Skip to content

דו"ח מוחמד א-דורה – סנאף ילדים פאליוודי בשירות אוכלי הנבלות

מאי 20, 2013

סוף סוף יש סיבה להביע שביעות רצון ממפעלותיה של ממשלתנו.

כוונתי לפרסום הדו"ח בדבר המקרה אשר קרה את הילד מוחמד א-דורה בסוף חודש ספטמבר 2000 לקראת פתיחתה של האינתיפאדה השניה.

הפרסום הזה, שיצא מאת מנכ"ל המשפרד לעניינים אסטרטגיים יוסי קופרווסר,  הוא אות די  בודד למציאותה של תבונה כלשהי מאחורי הארשת הגרוגית-מטומטמת של ממשלתנו בדרך כלל, כאשר היא נקראת להתמודד מול תעשיית הסנאף הפוליטי הפלשתיני.

מוחמד א-דורה, רייצ'ל קורי, המרמרה – כולן הפקות של אולפני פאליווד, כאשר על הפצת הסנאף ממונים אוכלי הנבלות  הרגילים של השמאל המדומה וכנסיית השכל, אנשי עיתונות התופסים עמדות חשובות בתקשורת המערבית, כולל פה אצלנו. גרופיס של סנאף שאינם מהססים להשתמש בחומרים האלה – אמיתיים או מפוברקים, לצורכי הרייטינג וכדי לצוד שתי ציפורים: לעשות כסף מהפרסומת ולשרת את תעמולת הזוועה האנטישמית נגד ישראל.

תחילת המעשה בשיחת טלפון שקיבל שארל אנדרלין, כתב רשת הטלוויזיה הצרפתית פראנס-2, מצלם פרי-לאנס של הרשת שנמצא באותה שעה ברצועת עזה. זה היה ב-30 בספטמבר שנת 2000. הצלם, טלאל אבו רחמה, הודיע לכתב, שבאותה שעה נמצא ברמאללה המרוחקת, שיש לו חומר טוב: חיילי צה"ל הורגים ילד פלשתיני בתקרית אש בצומת נצרים.

DSCF5442

האב, הבן והחבית: האב ג'מאל א-דורה יושב אחרי שנפגע לדבריו ב-8 עד 12 קליעים. אין  עליו שום סימני פגיעה של כדורים או סימני יציאה, ושום כתמי  דם עליו או על הקיר שמאחוריו. אין גם שום סימני פגיעה במוחמד א-דורה הנראה כאן אחרי מותו, כביכול, כשהוא מרים יד ומשקיף לעבר המצלמה.  סניגורי הפאליווד טענו שאנו חוזים פה בפרכוס פוסט-מורטם.

אנדרלין העניק את הקריינות לסרט הערוך בכבדות. הוא ביקש תגובה מדובר צה"ל, אך סירב להראות לו את הסרט.

והשאר היסטוריה.

כדאי להזכיר כבר כאן, כי בראיון שהתפרסם בעיתון המרוקאי Le Matin, כחצי שנה אחרי התקרית בצומת נצרים, באפריל 2001,  הודה הצלם אבו-רחמה כי הגיע למקצוע העיתונות כדי "להגן על המטרה הפלסטינית".

די  ברור שאנדרלין, מצידו, לא הגיע למקצוע כדי להגן על המטרה הישראלית.

הצמד הזה, אנדרלין-אבו-רחמה, ראוי לפרס האוסקר על  הסנאף הפוליטי של העשור. שני אלה שימשו השראה לדורות של אמני סנאף שפעלו מאוחר יותר במרחב המזרח תיכוני באולפני פאליווד.

קבלו מעט מעוללותיו של סרט הסנאף המפוברק אך המוצלח מתוצרת אנדרליין-אבו רחמה.

בסרט וידאו שהוצג מאות פעמים בערוץ הטלוויזיה של הרשות הפלשתינית , מופיעה דמותו של מוחמד א-דורה, כשהוא רץ בשמחה בגן העדן, מעיף עפיפון ומשחק בפארק שעשועים, בעוד הקריין אומר:  

"כמה מתוק הוא ריחם של קדושים, כמה מתוק הוא ריחה של האדמה, היא מרווה את צמאונה  בנהרות הדם הזורמים מהגוף הצעיר!"

רשות מדינית מהללת ומקדמת סנאף-ילדים נתעב.

אמנסטי אינטרניישונל, עוד ארגון של בעל חולשה לארועי סנאף מבוימים, פרסם את ההודעה הבאה:

"כאשר טלוויזיות ברחבי העולם הראו את התמונות של מוחמד א- דורה בן ה-12 נורה למוות ברצועת עזה, ב-30 בספטמבר 2000, בעודו מסתתר בזרועות אביו, נחשף העולם לאחד מהדפוסים המתמשכים של הפרת זכויות אדם מהם סובלים באופן כמעט בלעדי הפלסטינים מידי הכוחות הישראלים."

ארגון HUMAN RIGHTS WATCH,  שאף הוא ניזון יפה על הסנאף, טען כך:

"נראה כי התקרית שבה נהרג מוחמד ג'מאל א- דורה בן ה-12 על ידי אש צה"לית היא גם  מקרה של שימוש בלתי חוקי ובלתי מבחין של כוח, בהתבסס על דיווחם של עדי ראיה". (עד הראייה היחידי היה הצלם טלאל אבו-רחמה, זה שהגיע למקצוע כדי לקדם את המטרה הפלשתינית.)

סוכנות הידיעות האירנית:

"הגסטפו היהודי רצח עוד ילד".

עמירה הס ב"הארץ", 03.10.2000:

"… באותו יום גם ירו חיילי צה"ל בצומת נצרים ישירות על שני אמבולנסים שניסו לחלץ את הילד מוחמד א-דירה. נהג אמבולנס אחד, בסאם אל בלבסי, בן 45, נהרג בעת ניסיון החילוץ. נהג האמבולנס השני, פתחי אל-לוח, נפצע קשה."

כבר כעבור זמן קצר התברר שגם סיפור נהגי האמבולנסים היה קשקוש אופייני בקומקום. לא היה ולא נברא.  מהשקרים הרגילים של "הארץ".

ב-3.10.2000, הופיעו ב"הארץ" דבריה של העיתונאית הבריטית סוזן גולדברג:

"15 המכתשים שבקטע הקיר, שלמרגלותיו היו לכודים, הצביעו בברור שהישראלים כיוונו את מכונות הירייה שלהם לעבר השניים. מוחמד היה המטרה."

בצמוד לכתבה הופיעה תמונה גדולה של ג'מאל ומוחמד א-דורה. הכיתוב מתחת לתמונה היה:

 "לכוד על-ידי הירי הישראלי ואחר כך מוטל מת".

עוד התעלקו ב"הארץ" על הסיפור של א-דורה  תום שגב ועוזי בנזימן.

רוברט פיסק, כתב כתב ה"אינדפנדנט" הבריטי,  כתב  כמה ימים אחרי מעשה:

"כאשר אני קורא את המלים 'נלכד בחילופי אש', אני לוקח את העט. במזרח התיכון כמעט תמיד משמעות הדבר היא, שישראלים הרגו אדם חף מפשע".

מצעד אוכלי הנבלות.

ברבות השנים – פרשת א-דורה נדונה בהרחבה בכלי התקשורת וגם בבתי המשפט הצרפתים – התברר סיפור בישולו של סרט הסנאף הזה.

עד היום מסרבת התחנה הצרפתית לשחרר לצפייה חלק מה"ראשס" – כלומר, חומר הגלם המוסרט, שצולם לדברי אבו-רחמה במשך 27 דקות, ואשר רק 55 שניות מתוכן נמצאו ראויות להופיע בכתבת הטלוויזיה הצרפתית. אחרי דרישות ותביעות שוחררו לצפייה 18 דקות מהחומר.

9 דקות חסויות עד היום.

למה?

*****

ליתר ביטחון וכדי שלא אטעה, התבוננתי שוב, כמה פעמים, בקטעי הכתבה ששידר הערוץ הצרפתי.

בשום מקום לא רואים את האב, ג'מאל אבו-רחמה, נפגע בכדור.

בשום מקום לא רואים סימני פגיעה של כדור בגופו של האב (לאחר מעשה).

זה האב שלדבריו נפגע "על ידי 8 עד 12 כדורים".

בשום מקום לא רואים כיצד נפגע הילד מוחמד א-דורה על ידי כדור רובה.

הילד נפגע, לדברי האב, על ידי ארבעה כדורים.

בשום מקום לא נראים סימני פגיעה של כדור בגופו של הילד. לא כתמי  דם. לא תוכן של מעיים או קיבה (לדברי אביו, נפגע הילד בבטנו) שום כלום.

אפשר לראות בברור חורים מעוגלים, פגיעות של כדורים, בקיר הבלוקים מאחורי האב והילד. סימני הפגיעה האלה הם ככל כנראה  ישנים. כולם נראים במקום מתחילת הצילומים של אבו-רחמה ועד לסופם.

במרוצת הסרט נראות שתי עננות אבק קלות העולות מן הקיר שמאחורי השניים, סימני פגיעה של כדורים. אחת במרחק של כמטר מהשניים, ואחת במרחק של כשני מטרים מן האב והילד הכורעים מאחורי חבית הבטון. די  ברור שאלה פגיעות של נשק קל שנורו מאחורי הצלם כלפי הקיר, ולא בזווית אלכסונית מכיוון העמדות הישראליות בצומת. הכי סביר שפלשתיני חמוש עבד כ"ביום אויב" במסגרת הפקת סרט הפאליווד הזה על ידי טלאל אבו-רחמה, וירה בקיר שמאחורי השניים כדי לספק את האפקט הקולנועי המבוקש.

צלם אבו-רחמה:  איפה עוד 9 דקות?

צלם אבו-רחמה: איפה עוד 9 דקות?

באחד הקטעים שחשפה פראנס-2, שעל פי סדר הצילומים הוא נקלט במצלמתו של אבו-רחמה רק אחרי מותו של הילד מוחמד א-דורה,  נראה הילד בבירור מרים את ידו, מצל על עיניו ומציץ לרגע לעבר המצלמה של אבו-רחמה.

הסניגורים של אנדרליין ואבו-רחמה טענו שמדובר ב"פרכוס אחרון" של הילד ההרוג.

שקר ברור. ממש לא נראה כפרכוס. נראה כאילו הילד מנסה לברר אם כבר תם תפקידו במשחק.

כל אדם ששתי עינים  מתפקדות קבועות בראשו יכול לחזות במו עיניו בנכונותן של כל ההבחנות שלעיל.

בשטח עצמו, או ב"גופתו" של הילד מוחמד, או בגופו של אביו ג'מאל, או בקיר שמאחוריהם, לא נמצא ולו קליע אחד ויחיד, מתוך העשרות שכיכול נורו כלפיהם. בשלב מסויים ,כדי להסביר את ההיעדר המוזר הזה, סיפר אבו-רחמה שהצוות של הטלוויזיה  הצרפתית אסף את כל הקליעים מהשטח.

והיכן הם?

אין תשובה.

בקיצור ולעניין: אילו היתה ההגנה מעלה בכל בית משפט סביר בעולם טענת "הביאס קורפוס" (הציגו הגוויה) כלפי אנדרליין ואבו-רחמה וכל תומכיהם,  היה על בית המשפט להוציא את החשודים זכאים מחוסר הוכחות.  מקרה אופייני של הפקת סרט סנאף באולפני הפאליווד הפלשתיני.

רשומה ראשונה. ברשומה הבאה: על תפקיד התקשורת

 

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. אני תומך ב-BDS permalink

    תקרא את זה.
    זה יתן לך חומר למחשבה.
    http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=3392

    אהבתי

  2. השקרנצ'יק שוב צץ. טבעי שימליץ על חבר מאותה מחילה עמוקה, שכיר-מקלדת של המיליארדרים אלינור פרידמן (יורשת ג'ינס לוי-שטראוס ומייסדת "הקרן החדשה") וג'ורג' סורוס, וכמובן הכנסיה הקתולית של אירלנד הידועה בניקיון כפיה ובמוסריות הנעלה של כמריה. ועוד כל מיני מחרחרי מלחמה, חזירים בחוות החיות, המשלמים את משכורתו של מי שמתחזה להיות החבר של ג'ורג' אורוול בעוד הוא מזהם את שמו.
    https://mafyahu.wordpress.com/2013/02/17/%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%90%D7%A4-%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%A1%D7%95%D7%A8/
    .

    אהבתי

    • אני תומך ב-BDS permalink

      שאני נכנסתי לכאן לראשונה חשבתי לתומי שאתה פשוט לא יודע את העובדות.
      עכשיו אני מבין שאתה לגמרי פסיכי.
      התאוריות קונספרציה המגוחכות שלך מראים שהחלטתה להפסיק לקחת את התרופות שלך.
      תחזור אליהם במהירות, אתה מאבד אחיזה על המציאות.

      אהבתי

    • איזה קן צרעות חמוד מצאתי כאן ……

      אהבתי

  3. עידו לם permalink

    רוברט פיסק אדם בזוי למדי והוא נקרא על ידי בן לאדן כתב האהוב עליי באינדיפנדט מה שמראה עם מי יש לנו עסק, שטיפוס כזה אומר לך לפנות שמאלה אתה חייב בוודאות לפנות ימינה.

    אהבתי

    • אני תומך ב-BDS permalink

      האופרה האהובה על הרצל הייתה טנהאוזר של ווגנר.
      מראה עם מי יש לנו עסק.
      guilt by association כשל לוגי חמור.

      אהבתי

  4. אני תומך ב-BDS permalink

    גם חיים לווינסון הוא חלק מהקונספרציה המגוכחת שלך?
    http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2026367

    אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: