דילוג לתוכן

עוד פרק בטלנובלה לוי-אובמה: איך הפך הנשיא החנף, הבוגדני, הגרוע מאופורטוניסט, לנואם כביר ולאיש צדק שלא היה כמוהו – תוך ארבעה ימים!

מרץ 23, 2013

בקרוב אעסוק בנאומו של אובמה, אבל בלי אתנחתא קומית לא נעזוב אתכם. לא הכל רציני כל כך בחיים.

ומי יספק לנו את הדח'קות, אם לא "הארץ", בכיכובו של גדעון לוי.

קבלו את הכוכב  לוי ב-17.3.2013. מיד אחרי שידורו של הראיון שהעניק אובמה ליונית לוי מערוץ 2, תחת הכותרת "כשהנשיא מדבר (ולא אומר כלום)" טוען הפרשן שלנו כך:

"…נשיא ארה"ב גם החליט להעניש את עצמו: הוא בוגד בערכיו, אלו שהקנו לו תהילת עולם וגם את פרס נובל לשלום… החנופה שהעתיר בהם על ראשה של ישראל חורגת בהרבה מכללי הדיפלומטיה ואפילו ממידות הנימוס האמריקאי המזויף. גם התכחשותו לערכיו חורגת בהרבה מהאופורטוניזם המתבקש מפוליטיקאי…

מה תיתן החנופה לישראל, אם אין בצדה תביעות ממנה. איזה ערך יש לשאיפתו לדבר עם הישראלים, אם הוא לא מתכוון לומר להם כלום, זולת החנופה, דביקה וחלולה… 

יהיו מי שיגידו: חכו, חכו. ראיון הוא רק ראיון. אחר כך יבוא הנאום בבנייני האומה – וגם הוא יהיה רק נאום…  אולי כבר עכשיו, אדוני הנשיא, יהיה מאוחר, מאוחר מדי: ערכי היסוד שאתה מעריץ טובעים, ואין להם מושיע."

דברים כדורבנות! אובמה בוגד בערכיו, מזוייף, גרוע מאופורטוניסט, מתכחש לערכיו, דבריו – חנופה דביקה וחלולה. הנאום שישא בישראל יהיה רק נאום. ערכיו טובעים ללא מושיע!

ואי-ואי-ואי!

והנה, עברו רק ארבעה ימים, הבוגד והחנף, הגרוע מאופורטוניסט נשא את הנאום שאין לצפות ממנו לדבר, ושימו לב מה קורה לגדעון לוי קרוע-הלב. תחת הכותרת "נאום הצדק" מודיע לנו עכשיו (21.03.2013) לוי חגיגית:

"זה היה נאום הצדק. אם יש עוד נאומים היסטוריים, כזה היה הנאום הזה של ברק אובמה. לא היה עוד כנאום הזה מפי נשיא אמריקאי; לא היה עוד כנאום הזה מפי מדינאי ישראלי… לא היה עוד איש כאובמה שדיבר על הצדק הטבעי…

מה שהחל כנאום של נשיא אייפא"ק, התפתח עד מהרה להיות נאום של מרטין לותר קינג… נשיא ארה"ב חרץ היום את דברו. הוא התקדם לעבר הבסיס: הצדק…

הביקור הזה של אובמה, שהגיע הערב לשיאו, שם דברים בפרופורציה: הוא הציג בפני הישראלים את זעירותם, נמיכותם ושפל רוחם של מנהיגיהם."

מה תגידו?

מהפך כזה בתוך ארבעה ימים!

הנאום שלא היתה שום סיבה להקשיב לו, הפך לכזה שלא היה ולא יהיה כמוהו! הנשיא שהיה בוגד וחנף הפך לאיש צדק שאין כמוהו בהיסטוריה! נמצא מציל דגול לערכי היסוד שאך לפני ארבעה ימים לא היה להם מושיע!

ובלי שום  מילה של התנצלות על שלל החרפות והגידופים, כשל תגרן בשוק, אך לפני חצי שבוע!

ודומה שרק בקטע האחרון מצויה הסיבה העיקרית להתלהבותו העצומה של לוי מהנאום: אובמה, מספר לנו לוי מעמיד במקומם את הישראלים שנואי נפשו (של לוי). כמה זעירים, כמה נמוכים ושפלי רוח  הם "הישראלים" האלה,  הם והמנהיגים שלהם…וכמה דגולים וגדולים הם הנשיא אובמה (כרגע, כרגע) וגדעון לוי,  היחיד שמצליח להבחין בזעירותם של ההם, ובגדולתו (הפתאומית) של זה!

טוב, האמת היא שזו לא הפעם הראשונה שלוי מבצע מהפך כזה ביחסיו הסוערים עם הנשיא האמריקאי. כל המהפכים הדרמטיים בטלנובלות הארגנטינאיות הפרועות ביותר, הם כאין וכאפס לעומת מה שקורה שוב ושוב ביחסי שני האישים הדגולים האלה, הפרשן גדעון לוי מ"הארץ" והנשיא האמריקאי ברק אובמה מהבית הלבן. על אחד הפרקים הקודמים בטלנובלה המסעירה הזאת תוכלו לקרוא כאן.

פלא שבשמאל המדומה כל כך אוהבים את לוי? אין כמוהו משקף את רצינותם הפוליטית, את עקביותם ("השמאל העקבי")  ואת עמקות רעיונותיהם.

From → תקשורת

5 תגובות
  1. מנחמי בן-ציון permalink

    גם ביהדות יש מושג "מה שלא בא לשמה…." לכן מה שחשוב היא התוצאה
    של מה שנאמר, למילים יש כוח משלהן .אתה יכול לפרש אותן כרצונך, לטוב
    או לרע וזה מה שתקבל .שים לב, ארדואן הולך תמיד עם מי שמצטייר בעיניו
    כהחזק בשכונה. כאשר ראה שהקהילה הבינלאומית נכשלת, בעיניין איראן,
    כמחווה לאירנים שלח לנו את המרמרה. כאשר שמע מה אומר אובמה על
    המחוייבות שלו לישראל, בפומבי לעיני כל העולם, חזר מסטייתו לכיוונם .
    לסיכום, ארדואן פרגמטיסט פחדן ,ולכן זה לא סוף פסוק מבחינתנו, מדיניותו
    היא שבשבת רוח .ה"התנצלות" שלנו, נתנה לו סולם לרדת, בזמן המטעים
    מבחינתו. הכל הפך להיות דיפלומטיה של תדמיות, בעיקר בלבנט . חג
    שמח .

    אהבתי

    • לא ממש הבנתי מה הקשר בין שני המשפטים הראשונים שלך למה שכתבתי. מין כתב חידה? בענייני ארדואן טרם הזדמן לי להעמיק מפאת ההכנות הרבות לסדר – זה אני שמבשל. חג שמח.

      אהבתי

  2. ובעיני דווקא אלו שמחזיקים תמיד באותה דעה ולא מתרשמים מעדויות המציאות (השמאל ה"עקבי") הרבה יותר מצחיקים. יפה שאנשים משנים את דעתם, לא?

    מצד שני, להתרגש מעוד נאום של אובמה נראה לי מגוחך באמת. האיש הזה הוא אמן המלים, אבל צריך להישמר לא להסתנוור מהנאומים המבריקים שלו. תכלס, כלום לא השתנה. בכל זאת מדובר בנשיא ארה"ב ולא בדלאי לאמה.

    אהבתי

    • כשאנשים משנים את דעתם זה יופי גם לדעתי. אבל כשפרשן, שמלאכתו בכך, הופך (לא סתם משנה) את דעתו תוך ארבעה ימים, צריך שיהיו לכך נימוקים ממש טובים. נדמה לי שכבר הבעתי פה לא פעם את דעתי על אחריותו הכבדה של מי שכותב לקוראים: קודם כל שלא להזיק. ומי שנוהג במילים ובאמיתות כדרך שנוהג ג. לוי שלנו, מבלבל על הקוראים את דעתם, עוסק בתעמולה מטמטמת ולא בביאור מאיר עיניים. רק מה, מזל שאף אחד, חוץ מכמה אנטישמים מחו"ל המנויים על עיתונו, כבר לא מתייחס ברצינות לליצן הזה. גם אני לא. כפי שכתבתי: כולה אתנחתא קומית.

      אהבתי

Trackbacks & Pingbacks

  1. יוזמת השלום של קרי (6): האם הימין ניצח? | מאפיהו

התגובות סגורות.

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: