Skip to content

דנקנר ובל"ל: דימוקרטיה ישראלית = שלטון המאיון העליון למען המאיון העליון (ע"י הבובות הפוליטיות)

אפריל 21, 2013

לא נעים המצב שנקלעה אליו המנכ"לית של בל"ל, רקפת רוסק-עמינח, בפרשת ההלוואה לנוחי דנקנר. לא נעים, אבל די מובן.

כדי להבין מה קרה פה, כדאי להעיף מבט בעולמה הרוחני של רקפת שלנו. ומכיוון שהעולם הרוחני, על פי קארל מרקס, הוא במידה כזאת או אחרת שיקוף של העולם הגשמי (ההוויה קובעת את התודעה), הבה נעיף תחילה מבט בעולם הגשמי של הבנקאית רמת המעלה.

מנכ"לית רוסק-עמינח: הצטמחה

מנכ"לית רוסק-עמינח: הצטמחה

רקפת שלנו מביאה הביתה מדי חודש בחודשו שכר של 430,000 ש"ח, שזה 5.16 מיליון ש"ח לשנה.

ברוטו.

אבל גם נטו, אם מחשבים את תשלומי ההוצאות, הבונוסים והטבות, הדיבידנדים ותנאי הפנסיה, שאינם מחושבים כשכר.

רקפת גדלה, צמחה והתקדמה בבנק שלה. והנה מה שקורה שם.

בבנק יש 13,407 עובדים.

השכר הממוצע בבנק לאומי הוא 32,700 ש"ח.

קראתם נכון.

36% יותר מהשכר של אלופי החברות הממשלתיות מחברת חשמל ומקורות (24,000 ש"ח בחודש).

המשכורת של עובד של בל"ל גבוהה פי שלושה וחצי מהמשכורת של הלקוח הממוצע  של הבנק, בהנחה שאותו לקוח ממוצע מביא הביתה את השכר הממוצע במשק.

פי חמישה מהשכר החציוני במשק.

סתם עובד ממוצע של בל"ל מביא הביתה משכורת של שר בממשלה.

רקפת רוסק-עמינח הצטמחה בחממה הזאת של העשירון העליון של מדינת ישראל.

*****

ועכשיו עוד קצת חשבונות.

13,407 עובדים בבל"ל, כפול 32,700 ש"ח בחודש, המשכורת שלהם, כפול 12 חודשים בשנה:

5.261 מיליארד ש"ח.

זו המשכורת שלוקחים עובדי בל"ל הביתה בכל שנה.

זה העולם הגשמי שבתוכו מצויה המנכ"לית רקפת.

העולם הרוחני שנובע מזה,  הוא, שרקפת ונוחי הם מאותה שכונה. הוא ממשפחת דנקנר העשירה והיא ממשפחת בל"ל העשירה. הם חבר'ה. חשבונות בין חבר'ה די שונים מחשבונות בין הבנק שלה ולקוחותיו שמן השורה. נוחי הוא אחד שיושבים איתו על כוס קפה כדי לעשות עסקים. בסתם לקוחות משלחים עורכדינים, שליחים של הוצאה לפועל ושוטר מלווה עם אלה ואזיקים, על כל מקרה.

שלא לדבר על האקדח.

כמו שאמר כבר ברטולד ברכט:

מהו שוד בנק, לעומת יסוד בנק.

*****

והנה  חשבון היפוטטי קטן:

נניח שמישהו עם טיפה היגיון בראש, הוא שהיה מחליט על גובה השכר בכל ענף ובכל מקום עבודה במשק.

ילד בן 12 היה יכול גם לעשות את החישוב הבא:

נניח שהשכר בבל"ל היה שווה לשכר הממוצע במשק, שזה בסביבות 9,000 ש"ח, סכום לא רע בכלל, המציב את מקבל השכר בערך באמצע העשירון השביעי בין השכירים, עשירון וחצי מעל למקבלי השכר החציוני (של אלה הנמצאים בין העשירון החמישי לשישי), העומד על 6,500 ש"ח.

אז הנה מה שהיה הבנק מוציא על תשלומי השכר שלו:

9,000 ש"ח כפול 13,407 עובדים כפול 12 חודשים בשנה:

1.448 מיליארד ש"ח.

וההפרש בין מה שמקבלים העובדים בבל"ל בפועל, ובין מה שהיו מקבלים אילו היה המשק מתנהל על פסים הגיוניים כלשהם: 5.261 פחות 1.448 = 3.813 מיליארד ש"ח בשנה.

וכמה עולה ההפרש הזה ללקוחות הבנק?

לא קל למצוא את מספר לקוחות של בנק. ממה שמצאתי ברשת,  בל"ל פרסם לאחרונה את מספר לקוחותיו לפני עשור, ב-2003. גליה מאור, המנכ"לית שקדמה לרקפת רוסק עמינח, הודיעה אז בגאווה שמספר הלקוחות הגיע ל-1.7 מיליון. אם נניח שמספר הלקוחות גדל במקצת מאז, ונחלק ביניהם את התשלום על השכר העודף של עובדי הבנק, נמצא שכל לקוח ולקוח של בל"ל, שילם 2,000 ש"ח בשנה כדי לעשות לעובדי בל"ל נעים בצורה יוצאת מהכלל (לעומת המצב בענפים מיוחסים פחות בארץ, ולעומת המצב בבנקאות בעולם הרחב).

האם מישהו חושב שיש הצדקה כלשהי לכך שהשכר הממוצע של העובדים בבנקים יהיה גבוה יותר מאשר במשק בכלל?

האם העבודה בבנק מסוכנת במיוחד?

האם היא קשה במיוחד?

האם היא מסובכת ואחראית במיוחד?

דורשת מומחיות שנעדרת בענפים אחרים?

לווה נוחי דנקנר: מהשכונה

לווה נוחי דנקנר: מהשכונה

כמה מומחיות, לעזאזל, צריך בשביל להלוות סכומים אדירים בלי שום חשבון סביר לחבר'ה מהשכונה, ולגמור במחיקת חובות של מאות מיליונים ללווה אחד, כמו נוחי דנקנר, ועשרות מיליארדים במשק כולו בתוך כמה שנים של תנודות לא נעימות בענף הפירמידות (מבקר המדינה מסר בשבוע שעבר את המספרים: 21 מיליארד ש"ח של חובות שנמחקו ל-94 לקוחות נבחרים בתוך 4 שנים, 223 מיליון ש"ח של תספורת לכל לקוח בממוצע)?

כמה מומחיות צריך בשביל לגבות עמלות מטורפות בלי חשבון ובלי קשר לכלום מהלקוח הרגיל, מעל ומעבר למה שידוע בבנקאות העולמית?

כמה מומחיות צריך בשביל לשלם ריבית הקרובה לאפס על יתרות זכות, ולגבות ריבית הגבוהה ממנה במאות ואלפי אחוזים על הלוואות, שלא לדבר על הריבית שהבנקים לוקחים על חריגה ממסגרת האשראי?

כמה מומחיות צריך בשביל לשלח עורכדינים ונציגים של ההוצאה לפועל בליווי שוטר שהאלה והאזיקים מוכנים אצלו בחגורה, כדי לזרוק מהבית לווה מסכן שלא הצליח לעמוד בתשלום המשכתנא?

מתערב שילד בן 12 עם מחשב וציון 7 במתמטיקה יכול לעשות 98% מהחישובים שמצריכה עבודת הבנקאים ביום-יום.

ואם אותו ילד בן 12 שעליו דיברנו לא התקלקל לגמרי, הוא גם לא היה נוטל על עצמו 98% מהסיכונים המטופשים שלוקחים על עצמם המומחים של הבנקים להשקעות ולהלוואות.

כפי שמוכיחים סכומי התספורות של השנים האחרונות.

ואל תשלו את עצמכם, שמדובר בבל"ל בלבד. מה שקורה בבל"ל קורה גם בבנקים האחרים. בבנק המסכן בין שלושת הגדולים, בנק דיסקונט, מביא המנכ"ל הביתה 328 אלף ש"ח לחודש, וכל אחד מ-9,942 העובדים מקבל בממוצע 28,720 ש"ח בחודש, פי שלושה מהשכר הממוצע,  פי ארבעה וחצי מהשכר החציוני.

איך? למה?

1. כי הם יכולים. הם רובצים על הכסף מתוקף מקצועם, ושולחים יד בשלל.

2. כי נותנים להם. מי נותן להם? בנק ישראל נותן להם (תציצו פעם במשכורות של עובדי בנק ישראל, ותבינו למה), האוצר נותן להם (תבדקו כמה מעובדי האוצר הבכירים ממשיכים את הקריירה בשירות הבנקים, ותבינו למה) והפוליטיקאים נותנים להם (כנ"ל), ההסתדרות נותנת להם (עופר עיני בתור דירקטור של בנק יהב, פרטים בהמשך).

יד רוחצת יד, ואנחנו הקטנים משלמים.

על הסבון ואת החשבון.

בדיוק כמו המקרה של עובדי חברת חשמל ומקורות ורשות הנמלים.

יכולים, אז לוקחים.

כמו החתול המלקק את מבושיו.

יכול, אז מלקק.

בדיוק כמו חבריהם לעשירון העליון, הטייקונים הגדולים מן האגף החזירי-קפיטליסטי, השודדים אותנו באמצעות מחיר הקוטג' ומחיר שמן הזית, מחיר הדירה ומחיר הנופש במלון.

יכולים, אז לוקחים.

כבר עשיתי פה פעם את החשבון, כמה תורם השכר המופקע של עובדי חברת חשמל לחשבון החשמל של הישראלי הממוצע: כ-900 ש"ח בשנה (טעיתי אז קצת כשהגעתי ל-850, כי חישבתי לפי 12,000 עובדים, בשעה שמספרם מתקרב ל-13,000). ואילו השכר המופקע של עובדי מקורות מוסיף עוד 150 ש"ח בשנה לחשבון המים של הישראלי הקטן. ועכשיו יש לנו גם עוד 2,000 ש"ח שמפקיעים עובדי הבנקים מכל בעל חשבון ממוצע . הוסיפו על זה את הביזה של עובדי תאגידי המים, את השכר המופקע של עובדי הנמלים, ועוד כמה קבוצות קטנות של פרוטקציוניסטים,  ותגיעו להרבה אלפי שקלים בשנה, מאות רבות של שקלים המנפחים את יוקר המחייה החודשי של הישראלי הממוצע, בעוון הביזה מצד העשירון העליון של העובדים.

*****

על פי התיאוריה ושיעורי האזרחות, הדימוקרטיה היא שלטון העם, על ידי העם, ולמען העם.

על פי המציאות, הדימוקרטיה היא שלטון המאיון העליון, על ידי הבובות הפוליטיות שלו, ולמען המאיון העליון וסנג'ריו (כולל הבובות הפוליטיות).

הסנג'רים של המאיון העליון רובצים בהמוניהם  בחלק הכי קרוב אליו מבחינת ההכנסה. זאת אומרת – בעשירון העליון, ואולי גם קצת בחלק העליון של העשירון התשיעי.

לפי נתוני בנק ישראל, ההכנסה החודשית הממוצעת למשק בית בעשירון העליון היא 32,581 ש"ח לחודש. הכנסת המינימום, שהיא כרטיס הכניסה לעשירון הזה, עומדת על 29,628 ש"ח.

איך יודעים? כי הגבול העליון של העשירון התשיעי, זה שמתחת לעליון, היא הכנסה חודשית של 29,627 ש"ח. ההכנסה הממוצעת של העשירון התשיעי היא 20,973 ש"ח.

שם נמצאים השרים והח"כים, ראשי הערים והמוני סגניהם,  המנכ"לים והסמנכ"לים ומנהלי האגפים, וחלקים נכבדים מבין עובדי הבנקים, ובעלי הדרגות הבכירות בכוחות הביטחון,הפרופסורים המכובדים מן האקדמיה והעורכים והעיתונאים הבכירים מן התקשורת, הרבנים החסודים ושאר מיני האליטה. וגם עובדי חברת חשמל ומקורות, עובדי הנמלים וכמה חברות ממשלתיות מועדפות.

יו"ר עופר עיני: מבנק יהב

יו"ר עופר עיני: מבנק יהב

ברור שבכל חברה וחברה על פני הגלובוס יימצאו בעלי המשרות והתפקידים הבכירים בצמרת. הם יהיו בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר. ככה זה בכל העולם, ולא נתחיל לטפס עכשיו על הקירות כדי לברוא יש מאין שיטה אחרת. ההכנסה בפצ'ה-מצ'ה היא תגמול על חיוניות המשרה או המוצר המיוצר והמשווק, על כשרון ועל הצלחה.

אז מה לא בסדר בחברה הישראלית?

מה שלא בסדר, הוא הפער.

הפער שבין העשירון העליון  של המיוחסים בצמרת, ובין האחרים.

ממה נובע הפער הזה?

פשוט מאוד: מזה שהקפיטליזם החזירי והסוציאליזם החזירי שלנו, הם חזיריים במיוחד. הקפיטליזם שלנו חזירי כמו בארה"ב החזירית במיוחד.

החזירית ביותר בין המדינות המפותחות.

כמו שהסוציאליזם הישראלי, זה שבו כמה קבוצות פרוטקציוניסטיות של עובדים הן חלק בלתי נפרד מהחזירון  העליון, מזכיר את מה שקורה בסין או בצפון קוריאה.

*****

ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון התחתון היא 2,033 ש"ח.*

פעולת חילוק פשוטה, שיכול לעשות כל ילד בן 12 עם מחשב:

32,581 שהיא ההכנסה הממוצעת למשק בית בעשירון העליון –

לחלק ל2,033 למשק בית בעשירון התחתון – והתוצאה:

משק בית ממוצע  בעשירון העליון שווה פי 16 ממשק בית ממוצע בעשירון התחתון.

וגם  פי 8 ממשק בית הממוצע בעשירון השני, פי שישה ממשפחה בעשירון השלישי, פי ארבע וחצי ממשפחה בעשירון הרביעי, ופי שלושה ורבע ממשפחה בעשירון החמישי, כמעט פי שלושה ממשפחה בעשירון השישי.

כמו בארה"ב, שהיא ארץ החלומות של הנציג המובהק ביותר של הקפיטליזם החזירי האמריקאי, ראש הממשלה בנימין נתניהו (ולא נשכח שמי שהעלה אותנו על מסלול האמריקניזציה של התחלקות ההכנסות החזירית היה יצחק רבין הסוציאליסט, אלק, באמצע הסבנטיז של המאה שעברה)- אבל רחוק  ממה שקורה, למשל, במדינות אירופה. ואני לא מדבר על יוון וספרד. אני מדבר על כל מערב אירופה וצפונה.

וגם על הרבה מדינות סבירות בחלקי עולם אחרים.

ואני מתערב אתכם שאפילו בארה"ב החזירית, עובד בנק ממוצע לא מביא הביתה משכורת של שר.

חמדנות, תאוות בצע, עבודת עגל הזהב, פולחן הבעל (המחופש בזמננו ל-$ ירוק וגדול), חוסר התחשבות, צביעות וסיסמאות שווא (פטריוטיזם לכאורה של הימין וסוציאליזם לכאורה של השמאל) – אלה המאפיינים הבולטים ביותר של החזיריזם הישראלי בשבתו בעשירון העליון.

הם לא רואים אותנו ממטר.

משתינים עלינו בקשת, סליחה על הצרפתית.

רק כשהמנכ"לית רוסק-עמינח הבינה שהיא עלולה לאבד מלא קליינטים, היא הואילה להודיע על חשיבה מחודשת בעניין התספורת של החבר דנקנר.

*****

קחו לדוגמא את עופר עיני איש "העבודה" ויו"ר ההסתדרות, המייצג מספר 1 של הסוציאליזם החזירי שלנו, שחוץ מהמשכורת בת עשרות אלפי השקלים שהוא מקבל מההסתדרות, הוא גם מגרד לעצמו 150 עד 180 אלף שקלים בשנה בתור דירקטור בבנק יהב. בנק משותף להסתדרות בשבתה כהסתדרות עובדי המדינה, ולבנק המזרחי. ועם עיני באותו דירקטוריון ועם אותה תוספת נחמדה למשכורת (השווה פי שניים ויותר מהשכר החציוני במשק), גם מזכיר הסתדרות עובדי המדינה עצמו, זו השותפה בבנק.

לא פלא שעיני מגן  בחירוף נפש על המשכורות השמנות וחסרות כל ההצדקה של חבריו לחזירון הסוציאליסטי העליון, ועל קרנות ההשתלמות השמנות שלהם, אלה מהבנקים ומחברת חשמל, מנתב"ג מרשות הנמלים.

ואיזו טעות איומה עושה שלי יחימוביץ, ראשת "העבודה", שמגוננת על שכר הגזל הזה של כמה עשרות אלפי עובדים פרוטקציוניסטים, החומסים מיליוני ישראלים. היא לא מבינה שבכך  מאבדות כל אמינות  התקפותיה המוצדקות לגמרי נגד הקפיטליזם החזירי.

למה מה ששודד מהעובדים מזכיר הסתדרות עובדי המדינה, זה  המגרד לעצמו 180 אלף ש"ח כדירקטור בבנק יהב,  טוב יותר מהתספורת של דנקנר או תשובה?

ככה נראה השלטון של המאיון העליון ולמען המאיון העליון , על ידי הבובות הפוליטיות שלו וסנג'ריו השונים, המרפדים בהמוניהם את העשירון העליון.

שם נמצא הכסף, כבוד שר האוצר יאיר לפיד. משם צריך לקחת אותו.

שנא ישחררו קצת.

—————————————————————————————

*הכנסות משקי בית  בש"ח לחודש לפי ממוצע בכל עשירון על פי דו"ח בנק ישראל מ-2011:

עשירון 10: 32,581

עשירון 9: 20,973

עשירון 8: 16,697

עשירון 7: 13,726

עשירון 6: 11,292

עשירון 5: 9,178

עשירון 4: 7,306

עשירון 3: 5,656

עשירון 2: 4,067

עשירון 1: 2,033

 

 

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. תהייה חשבונית:
    גם אם השכר הממוצע בבל"ל הוא כפי שציינת, עדיין ייתכן ואף סביר שהממוצע הזה מבוסס על כמה מנהלים בכירים שמשתכרים המון והרבה פקידים זוטרים שמשתכרים כמו שאר הישראלים – מעט מדי.
    אם כך, מופרז להכפיל את מספר העובדים (13,407) ב- 32,700 ש"ח בחודש, המשכורת שלהם לכאורה, ולהגיע ל-5.261 מיליארד ש"ח.

    זו כנראה לא המשכורת שלוקחים עובדי בל"ל הביתה בכל שנה, אלא סכום נמוך בהרבה.

    לא שזה מצדיק את משכורות העתק המחרידות של המנהלים באיזשהו אופן.

    אהבתי

    • תחשבי שוב. הנתון שנקרא "השכר הממוצע" הוא תוצאה המתקבלת מחלוקת כלל השכר המשולם בבנק, למספרם הכולל של העובדים. לכן החשבון שלי לגבי גובהו של סכום השכר שלוקחים כלל עובדי בל"ל הביתה פשוט לא יכול להיות מוטעה. הוא מדוייק לחלוטי-חלוטין ולא יכול להיות אחרת.
      וכמו כן, אין דבר כזה, כמו שכתבת "המשכורת שלוקחים עובדי בל"ל הביתה בכל שנה, אלא סכום נמוך בהרבה". פשוט משום שכל שכבת שכר בין עובדי הבנק לוקחת הביתה שכר אחר. ההנחה שלך על התפלגות השכר בבנק, כאילו מדובר מצד אחד במספר מצומצם מאוד של מנהלים בכירים שמשתכרים המון, ומצד שני בהמון פקידים זוטרים מזי רעב שמשתכרים מעט, לקוחה מכל מיני סוגי תעמולה המקובלים בספרות ובעיתונות השמאלנית הרווחת, שכרגיל רחוקים מאוד ממה שקורה במציאות.
      עקבי נא אחרי ההתפלגות לפי עשירונים בתחתית הרשומה שלי, ותוכלי ללמוד ממנה משהו גם לגבי מה שקורה בבל"ל. ההתפלגות הזאת, במדינה כולה, משקפת מיצוע מסויים בין התפלגות השכר בחברות המסחריות לעומת מה שקורה במקומות עבודה אחרים, כגון משרדים ממשלתיים, שבהם מנהלים בכירים משתכרים פחות מאשר בבנקים.
      קחי בחשבון, שכאשר מדובר בעשירון העליון של משקי הבית בממוצע הכנסות של שלושים וכמה אלפי שקלים לחודש, הרי שהמאיון העליון, בצמרת העשירון הזה, מאופיין בהכנסה ממוצעת של כ-280 אלף ש"ח לחודש, בערך סדר הגודל של משכורתה של המנכ"לית בבל"ל. בעלי הבנק, הנמצאים באלפיון העליון, מרוויחים יותר, כמובן.

      אני מוכן לקחת סיכון ולהעריך למענך מהו השכר החציוני בבל"ל. השכר החציוני במדינה עומד על 6,500 ש"ח, לעומת שכר ממוצע של כ-9,000 ש"ח. כלומר, השכר החציוני מהווה 72% מהשכר הממוצע. מכיוון שבל"ל הוא חברה מסחרית ולא ארגון ממשלתי, אני מניח שהתפלגות השכר קיצונית יותר, ולכן יתכן שהשכר החציוני בבנק (זה שמחצית העובדים משתכרים יותר ממנו) עומד על כ-20 אלף ש"ח "בלבד", ולא על 27 אלף ש"ח בחודש, כפי שזה היה קורה אילו היה היחס בין השכר החציוני והממוצע בבנק דומה ליחס במשק כולו.
      זה עדיין מכניס כמחצית מעובדי הבנק לעשירון העליון (ביחד עם הכנסות בן או בת הזוג).

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: