בציבור היהודי היא קטנה במידה ניכרת מאוד מהגזענות הרווחת בציבור הערבי, היינו מדייקים יותר.

כפי שמוכיח באותות, במספרים ובדיאגרמות הסקר המפורסם שערך המכון הישראלי לדימוקרטיה, ושהתפרסם לפני כשלוש שנים. סקר שאני מאוד אוהב לחזור ולהשתמש בתוצאותיו, בכל פעם שהקלישאים והצקצקנים חוזרים על השטויות הנדושות שלהם.

סקר אשר מתוצאותיו ניתן ללמוד מדוע לא העז אפילו המכון האמיץ והמכובד שערך אותו,  לחזור ולערוך מאז סקר השוואתי  דומה (כפי שנהוג לפעמים בעניינים מדעיים שכאלה).

לפניכם  הדיאגרמה המביאה את תמצית התוצאות. בסקר נבדקו ההתייחסויות של הנדגמים היהודים והערבים כלפי האפשרות שיהיו להם שכנים בני עמים, מגזרים ומגזרים שונים, וסיכומי האחוזים מבטאים את רמת ההתנגדות של כל אחד מציבורי הנדגמים, יהודים וערבים,  כלפי השכנים האמורים הפוטנציאליים. כך שאם אתם אתאיסטים שאינם מקפידים על קלה כחמורה, או עולים מאתיופיה, או מטורללים במקצת, או עובדים זרים, או הומואים או עוד כל מיני מגזרים, בטח יעניין אתכם לדעת מה אתם שווים בתור שכנים בעיני יהודים ובעיני ערבים:

 כפי שאפשר לראות בגרף, שיעור הגזענות הגבוה ביותר בציבור היהודי – נגד משפחה ערבית שתגור בשכנותם – מגיע ל-46%,  בעוד ששיעור הגזענות הנמוך ביותר בציבור הערבי – נגד משפחה של עובדים זרים – הוא 48%.  מכאן שאפשר לומר ששיעור הגזענות הגבוה ביותר בציבור היהודי, הוא נמוך יותר משיעור הגזענות הנמוך ביותר בציבור הערבי. וכמו כן: 50% מהערבים מתנגדים למשפחה יהודית בשכנותם.  תוצאה הגרועה ב-8.5% מהגזענות האנטי-ערבית במגזר היהודי. ואילו האחוזים המצטברים של הגזענות הערבית – 573%, גבוהים פי 2.37 מאחוזי הגזענות המצטברים באוכלוסיה היהודית – 237%.  מה שאומר, כפי שכבר ציינתי, שסטטיסטית, הערבים גזענים בהרבה מהיהודים.

ויופי-טופי לדעת, שהערבים הצעירים, תלמידי בתי הספר במגזר, על פי מה שניתן ללמוד מפרשת סופרלנד, ומחיבתם לבילוי משותף עם עמיתיהם היהודיים, עתידים לשנות את התמונה  העגומה העולה מן הסקר מיד לכשיתבגרו ויצטרפו לאוכלוסיית הנסקרים.

ויתכן שהמכון הישראלי לדמוקרטיה יוכל לחזור על הסקר שלו בלי חששות מרובים מדי ויוכל להצביע על שינויים לטובה במצב הגזענות בציבור הישראלי בכלל ובציבור הערבי בפרט.

ולא יצטרך להוציא בעניין זה הודעה לעיתונות שאין קשר רב בינה ובין תוצאות הסקר, כפי שקרה  למכון החשוב הזה בפעם הקודמת.

כך שיש למה לצפות.

3 תגובות
  1. אני תומך ב-BDS permalink

    שערבים תובעים שווין בצרכנות אתה תמוך.
    שהם דורשים שווין זכויות וזכות להגדרה עצמית בשטחים פיך נכלם.

    "בשעת מבחן אמיתית, מתברר שכל תעמולת הזוועה האנטי-ציונית, המאמצים הבלתי נלאים של מעצמות זרות וכנסיות אירופאיות וכל מיני טייקונים אמריקאים לחרחר מלחמה ולזרוע איבה בין יהודים וערבים בארץ הזאת – לא כל כך עובדים."

    ה"תעמולה" מבוססת על עובדות: מעצרים מנהלים,גירושים,עינויים,עוצרים……
    כולכך קל לך להיות סנטימנטלי, תשאל ערבים כמה אופטימיים הם ממצב הגזענות בארץ.

    אהבתי

  2. יועד לוי permalink

    שקרן המעצר לרוב מבוסס על חשדות מבוססים נגד העציר.

    אהבתי

    • אני תומך ב-BDS permalink

      אם יש להם חשדות מבוססים למה הם לא נשפטים במשפט מסודר?
      למה צריכים מעצרים מנהלים??
      למה אנחנו משחררים הרבה מהם כמה חודשים אחרי שביתות רעב?

      אני בטוח שאתה לא הייתה מתנגד אם הצבא או המשטרה היו עוצרים אותך בלי להגיש נגדך כתב אישום או לתת לך זכות לעורך דין או לראות שופט אזרחי ולקבל משפט.
      אבל חלקינו קצת יותר מופנקים ופחות חזקים ממך ואנחנו אוהבים מערכת צדק מתוקנת.

      תלמד את העובדות ואז תקרא לי שקרן.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: