Skip to content

המשך דו"ח שירמן*: איפה הכסף? חלק גדול מתחת למזרן

אפריל 5, 2013

ישר לעניין ובלי הקדמות, ניגש להמשך ההמלצות :

י"א. קודם כל, בלי פאניקה, יאיר. ברור שהמון אנשים סביבך, ובראשם, אולי,  הממונה עליך, ראש הממשלה, מנסים להקנות לך תחושת דחיפות, בהילות וחירום:

אם לא ינקטו הצעדים הנכונים, ומהר, מי יודע לאן נגיע!

אנחנו עלולים להידרדר למצב של יוון או ספרד או אירלנד!

או גרוע מזה!

קפריסין!

בלי קיצוצים כואבים זה לא ילך!

כולם יצטרכו לשלם את המחיר, כולל מעמד הביניים!

ואפילו השכבות החלשות!

מה שאתה צריך להגיד לכולם, יאיר, עם חיוך מיליון הדולר שלך, זו מילה אחת, בשקט ובלי סימני קריאה.

"תרגיעו."

למה?

כי גילית איפה הכסף.

והפלא ופלא – יש לנו המון מהסחורה הזאת.

והכסף גם במקום סביר  – בבנק.

שמבחינת המדינה, זה כמו כסף שנמצא מתחת למזרן, מחכה לשעת חירום.

זה לא אומר שצריך למשוך את כולו בבת אחת, או למשוך משהו בכלל. זה רק אומר שכל הפאניקה מיותרת. אנחנו לא הולכים להידרדר לשום מקום, לא למצב של יוון ולא למצב של קפריסין. צריך לשים ראש בשובה ונחת, ולעשות תכנית מסודרת, בלי פאניקה, בלי צעדים לשעת חירום, כי לא מדובר בשעת חירום.

שים לב למספרים (המבוססים בחלקם על מחקרו של הכלכלן משה כהן ז"ל):

בחודש מאי שנת 2005, כשהתיישב סטנלי פישר על כיסאו של נגיד בנק ישראל, עמדו יתרון המט"ח של מדינת ישראל על 27 מיליארד דולר.

ואף אחד לא חשב אז שזה מעט מדי.

ומה קרה בשנים שחלפו מאז?

בנק ישראל צבר בשבע וחצי השנים האחרונות קרוב ל-50 מיליארד דולר, שנוספו ליתרות המט"ח של המדינה. ב-31 בדצמבר 2012 עמדו היתרות על 76.323 מיליארד דולר.

בהנחה שהרבה לא השתנה בשלושת החודשים האחרונים (סביר שרק נוספו כמה דולרים), ועל פי שער המט"ח  הנוכחי, נכון לאתמול (3.631 ש"ח לדולר), יש לך מתחת למזרן – או יותר נכון במקום בטוח בבנקים, ונושא ריבית קטנה, סכום אדיר של 277.129 מיליארדי שקלים.

נגיד סטנלי פישר: כמו יוסף הצדיק

זה מכניס קצת לפרופורציות את הסכומים שחסרים היום ושמדברים עליהם. 17 מיליארד ש"ח? היתרות  במט"ח שיש לישראל גדולות פי 16 מהסכום הזה. 40 מיליארד ש"ח? היתרות גדולים פי 7 מהסכום הזה.

ברגע זה סביר שיקפוץ איזה דמגוג, ויזכיר לך שלמדינה יש גם חובות במט"ח.

נכון.

ב-31.12.2012 (להקליק על הטבלה הראשונה) עמדו חובות המדינה ("המגזר הציבורי") במט"ח על 31.235 מיליארד דולר.

ההפרש בין החובות לנכסים: 45 מיליארד דולר.

163.395 מיליארדי שקלים. כמעט פי עשרה מהגרעון שיש לכסות.

מכיוון שהריבית שמשלמים על החובות גדולה בהרבה מהריבית שמקבלים על היתרות, אולי כדאי להיפטר מקצת חובות?

נקודה למחשבה עם הנגיד הבא.

ועוד משהו חשוב: מאז ומתמיד אמרו שמדינה כמו ישראל…במצבה…צריכה לשמור לעצמה יתרות מט"ח גדולות מאוד, בלי פרופורציה… בגלל האנרגיה…חרם הנפט האפשרי…

זה נגמר, זוכרים? הגז מקידוח תמר כבר זורם. זהו קידוח ישראלי. ויש עוד בדרך. האנרגיה בדרך להיות מקור להכנסת דולרים, במקום להוצאת דולרים.

נגמרו התירוצים?

רגע, יגיד לך הדמגוג הבור הבא, בנק ישראל דואג לא רק למדינה! יתרות המט"ח של המדינה צריכות לכסות את כל צרכי המשק!

גם אלה שטויות במיץ.

ב-31.12.2012 עמדו הנכסים במט"ח של המגזר הפרטי, הבנקאי ושאינו בנקאי, על 88.363 מיליארדי דולרים. החובות לחו"ל של המגזר הפרטי הסתכמו ב-62.328 מיליארד דולר.

ההפרש לטובת המגזר הפרטי הישראלי: 26.035 מיליארד דולר. 94.533 מיליארד ש"ח. המון כסף.

בסך הכל עומד ההפרש בין הנכסים במט"ח של ישראל – מגזר ציבורי ופרטי, ובין החובות לחו"ל, על 72.953 מיליארד דולר.

264.892 מיליארד ש"ח.

אז כל אחד שיבוא אליך, אדוני שר האוצר, עם נימה, ולו קלה,  של פאניקה, של דחיפות, של חירום, עם בובע-מעיישס על יוון או  קפריסין, תביא לו מיד את חיוך מיליון הדולר שלך, ותגיד לו:

תרגיע.

ועכשיו משהו שעליך להבין בדבר המשמעות של המספרים האלה, אפרופו שאלתך המפורסמת, "איפה הכסף?"

אם בשבע ומשהו שנות כהונתו, הגדיל הנגיד פישר את יתרות המט"ח של המדינה ב-50 מיליארד דולר, שהם כ-180 מיליארד ש"ח, משמעות הדבר היא שבכל שנה, בממוצע, של כהונתו, שלף הנגיד פישר 24 מיליארד ש"ח מתוך המשק  הישראלי – ותרגם אותם לדולרים, יורו, יינים ופרנקים שוויצרים.

24 מיליארד ש"ח בכל שנה ושנה בממוצע – פי אחת וחצי מן הגרעון שעומד בפניך -שהיו יכולים ללכת להשקעות, להשבחת מערכת החינוך, למערכת הבריאות, לכבישים, למה שלא תגיד – והצטברו במט"ח, מתחת למזרן הלאומי. מט"ח ששוכב בבנק ומביא תשואה זעירה למדי.

רק בשנתיים האחרונות, 2011 ו-2012, אלה שבהן נוצר אותו גירעון בסך 17 מיליארד ש"ח, השקיע הנגיד פישר 5 מיליארד ש"ח בקניית מט"ח. מיליארד אחד ב-2012 ו-4 מיליארד ב-2011.

5 מיליארד ש"ח, בשער הדולר של היום, הם קצת יותר מ-18 מיליארד ש"ח שנשלפו מתוך המשק.

שים לב לדמיון המפתיע במספרים:

הממשלה יצרה גירעון של 17 מיליארד ש"ח בתקציביה –

אבל הצליחה לשלוף מתוך תקציביה 18 מיליארד ש"ח כדי להשקיעם במט"ח.

מעניין, מה?

לא מזמן דיברת על משה רבנו, ועל מה שאתה יכול ללמוד ממנו, אפרופו החלטות קשות שעליך לקבל וכו'.

אני מקווה שעכשיו אתה מעודד יותר.

ויכול גם לחשוב על הנגיד סטנלי פישר אפרופו יוסף הצדיק. זה שבהיותו המשנה למלך מצרים, צבר מזון במשך שבע השנים השמנות, לצורך שבע השנים הרזות שבאו אחריהן.

בכלל לא ברור שעומדות לפנינו שבע שנים רזות.

אבל לפי הסכומים שהצליח פישר להוציא מהמשק ולהכניס בדולרים, מתחת למזרן, בטוח שמאחורינו יש שבע שנים שמנות מאוד.

אז אולי תרגע גם אתה, שר האוצר, עם "ההחלטות הקשות". יש לך יתרות עצומות, שאם לא תזהר, גם ילכו ויגדלו מאוד בגלל העצמאות האנרגטית המתקרבת.

ולמה צריך להזהיר מפני הגדלת היתרות?

כי מי יודע אם אמנם מדובר בעסק טוב כל-כך.

כי הדולר יורד והולך, וכך, לאחרונה, גם היורו.

במאי 2005, כשנכנס פישר לתפקיד, עמד השער על  4.4160 ש"ח  לדולר.

אתמול זה היה רק 3.631 ש"ח לדולר.

הדולר הפסיד קרוב ל-18% בתקופת כהונתו של פישר.

מדובר בהפסדים של המון מיליארדי שקלים. זה מה שקורה כשלוקחים מטבע ששערו עולה ומשקיעים במטבע ששערו יורד.

ברור שעזרנו מאוד לידידתנו הגדולה ארה"ב כשהשקענו ביד רחבה במטבע שלה  בשעותיו הקשות (הדולר הוא המרכיב העיקרי ביתרות המט"ח שלנו לאורך השנים).

אבל מי יודע אם וכמה עזרנו לעצמנו.

גם זה אחד הדברים שתצטרך לחשוב עליהם, וכדאי שתשוחח עליהם עם המועמדים לתפקיד הנגיד הבא.

אז בלי פאניקה, בלי לחץ, בלי החלטות קשות מדי בבקשה. ואנא, בלי  "לחתוך בבשר החי".

המזרן מפוצץ בדולרים.

————————————————————————————————-

*על שמו של ג'וש שירמן, גיבור המותחנים של יאיר לפיד. ראו רשומה קודמת.

המשך יבוא

מודעות פרסומת
5 תגובות
  1. לפי החישוב הזה, הכסך מתחת לפנס. פשוט להתכופף ולהרים.

    אהבתי

    • נכון. הכסף פשוט נמצא, ובשפע. זה לא אומר שצריך להתכופף עכשיו ולהרים. אולי אפשר גם להשאיר את הכסף במקומו, ולתכנן תקציב מאוזן וסביר גם בלעדיו. אפשר להשתמש בעודפי היתרות להחזר חלק מהחובות, שאמנם לא מעיקים, אבל עולים בריבית. כל מה שאני אומר: אין מקום לפאניקה, ללחץ ולהערמת קשיים מיותרים על ציבור גדול שגם ככה יוקר המחייה שלו (היחס בין השכר וההכנסות ובין מחירי המצרכים והשרותים) אינו מתקבל על הדעת.

      אהבתי

  2. עידו לם permalink

    נורא קל למצוא איפה הכסף: הוא במיסים הנמוכים על העשירים ובהתנחלויות, רוצה להוציא כסף ולהוריד את הנטל ממעמד הביניים? תחפש שם

    אהבתי

    • וגם באי אילו קצבאות מנופחות ובמשכורות מנופחות של סקטורים של פרוטקציונרים, ברווחים המופקעים של קבלנים ושל זכיינים ממשלתיים ועוד – נגיע גם אליהם בהמשך הדו"ח.

      אהבתי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: