Skip to content

שני סיפורים על האמת ועוד אימרה של גנדי לזכר החבר דאדא

מרץ 11, 2013

ביום שישי האחרון נאספנו שוב, בני משפחתו וחבריו של דוד (דאדא) רובין על קברו בתל אביב. דאדא היה (בין השאר) מספר סיפורים, וכבר הבאתי כאן פעם אחד מסיפוריו ובאותה הזדמנות סיפרתי מעט משבחיו. על הקבר סיפרו הפעם אחיו הגדול של דאדא,  י. המכונה ק. וחברו ע. שני סיפורים שנהג המנוח לספר, ועניינם – האמת. אביא אותם בערך כלשונם.

והנה הסיפור שסיפר האח י. המכונה ק.

איש אחד הלך לתור אחר האמת. אמרו לו: לך אל אנשי המדע, כי אצלם האמת. הלך האיש אל פרופסור אחד ואמר לו שהוא מחפש אחר האמת. הנהן הפרופסור ואמר לו: לך והרשם במזכירות ושלם את דמי הלימוד, למד שלוש שנים לתואר ראשון, שנתיים לתואר שני, שנתיים לדוקטורט ושנה לפוסט-דוקטורט.

ואז אדע את האמת? שאל האיש?

אז תהיה לך המתודה הנחוצה לצורכי החיפוש המתמיד והמתמשך אחר האמת, השיב הפרופסור.

דוד (דאדא) רובין

דוד (דאדא) רובין

חיפש האיש דרך אחרת, והלך אל איש הדת, והציע לו זה שיצטרף אל החסידים באחת החצרות, ולא ישכח להירשם במזכירות של הישיבה, כדי שתעביר הממשלה קיצבה מתאימה, בשבילו ובשביל ההנהלה.  ראה האיש את התלמידים הממלמלים משניות ותוספתות מבוקר עד ערב, וראה גם את רבניהם, והנה, מרוב קצבאות שנותנת המדינה להנהלת הישיבה על חשבון התלמידים, יש  לכל רב ולכל רבן בית גדול וכלים גדולים ואשה גדולה ומכונית אמריקאית גדולה וסטיפות גדולות של דולרים. והבין האיש שמן הדת לא ידע את האמת אלא ישגה בגדולה (ו' שרוקה) והלך לחפש את האמת בדרכים אחרות.

הלך אל מחפשי האמת הקרויים "רוחניקים", כל גורו והרוחניקים שלו. וגם שם יש מזכירות והנהלה, נרשמים ומשלמים. ומיד ראה שאצלם זה לא כמו אצל הדתות שבהן יש לכל רב גדול גם בית גדול ומכונית גדולה וגו'. אלא שאצלם יש לכל גורו עשרה בתים גדולים, צי של שלושים מכוניות גדולות, סטיפות גדולות של דולרים, גדולות אף מאלה של הרבנים, ורק במקום אשה גדולה אחת – יש לגורו חצי תריסר נערות קטנות ונאות לשעשועיו. חשב האיש שזה נחמד, אבל את האמת כדאי שיחפש במקום אחר, אולי במקום שאין בו מזכירות והנהלה, ושלא צריך להירשם.

אמר לו זקן אחד שמצא בדרך: אם אתה רוצה את האמת, לך למקום אחד הקרוי שום, ומשם יש רק דרך אחת היוצאת למערה אחת בסופה ושם מקום האמת.

עשה מחפש האמת כדברי האיש, והגיע לשום מקום, ומשם פנה בדרך שאין לה מוצא והגיע בסופה למערה שבתוכה ישבה האמת.

ובמערה  ראה מחפש האמת שלנו אשה זקנה אחת יושבת לה, בלה ומקומטת, לא תואר לה ולא הדר.

נדהם ותמה שאל אותה האיש: "את האמת?"

"אכן, אני האמת", אמרה האשה, "ועכשיו, כשראית אותי ונודעה לך האמת,  לך לך מכאן, ושלא תעיז לספר לאיש את האמת – על האמת."

אלא שאותו איש, מלבד זה שהיה מחפש את האמת, גם מספר סיפורים היה, והודיע לכל שומעיו את האמת בדבר האמת.

ומאז רבים לאין ספור אלה המחפשים את השקר הקל והנאה ממחפשי האמת הבלה והמקומטת.

ועל הסיפור הזה הוסיף החבר ע. עוד סיפור אחד שהיה מספר דאדא המנוח:

בעיירה אחת היתה האמת – אותה אמת מן הסיפור הקודם, שעזבה את המערה וביקשה להיוודע אל  בני האדם – סובבת לה עם ערב ומחפשת בית להתארח בו.  ולא הסכימו שום איש או אשה או משפחה להזמין את האמת לביתם.

והנה, עוד באותו ערב, הגיעה לעיירה המעשיה , והיא נאה ומשובבת נפש, מתרוננת ומתחנחנת, ולבושה גלימה מהודרת ומתנפנפת. ראתה המעשיה את האמת סובבת ברחובות הקרים והקודרים ושאלה אותה מי היא ומה מעשיה. "אני האמת" הודיעה לה האמת, "ובכל פעם שאני נוקשת בדלת או בחלון ומבקשת להיכנס, מעיפים בי יושבי הבית מבט, ואחר כך אין איש הפותח לי את דלתו."

נדה המעשיה הנאה בראשה בצער.

"ואת – מי את?" שאלה האמת את המעשיה.

"אני המעשיה הנאה", השיבה לה הגברת המתרוננת, "ואין לי שום צורך לדפוק בדלתות ולבקש בקשות. רק יראו אותי האנשים חולפת ברחוב – ומיד יזמינו אותי להיכנס לביתם ולשמח את ליבם!"

נאנחה האמת והתחננה: "אולי תסתירי אותי מתחת לכנף גלימתך, מעשיה נאה שכמוך, וכך ניכנס שתינו אל הבית, וימצא גם לי מקום ליד השולחן ומול האח המבוערת?"

הניפה המעשיה הנאה את גלימתה הנאה בשמחה ונכנסה האמת הבלה והמקומטת מתחת לכנפיה.

ומאז אומרים שכל מעשיה נאה, צריך שיהיה  לה שמץ של אמת חבוי בכנף מעילה.

ועוד באותו יום שישי הביא י. אחר, ששמו כשם אחיו של דאדא, אמירה שמייחסים למהטמה גנדי ההודי, ושציטט אותה לדאדא בזמנו:  היזהרו  במחשבותיכם, אמר גנדי, שהן הופכות למילים. והיזהרו במילותיכם, שהן הופכות למעשים. והיזהרו  במעשיכם, שהם הופכים להרגלים. והיזהרו בהרגליכם, שהם הופכים לגורלכם.

וסוף מעשה, שמחשבותיך הן גורלך, ועליך להיזהר במחשבותיך יותר מכל.

מודעות פרסומת

From → כללי

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: