Skip to content

עוד אינתיפאדה? אבו מאזן והחמאס מתחרים על האוסקר של הפאליווד-סנאף? או שאבו מאזן מבין שהחמאס גונב לו את ההצגה?

פברואר 26, 2013

למי מתכוון אבו מאזן כשהוא אומר שיש מי שרוצה להביא ל"אנרכיה", ל"כאוס" ול"תסיסה" ברשות? לישראל או לחמאס? למי הוא מתכוון כשהוא אומר: "לא משנה כמה ינסו לגרור אותנו לתכניות שלהם, אנו לא ניגרר"?

היתכן שכבר כמה חודשים, לפחות מאז נאומו באו"ם בסוף נובמבר אשתקד, מקדם היו"ר הפלשתיני מחמוד עבאס את  הפקת סידרת הריאליטי החדשה, סוג של אינתיפאדה שלישית, או בלשונו של הבמאי-מפיק: "התקוממות עממית"? האם מקנא עבאס  בהצלחה המיוחסת לחמאס בהפקות הקודמות של הפאליווד הפלשתיני, שעיקרו סנאף, סנאף, ושוב  סנאף?

הפקה מכוונת של הרוגים פלשתיניים כדי להביא לדה-לגיטימציה של ישראל?

הרעיון אינו זר ליו"ר הפלשתיני. נטייתו של עבאס  לחומרים מורבידיים בקנה מידה גדול ניכרה כבר בבחירת נושאה של עבודת הדוקטורט שכתב לפני כשלושים שנה,  רצח העם שביצעו הנאצים ביהודי אירופה  (ולא שרצח וטירור היו זרים לו מבחינה אישית: אבו מאזן היה ממקימיו של "ספטמבר השחור", זה שביצע את טבח הספורטאים הישראלים במינכן. לדברי "אבו דאוד" מפקד המבצע במינכן, הוא קיבל מידי אבן מאזן את הכסף לצורך ביצועו של הטבח. אבו מאזן טען בדיעבד שלא ידע למה בדיוק מיועד הכסף. תבחרו למי להאמין).

 

DSCF4611

צעירים פלשתיניים משליכים אבנים: התקוממות עממית בדרכי שלום?

שנים לא מעטות טרח עבאס והתענג על איסוף החומר, התחקיר, אירגון הממצאים  וניתוחם עד שיצא עם התיזה שלו, והיא:

שהרצח ההמוני בשנות מלחמת העולם השנייה  היה תוצר של מזימה שרקמו המנהיגות הנאצית של גרמניה מצד אחד והמנהיגות הציונית של היישוב היהודי בא"י-פלשתינה המנדטורית מצד שני: הנאצים סתם לא סבלו יהודים, ושמחו כמובן למלא אחר משאלתם של הציונים, לטבוח בבני עמם הגרים באירופה כדי לקדם הקמת מדינה משלהם בא"י.

(בטעות מכנים את אבו מאזן "מכחיש שואה". אין שטות גדולה מזו. בלי השואה אי אפשר לדבר על  המזימה היודו-נאצית שהביאה להקמתה של מדינת ישראל על אדמת פלשתין הקדושה, ואז כל תיזת הדוקטורט של הנשיא כורעת ומתמוטטת).

וכדי שלא נחשוב שאבו מאזן דהיום שונה במשהו מאבו-מאזן שהגיש את עבודת הדוקטורט המרהיבה שלו לאוניברסיטת "פטריס לומומבה" במוסקבה ב-1982 (שם היקנו האימפריאליסטים הסובייטים השכלה אקדמית לכל מיני טירוריסטים מובחרים מרחבי העולם, לפני שהתמוטטה על ראשם הדיקטטורה של הפרולטריון) הנה קטע מידיעה על ראיון שהעניק עבאס בלבנון לפני כחודש, ב-21.01.2013 :

"יש בידי עוד 70 ספרים שעעדיין לא כתבתי בנוגע לקשרי התנועה הציונית עם הנאצים לפני מלחמת העולם השנייה, אני מבטיח לפרסם אותם בעתיד".

לשאהידים ממתינות 70 בתולות על העץ בגן עדן, ולנשיא אבו מאזן יש  ביד 70 ספרים שטרם כתב.

ולא שיש לצפות לבשורות מדעיות גדולות מ-70 הספרים הבאים של היו"ר עבאס בענייני השואה. קבלו התבטאות של עבאס ממרץ 2008, אחרי שכוחות צה"ל חדרו לרצועת עזה, בעקבות ירי קסאמים, והרגו שם 33 עזתים, מהם 20 אנשי חמאס, ועדות ההתנגדות והג'יהאד, ו-13 אזרחים.

עבאס אמר על פעולה זו של צה"ל שהיא "יותר גרועה מהשואה".

****************************

סנגוריו הישראלים של אבו מאזן מנפנפים בהתנגדותו לאינתיפאדת המתאבדים על שם אל-קודס, מיסודו של ערפאת, במחציתו הראשונה  של העשור הקודם. הם צודקים, אבל בדרך כלל נמנעים מלהזכיר שרק לחלק הזה, הטירוריסטי והחמוש של האינתיפאדה מתנגד עבאס, ובהמשך אסביר מדוע.

אלה המצדדים בעבאס בתור בר שיח לשלום עם ישראל מצביעים על כוח "הביטחון המסכל" הפלשתיני, המאומן על ידי האמריקאים,  שפעל ועדיין פועל נגד טירור פלשתיני, כשצריך גם בשיתוף פעולה עם ישראל. זה נכון, ונגזר במישרין מהתנגדותו של עבאס לטירור פלשתיני.

אבל מי שטוענים שמדובר בהוכחה ניצחת לנכונותו של עבאס לכבד הסכמים חתומים עם ישראל, טועים ומטעים: הרשות חתמה גם על הפסקת ההסתה נגד ישראל, אך ההסתה הלאומנית והגזענית, נגד ישראל והיהודים, אינה חדלה. (לא מזמן אמנם השתתף מלומד ישראלי מפוקפק בניסיון לנקות את מערכת החינוך הפלשתיני מן האשמה הזאת, ולהשוות את המתרחש שם עם מערכת החינוך הישראלית, אבל בדיעבד גילו שניים החוקרים המזועזעים שהשתתפו בתחקיר את השיטה: המלומד המפוקפק החליט להתעלם מעשרות קטעים מסיתים, גדושי שנאה ואנטישמים מחומר הלימוד הפלשתיני, בטענה שהשם המפורש "ישראל" אינו מופיע לצד תיאורי הנחשים, הקופים והחזירים ושאר הדמויות המאוסות שמשנן התלמיד הפלשתיני בתור תיאור נאות של שכניו היהודים.

אבל את האמת על מדיניותה של הרשות קשה להסתיר. הרשת מלאה וגדושה בדוגמאות להסתה הפלשתינית, שבה מככבים ילדים פלשתינים זכים ומפלצות ציוניות שטניות. להלן דוגמאות מ"מבט לתקשורת הפלשתינית" מתוצרת המדינה המשקיפה באו"ם שבראשה עומד עבאס:

Pic_1

הכיתוב בערבית:

"יום השנה ה-48 לפרוץ המהפכה הפלסטינית
אמי ילדה אותי כדי להיאבק
ופת"ח נתנה לי את הנשק"

Pic_2

והכיתוב בערבית:

 "זוהי פת"ח, ניצוץ המהפכה הפלסטינית,
המהפכה שהפכה את הפליטים ללוחמים
ועשתה מהלוחמים צבא לבניית המולדת.

והנה מה שכתב  עדלי סאדק, כתב בעל טור יומי על מבצע "עמוד ענן", בעיתון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה", ב-19/11/2012.

"כמו נחשים נחבאים שניביהם מכישים בחשכה, הפולשים העושקים רודפים אחר ילדינו מעלים אש בגופם הרך, בשעה שלבבות הקטנטנים טומנים בחובם אהבה שופעת כנהרות ומביטים בתקווה מבין החורים שההתקפות יצרו בקירות! הם אינם מתביישים. הם שמחים מאוד להיות נחשים שמוציאים את לשונם ומתפתלים בשנאה, ואחר כך תוקפים כשהם צמאים ורעבים לדם ולכבד אדם…" 

המסר ברור.

****************************

אז מה בעצם רוצה עבאס? הוא מפעיל את כוחות הביטחון של הרשות נגד הטירור, אבל מאפשר הסתה לאומנית וגזענית חריפה נגד ישראל והיהודים. הוא נגד אלימות, אבל רק אם היא חמושה.

למשל,  עוד בספטמבר 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה,  אמר עבאס את המשפט הבא:

"אין ביכולתנו להלחם בישראל. המדינה היהודית חזקה מכל מדינות ערב גם יחד, ומי אנחנו שנצא נגדה? האבנים עדיפות, עדיפה ההתקוממות העממית בדרכי שלום, שמבטאת את רצון העם, ואין ספק שהיינו זוכים בתמיכת חלקים של העם בישראל."

במשפט וחצי – דבר והיפוכו. גם אבנים וגם "התקוממות עממית בדרכי שלום". מה הקשר בין זריקת אבנים, שיכולות להרוג, ובין דרכי שלום?

ומה שהיה נכון ב-2002 נמשך עד היום. למשל מה שקרה אך אתמול: בעקבות מותו של העציר הפלשתיני ערפאת ג'רדאת שוב הלך עבאס על הקו הקבוע שלו – דבר והיפוכו. מצד אחד, גינויים חריפים של ישראל, וחריצת דין קצת מוקדמת, עוד לפני שנודעו תוצאות הנתיחה שאחרי המוות, ואיום די ברור של היו"ר:

"הוא נעצר וחזר בארון, ועל כך לא נוכל לעבור לסדר היום בקלות."

ומצד שני – היפוכו של דבר: עבאס מאשים את ישראל שהיא  זו שמנסה לגרור את הפלשתינים להסלמה ולאלימות.

וכך לאורך כל הדרך. עבאס גם טוען שלא עולה על הדעת שהפלשתינים יוותרו על זכות השיבה, וגם אומר שיהיה מוכן לבקר בעיר מולדתו צפת בתור תייר (ומיד מפרסם הכחשה).  הוא גם אומר שהוא מצדד בדרך המדינית, ופועל באמצעות האו"ם להכרזת מדינה – וגם, לרגל האירוע  נושא באו"ם נאום רצוף הסתה ושקרים  הנשמע כהכרזת מלחמה לכל דבר ועניין.

גם זה וגם זה.

אז מה הוא באמת רוצה?

איך אפשר ליישב את הסתירות הבולטות האלה בדרך?

יש אפשרות.

עבאס רוצה בהגברת האלימות, אבל אינו רוצה שהאחריות לכך תוטל עליו ועל הצד הפלשתיני. הוא רוצה באינתיפאדה שלישית, אבל לא כזו שבה יצא טרור מהצד הפלשתיני. רק אבנים, שלהם הוא קורא "דרכי שלום". לכן הוא מפעיל את מנגנוני הביטחון כדי לחסום את הטירור, אך מסית את הילדים ואת הנוער וכמובן את הוריהם נגד ישראל.

לשם מה?

היתכן שאבו מאזן מאמץ עכשיו לעצמו ולרשות את הטקטיקה החמאסית של העשור האחרון?

הטקטיקה של הסנאף?

עבאס התנגד ומתנגד לטירור. הוא מבין יפה שהטרור מונע מדעת הקהל במערב כל אפשרות להזדהות עם המאבק הפלשתיני לחיסולה של הישות הציונית.

DSCF4609

הטירור חושף את הכוונות האמיתיות של ההנהגה הפלשתינית, זו שלא שכחה ולא למדה דבר –  להביא לחיסול את היהודים החיים בישראל. אותו "איטבח אל יאהוד" הישן והטוב מ-1929, מ-1936, מ-1948 וצפונה, עד הטבח במינכן ועד הטבח במלון פארק. אותו קו הנמשך מעז א-דין אל קסאם למופתי אמין אל חוסייני, לאחמד שוקיירי וערפאת. לא מזמן, ביום חגו של הפתח, מנה עבאס את כל השלשלת הזאת כמוקד להזדהותו המוחלטת.

הטירור הפלשתיני, מבין עבאס, גורם לדעת הקהל העולמית לקבל בהבנה את התגובות הקשות של ישראל. את הפגיעה בטירוריסטים ואת המעצרים, ובמיוחד הוא מגביר את חוסר האמון בהסכם עם הפלשתינים של הישראלים, כולל אותם "חלקים של העם בישראל" העשויים לגלות הבנה למאבק הפלשתיני.

מלבד כמה פריקים מוזרים מרחוב שוקן בתל אביב, או מהפליט סטריט בלונדון, מהאוניברסיטאות של אוקספורד או ברקלי, מהמפלגות הניאו נאציות בגרמניה, ביוון או בהונגריה,  המגלים הבנה נפשית לטרור הפלשתיני באשר הוא, כמו לכל פעולה נגד יהודים,  דעת הקהל המערבית לא אוהבת את הרעיון.

לעומת זאת יש בתקשורת המערבית ביקוש ער וקבוע לסנאף שעשוי לספק לו הפאליווד הפלשתיני.

זוכרים את הילד מוחמד א-דורה? את הרוגי המרמרה? את רייצ'ל קורי?

האם זה  החלום הרטוב החדש של אבו מאזן?

או שבלי דעת הוא רק נגרר אחרי החמאס?

האם אבו מאזן סבור שבשביל להשיג את המראות המזעזעים של הפאליווד-סנאף, אמיתיים או מפוברקים, מה שיבוא קודם, לא צריך טרור, לא צריך מחבלים מתאבדים, לא צריך נשק חם.

אולי די באסירים ששובתים רעב, שעם קצת מזל ונחישות, אולי אחד מהם ימות, רצוי און-קמרה?

אולי די באבנים, ובנוער מוסת ושטוף שנאה שישליך אותן, נוער מתוצרת מערכת החינוך של הרשות –

ובחיילי צה"ל או משמר הגבול שיעשו מה שמצופה מהם: שיירו ויפגעו ויביאו לקטל של פלשתינים?

כשכל המחזה מצולם בשעת מעשה, ואחר כך יצולמו הגוויות המדממות, ואחר כך יצולמו ההלוויות הסוערות וההורים הבוכיים.

לחם בשביל התקשורת המערבית השמאליברלית.

אין כמו סנאף פלשתיני מדמם בשביל לצבור רייטינג ולקושש פרסומות ריווחיות ללזניה של בשר חמורים ברחבי אירופה.

האם משום כך ממשיך אבו מאזן וסוחט את גוויתו של ערפאת ג'רדאת עד לטיפת הדם האחרונה, עם האיגרת למשפחת המת, על "מדיניות הדיכוי" ועל "העינויים" ועל "הרשלנות הרפואית"?

אבל –

האם יתכן שבינתיים מתחיל אבו מאזן לתפוס שמישהו  משחק איתו?

למשל החמאס?

זה שמעודד במפורש אינתיפאדה שלישית, ומעוניין באותה הזדמנות לקלקל ליו"ר הרשות את הביקור הצפוי של הנשיא האמריקאי ברק אובמה, ולהקל על השתלטותו על הגדה?

האם יתכן שלדברים שנשא עבאס בנאומו אתמול ברמאללה , ושלכאורה היו מכוונים  לישראל, היה למעשה מען אחר לגמרי –

כי מי באמת מעוניין ביצירת "כאוס" ו"אנרכיה" ו"תסיסה" ברשות?

ולמי התכוון עבאס כשאמר:   "לא משנה כמה ינסו לגרור אותנו לתכניות שלהם, אנו לא ניגרר"?

אולי לחמאס המבקש לגרור אותו לאינתיפאדה במועד שאינו נוח לו?

מודעות פרסומת

התגובות סגורות.

%d בלוגרים אהבו את זה: